ההנפקות של 2013: אומת הסטארט אפ נותרה בשלב הסטארט אפ - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההנפקות של 2013: אומת הסטארט אפ נותרה בשלב הסטארט אפ

שוק ההנפקות הראשוניות בארה"ב (IPO) רשם ב–2013 את השנה הטובה ביותר מאז בועת הדוט.קום של 2000 ■ אבל למרות היתרונות הטכנלוגיים, רק שלוש חברות ישראליות הצליחו ללנצל את שוק ההנפקות החם

2תגובות

הריבית הנמוכה והנטייה הגוברת של המשקיעים לקחת סיכונים דחפה ב–2013 את שוק ההנפקות הראשוניות בארה"ב (IPO) לשיא מאז בועת הטכנולוגיה ב–2000: היקף הגיוסים הכולל ב–2013 היה 54.9 מיליארד דולר, עלייה של 29% לעומת 2012 - כך עולה מהדו"ח השנתי של חברת רנסנס קפיטל, המרכזת נתונים על שוק ההנפקות האמריקאי.

ואולם, מתוך 222 חברות שהנפיקו לראשונה (IPO) בארה"ב ב–2013, ניתן למנות רק שתי חברות ישראליות - וויקס ואנזימוטק. אפשר גם להוסיף את Plus500, חברת הפורקס שהנפיקה בלונדון. אמנם היו עוד חברות, כמו סטראטיסיס (אובג'ט) וקמהדע, שניצלו את השוק החזק כדי לבצע גיוס משני או להירשם למחסר בחו"ל, אך רק שלוש חברות ביצעו IPO קלאסי, כלומר עברו את החסם שמפריד בין חברות פרטיות ובין חברות המתאימות למסחר בבורסה.

האם שלוש חברות ישראליות שביצעו IPO בארה"ב ב–2013 הוא מספר מספק? במשך השנים, עברו ההנפקות הישראליות כמה מחזורים של גיאות ושפל. בשנים 1999 ו-2000 נרשמה גיאות חסרת תקדים כאשר כמה עשרות חברות ישראליות הונפקו בארה"ב. היזמים והקרנות הישראליות היו ערוכים היטב בגיאות הקודמת, והצליחו בתוך תקופה קצרה להביא הרבה מאוד חברות לציבור. אמנם חלק גדול מהן לא שרד את התפוצצות הבועה, אך הקרנות והיזמים הצליחו להניב לעצמם לא מעט ערך בשנים אלה.

לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום חלה ירידה חדה במספר ההנפקות בארה"ב ורק לקראת 2005 השוק התחיל להשתקם. בשנים 2005–2008 הונפקו בארה"ב חמש עד שבע חברות ישראליות בכל שנה בממוצע. אמנם התקופה לא נחשבה לגיאות גדולה, אך החברות הישראליות הצליחו לחזור בהדרגה לשוק ההנפקות. ב-2008 שוב נעצר שוק ההנפקות בשל המשבר הפיננסי, ובחמש השנים שעברו מהמשבר ועד תום 2012 הונפקו רק שש חברות ישראליות בארה"ב (סודה סטרים, אבן קיסר, אימפרבה, אלון USA, דלק USA ואיי־בלאסטר).

עופר וקנין

שלוש ההנפקות שנרשמו ב־2013 מהוות שיפור ביחס לחמש השנים שלפני כן, אך בעלי הזיכרון הבריא יכולים רק להתאכזב ממספר זה. כפי הנראה צמחו בישראל מעט מדי חברות טכנולוגיה המתאימות להנפקה בארה"ב. ניתן לקוות שב־2014 התמונה כבר תשתנה ומספר ההנפקות שיצאו מישראל ישקף טוב יותר את הגיאות מחד גיסא ואת היתרון הטכנלוגיה הישראלי מאידך גיסא.

החברות שהונפקו הובילו בתשואות

למרות הפריחה בשוק ההנפקות הראשוניות בארה"ב ב־2013, יש לציין כי ב–2000 גייסו חברות בהנפקות ראשוניות 96.7 מיליארד דולר, כך שהרמה הנוכחית עדיין רחוק מרמת שיא הגיוסים לפני יותר מעשור. ברנסנס מונים בסיבות לפריחה גם את הירידה בתנודתיות בשוק המניות לצד עליות השערים המכובדות שנרשמו במדדים הרחבים. בניגוד לשנים קודמות, מוסיפים ברנסנס, שוק ההון היה נוח להנפקות במהלך כל השנה, לעומת 2012 שהתחילה כשנה מבטיחה עבור שוק ההנפקות אך לאחר האכזבה מהנפקת פייסבוק קצב ההנפקות פחת באופן מהותי.

אמנם שוק המניות כולו עלה בשיעור חד ב–2013, אך שיעור התשואה שסיפקו החברות שהונפקו היכה את השוק כולו והגיע ל–35% בממוצע לעומת 27% שסיפקה ההשקעה במדד ה-S&P500. חלק ניכר מהתשואה הנאה שקיבלו המוסדיים האמריקאיים שהשקיעו בהנפקות התרחשה ביום המסחר הראשון של המניות. על פי רנסנס, שיעור הזינוק הממוצע ביום המסחר הראשון לאחר ההנפקה היה בשנה החולפת 17%, ובשישה מקרים מניית החברה המונפקת זינקה ביותר מ-100% ביום המסחר הראשון. זינוקים אלה, השניים בהיקפם רק לשנת 2000, הם אחד הבסיסים העקריים לתחושה כי שוק ההנפקות משקף בועה. הזינוק החד ביום המסחר הראשון סיפק תשואה לגופים המוסדיים שרכשו בהנפקה, אך הפחית מהותית את התשואה שרשמו המשקיעים הפרטיים מקרב הציבור אשר יכולים לרכוש מניות רק במסגרת המסחר בבורסה ולא בהנפקה עצמה.

המגזר שהוביל ב–2013 את הגיוסים בארה"ב היה מגזר האנרגיה, שגייס 10.7 מיליארד דולר ב–22 הנפקות ראשונות. מגזר הפיננסים, שבמשך שנים היה התחום שהוביל בהיקף הגיוסים, נדחק למקודם השני, ומגזר הטכנולוגיה ירד מהמקום השלישי למקום הרביעי כאשר 15% מסך הגיוסים בשוק ההנפקות זרמו לחברות טכנולוגיה. תחום הבריאות זינק למקום השלישי - חברות בתחום גייסו 8.6 מיליארד דולר ב–2013 כ–16% מכלל הגיוסים. העלייה בגיוסים בתחום הבריאות מוסברת בעיקר בעלייה חדה בהנפקות של חברות ביו־טק, שבמשך שנים חיכו למועד הנכון להנפיק. בספטמבר הנפיקה חברת אנזימוטק הישראלית, המפתחת חומרי גלם לתוספי מזון ומזון רפואי. החברה גייסה 62 מיליון דולר וזינקה ביום המסחר הראשון בכ-30%.

ההנפקות במגזר הבריאות גם יצרו את התשואה הטובה ביותר למשקיעים. שיעור התשואה הממוצע למניה שהונפקה במגזר זה ב–2013 היה 50.2%. במקום השני דורגו הנפקות הטכנלוגיה שייצרו תשואה ממוצעת של 42% ובמקום השלישי הנפקות של חברות בתחום מוצרי הצריכה שרשמו תשואה ממוצעת של 40%.

קרנות ההשקעה הפרטיות ניצלו היטב את הגיאות בשוק ההנפקות והובילו בשנה החולפת 70 הנפקות. הנפקת רשת מלונות הילטון, שגייסה 2.4 מיליארד דולר בהנפקה השנייה בהיקפה השנה, הובלה על ידי קרן ההשקעות הפרטיות בלקסטון. קרנות אלה, המשתלטות על חברות פרטיות באמצעות מינוף ומבצעות אקזיט באמצעות ההנפקה, הובילו עסקות IPO בהיקף של 25 מיליארד דולר, עלייה של 140% לעומת אשתקד. עלייה זו מצביעה על כך שהתשואה שקרנות אלה ירשמו בשנה החולפת צפויה להיות גבוהה יחסית.

גם קרנות ההון סיכון נהנו מהגיאות בשווקים. הקרנות המשקיעות בטכנולוגיה הובילו 81 חברות להנפקה בשנה החולפת, לעומת 46 חברות בלבד ב–2012. טוויטר הייתה הנפקה הבולטת ביותר בקטגוריה זו. עם זאת, סכום הגיוס המצרפי של ההנפקות שהובילו הקרנות ירד מ-20.7 מיליארד דולר ב–2012 ל–9.6 מיליארד דולר בלבד. ב–2012 התקימה הנפקת פייסבוק, שגייסה 16 מיליארד דולר והקפיצה את הנתון השנתי. למרות הגיאות, לא הגיעו לשוק חברות קטנות יותר. ב–2013 הונפקו 222 חברות, לעומת 128 חברות אשתקד. היקף הגיוס הממוצע בשנה החולפת היה 250 מיליון דולר, לעומת 333 מיליון דולר ב–2012.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#