השכר בהיי-טק המשיך לעלות ב-2013: מהו המקצוע המבוקש ביותר? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השכר בהיי-טק המשיך לעלות ב-2013: מהו המקצוע המבוקש ביותר?

הביקוש לעובדים טיפס השנה, בעיקר בתחומי התוכנה והאבטחה, והשכר הממוצע בענף עלה ב-4% ■ עם זאת, הביקוש לעובדים בתחום החומרה נמצא בירידה, והיי־טקיסטים מבוגרים מתקשים למצוא עבודה בתחום

14תגובות

רגע לפני סיום השנה כבר אפשר להכתיר את 2013 כשנת פריחה נוספת בהיי־טק הישראלי. אקזיטים גדולים כמו ווייז, הנפקה מוצלחת כמו וויקס והחלטה אסטרטגית של פייסבוק לפתוח מרכז פיתוח בישראל, יצרו אווירה חגיגית בתעשייה. אך הביטוי הרחב והחשוב ביותר של תופעות אלה הוא שוק העבודה המקומי: עתה יותר מתמיד הביקוש לעובדי היי־טק מוכשרים נמצא בשיא.

2013 היא שנה נוספת שבה עלה שכרם של היי־טקיסטים בשיעור מכובד, הרבה מעבר לעלייה האטית יחסית של השכר בחלקים אחרים של המשק. עם זאת, קשה להתעלם מהפגיעה שספג השנה תחום החומרה, שכולל את התחום שבו הצטיין בעבר ההיי־טק הישראלי - חברות שבבים וציוד תקשורת - שסבלו מגלי פיטורים וירידות בשכר.

החוסן של תעשיית ההיי־טק משך לשם השנה יותר עובדים. על פי נתוני חברת ההשמה אתוסיה, כ–11% מכלל ההשמות בהיי־טק ובביוטק ב–2013 היו של עובדים חדשים שנכנסו לתעשייה, לעומת 5% בלבד בשנה שעברה.

Zef Nikolla

לצד זאת ניתן לחזות בעלייה בביטחון התעסוקתי של אנשי ההיי־טק. 9.5% מעובדי התעשייה החליטו מרצונם במהלך השנה החולפת לעזוב את מקום עבודתם ולחפש לעצמם אלטרנטיבות טובות יותר. זהו שיעור שיא בשש השנים האחרונות. לשם השוואה, ב–2009, שנת המשבר הכלכלי העולמי, רק 2.2% מהעובדים לקחו על עצמם סיכון זה.

כאמור, השכר הממוצע בהיי־טק המשיך לעלות בשנה החולפת. על פי נתוני אתוסיה, עלה השכר הממוצע בתעשייה ב–4.1% ב–2013, לעומת עלייה מתונה יותר של 3.6% אשתקד.

נתון נוסף שמצביע על חוסנה של התעשייה הוא הזמן הממוצע הנדרש למחפש עבודה למצוא את מבוקשו. זמן זה התקצר משמעותית ב–2013 וירד משמונה שבועות לשישה וחצי. נתון זה מצביע על הצורך הגובר של המעסיקים בעובדים.

לטענת אתוסיה, "נתון חיובי זה מגיע דווקא על רקע גל הפיטורים בתעשיית הסמיקונדקטור ובענף התקשורת, אשר סייע, כך מסתבר, לקצר את הזמן הממוצע הדרוש לאיוש משרות. רוב המפוטרים בגל הפיטורים הזה, שהתרחש ברבעון השלישי של 2013, כבר מצאו את מקומם בעבודה חדשה".

אך לא כל המועסקים מצאו עבודה מהר כל כך. תעשיית ההיי־טק היא עדיין נוחה יותר עבור מחפשי עבודה צעירים. מחפשי עבודה בגילי 27 עד 30 נדרשו ל–5 שבועות בממוצע כדי למצוא עבודה. זמן החיפוש גדל והולך ככל שגיל המחפש עולה, כך שמועמדים בגיל 35 עד 38 כבר יצטרכו בממוצע 9 שבועות כדי למצוא עבודה, ולמועמדים מבוגרים בני 51 עד 54 כבר יידרשו בממוצע כ–46 שבועות, כלומר, כמעט שנה למצוא עבודה.

יש לציין כי עובדים מבוגרים מתמודדים בדרך כלל על משרות בכירות יותר, שמספרן נמוך יותר - וזמן האיוש שלהן ארוך גם ללא תלות בגיל המועמד.

"הענף משנה 
את אופיו"

התחום שנהנה מהצמיחה המהותית ביותר היה תחום המובייל. לפי נתוני חברת ההשמה CPS JOBS, העליה המשמעותית ביותר בשכר היתה בתחום התוכנה, ובייחוד למפתחי מובייל ואינטרנט.

לפי נתוני החברה, שכר של מפתחי מובייל עלה ב–10% ושכרם של מפתחי אינטרנט עלה ב–9%. שכר למפתחי תוכנה עלה בסך הכל ב–4%. גם מי שעוסקים בשיווק באינטרנט נהנה מעליית שכר של 12%.

לפי דו"ח שהחברה ייצרה, התפקידים החמים בשוק ב–2013 היו מפתחי מובייל בתחומי אבטחת מידע, ענן, אחסון ווירטואליזציה, ובהם נמצא הביקוש הגבוה ביותר לעובדים והשכר הגבוה ביותר. בחברה מציינים כי קיים מחסור גם באנשים שעוסקים בתחום ניתוח מסדי נתונים גדולים (Big Data).

"אופיין של עסקות האקזיט הגדולות, בהן גם עסקת טראסטיר, מראה על שינוי מסוים באופיו של ענף ההיי־טק הישראלי כולו: לא עוד ניסיונות לביצוע אקזיט מהיר אלא סבלנות, הבשלה של תהליך לאורך זמן וביצוע אקזיט בסכומים גדולים יותר", אומר מנכ"ל אתוסיה, אייל סולומון. "יותר ויותר חברות היי־טק ישראליות מבקשות כיום לגדול ולהתעצם בכוחות עצמן, לאט ובהתמדה".

באתוסיה מציינים את עסקת ווייז כגורם שהשפיע על הביקוש למשרות בענף. התרוממות הרוח שיצרה העסקה גרמה לזינוק של 40% בביקוש למשרות בתחום המובייל בחודשי הקיץ של 2013 ,ואף הקפיצה את נתוני הגיוס

חברות שבהן דווקא חלה ירידה במחפשי העבודה השנה הן אלה העוסקות בתחומים האפורים שבהן מתמחה ישראל. "ב–2013 לעומת 2012 ניכרת ירידה במוכנות של מחפשי העבודה לעבודות בתחומי פורקס וגיימינג. לאחרונה גם בתחום הדאונלואד רואים ירידה בעקבות ההגבלים של גוגל. מחפשי העבודה רואים את התחום כלא מוסרי וכבועה שעומדת להתפוצץ בקרוב", אומרת נאור.

לגבי המגמות העתידיות, יש כמה תפקידים שהביקוש להם צפוי לעלות, כך לפי CPS JOBS. להערכתם יעלה הביקוש למועמדים מנוסים בתחום ההצפנה, פיתוח כלי אבטחת מידע תשתיתיים ואפליקטיביים למכשירים ניידים וסלולריים, ופיתוח מנועי חיפוש ייעודיים ורלוונטיים יותר מגוגל. כמו כן הם צופים עלייה בביקוש למקצועות פיתוח בתחומי המדיה הטלוויזיונית, פיתוח פלטפורמות לניהול מידע המגיע מרשתות ומנועי חיפוש ייעודיים ועוד. "אנחנו צופים עתיד דינמי וחדשני להיי-טק של 2014", כותבים ב–CPS JOBS.

לשכר העולה יש גם צד שלילי. העלייה המתמשכת בשכר אנשי התוכנה הישראלים עלולה להביא לפגיעה בתחרותיות של ישראל בהשוואה למתכנתים בארה"ב שמקבלים רמות שכר דומות. לדברי יואב שלוש, יו"ר משותף באיגוד הישראלי לתעשייות מתקדמות (IATI) ושותף בקרן ההון סיכון אביב, "יש שתי בעיות מרכזיות בתחום התוכנה: חסרים אנשים - והמחירים עולים. לכן, יש כיום יותר חברות ישראליות, החל מסטארט־אפים שמעסיקים 20–30 אנשים, שהעבירו חלק ניכר מפעילות הפיתוח לקרואטיה, אוקראינה ואפילו ספרד ופורטוגל. המחירים לא יכולים לעלות לנצח".

"התהליך הזה הוא מסוכן. אם רוצים להישאר תחרותיים אי־אפשר שהמחירים יעלו יותר. כשהתחלנו את ההיי־טק פשוט היינו זולים. כיום אנחנו נמדדים על איכות, יזמות ופריצת דרך. אבל זה לא יכול להתבצע בכל מחיר, זה צריך להיות שפוי", אומר שלוש.

"הפתרון, כמו בתחום הדיור, הוא שיהיה יותר היצע. הבעיה היא שהמחזורים של בוגרי הנדסת תוכנה והנדסת מחשבים בישראל קטנים וכולם מתחרים על הבוגרים - הסטארט־אפים, הרב לאומיים והחברות הישראליות הגדולות. התחרות עד כדי כך קשה שיש כאלה שלא משלימים תואר, או הולכים לעבוד תוך כדי התואר. צריך להגדיל את היקפי המחזורים - יותר נשים, ערבים וחרדים", הוא אומר.

הביקוש בתחום השבבים - ירד

מייסדי וויז
עופר וקנין

תחום החומרה ספג פגיעה בעקבות הפיטורים. במקביל, לא קמו כמעט סטארט־אפים בעולם השבבים והתקשורת שיכלו לקלוט את המפוטרים ולהציע חלופה לחברות הגדולות. הדעיכה של התחום היא פגיעה באחד היתרונות ההיסטוריים של ההיי־טק הישראלי.

לפי אתוסיה, הביקוש לעובדים בתחום השבבים ירד ב–11% והביקוש לעובדים בתחום התקשורת ירד ב–13%. הביקוש למפתחי תוכנה ירד ב–13%. שכרם של מפתחי חומרה לא השתנה בהשוואה לשנה שעברה, ואילו שכרם של מהנדסי חומרה ספג ירידה של 7% - כך לפי נתוני CPS JOBS.

יש ירידה בטווחי השכר כמעט בכל רמות הניסיון בתחום החומרה. בחלק מהתפקידים, לבעלי ניסיון עשיר, אין שינוי בשכר לעומת השנה שעברה.

מגמה זו משקפת את השינוי האטי אך הברור שמתחולל בתעשיית ההיי־טק: תחומים כמו חומרה ופיתוח ציוד תקשורת ששלטו בהיי־טק בשנות ה–90 וה–2000 מפנים את מקומם לתחומי התוכנה, בעיקר למובייל, אבטחה ואינטרנט בכלל. יש לציין כי התעשייה הישראלית מתאימה עצמה היטב למגמות הכלל עולמיות, ושומרת על עצמה רלוונטית יותר מתמיד.

"צריך להבין שיש גוונים שונים בעולם החומרה - יצרני ציוד בדיקה למעגלים מודפסים, מדפסות תלת ממד, קופסאות אלקטרוניקה לתקשורת, חומרה ייחודית לאפליקציות רפואיות וכמובן שבבים. ככלל, עולם החומרה דורש השקעות גדולות יותר מתוכנה, אבל עבור המשק הישראלי הוא כולל ייצור וישראל צריכה לנסות להילחם על פעילות ייצור. בחלק מהמקרים, כמו בעולם התקשורת, התחרות מול סין היא קשה מאוד. לעומת זאת, בתחום הרפואי, אם עובדים על סדרות קצרות וחדשנות, ויש מרכיב של פטנטים - אפשר לשמור על הייצור בישראל", אומר שלוש.

"תחום השבבים לא מת, אבל הוא לא באותו היקף שהיה בעבר. נוצרות פחות חברות חדשות וחברות אמריקאיות הורידו פעילות. האיזון יהיה לאורך זמן - אפל למשל ממשיכה לגדול", הוא מוסיף.

אלישע ינאי, יו״ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, דווקא לא מוטרד מהירידה בקרנם של אנשי החומרה. "אין שום דבר רע במעבר למובייל או לאינטרנט. מהנדסי חומרה עברו הרבה מהפכים והשורה התחתונה היא שכשאתה מהנדס, אתה יכול לעבור מתחום לתחום שצריך אותך, ובאופן טבעי להרוויח יותר", טוען ינאי. הוא מוסיף שגם חברות ההיי־טק הוותיקות כמו אמדוקס, צ'ק פוינט וקומברס עוסקות בתוכנה, באינטרנט ובמובייל.

"בישראל אין לנו יתרון במערכות ייצור לעומת הסינים. מה שקרה לפני יותר מעשור בעולם הטקסטיל קורה לנו באלקטרוניקה. מי שמנסה לפתח טלפון סלולרי לאחר שנוקיה נכשלה לא יכול להצליח. אנחנו חזקים בתחום הצבאי - שם הסדרות קטנות", אומר ינאי. ינאי מייחס את השינויים בנוף הישראלי לתופעה עולמית רחבה יותר. לדבריו "חברות חומרה גדולות מאוד כמו נוקיה, בלקברי וקודאק נסגרו, וחברות כמו פייסבוק וגוגל צמחו".

נאור אומרת כי "מהנדסי חומרה בכל הרמות והתפקידים חוו השנה קיצוצים ופיטורים. חברות החומרה המסורתיות - שבבים ומערכות - מגייסות פה ושם מהנדסים כדי לשדרג את השורות, אך אין פיצוי ממשי למאות מפוטרי חברות החומרה מהשנתיים האחרונות, מה גם שאין הרבה חברות סטארט־אפ שעוסקות בחומרה ויכלו להציע משרות פנויות.

"האתגר של מהנדסי החומרה כיום גדול: הם צריכים להוכיח למעסיק פוטנציאלי - בנוסף להכשרה גבוהה - מקצועיות, מחויבות ואמינות. זה לא קל. פחות מ–10% ממהנדסי החומרה הם פורצי דרך בתעשייה ולהם יש הצעות עבודה אטרקטיביות. השאר נאלצים להתפשר על תפקידי תמיכה, תחזוקה, הנדסת מערכת, בדיקות והעברה לייצור - ולקוות לפריחה מחודשת של התעשייה", מוסיפה נאור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#