גמרא בבוקר, תוכנה בערב: כך נראה כרטיס הכניסה של החרדים לעשירונים הגבוהים - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גמרא בבוקר, תוכנה בערב: כך נראה כרטיס הכניסה של החרדים לעשירונים הגבוהים

חרדים מעטים בלבד נהנים מהשכר הגבוה והגמישות שמעניק ההיי־טק לעובדיו, וכדי לחדש את ההשפעה החברתית של הענף - כדאי לצרף אליו יותר בני ישיבות ■ המודל שמתפתח בלב בני ברק עשוי לסמן את השינוי: הכירו את בית התוכנה רבטק ■ כתבה שישית בסדרה

34תגובות

ההיי־טק הוא כרטיס כניסה ישיר לעשירונים הגבוהים. השכר גבוה, תנאי העבודה מפנקים והיציבות התעסוקתית היא מהגבוהות בשוק, כך שברור מדוע צעירים רבים מנסים להיכנס בשעריה של תעשייה זו. עם זאת, שיעור המועסקים בהיי־טק מכלל המועסקים במשק נותר יציב כבר כעשור. למרות היתרונות של התעשייה הזו, מגזרים רבים נותרים מחוצה לה.

לכתבות האחרונות בסדרה:

איזה סטארט אפ ישראלי יעשה את האקזיט הבא? למדינה לא אכפת

"אם המדינה לא תתעשת - נאבד מקום בקבוצת המדינות המובילות בהיי-טק"

הקטר התנתק מהקרונות: הממשלה צריכה להתערב בתעשיית ההיי-טק

"יש לי 40 משרות היי-טק בשכר גבוה שאני לא מצליח לאייש"

החיים מתנהלים ברשת - אבל בשירות הציבורי מפקססים

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר וקבלו את כל הכתבות והעדכונים

אחד המעגלים החברתיים העיקריים שלא נהנה עד כה מפירות ההיי־טק הוא המגזר החרדי. בשל הבדלי תרבויות ומערכת חינוך שאינה מכשירה את התלמידים לעולם הטכנולוגי, חרדים מעטים בלבד מגיעים לחברות עתירות ידע. לכן, אם המדינה מעוניינת לרתום את קטר הצמיחה - ההיי־טק - לאוכולוסיות נוספות, היא צריכה לעבור דרך צירופם של החרדים. סיפורה של חברת רבטק מראה כי ההבדלים התרבותיים אינם גדולים מדי, וכל שנדרש להשגת המטרה הוא גמישות והתאמת פתרונות במיוחד למגזר זה.

בלבה של שכונה בבני ברק, מעל לבית מדרש ובסמוך לבנייני מגורים נמוכים, מסתתר רבטק, בית תוכנה לגברים חרדים. בחוץ אין כל סימן או שלט שיסגיר כי בפנים יושבים כ–20 גברים, עד לא מזמן בני תורה שלמדו בכוללים, ובונים אפליקציות מובייל ואתרי אינטרנט. הגברים, שבאים מזרמים שונים בחברה החרדית, לא ידעו אנגלית או מתמטיקה ברמה בסיסית עד לפני כשנה; חלקם מחוגים מרכזיים ואליטיסטיים בחברה החרדית.

כעת, הם חלק ממודל המשלב לימודי גמרא בשעות הבוקר עם עבודה בתכנות משעות הצהריים עד הערב, ומאפשר לחרדים להשתלב בשוק העבודה במקצועות מכניסים עם קידום, תוך שמירה על אורח חיים תורני.

חשיבותו של המיזם רבה, מכיוון שהוא צומח בלב החברה החרדית ובתוכה. זוהי רק ההתחלה ואת המחזור הראשון סיימו 20 תלמידים מתוך 27 שהיו בפתיחתו, אך בחברה החרדית מציינים כי המיזם ייחודי ומשמעותי משום שמשתתפים בו תלמידים חכמים המשתייכים לאליטות במגזר.

מלגת הקיום בלימודים — כמו בכולל

ורד מור, מנהלת בית התוכנה וחלק מצוות הקמת המיזם, אומרת כי "המטרה היא לאפשר לפלח אוכלוסייה עם הרבה יכולות ופוטנציאל להשתלב בהיי־טק. אלה חבר'ה שבשום צורה אחרת לא היו משתלבים בעולם הזה. יש להם קושי בשל היעדר הכשרה רלוונטית, וגם קושי להשתלב אחר כך בחברות קיימות. המקום הזה אומר 'בואו תהיו חלק מקהילה של גברים חרדים שעובדים בהיי־טק'".

רבטק, בית תוכנה שמוגדר עסק חברתי, פועל בסמוך לאברטק (הלחם של המלים אברך וטכנולוגיה), עמותה שמפעילה מכללה להכשרת גברים חרדים למקצועות התוכנה. תוכנית הלימודים, שנבנתה על ידי ד"ר שמעון וייס, שהיה מנהל מכון לב החרדי, כוללת הכשרה של 8–10 חודשים, בהתאם לסוג ההתמחות ולרמה האישית הראשונית. 15 השבועות הראשונים הם מכינה שבה התלמידים מגיעים לרמה של 3 יחידות לימוד במתמטיקה ואנגלית, עם התמקדות בצרכים של עולם התוכנה, ובפתיחתה מועברים נושאים בסיסיים במיוחד כמו לוח הכפל. החלק השני של ההכשרה הוא התמחות בתוכנה עם אוריינטציה לעולם העבודה, פרקי מבואות ולאחר מכן חלוקה למגמות: פיתוח מובייל (iOS ואנדרואיד), בניית אתרים (ג'אווה סקריפט, HTML) ובדיקות תוכנה באוטומציה.

רבטק
אייל טואג

בתקופת ההכשרה התלמידים מקבלים מלגת קיום בגובה 2,000 שקל בחודש - המשתווה לזו שקיבלו כתלמידי כולל, ולצד זאת סבסוד מלא של הלימודים. בתום ההכשרה רבטק מבטיחה תעסוקה לאורך 30 חודשים בשכר של כ–5,000 שקל בחודש.

"כשהם מסיימים את 30 החודשים יש ברשותם הכלים והניסיון הדרושים להתמודד על כל משרה בחוץ, או להמשיך לפתח את בית התוכנה החרדי", אומרת מור. "אחת הבעיות הקשות בדרך כלל היא שכבר יש הרבה גברים חרדים שלמדו במסגרות כאלה ואחרות שמתקשים למצוא תעסוקה, כי חסר להם ניסיון. אלא שמי שיצאו מכאן עם 30 חודשי ניסיון יהיו בסטטוס אחר לגמרי". הצוות שמכשיר את הגברים, המורכב מאנשי פיתוח תוכנה מנוסים, הוא גם הצוות המנהל בבית התוכנה.

"האוכלוסייה שמגיעה לכאן היא אנשים שהחליטו בשלב מסוים שהם צריכים לפרנס. הם לא יכולים להיקלט במקומות עבודה חילוניים, כי חשובה להם סביבת עבודה תורנית. ויש עוד דבר שחשוב להם - שעות לימוד איכותיות בבוקר לגמרא", אומר אהרן ספראי, מנהל מכללת אברטק.

לדבריו, התוכנית קולטת רק גברים שבכל מקרה היו עוזבים את חיי הישיבה. זו נקודה חשובה במיוחד לנוכח גילויי התנגדות לתוכנית מצד רבנים שמתנגדים באופן כללי לשילוב תורה ועבודה.

המתכנתים החרדים מצטרפים לאוכלוסייה נוספת שבעשור האחרון השתלבה בהיי־טק הישראלי - בודקות התוכנה החרדיות. כמו הנשים, כעת גם הגברים נהנים מיתרונות התעסוקה בהיי־טק: "אלה אנשים מוכשרים שיכולים להגיע מהר יחסית לרמה גבוהה שתאפשר להם לעבוד", אומרת מור. "הם יכולים לעבוד בשלט רחוק, לכן הם לא חייבים לעבוד בתוך חברות חילוניות. בנוסף, יש אפשרות לשעות עבודה גמישות, אז אפשר ללמוד תורה חלק מהיום. הרבה מהאנשים שבאו לפה אמרו שהצלנו אותם".

תוכנית זו נותנת מענה בפרק זמן קצר יחסית לעומת לימודים אקדמיים של 3–4 שנים שבהן הגברים מתקשים להתפרנס. בניגוד לבודקות התוכנה החרדיות, שההתקדמות המקצועית שלהן מוגבלת מכיוון שהוכשרו למקצוע בתחתית סולם הדרגות בהיי־טק, למתכנתים המצטיינים תהיה אפשרות להתקדם במקצוע ובשכר.

ספראי מתאר סדר יום אופייני של אנשי רבטק: "מי שגר באזור בני ברק קל לו יותר, אבל אדם שיוצא מאשדוד או קרית ספר, למשל, צריך לעזוב את הבית בסביבות 7:30–8:00 בבוקר, ב–9:00 הוא מתחיל בלימודי קודש וגמרא. הלימודים האלה בשבילו הם משהו לנפש, כדי להתחיל את היום כמו שצריך. ב–13:00–12:00 הוא בא לכאן לעבוד עד 20:30, ואז הוא צריך לחזור באוטובוס כמה שיותר מהר הביתה, וזה אומר לחזור כשהילדים כבר ישנים".

המשכורות של המתכנתים החרדים נמוכות מהמקובל בשוק, אך אלה אנשים שלא בחרו בהיי־טק בהכרח בגלל השכר הגבוה, אלא בגלל האפשרות להתפרנס במקצוע שבו יש גמישות יחסית, ולא בעבודת כפיים. "המקום הזה מייצג אלטרנטיבה שפויה לעולם ההיי־טק. האנשים כאן משקיעים כל יום זמן למשהו שחשוב להם שאינו היי־טק - לימודי גמרא. צריך לשמור על זה, כי הם באים ממקום שבו חשובים ערכי המשפחה", אומרת מור.

אייל טואג

הבחירה במור, אישה חילונית עם רקע של ניהול במגזר הציבורי ובמגזר השלישי, לעמוד בראש המיזם מצביעה על הפתיחות של מי שעומד מאחורי היוזמה, הרב דוד לייבל, איש עסקים יליד צרפת. לדבריה, "השילוב של עבודה עם להיות בן תורה ותלמיד בבית מדרש הוא בסדר גמור. לייבל יודע שבישראל זה לא קורה, והרבה שנים הוא כבר עסוק בחיפוש אחר פתרון לבני תורה מוכשרים עם מצוקה כספית שאין להם לאן ללכת, וכשהם יוצאים מהכולל הם מאבדים את הזהות של עולם לימוד הגמרא. אנחנו פונים לאלה שכבר רוצים לצאת ונשארים בלית ברירה".

לדברי ספראי, "אנחנו מקבלים אנשים רק אחרי שאדם קיבל החלטה עם אשתו ומשפחתו לעשות את הצעד הזה, ואחרי שהוא יוצא אנחנו מאפשרים לו לשמור על אורח החיים שלו".

"ככל שנגדל נצטרך לפתח מודלים נוספים", אומרת מור. "כרגע אנחנו בעיקר ספקי משנה של בתי תוכנה אחרים. עם הזמן נוכל להיות וואן־סטופ־שופ, או לפתח מוצרים בעצמנו. יכולות הלמידה הוכחו כיוצאות דופן - בתוך שמונה חודשים אנשים הגיעו מלימוד לוח הכפל ללהיות מפתח באנדרואיד. זה בלתי נתפש. יש הרבה כישרון שיכול ללכת להרבה כיוונים". היא מוסיפה כי בית התוכנה, כעסק חברתי, לא נבנה לאקזיט גדול אלא לשרת מטרות אחרות: "הרב לא עושה את זה כדי להרוויח, הוא עושה מה שהוא יכול כדי שהעסק יהיה יציב ושהאנשים שעובדים פה יצליחו ככל הניתן. אין בעיה להרחיב את הפעילות, כי לא צריך לגזור שורת רווח. אני רק צריכה להיות מאוזנת".

הלקוחות ודאי דורשים שתהיו מחוברים לאינטרנט בשביל הפרויקטים שלהם. אתם מחוברים לרשת?

ספראי: "לא רק בזמן העבודה, גם בזמן הלימודים מחוברים. כיום יש אינטרנט רימון (אינטרנט "כשר" המותאם למגזר החרדי), או ספקים אחרים שיש להם בקרה מוחלטת על כל האתרים. יש חסימות, ואם צריך אתר מסוים אנחנו יכולים לאשר את האתר הספציפי, אבל הכל מבוקר".

"לימודים איכותיים באווירה תורנית"

אוכלוסיית המקודדים במשרדי רבטק מגוונת, וקהל היעד של התוכנית הוא גברים בגילאי
40–25, נשואים עם משפחות. חלקם בשנות ה–20 המוקדמות לחייהם, ולצדם גברים אפורי שיער. ספראי מספר שהם משתייכים לזרמים שונים בעולם החרדי, חסידים וליטאים, המתגוררים ביישובים שונים כמו בני ברק, קרית ספר, ירושלים ואשדוד.

בתוך אחד החדרים, שבכניסה אליו מונחים בשורה כובעים שחורים, עובד במרץ שחר אריאל, בוגר המכללה ועובד רבטק, כחלק מצוות שבונה את האפליקציה של האתר סרט. "לפני שבאתי לכאן למדתי בכולל רגיל, שני סדרי לימוד ביום. לא למדתי במכללה או במקום חיצוני. התעסקתי בתכנות, אבל לא בעבודה אלא בכוחות עצמי. אהבתי את התחום לפני כן, לכן הגעתי למקום הזה", הוא מספר.

אילו תגובות אתה מקבל בסביבה שלך?

"הרב לייבל עשה דבר חכם. הוא הקים מסגרת שלא שמה את הדגש על העבודה והלימודים כדי לצאת ידי חובה. הוא נתן פה דגש על לימודים איכותיים ומשמעותיים עם אווירה תורנית גם בעבודה".

בתחילת הדרך עוררו אברטק ורבטק תגובות מעורבות בקרב הציבור החרדי (ראו תיבה), אך בינתיים בוגרי המחזור הראשון, שבאחרונה התחילו לעבוד, נראים מרוצים. בימים אלה מתחילים לקלוט בתוכנית את המחזור השני. היזמים בוחנים את פתיחתן של תוכניות נוספות בירושלים ובאשדוד, שיאפשרו לחרדים בני הערים להשתלב בבית תוכנה שנתפר למידותיהם קרוב יותר לביתם.

גם אם ווייז הבאה לא תצא מבני ברק, רבטק בהחלט מציגה מודל חדש ומעניין להיי־טק חרדי, שמאפשר לאנשי הקהילה פרנסה בכבוד עם שמירה על אורח חיים המתאים להם.

כולם רוצים לשלב את החרדים בהייטק

היי־טק חרדי נהפך לאחת האופנות החמות בענף בשנה האחרונה. מדי שבוע נערכים כנסים ואירועים שתכליתם לחשוף את המעסיקים החילונים לפלח אוכלוסייה שהם עדיין לא מכירים בקיומו, להציג לחרדים את האפשרויות שעומדות בפניהם, ובכלל לגשר על פערי התפישה בין שני הצדדים.

האג'נדה הממשלתית הפכה את התחום לפופולרי יותר, ונראה שפתאום כולם רוצים להיות חלק מהתופעה. אם עד לפני כשנתיים לא היתה חיה כמו "היי־טק חרדי", למעט מסגרות סגורות של בודקות תוכנה חרדיות בשירותי ניר־שור (מרכזים לשירותי מחשוב הממוקמים בפריפריה חברתית או גיאוגרפית( המשתכרות שכר נמוך יחסית, כעת ניתן להרגיש שינוי באווירה.

התרומה הכלכלית ברורה: ככל שיגדל מעגל המשתתפים בהיי־טק כך יגדל חלקם במשק של המשתכרים משכורות גבוהות מהממוצע שמעלים את פריון העבודה הכללי. ליעד הזה יש חשיבות למשק, לכלכלה ולחברה הישראלית.

עם זאת, מספר אתגרים מקשים על שילובם של חרדים, ובגלל סיבות דומות גם של ערבים, בענף: היעדר השכלה רלוונטית, החל במקצועות הליבה של בתי הספר; אי־קיומה של רשת קשרים ענפה הרלוונטית להשתלבות והתקדמות בתעשייה, שנוצרת בין היתר בשירות הצבאי; דעות קדומות שמייצרות קושי של מעסיקים ועובדים לקבל עובדים שמקיימים אורח חיים שונה ודורשים התאמות מיוחדות בתחום המזון או אפילו ישיבה משותפת של גברים ונשים; ובנוסף, ההיי־טק מעלה על נס ערכים שונים מאלה של העולם החרדי.

חלק מהיוזמות לשילוב חרדים בהיי־טק דוגלות בצירופם למסגרות קיימות, ויוזמות אחרות מעודדות יצירת מסגרות המותאמות לחרדים. אחת היוזמות הבולטות היא קמא טק, שנועדה לסייע בשילוב חרדים בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה בחברות היי־טק, בעיקר בחברות גדולות ובחברות רב־לאומיות כמו אינטל, גוגל ובנק סיטי.

בהובלת היוזמה שותפה חברת סיסקו עם כמה אנשים פרטיים, חלקם חרדים בעצמם. סיסקו גם שותפה למענטק - יוזמה דומה שנועדה לסייע לצעירים ערבים להשתלב בחברות היי־טק. קמא טק מכינה את החרדים לריאיונות עבודה ולהשתלבות בהיי־טק החילוני, ובמקביל מקיימת הדרכות למעסיקים, כדי שידעו כיצד להתמודד עם הסוגיות שמטרידות אותם בהעסקת חרדים.

יוזמה נוספת היא פורום ההיי־טק החרדי, שמתמקד ביוזמות טכנולוגית חרדית, או במלים אחרות - הקמת סטארט־אפים חרדיים. בימים אלה הפורום מקיים תחרות סטארט־אפים שנועדה לקדם יזמות במגזר ולחשוף חברות של יזמים חרדים למשקיעים ולחברות ההיי־טק הגדולות בישראל.

בנוסף, הפורום מקיים אירועים ליזמים חרדים ומפגיש אותם עם משקיעים ובכירים בתעשייה, במטרה לתוות את הקשרים העסקיים שחסרים כיום ליזמים החרדים, שלא שירתו ביחידות הטכנולוגיה הצבאיות ולא למדו במחלקות ההנדסה היוקרתיות באוניברסיטאות. עד כה, רוב המיזמים החרדיים שמעורבים בפורום עוסקים במסחר מקוון, ולא בפיתוחים טכנולוגיים שדורשים ידע הנדסי.

יוזמות אלה מצטרפות למסלול שח"ר (שילוב חרדים) בצה"ל, שמשלב גברים בעלי משפחות בתפקידי תכנות ביחידות צבאיות. בנוסף, קמו מיזמים חרדיים כמו בית עיצוב השבבים רייצ'יפ, שמעסיקים עובדים חרדים (או חרדיות) בלבד בתנאים שמתאימים לצרכיהם ומוכרים שירותים ללקוחות חיצוניים.

ממצאי סקר שכר שנערך לפני כשנה על ידי מכון לב, מכון אקדמי המכשיר חרדים במקצועות פיננסיים וטכנולוגיים, שופך אור על יכולת ההשתכרות של חרדים שהקדימו להשתלב במקצועות ההיי־טק. הסקר נערך בקרב כ–4,000 בוגרי לב מ–2008–2011. השכר הממוצע שמשתכרים חרדים בענף נמוך משמעותית משכר המקובל בהיי־טק, שלפי הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה הוא כ–16 אלף שקל בחודש. כמעט מחצית החרדים בענף (48%) משתכרים פחות מ-8,000 שקל בחודש - נמוך מהשכר הממוצע במשק; 24% מהם משתכרים עד 12 אלף שקל; ו–28% מגיעים לשכר של עד 15 אלף שקל. אם כך, הדרך לסגירת הפערים מול החילונים עוד ארוכה.

"בית מדרש לאנשים עובדים"

הקמתם של בית התוכנה לחרדים (רבטק) והתוכנית להכשרתם (אברטק) לא עברה בשקט. השתלשלות האירועים - שכללה הפגנות, התנגדויות מצד רבנים וסגירה של כולל - ממחישה את הקשיים שעמם צריך יהיה להתמודד בדרך לשילובם של חרדים בהיי־טק.

התוכנית המקורית של הרב דוד לייבל היתה להקים כולל כחלק מהמתחם שבו נמצאת המכללה ובית התוכנה. אלא שלאחר תחילת הלימודים קיימו אברכים שהתנגדו למהלך הפגנות בכניסה לשערי הכולל, שהוקם בסביבת המכללה. רבנים ליטאים בכירים שהתנגדו ליוזמה טענו כי המקום מערב קודש וחול. באתר החרדי כיכר השבת נכתב: "הדבר מעניק אישור ולגיטימיות לאברכים מן המניין ללמוד בשעת אחר הצהריים לימודי תוכנה. לשיטתם של הרבנים, הכולל החדשני הוא בגדר 'פירצה בגדר', מה שיפתח פתח ליוזמות כאלה ואחרות של שילוב לימוד תורני עם לימודי מקצוע".

ביוני דיווחו כלי התקשורת החרדיים כי הכולל שמשמש חרדים עובדים ייסגר עד לאחר התייעצות עם גדולי תורה. התגובות לא איחרו לבוא: "ניצחתם! הצלחתם לגרום לנו להפסיק, ואת מקום לימודנו מיד להעתיק", כתב אחד המשתתפים בתוכנית בפייסבוק. "היום קמתי ב–8:00 (במקום ב–6:30 כהרגלי), לקחתי את הילדים לגן והלכתי לתפילה.

לאחר מכן חזרתי הביתה, אכלתי ארוחת בוקר וישבתי לראות סרט. במקום להיות בשעות אלה בבית המדרש וללמוד, ראיתי סרט וביזבזתי את זמני… אני בטוח שזה מה שהקב"ה רוצה ודורש מאתנו, לא???", הוסיף החרדי. הסטטוס נחתם במשפט: "מוקדש לכל החכמים שהחליטו להילחם בתוכנית אברטק, שמכשירה אנשים לפרנסה ראויה, וזאת תוך כדי לימוד תורה בבוקר".

הרב לייבל, מייסד ויוזם התוכנית, התייחס גם הוא לנושא בראיון לעלון התורני "חלקי בעמלי - גיליון תורני־חינוכי לחרדי העמל": "המצב שנוצר בישראל הוא עיוות מוחלט של האמת ומנוגד לגמרי לדרך התנהלותו של עם ישראל בכל הדורות. מעולם לא היו קהילות נפרדות לאנשים העוסקים במלאכה או לבני תורה המקדישים את חייהם ללימוד תורה בלבד, ההפך הוא הנכון". הוא הוסיף כי "ההפרדה שנוצרה בין הקהילות נבעה מן החשש השגוי כי אברכים ייצאו לשוק העבודה תוך עזיבתם את ספסלי בית המדרש. לצערנו הגדול, הפרדה זו אינה עוד הפרדה, כי אם קרע המוציא את העוסקים לפרנסתם אל מחוץ למחנה וגורם להם לחוש דחויים ומנודים מהקהילה".

לאחר דיונים עם רבנים ליטאים הוחלט להעביר את תלמידי המכללה לבית מדרש שמופרד ממנה ומבית התוכנה. "בסופו של דבר סוכם שהלימודים יהיו במסגרת של בית מדרש לאנשים עובדים, כי כולל הוא רק לאנשים שלומדים כל היום", הסבירה ורד מור, מנהלת רבטק.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם