עוד שנה מצוינת לאקזיטים: עסקות רכישה ומיזוג בשווי 6.45 מיליארד ד' - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוד שנה מצוינת לאקזיטים: עסקות רכישה ומיזוג בשווי 6.45 מיליארד ד'

בשקלול הנפקת חברות לציבור, שווי האקזיטים ב-2013 מסתכם ב-7.6 מיליארד דולר ■ מספר העסקות קטן, אך השווי הממוצע היה הגבוה ביותר בעשור האחרון ■ שלושת האקזיטים הגדולים של השנה: ווייז, גיוון אימג'ינג וטראסטיר

תגובות

לאחר ש–2012 הסתיימה כשנת שיא באקזיטים בהיי־טק הישראלי, 2013 שברה את השיא של קודמתה. חברות היי־טק ישראליות נמכרו בעסקות מיזוג ורכישה (M&A) בשווי 6.45 מיליארד דולר - גידול של 16% בהשוואה ל–2012, כך לפי דו"ח האקזיטים שפירסמה אתמול פירמת רואי החשבון PwC Israel. מהדו"ח עולה גם כי גודל העסקות הממוצע ב–2013 היא הגבוה ביותר בעשור האחרון, והמחברים מציינים את המומנטום החיובי בשווקי המניות, שממנו נהנות החברות הישראליות. העסקה הגדולה ביותר השנה היתה מכירת ווייז לגוגל במיליארד דולר.

בשילוב הנפקות ראשונות לציבור (IPO), שהבולטת שבהן היתה של חברת וויקס (Wix) שגייסה 127 מיליון דולר לפי שווי של כ–765 מיליון דולר, סך האקזיטים מגיע ל–7.6 מיליארד דולר ב–45 עסקות, בשווי ממוצע של 170 מיליון דולר לעסקה. גודל הנפקה ממוצעת היה 198 מיליון דולר ושווי עסקת מיזוג ורכישות ממוצעת היה השנה 165 מיליון דולר. ההנפקות מהוות 16% משווי האקזיטים, שהם 1.2 מיליארד דולר, ו–13% ממספר העסקות. שווי עסקה ממוצע גדל מ–111 מיליון דולר ב–2012 ו–81 מיליון דולר ב–2011. מספר העסקות בשנה דווקא נמצא במגמת ירידה מאז 2011.

"הנתון המובהק והמשמעותי ביותר בדו"ח זה הוא גודל העסקה הממוצעת, 170 מיליון דולר. העסקה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בעשור האחרון. האקזיט הממוצע הוא הגבוה ביותר באופן משמעותי" ציין רובי סולימן, שותף וראש מגזר ההיי־טק ב-PwC Israel, בניתוח שליווה את הדו"ח. סולימן מונה כמה סיבות למצב זה:"ראשית, שוק הרכישות פעיל ותחרותי. ענקי הטכנולוגיה הבינלאומיים מתחרים ביניהם על חדשנות טכנולוגית, המושגת גם בהשקעות ענק במחקר ופיתוח עצמי, אך יותר מכך ברכישת טכנולוגיות חדשניות. בעיתוי הנוכחי, לרוכשים יש הנזילות הנדרשת לביצוע הרכישות, ורובן אכן מתבצעות במזומן".

לפי הדו"ח, עלה מספר האקזיטים הגדולים בכל שנה. ארבע עסקות ב–2013 -9% ממספר העסקות הכולל - היו בשווי של יותר מחצי מיליארד דולר, בהשוואה לעסקה אחת בלבד בשווי זה אשתקד. שווי שלוש עסקות המיזוג והרכישה הגדולות הסתכם ב–2.6 מיליארד דולר, בממוצע 859 מיליון דולר לעסקה. שלוש העסקות הגדולות הן מכירת ווייז לגוגל במיליארד דולר, מכירת גיוון אימג'ינג ב–995 מיליון דולר לקובידיאן ומכירת חברת האבטחה טראסטיר ליבמ ב–650 מיליון דולר. במקביל, גדל השנה מספר העסקות הקטנות, בשווי של 10 מיליון דולר ועד 50 מיליון דולר: 32 עסקות ב–2013 בהשוואה ל–17 עסקות בשווי זה אשתקד.

Zef Nikolla

בחלוקה על פי מגזרים, מגזר מדעי החיים הוביל ב–2013 את העסקות עם סך אקזיטים (כולל הנפקות) של 2.5 מיליארד דולר, ובממוצע 190 מיליון דולר לעסקה. במגזר האינטרנט הסתכמו העסקות ב–2.1 מיליארד דולר - ממוצע של 238 מיליון דולר לעסקה, לעומת סך של 554 מיליון דולר לכל האקזיטים במגזר וגודל עסקה ממוצע של 55 מיליון דולר בלבד אשתקד. זאת, אף שמספר העסקות היה כמעט זהה בשנתיים האחרונות.

"שפע חברות שהגיעו לבשלות"

"ההיסטוריה מראה כי חלון ההזדמנויות לעסקות מיזוג ורכישה נסגר ונפתח באופן מחזורי, בהינתן אירועים גלובליים גדולים מההיי־טק הישראלי", טוען סולימן. "מאחר שהאווירה בשוק הרכישות אינה בשליטתנו, הנתון החשוב יותר הוא שבשוק ההיי־טק הישראלי קיים שפע של חברות שהגיעו לבשלות הנדרשת. מרבית הרוכשים יעדיפו לרכוש במחיר גבוה חברה בשלה, עם מחזור מכירות משמעותי, שהוכיחה את יכולותיה, מאשר, לקנות בזול חברות צעירות עם טכנולוגיות לא מוכחות.

"המציאות היא שמרבית הרכישות מהסוג האחרון נכשלות והחברות הצעירות הנרכשות מתקשות להיטמע בארגון הרוכש ולהשיג את מטרתן. בין אם הבשלות היא טכנולוגית, מתבטאת במספרי המשתמשים או במכירות ונתח שוק מוכח, הרי שהשוק הישראלי לומד שהסבלנות משתלמת. עם ההצלחות בא התיאבון ליזמים וכמובן למשקיעים, להוביל את החברות לנקודות ערך גבוהות הרבה יותר מבעבר", מוסיף סולימן.

כמו כן, סולימן התייחס לערך הגבוה שמספקות עסקות הנפקה למשקיעים ולמשמעות שלהן לחברות הישראליות: "הסיבות המרכזיות לשינוי במגמה השנה הן עיתוי טוב בשווקים הפיננסיים העולמיים, ובמיוחד שוק הנפקות הטכנולוגיה בארה"ב, בשילוב בגרות מספקת של חברות ההיי־טק. בישראל, שבה הביקורת על תרבות האקזיטים כה נפוצה, הרי שבהנפקות כאמור יש בשורה אמיתית. אותן חברות שיילכו במסלול זה, יכול שבעתיד ייהפכו לחברות גדולות רב־לאומיות שלהן אנו כה מייחלים בשנים האחרונות. עד שזה יקרה, הנפקות אלה משמשות כאקזיט בעל השווי הגבוה ביותר, ככל הנראה, שניתן להשיג לחברות אלה. ההנפקות מספקות לחברות מימון משמעותי ומיידי, יחד עם פלטפורמה למימון מתמשך שלו הן זקוקות כדי להשיג את הצמיחה הנדרשת בדרך לבניית החברות הגדולות המיוחלות".

נמרוד גליקמן

לפי סולימן, "האקזיטים הגבוהים מאפשרים גיוס כספים נוספים להיי־טק הישראלי, כניסת משקיעים נוספים לזירה והקמת חברות חדשות ואת המחזוריות הנדרשת בשוק כה דינמי, שבו הטכנולוגיה של היום משולה לעיתון של אתמול. בפתחה של 2014, ההיי־טק הישראלי שופע חברות בשלות, מובילות שוק ובעלות טכנולוגיות חדשניות. הרוכשים הגדולים מכל העולם מחזיקים מרכזים בישראל ומנסים לאתר את הרכישה הבאה.

"ולבסוף, חברות ישראליות לא מעטות מצויות בשלבים שונים של תהליכי הנפקה בשווקים גדולים בעולם. בהינתן כלכלה עולמית סבירה ב–2014 והמשך פתיחות של השווקים הפיננסיים להנפקות היי־טק, אנו עומדים בפתחה של שנה מעניינת. קשה יהיה לעלות על תוצאותיה של 2013, אך אם מגמת ההנפקות תימשך, הרי שמספר הנפקות לא גדול יכול להוביל את 2014 להיות שנת שיא נוספת".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#