שבע המלכודות בבניית ובהזמנת אתר אינטרנט - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שבע המלכודות בבניית ובהזמנת אתר אינטרנט

הקמת עסק מחייבת נוכחות באינטרנט, אך בין שלל ההצעות של בוני האתרים מסתתרות גם מלכודות המנצלות את חוסר בקיאותם של הלקוחות ■ להלן שבע מלכודות שכיחות והדרכים לא להיכנס אליהן

תגובות

במציאות המקוונת של ימינו, הקמת עסק חדש או ניהול עסק קיים, מחייבת נוכחות ברשת האינטרנט. בין אם הנכם עסק שכל פעילותו מוגשת אונליין, ובין אם אתם נמצאים בעולם האמיתי ומעוניינים לפרסם ולהנגיש מידע לקהל הלקוחות הפוטנציאליים - בדרך זו או אחרת, אתם נדרשים לבניית אתר אינטרנט.

נוכח הביקוש הרב, גדל גם ההיצע ושלל חברות, עסקים ואף אנשים פרטיים מציעים שירותים לבנייה או עיצוב של אתר אינטרנט. טווח המחירים הוא רחב ותלוי כמובן בסוג האתר וגם בזהות בונה האתר. בנייה של אתר אינטרנט יכולה גם להגיע לעשרות אלפי שקלים.

לצערנו, המציאות מלמדת כי בין שלל ההצעות, ההבטחות והמונחים המקצועיים, מסתתרות לא מעט מלכודות המנצלות את חוסר בקיאותם של הלקוחות ועלולות לגרום לנזק כספי לא מבוטל, זאת בנוסף כמובן למפח הנפש המלווה בכך.

נוכח כך, ולאור נסיוננו הרב בניסוח ועריכת הסכמים לבניית אתר אינטרנט וליווי לקוחות בשלבי הקמת אתר וניהול סכסוכים הקשורים לאתרי אינטרנט, ננסה למקד להלן שבע "מלכודות" שעלולות להיקרות בדרכיו של המבקש לבנות לעצמו אתר אינטרנט. זאת בתקווה שנוכל לסייע לאותם לקוחות, ולהעניק כלים להתמודד טוב יותר עם הסכמים אלה.

Dreamstime

חשוב להבהיר שלא מדובר ברשימה מלאה (לצערנו) ובכל מקרה תמיד מומלץ להתייעץ עם עו"ד אינטרנט העוסק ומתמחה בתחום זה לפני שמתקשרים או חותמים על הסכם עם גוף שכזה.

מלכודת ראשונה: "הדומיין עלינו"

חברות רבות מציעות ללקוחותיהן "הטבה" בדמות רכישת דומיין (שם מתחם) עבור מזמין האתר, זאת כמובן במידה והאתר ייבנה באמצעותם. לצערנו, רבות הן הפעמים כי בונה האתר, אכן רוכש את הדומיין, אך רושם אותו על שמו ולא על שם מזמין האתר, כפי שצריך להיות.

שמות מתחם נרכשים באמצעות אתרים שונים שקיבלו רישיון לשם כך מאיגוד האינטרנט הישראלי המפעיל את מרשם שמות המתחם בסיומת הלאומית של ישראל (il) או איגוד האינטרנט העולמי המפעיל סיומות עולמיות כגון הסיומת com.

הכתובות נרשמות על שם בעליהם ומהוות נכס של ממש שבו ניתן לסחור ולצבור לגביו מוניטין וערך רב. רבים מבעלי העסקים בוחרים שם מתחם המורכב מאותיות שמם או מהשירות שאותו הם מספקים. מאחר ורק מי שרשום כבעליו של שם המתחם יכול לסחור בו, הרי שרישומו על שם בונה אתר ולא על שם המזמין עלול "לכלוא" את המזמין ולא לאפשר לו לנדוד עם הכתובת למקום אחסון אחר או לעשות בו שימוש אחר כמו מכירתו.

לכן הקפידו תמיד כי בכל הסכם התקשרות עם בונה אתרים יובהר כי ככל ויירכש שם מתחם על ידו, שם המתחם יירשם על שמכם בלבד. בקשו לראות את תיעוד הרכישה וכן את תאריך חידוש הדומיין. זכרו שבכל מקרה, עלות רישום שם מתחם היא זניחה (כמה עשרות שקלים) והפרוצדורה פשוטה ונוחה. כך שלא בטוח שזוהי "הטבה" שלה לא תוכלו לסרב.

מלכודת שנייה : "ליסינג תפעולי"

לא פעם נתקלנו בבעלי אתרים, שגילו כי כל שרכשו מהחברה שבנתה להם את האתר הוא "רישיון שימוש" וכי בעצם, הם שילמו לאותה חברה "דמי שימוש" או דמי שכירות עבור השימוש באתר.

כך יוצא למעשה, שלמרות ששולמו לחברת האינטרנט סכומים ניכרים, האתר כלל לא שייך למזמין אלא לחברה שבנתה אותו. במצב זה, אם יבקש אותו לקוח "לקחת" את אתרו לחברת אחסון שונה, או לסחור בו, יהיה עליו לשלם לחברה שבנתה עבורו את האתר סכום כסף נכבד - זאת בנוסף לתשלומים ששילם עד כה.

חשוב להבהיר, שכירות אתר או תשלום דמי שימוש אינם דבר רע כשלעצמם ובמקרים מסוימים אפשרות זו יכולה להוות פתרון מעולה לבעלי עסקים שאין באפשרותם או ברצונם להשקיע סכומי כסף גבוהים - בייחוד בכל הקשור לאתרים מסחריים המשלבים מסחר אלקטרוני. יחד עם זאת, חשוב שמערכת יחסים זו תהיה ברורה מלכתחילה כדי למנוע הפתעות לא נעימות בהמשך הדרך. הקפידו לבדוק היטב מהם התנאים המסחריים ועבור מה מתקבל התשלום.

מלכודת שלישית: "עשה זאת בעצמך"

דרימסטיים

לא תמיד יש צורך בהשקעה כספית רבה כדי להקים אתר אינטרנט. ישנם אתרים המציעים תבניות ועזרי עיצוב בשיטת "עשה זאת בעצמך" ומאפשרים לכל מי שמבקש, ובהשקעה כספית יחסית נמוכה, לבנות לעצמו אתר.

מדובר בפלטפורמות פופולריות שבהחלט מספקות מענה מיידי לעסקים, ומאפשרות לשלוט בעיצוב ואופי האתר ללא תלות במעצב או מפתח.

עם זאת, יש לשים לב כי חלק ניכר מאותם כי האתרים מאפשרים את בניית האתר כמערכת סגורה בלבד ולא מאפשרים ללקוחותיהם להעביר את עיצוב האתר עמם למקום אחר. לא מדובר רק באתרים שמאפשרים בניית אתרים חינמיים, אלא גם ככאלה שהלקוח נדרש לשלם תמורת הפלטפורמה.

לצד היתרונות הברורים שמנינו לעיל, החסרונות בשיטה זו הם רבים. הלקוח הוא "קהל שבוי" שמחוייב להמשיך ולאחסן את האתר שלו באמצעות אותה חברה ואינו יכול להעביר עמו את האתר. כמו כן, במידה שתבקשו להרחיב את השירותים הניתנים באמצעות האתר או לשדרגו במקום אחר, תאלצו לבנות לעצמכם אתר חדש ולהשאיר מאחור את האתר שבניתם בעצמכם ושילמתם תמורתו ממיטב כספכם.

כפי שציינו בהתחלה, זוהי אינה שיטה פסולה כשלעצמה. עם זאת, חשוב להבין את יחסי הצדדים ואת אופיה של המערכת ועבירותו של האתר עוד בטרם בוצעה ההתקשרות.

מלכודת רביעית: "התשלום מראש"

כל הסכם וכל התקשרות מתחילה בלחיצות ידיים חמימות, טפיחות על השכם והבטחות לאיכות ואמינות. לצערנו, המציאות מלמדת כי במהרה, יכולה מערכת יחסים חמימה זו להפוך פניה ולהראות שונה לחלוטין, בדרך כלל לאחר שבוצע התשלום.

חשוב להבין, כי כשהלקוח משלם לחברה מראש עבור בניית האתר, הוא לא משאיר בידיו כל נקודת כוח או עמדת מיקוח לבאות. מובן שמבחינת חברת האינטרנט - זהו המצב האופטימלי. לכן, יש להקפיד תמיד להשאיר מספיק כוח בידיים שלכם כדי לוודא שהתוצר שתקבלו יהיה לשביעות רצונכם.

לכן, לעולם אל תסכימו לשלם את כל הסכום מראש. גם לא חלק משמעותי ממנו. בניית אתר אינטרנט היא פעולה שבנוייה מכמה שלבים. דרשו כי גם התשלום יתבצע בהתאם להתקדמות בבניית האתר. כך תבטיחו שהאתר יתקדם בקצב הרצוי. בכל פעם שיסתיים שלב לשביעות רצונכם, שחררו סכום נוסף. השאירו תמיד סכום משמעותי לסוף כדי להבטיח שהמוצר המוגמר יהיה זהה למוצר אותו הבטיחה חברת האינטרנט וללא תקלות (באגים).

מלכודת חמישית: "אבל זה לא אני"

סי די בנק

במשרדנו, אנו נתקלים כמעט על בסיס יומי במקרים בהם אזרחים תמימים הוכשלו על ידי בוני אתרים ששילבו באתרם תמונות וטקסטים שהועתקו מאתרים אחרים ברשת ומפרים את זכויות היוצרים של בעליהם. "הפגישה" עמנו נעשית כשאנו מייצגים את בעל הזכויות שמבקש למצות את זכויותיו, או כמובן במקרה ההפוך.

אותם לקוחות שהוכשלו מתקשים לרוב להבין כי על אף שהם בעצמם לא היו אלה שנטלו את היצירות המוגנות, האחריות המשפטית בגין הפרת זכויות יוצרים חלה עליהם כשם שהיא חלה על בונה האתרים. התמונות או הטקסטים שימשו לטובת קידום אתרם ואילו בונה האתרים פעם מטעמם.

בעל זכויות היוצרים שיצירתו הועתקה, אדיש למערכת היחסים בין בעל האתר לבין בונה האתרים ומבחינתו הוא רשאי לתבוע את כל אחד מחוליות השרשרת. חוק זכות יוצרים מעניק פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100 אל, שקל בגין כל הפרה של זכות יוצרים. זהו סכום משמעותי שמעמיד בסיכון ממשי כל בעל אתר אינטרנט שאינו מקפיד בעניין.

לכן, הקפידו תמיד כי בונה או מעצב האתר יתחייב בפניכם כי הוא עושה שימוש ביצירות מקוריות או כאלה שנרכשו על ידו והוא קיבל רישיון עבורכם לעשות בהם שימוש. מובן, שאם אתם יכולים לספק לבונה או למעצב האתר את הטקסטים או התמונות - הדבר עדיף.

מלכודת שישית: "של מי האתר הזה?"

אתר אינטרנט כשלעצמו הוא יצירה מוגנת. גם הרכיבים באתר עצמו מוגנים. בית היתר מוגנים התכנים באתר (טקסטים, תמונות, סרטים וכד'), עיצוב האתר ואופן עימודו. אלו מוגנים נוכח היותם יצירות העונות להגדרה בחוק זכות יוצרים.

אך נשאלת השאלה - למי הן שייכות זכויות היוצרים ברכיבים אלה? האם למזמין? או שמא לבעל חברת האתרים שבנה או עיצב את האתר?

ההנחה (השגויה) הרווחת בציבור מניחה כי מי ששילם על האתר יהיה בעל זכויות היוצרים בו. ובכן החוק קובע את ההיפך בדיוק. חוק זכות יוצרים קובע כי דווקא יוצר היצירה (דהיינו בונה או מעצב באתר) יהיה הבעלים הראשון של היצירה - אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים. כלומר, אם לא סוכם אחרת בין הצדדים, ברירת המחדל היא שמזמין האתר לא יהיה בעל זכויות היוצרים בו.

מובן שיש לקביעה זו משמעות אדירה בכל הנוגע לבעלות על האתר ועל היכולת לערוך בו שינויים או לסחור בו.

על כן, הקפידו תמיד לרשום בהסכם עם בונה/ מעצב האתר כי מלוא זכויות היוצרים וזכויות הקניין הרוחני האחרות יהיו שייכות לכם ורק לכם.

מלכודת שביעית: "אז מתי אמרנו שהוא מוכן?"

גם אם הקפדתם להמנע מכל המלכודות (הלא ממצות) שמנינו לעיל, נראה שהמלכודת שהכי נפוץ ליפול לתוכה היא מלכודת הזמן. רשת האינטרנט המאופיינת בטרנדים חולפים ובחיי מדף קצרים אינה מאפשרת ללקוחות להמתין זמן בלתי סביר להשלמת אתרם. לצערנו, פגשנו לא מעט לקוחות שנותרו כלואים עם אתר לא מוכן וללא כל יעד נראה לאופק לסיום.

ישנה חשיבות מכרעת להציב, כבר בהסכם, יעד של זמן להשלמת האתר או להשלמת כל שלב. חשוב להקפיד שתהיה מסגרת של זמן שבה כל צד יודע מה תפקידו ומה הוא צריך לעשות כדי לעמוד ביעד שהגדיר.

חשוב להקפיד שלא לתת לחברות האינטרנט את האפשרות להטיל את האשמה על העיכוב בהשלמת האתר בלקוח (טענה אופיניית) ולהבהיר כי גם אם הלקוח לא העביר חומרים שהיה צריך להעביר, על בונה או מעצב האתר להשלים את עבודתו.

הכותב עו"ד המתמחה בקניין רוחני, דיני אינטרנט, תקשורת, טכנולוגיה ומשפט מסחרי

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם