לאס וגאס עדיין ממתינה למהפכה הבאה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תערוכת CES

לאס וגאס עדיין ממתינה למהפכה הבאה

מהפכת המובייל בשיאה, וכעת מחכים בעולם הטכנולוגיה לפריצת הדרך הבאה שתזניק את המחשוב הלביש והבית החכם, ותיצור חיבור אמיתי בין הטלוויזיה והרשת ■ כל הטכנלוגיות כבר כאן, אך עדיין נדרש פיצוח צרכני כמו זה שביצע האייפון ב-2007

2תגובות

תערוכת CES, שננעלה שלשום בלאס וגאס, נתנה הצצה לעתיד כפי שהחברות רואות אותו ובעיקר לאתגרים שעדיין עומדים בדרכן. התערוכה משכה אליה עשרות אלפי חובבי טכנולוגיה מכל העולם, וההתרשמות שלהם משקפת היטב את המצב בתעשייה: התקופה הנוכחית היא תקופת מעבר בין מהפכות טכנולוגיות.

מהפכת המחשוב האחרונה - מהפכת המובייל - נמצאת בשיאה. המהפכה, שהחלה עם השקת האייפון והתרחבה עם המצאת האייפד, הביאה לכך שכיום מכשירי המובייל נהפכו למוצר סטנדרטי, כמעט בסיסי, בעולם המערבי ונמצאים במגמת צמיחה גם בעולם המתפתח. כיום כבר לא צריך להסביר למה זה טוב ומי צריך סמארטפון. מבחינת חדשנות טכנולוגית, השינויים בין דורות של מכשירים הם מינוריים.

לעומת זאת, מהפכות המחשוב הבאות עדיין נמצאות בשלב מוקדם - הטכנולוגיות הגיעו לרמת בשלות מסוימת, אך האפליקציות והשימושים עדיין לא פוצחו לחלוטין. מה תהיה המהפכה הבאה? לכל חברת טכנולוגיה יש הימור משלה וכיוון שבחרה להשקיע בו. CES נתנה הצצה לעתיד כפי שהחברות רואות אותו, ובעיקר לאתגרים שעדיין עומדים בדרכן. נראה כי גם במקומות שבהם הטכנולוגיה הגיעה לבשלות כדי להשתלב במוצרים צרכניים, עדיין לא פוצח השימוש בה והתאמתו לצרכנים. נדמה שעדיין מחכים לחברה שתוביל את המהפכה.

AFP

במסיבות העיתונאים שנערכו ביום שלפני פתיחת התערוכה, הציגו רבים מהנואמים שקף של קצב המהפכות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים, כלומר הזמן שעבר מהרגע שיצא לשוק מכשיר - מהטלפון ועד הסמארטפון - ועד שאומץ על ידי הקהל.

"בואו נסתכל על עולם האלקטרוניקה הצרכנית. ב-1981 הוצג המחשב האישי ועולם המחשוב השתנה. בתחילת המאה ה-21 הוצג המובייל שמשלב ניידות, חיבור וחוויית משתמש - ועולם המחשוב השתנה שוב. אך אלה ההווה והעבר. השאלה היא מה צופן העתיד ולאן אנו הולכים", אמר באחת ממסיבות העיתונאים מולי אדן, נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית, האחראי על מחשוב תפישתי - תחום שאינטל זיהתה כזה שיוביל את המהפכה הבאה.

בי קיי יון (BK YOON), מנכ"ל ונשיא סמסונג אלקטרוניקה, ציין באירוע של החברה שחלפו 45 שנה מהרגע ש-5% מהצרכנים אימצו את השימוש בטלפון הקווי ועד שאחוז החדירה הגיע ל-50%. באופן חריג, יון ניתח בפתח האירוע של סמסונג את המגמות בעולם האלקטרוניקה הצרכנית, ולא פנה ישירות להצגת חידושי החברה. יון הצביע על כמה שינויים בעולם שישפיעו על התפתחות הטכנולוגיה, ובהם ההתרכזות של האוכלוסייה בערים הגדולות, שמביאה לצורך בערים חכמות. סמסונג צופה שהשינויים יביאו לכך שמרכז הכובד יעבור לבתים שייהפכו לחכמים.

הבתים החכמים הם חלק מטרנד רחב יותר - "אינטרנט של הדברים". הכוונה היא לחיבור מכשירים לאינטרנט. החיבור מאפשר לשלוט בהם מרחוק, ולנתח מידע שהם אוספים. יון הצהיר כי "2014 היא השנה של האינטרנט של הדברים". כדי לתמוך בהצהרה, הציגה סמסונג קונספט לשימושים עתידיים במוצרי סמסונג בבית החכם, כמו מעבר בין מסכי טלוויזיה בזמן צפייה או קבלת שירותי בריאות בטלוויזיה.

AFP

מחפשים פלטפורמה לבית החכם

סמסונג אינה היחידה במרוץ לפיתוח פלטפורמה שתחבר בין המכשירים בבית למוקד שליטה ובקרה אחד ותאפשר תיאום ביניהם. LG הציגה קונספט לתוכנת צ'ט שמאפשרת לדיירים לתקשר עם מכשירי החשמל - מכונת הכביסה, המקרר או התאורה. גם חברת השבבים קוואלקום מיקדה מאמצים בתערוכה בפלטפורמה לניהול צריכת אינטרנט ואיסוף מידע המתקבל מכלל המכשירים שמתחברים לאינטרנט בבית.

בבית לדוגמה שהקימה בביתן שלה, קוואלקום המחישה כיצד באמצעות פלטפורמה שלה ניתן ליצור רצף פעולות שמאפיין מעבר למצב "שינה" בחדר ילדים - כיבוי מנורה לצד השולחן, אמירת "לילה טוב" על ידי הדובי שמחובר לרשת, עמעום האורות בהדרגה וכיבוי טלוויזיה. רצף הפעולות מוגדר בתוך המערכת והוא קורה באופן אוטומטי ומתואם בין המכשירים.

אמיר פיינטוך, הישראלי הבכיר בקוואלקום, שעומד בראש חטיבת אתרוס (חברה שנרכשה על ידי קוואלקום ב-2011 ומרכזת את פעילות ה-WiFi שלה) קשר במפגש עיתונאים בין הבית החכם למהפכת המובייל. לדבריו, "מדברים הרבה על האינטרנט של הדברים, אך זה בעיקר אינטרנט של הדבר. רק מעטים בונים אקו־סיסטם, הרוב מחברים כל פעם דבר אחד לאינטרנט. כשמביאים הביתה מכשיר חדש, בין אם הוא מחובר ב-WiFi או בלוטות', המשתמש הוא המנמ"ר (מנהל מערכות מידע, ע"א) . השאלה היא איך לעזור לאנשים להכניס עוד מכשירים לעולם האינטרנט של הדברים".

AFP

קוואלקום הציגה תוכנת קוד פתוח שמנהלת את המכשירים שמחוברים ל-WiFi הביתי, ומאפשרת למשתמש לקבל החלטות בנוגע לניהול הקצאת רוחב פס מצד אחד, ומצד שני לשלוט במכשירים שמחוברים לרשת מרחוק.

החברות שבשלב הקודם עסקו בחיבור המוצרים לאינטרנט, מייצרות כעת את הפלטפורמה שמחברת בין המכשירים. אחד החסמים המרכזיים בדרכו של הבית להפוך לחכם הוא שעדיין לא הוכרע הקרב ולא נבחרה מערכת ההפעלה שתנהל את הבית. מועמדת טבעית לכבוש את הזירה היא מערכת הקוד הפתוח אנדרואיד מבית גוגל. ייתכן שגם אפל, שלה רזומה של חברה שהובילה בעשור האחרון כבר כמה מהפכות טכנולוגיות, תביא את הפתרון לשוק. עם זאת, בינתיים כל אחת מהחברות מציגה פלטפורמה עצמאית, רובן במצב ראשוני.

במקביל הציגו בתערוכה חברות, בהן סטארט־אפים רבים, את פיתוחיהן למוצרים שיהיו חלק מהבית החכם. למשל, נורות שנשלטות על ידי הסמארטפון ומחליפות צבעים או נכבות לפי הוראות שמזין המשתמש. אחת החברות שהציגה מוצר כזה היא Tigaro Wireless הישראלית, שעסקה עד עתה בפיתוח מוצרי בלוטות' לחברות אחרות, וכעת פיתחה מוצר עצמאי. קטגוריית מוצרים חכמים נוספים לבית היא מנעולים חכמים ומצלמות מבוססות רשת שמחוברות לדלת הבית ומשדרות וידיאו בזמן אמת, ומאפשרות תקשורת עם מי שנמצא מחוץ לבית.

AFP

"הטכנולוגיה חצתה את הגבול"

טרנד נוסף שבלט בתערוכה הוא המחשוב הלביש. סוני, אינטל ו-LG למשל, הציגו פריטים בתחום - אוזניות מודדות דופק, חיישן למדידת צעדים ופעילות גופנית, צמיד לניתוח פעילות ספורטיבית ויומיומית. החברות הגדולות לא היו היחידות עם פיתוחים בתחום. באולמות התצוגה הגדולים נכחו חברות שהציגו את הגרסאות שלהן, בהן פיטביט, שנחשבת מובילה בתחום צמידי הכושר שאוספים מידע בזמן אימון ומנתחים אותו. עשרות צמידים הוצגו בתערוכה וקשה היה להבין בהבדלים בין צמיד אחד למשנהו.

ברקע לכל אלה כמובן נמצאת גוגל, שנעדרה מהתערוכה, אך גוגל גלאס, משקפי המציאות הרבודה שלה, הם כוח מניע מאחורי התקדמות התחום. כמה חברות הציגו את גרסאות שלהן למשקפיים חכמים, אך אף מוצר לא התבלט כפתרון שעשוי לעקוף את גוגל בקטגוריה. באחת המבואות לאולמות התערוכה הוצגה תערוכת משקפיים חכמים, החל משנות ה-90. רובם גדולים ומסורבלים. התערוכה הדגישה את אחד האתגרים שהתחום נדרש להתמודד עמם - מציאת פתרון קומפקטי ונוח שלא הופך את המשתמש לסייבורג (שילוב בין אדם למכונה). ואולם שיפור חיצוני של הצורה לא מבטיח את הצלחת התחום.

מה יגרום להתרוממות של טכנולוגיה מסוימת? "בשנה האחרונה המחשוב הלביש נהפך מדבר אנקדוטלי למשהו שקיים בשיח היומיומי. הטכנולוגיה חצתה את הגבול, וכיום אפשר לעשות את רוב מה שרוצים. עכשיו השאלה היא מה כדאי לעשות - מה אנשים רוצים מטכנולוגיה לבישה ומה יגרום להם להשתמש בה באופן יומיומי", אומר ארז נעמן, סמנכ"ל הנדסה ופיתוח עסקי בחברת אורקם (OrCam).

AFP

עם זאת, נעמן מציין כי מלבד מציאת ה-killer app - השימוש שיהפוך את המחשוב הלביש למשהו שאי אפשר בלעדיו - יש עוד אתגרים טכנולוגיים בדרך, ובהם מזעור הסוללה. "החיישנים כבר נהיו קטנים מאוד, אבל הסוללות עדיין לא. יש שני פתרונות: שהסוללות יקטנו או שנלמד להיות יעילים יותר באנרגיה. בטווח זמן הקצר הפתרון השני יהיה מהיר יותר", אומר נעמן.

אורקם פיתחה התקן לכבדי ראייה שכולל מצלמת וידיאו זעירה שניתנת להרכבה על משקפיים ויחידת עיבוד וחשמל. באמצעות מערכת של הפיכת טקסט לקול וניתוח תמונה בזמן אמת, המערכת מאפשרת למשתמשים לקבל מידע קולי על הנעשה סביבם. עד כה החברה פנתה לשוק של כבדי ראייה, וב-CES היא הכריזה על כוונות לפנות גם לשוק הצרכני.

אורקם היא לא החברה הישראלית היחידה שפוזלת לעולם הצרכני. גם לומוס מרחובות הצהירה על כוונה דומה. החברה, שמפתחת מערכות אופטיות למשקפיים חכמים וקסדות טייסים. עד כה לומוס היתה ספקית של חברות אחרות שייצרו את המשקפיים. ב–CES החברה הודיעה על כוונתה להוציא מוצר שישווק למשתמשי קצה בשוק המקצועי, כמו אחיות, טכנאים ורופאים בבתי חולים. המוצר יצא למפתחים ברבעון הבא כדי שאלה ימציאו אפליקציות שהפכו את האפליקציה לנדרשת. לקראת סוף השנה החברה מתכננת להוציא את המוצר לשוק.

טלוויזיות קעורות ויקרות

AFP

החברות שהציגו בתערוכה טלוויזיות 4K (קעורות וישרות), מתמודדת גם הן עם קשיים דומים במרדף לקראת הפיכת הטכנולוגיה לצרכנית. אחת ההופעות המרשימות במסיבת העיתונאים של סמסונג, בנוסף לעזיבה המביכה של הבמאי המוערך מייקל ביי את הבמה לאחר שהטלפרומטר שלו לא עבד, היתה טלוויזיה שמשנה שורה ובלחיצת כפתור נהפכת מקעורה לקמורה. ואולם בינתיים צרכנים שיקנו את הטלוויזיות החדשות והמתוחכמות (וייפרדו בדרך מ-1,000 שקל לאינץ', כלומר 85 אלף שקל לטלוויזית OLED קעורה 4K בגודל 85 אינץ'), בכלל לא יוכלו לנצל את היכולות החדשות שהכניסו לסלון.

הסיבה פשוטה: התוכן שנוצר עד היום באולפנים לא תאם איכות זו. כך יצרניות הטלוויזיה נתקלות בבעיית ביצה ותרנגולת - הטכנולוגיה רצה קדימה בזמן שהתוכן נשאר מאחור. הפתרון שלהן פשוט - עקיפת חברות הכבלים והלוויין שמספקות תוכן באיכות שידור שלא מבטאת את הטכנולוגיות החדישות, וחבירה לגופי התוכן הדיגיטליים החדשים, כמו נטפליקס. אגב, מנכ"ל החברה קפץ בין במות והופיע באותו יום במסיבת העיתונאים של LG ולאחר מכן בזו של סוני.

למעשה, כיום היחידים שייהנו מהאיכות הגבוהה של הטלוויזיות החדשות היא אותם Cord Cutters, כלומר לאנשים שהתנתקו משירותי הכבלים והלוויין ומחפשים פתרונות עדכניים לצרוך תוכן טלוויזיוני. עם זאת, הם פלח קטן באוכלוסייה, וכדי שהטכנולוגיה תצליח ברמה מסחרית צריכים לקרות שני דברים מרכזיים: מחיר הטלוויזיות יצטרך לרדת משמעותית, והחברות יצטרכו למצוא דרך להזרים תוכן שיצדיק את האיכות של הטלוויזיה. החיבור בין גופי הניו־מדיה ליצרניות הטלוויזיה הוותיקות הוא חידוש שמאיים על מעמדן של חברות הכבלים ועשוי לבשר על מות ממיר הטלוויזיה.

לדברי דני פלד, מנכ"ל ומייסד חברת VidMind, שמפתחת פלטפורמה שבאמצעותה יכולות מפעילות תקשורת להציע למנויים שירותי טלוויזיה ושהציגה בתערוכה, הסבר נוסף לחיבור בין היצרניות לגופי ניו־מדיה הוא ש"יצרניות הטלוויזיה הבינו שהן צריכות לעבור ממודל של מכירה חד־פעמית של מוצר למכירה רב־פעמית. לכן הן מתמקדות ביצירת ערך שהוא לא חד־פעמי". פלד הוסיף שמשום שרוב יצרניות הטלוויזיה משתמשות במערכות הפעלה שפיתחו ואין מערכת הפעלה אחת ששולטת בשוק, כמו המצב שקיים למשל בעולם הסמארטפונים, היצרניות נלחמות על הלקוח כי כשהוא מתרגל לממשק מסוים, יהיה לו קשה יותר להתרגל למערכת חדשה ולעבור בין מערכות. לכן, משימה חשובה של החברות היא ליצור ממשק משתמש קל ואינטואיטיבי יותר מהקיים כיום.

AFP

קבוצת חברות ישראליות שהציגו בתערוכה, מנסה לעזור לחברות הטלוויזיה להציע ערך מוסף ללקוחות, ובכך לייצר יתרון תחרותי. בביתן של הייסנס הסינית, יצרנית הטלוויזיה הרביעית בגודלה בעולם (אחרי סמסונג, LG וסוני), הציגו שתי חברות ישראליות: VidMind הציגה פלטפורמה ששולבה בטלוויזיות חכמות של הייסנס המאפשרת לקמעונאים וחברות תקשורת להשיק פתרון תוכן מלא בטלוויזיה חכמה.

בנוסף, ממשק התנועה של אייסייט שולב בחלק מהטלוויזיות שהוצגו בביתן. חברה ישראלית נוספת, שנחשפה לראשונה בתערוכה, היא Meet Bob - החברה החדשה של דב מורן שמביאה בשורה צרכנית לטלוויזיות דרך דיסק־און־קי. החברה פועלת בשוק הרווי של אנדרואיד על סטיק לטלוויזיות, כלומר התקן לטלוויזיה שעליו מותקנת מערכת ההפעלה אנדרואיד ואפשר להפוך באמצעותו את הטלוויזיה לחכמה.

Meet Bob מריצה ממשק כייפי וחוויתי שמתחבר לטלויזיה ומחובר לרשת, וכך ניתן לצרוך באמצעותו שידורי לוויין (עידן פלוס), שירותי תוכן מהאינטרנט ולבצע על גבי מסך הטלוויזיה פעולות כמו שיחות וידיאו, גישה לתמונות משפחתיות ומשחקים. הדגש של החברה, שהוקמה כחברה אחות על ידי אנשי הסטארט־אפ קומיגו של מורן, הוא על ממשק משתמש צבעוני וכייפי מבוסס אנדרואיד.

מדפסות התלת־ממד עדיין לא הוכיחו עצמן כגאדג׳ט ביתי

חובת הוכחה גדולה חלה על אחד התחומים המסקרנים בתערוכת CES שננעלה בלאס וגאס שלשום - הדפסת תלת־ממד. בשנה האחרונה התחום נהנה מבאזז וצמיחה נאה, כולל כניסה לשוק הביתי. אחד הביתנים המלהיבים בתערוכה היה של 3D Systems, שהציגה את מדפסת ChefJet, שמדפיסה גופים אכילים מסוכר או משוקולד. ואולם מעבר למעטה הסקרנות ויחסי הציבור, מדובר בשוק נישתי שמציג גימיק. קשה לחשוב על שימוש שיגרום לכך שמדפסות התלת־ממד ייכנסו לכל בית.

החיפוש אחר השימושים שיהפכו טכנולוגיה לפופולרית ויומיומית הוא תהליך מוכר בעולם הטכנולוגיה. ספקות לגבי יכולת ההתכנות או הצורך בטכנולוגיות מסוימות ליוו כמעט כל אחת מההכרזות של השנים האחרונות. בתחילת שנות האלפיים, כשהוצגה רשת הדור השלישי בסלולר, אנשים לא הבינו למה צריך מהירות כזו ומי ינצל את רוחב הפס שהתפנה, גם השקות האייפון והאייפד לוו בהערכות של חובבי בלקברי שלא הבינו מי ישתמש בזה. בינתיים יצרנית הבלקברי RIM נאבקת על עתידה ורשתות הדור השלישי חנוקות מכמויות המידע שזורמות בהן. נקווה שעד התערוכה הבאה עולם הטכנולוגיה יצא מתקופת המתנה ותפרוץ המהפכה הבאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#