האנג'ל טל ברנח: "2014 תהיה שנת שיא של אקזיטים" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האנג'ל טל ברנח: "2014 תהיה שנת שיא של אקזיטים"

ברנח הרחיב השנה את פעילות ההשקעות וגייס 40 מיליון דולר לקרן שתשקיע בסטארט־אפים שכבר ביצעו גיוס ראשוני והוכיחו היתכנות, אך מתקשים לגייס הון נוסף ■ "זיהיתי ואקום שצריך לטפל בו", הוא אומר, ומעריך כי עוד חברות אינטרנט ישראליות יחצו את רף המיליארד דולר

4תגובות

למשקיעים הפרטיים בהיי־טק הישראלי, המכונים אנג'לים, יש תפקיד חשוב ביצירת המחזור החדש של הסטארט־אפים המקומיים - כיתה א' של ההיי־טק. בעזרת השקעות קטנות יחסית - מכמה עשרות אלפי דולרים ועד למאות אלפי דולרים, האנג'לים מתניעים את החברות הצעירות. הם מביאים ערך מוסף - ניסיון, קשרים בתעשייה והבנה של השוק.

אחד האנג'לים האלה הוא טל ברנח, שהיה יזם של כמה חברות במשך 17 שנה, וב–2011 החליט לעבור צד ולהתחיל להשקיע. בין היתר, הוא היה היזם של BeInSync, ואורקה אינטראקטיב. בסך הכל הוא השקיע כאנג'ל ב–13 סטארט־אפים.

בראיון שנערך עמו באחד מבתי הקפה בשדרות רוטשילד בתל אביב, כשסביבו שוכנות החברות שבהן השקיע, הוא מספר כי 
"ב–2011 החלטתי להתחיל ולהשקיע בחברות צעירות מאוד. השקעתי בתחומי עניין שתמיד עסקתי בהם - אינטרנט, אפליקציות ושירותים מבוססי ענן. ההשקעות היו רק בחברות שאני מתכוון להיות מעורב בהן, כדי לעזור ליזמים לבנות חברות. מתוך פאנל של מאות בקשות, פגשתי כל שנה כ–200 חברות והשקעתי ביותר מעשר. ההשקעות האופייניות של ברנח הן בשיתוף עם עוד אנשים פרטיים, והיו בסך הכל בגודל של כמה מאות אלפי דולרים ועד מיליון דולר לאחת.

בציר ההשקעות שלו צעיר יחסית, אך הוא כבר הגיע לאקזיטים בחברת קרוס ריידר ובקומראנט. כמו כן, הוא היה שותף להשקעה בפיקסיה, שצמחה מאז משמעותית. חברות נוספות בפורטפוליו שלו הן קווילט, שעוסקת בניטור תעבורה של וידיאו; בימר, שפיתחה טכנולוגיה לדחיסת וידיאו והצגת איכות המקור; ו–Askem, אפליקציה המאפשרת למשתמשים להתייעץ עם הקהל הרחב לגבי תמונה ולקבל פידבק מיידי.

עופר וקנין

אלא שבשנה האחרונה ברנח הוריד את קצב ההשקעות החדשות. יחד עם אנג'לים נוספים הוא גילה כי החברות שבהן השקיעו מצליחות לצמוח ולייצר תנועת גולשים, אך אינן מצליחות להשלים את סבב הגיוס הבא שהנדרש כדי שייהפכו לחברות בוגרות יותר. אחד הגורמים לבעיה הוא מחסור במשקיעים בשלב זה - סבב הגיוס הראשון (round A), שבו מעורבות בדרך כלל קרנות ההון סיכון.

לטענת ברנח, "ראיתי שאחרי השקעת הסיד רוב החברות צריכות לגייס סבבי המשך. היזמים מסתכלים עלי ושואלים איפה הכסף. בחברות אינטרנט ואפליקציות, לפעמים אתה צריך את המיליון דולר הבאים כדי לעשות את הקפיצה. שם יש ממש כשל שוק.

"בשלב הסיד יש כמה שחקנים ובשלב של הסבב הראשון יש כמה קרנות, מה שנמצא בין לבין לא מטופל היטב. זיהיתי ואקום מעניין שצריך לטפל בו". לדבריו, משקיעי אנג'ל לא יכולים לספק פתרון בר־קיימא לבעיה, משום שבישראל אין מספיק משקיעים פעילים שיכולים להתקבץ להשקעות של כ–150 אלף דולר כל אחד בחברה, ובסך הכל יותר ממיליון דולר בסבב.

ברנח החל לגבש מודל השקעות חדש שיתאים לשוק המשתנה. הפתרון שנבחר הוא קרן השקעות. קרן ההשקעות שלו תתמקד בחברות בשלב אותו הוא מכנה "סיד פלוס" - חברות אחרי סבב גיוס סיד אך לפני השקעה מוסדית. יותר ממחצית מהחברות שבהן השקיע כאנג'ל נמצאות בשלב רלוונטי להשקעת הקרן. בינתיים עדיין לא נבחר שם לקרן, אך ההשקעות שלה יתמקדו בחברות שכבר גייסו סבב סיד, ומראות תנועה ראשונית של צמיחה במספר המשתמשים בתחומים שבהם התמקד ברנח עד היום. ההשקעות יהיו בהיקף של 1–2 מיליון דולר, וייעשו גם באופן עצמאי וגם בשיתוף עם קרנות נוספות. הוא קורא ליזמים שאליהם מיועדת הקרן: "אם אתה רואה שהמודל עובד ויש מספיק בשר, או כשכבר זיהית את הטרנד, לך ותגייס את הסכומים הגדולים. עד אז תעבוד אתי - אתה לא צריך לרוץ לסבב ראשון".

ההחלטה להקים את הקרן התקבלה לפני כשנה, ומאז ברנח עסק בגיוס השותפים והמשקיעים. הסגירה הראשונה שלה באוקטובר היתה על סך 20 מיליון דולר, וכעת היא השלימה את הגיוס והעלתה את גודלה ל–40 מיליון דולר. מאז הסגירה הראשונה הקרן השקיעה בשלוש חברות. "החלטתי שאני רוצה ליצור קרן השקעות שהפוקוס שלה יהיה תל אביב־ניו יורק, שזה אומר למצוא שותף אמריקאי שמוכן להפשיל שרוולים ולנסוע עם היזמים ולעזור להם. השוק נמצא בארה"ב וצריך ללוות את היזם. זה אומר גם להקים משרד בתל אביב ומשרד בניו יורק, ולתת לכל סטארט־אפ שירות מלא במטרה לאפשר לו לבנות עסק", מסביר ברנח.

כך נוצרה השותפות עם המשרד המשפחתי (בית השקעות קטן שמנהל כספים של משפחות - במקרה הזה יהודיות) GFMI מניו יורק. בנוסף להון של ברנח והמשרד המשפחתי, צורפו משקיעים אמריקאים נוספים - חלקם בעלי קשרים רלוונטיים לתחומי העיסוק של החברות, בהם מנכ"ל פלייבוי סקוט פלנדרס, וריצ'ארד רוזנבלאט, יזם סדרתי וממייסדי מדיה מיינד. הקרן שמרה מקום למשקיעים פרטיים נוספים או מוסדיים מישראל או מארה"ב שיצטרפו להשקעות.

למה ניו יורק ולא עמק הסיליקון?

"עמק הסיליקון עמוס יותר. בניו יורק יש כיום את Silicon Alley (סמטת הסיליקון - כינוי לאיזור במנהטן שבו יש ריכוז סטארט־אפים בתחומי הניו־מדיה והאינטרנט, ע"א). זו סביבה יוצאת מן הכלל לסטארט־אפים ישראליים - כ–200 חברות ישראליות, חלקן מצליחות מאוד כמו אאוטבריין וטאבולה".

איך שיכנעתם את המשקיעים להצטרף לקרן?

"2014 עומדת להיות שנת שיא בהיי־טק הישראלי - יותר ממה שהיה השנה. לדעתי לראשונה תהיה פה יותר מחברה אחת מהבציר הצעיר של חברות אינטרנט ודומיו שיגיעו לשווי של מיליארד דולר. זו בשורה יוצאת מן הכלל גם לתעשייה וגם למדינה. בסוף היום אנו מייצרים מקומות תעסוקה, האקזיטים מביאים הרבה מאוד מסים למדינה ואלה חדשות טובות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#