יזמים מישראל אחראים 
ל-12 מיליארד ד' מהתוצר של מסצ'וסטס - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בוסטון בידינו

יזמים מישראל אחראים 
ל-12 מיליארד ד' מהתוצר של מסצ'וסטס

סביב האוניברסיטאות המובילות של מסצ'וסטס צמחה קהילת יזמים ישראלים שמשפיעה על האזור כולו ■ מחקר חדש מראה כי יותר מ-200 חברות של ישראלים מצליחות לגייס יותר כסף בהשוואה למקבילותיהן בישראל, צומחות בקצב מואץ ומעסיקות אלפי עובדים

30תגובות

כאשר ישראלים חושבים על היי־טק אמריקאי, הם מזהים אותו עם עמק הסיליקון שטוף השמש שבקליפורניה, עם מטות ההנהלה של חברות כמו גוגל, אפל ופייסבוק, ועם משרדיהן של קרנות ההון סיכון המובילות בעולם. לכן, לא מפתיע שכשיזמים ישראלים רוצים להתקרב לשוק, למשקיעים ולשותפים האסטרטגיים שלהם, לרוב הם בוחרים לפתוח משרד - ולעתים מרכז פעילות משמעותי - בעמק הסיליקון.

אבל עמק הסיליקון אינו מעוז הטכנולוגיה האמריקאי היחיד. מוקד נוסף שמתחזק בשנים האחרונות הוא בוסטון וסביבותיה. בדומה לעמק הסיליקון, גם שם נמצאת סביבה התומכת בחברות טכנולוגיה: מוסדות מצוינים להשכלה גבוהה המייצרים מאגר של כוח אדם איכותי, משקיעים חזקים ונוכחות של חברות בינלאומיות. אמנם החורף בבוסטון קשה הרבה יותר מזה הקליפורני, אך הוא אינו מרתיע יזמים ישראלים, בעיקר מתחומי מדעי החיים ומוצרי תוכנה ארגוניים, שכבשו בשנים האחרונות את מדינת מסצ'וסטס שבאזור ניו אינגלנד, בצפון־מזרח ארה"ב.

מחקר חדש שפירסמה בשבוע שעבר מועצת העסקים ניו אינגלנד־ישראל (NEIBC) אומד את תרומת היזמים הישראלים לכלכלת מסצ'וסטס. ההכנסות השנתיות של חברות ויזמים ישראלים שפועלים במדינת מסצ'וסטס הסתכמו ב–2012 ב–6 מיליארד דולר, לפי הדו"ח, שהנתונים בו מבוססים על מחקר של חברת המחקר והייעוץ Stax, שבחן את יחסי הכלכלה בין ישראל למסצ'וסטס.

על פי הנתונים, החברות והיזמים הישראלים יצרו למסצ'וסטס ערך כלכלי של 12 מיליארד דולר ב–2012. ערך זה כולל את הכנסות החברות וגם את ההוצאות שלהן בשוק המקומי - למשל על משרדים, משכורות לעובדים ותשלומים לנותני שירותים. בסך הכל, התרומה של חברות ויזמים ישראלים היא 2.9% מהתמ"ג במסצ'וסטס.

Alan Kotok

לפי המחקר, יותר מ–200 חברות ישראליות ממוקמות במסצ'וסטס ובאזור בוסטון. המחקר כולל חברות של יזמים ישראלים או חברות שנוסדו בישראל ופועלות ממדינת מסצ'וסטס. בנוסף, המחקר כולל חטיבות בתוך חברות כמו EMC או יבמ, שהרווחים שלהן מיוחסים לרכישות של חברות ישראליות. ממצאי המחקר פורסמו בסוף השבוע שעבר, באירוע בהשתתפות מושל מסצ'וסטס ואנשי עסקים בכירים במדינה.

שבט צופים 
דובר עברית

ישראלים שמתגוררים ועובדים בבוסטון ובסביבתה מתארים קהילה ישראלית שוקקת של יזמים, כ–300 סטודנטים ישראלים שלומדים במוסדות נחשבים כמו MIT והרווארד ואפילו שבט צופים דובר עברית. בנוסף, יש באזור קהילה יהודית שמונה כ–200 אלף איש - 9% מאוכלוסיית בוסטון וסביבתה - שגם היא מסייעת ליזמים הישראלים שמגיעים לאזור. אלה מצטרפים לנוכחות של חברות בינלאומיות, בייחוד בתחומי מדעי החיים וה–IT, מוסדות רפואיים מובילים וקרנות הון סיכון ותיקות. כל אלה הופכים את בוסטון לאבן שואבת לישראלים.

איל גפן, מנהל הפעילות הכלכלית מטעם משרד החוץ בקונסוליית ישראל בבוסטון - מתאר גידול משמעותי של נוכחות של חברות ישראליות בעיר וסביבותיה. גפן, שלרוב פוגש את נציגי החברות עוד לפני הגעתם לאזור, מספר שבשנה האחרונה גדל מספר הפניות של יזמים ישראלים. בנוסף, משרד החוץ מסייע ליזמים ישראלים ליצור קשרים עם משקיעים וגופים מקומיים.

לדברי גפן, בשנתיים האחרונות עשרות יזמים ישראלים עברו למסצ'וסטס והקימו בה פעילות או הרחיבו פעילות שהתחילו בישראל. הנוכחות הישראלית הגוברת משפיעה גם על התעוררות חיי הקהילה הישראלית באזור. גפן טוען כי יש שכונות, כמו ברוקליין, שבהן אפשר לשמוע עברית ברחובות. כמו כן, הוא מספר כי שבט הצופים הפועל בבוסטון נמצא בתנופה.

בשלוש השנים האחרונות, החברות הישראליות במדינה צמחו בשיעור שנתי ממוצע של 12.6% בהכנסות והציגו גידול של 5.3% במספר העובדים בהן ב–2009–2012 - פי חמישה מהצמיחה בתעסוקה במדינה. במחקר נטען כי בשלוש השנים האחרונות ההכנסות של חברות ישראליות במסצ'וסטס צמחו פי שלושה מהכלכלה במסצ'וסטס ופי שניים מהר יותר מחברות ההיי־טק במדינה.

לפי המחקר, חברות ישראליות במסצ'וסטס מעסיקות במישרין 6,600 עובדים ותומכות ב–23 אלף משרות של ספקי משנה. המחקר מראה עוד כי חברות ישראליות במסצ'וסטס גייסו יותר מ–700 מיליון דולר מקרנות הון סיכון ב–73 עסקות ב–2010–2012 - 6% מסך השקעות ההון סיכון במדינה באותן שנים. המשקיעים בחברות הרוויחו 2 מיליארד דולר ב–14 עסקות באותה תקופה.

נתון מעניין נוסף שמופיע במחקר מגלה שבראשן של 30% מהחברות שהוקמו על ידי ישראלים במסצ'וסטס עומדים בוגרי האוניברסיטאות במדינה, שלמדו במוסדות כמו MIT והרווארד. כותבי המחקר מציינים שבוגרי האוניברסיטאות מנצלים את הקשרים שיצרו בתקופת הלימודים לצורך עסקים. כמו כן, הם מוסיפים שחלק מהיזמים מקימים את החברות עוד בזמן הלימודים או מיד אחריהם, אך הרוב חוזרים לישראל, מקימים חברה ואז חוזרים למסצ'וסטס בשלב הצמיחה של החברה.

ישראל: יזמית 
מספר 6 בארה"ב

הנתונים במחקר מתווספים לעדויות מהשנים האחרונות שמצביעות על כך שבשנים האחרונות נהפכת בוסטון ליעד מרכזי בארה"ב עבור יזמים ישראלים. מנתונים שהופקו לבקשת TheMarker על ידי מכון קאופמן פאונדיישן האמריקאי ב–2012, עולה כי המדינה נהפכה ליעד המועדף על יזמים ישראלים להקים בו חברות. לפי אותם נתונים, בניגוד למצופה, 44% מהיזמים הישראלים שהקימו חברה בארה"ב ב–2006–2012 בחרו לייסד אותה במסצ'וסטס ולא בעמק הסיליקון. 25% בלבד בחרו בקליפורניה, 13% בניו יורק, 6% באריזונה ושיעור דומה בג'ורג'יה ובנוואדה. אוכלוסיית היזמים הישראלים היא השנייה בדומיננטיות שלה במסצ'וסטס אחרי ההודים - 16% מהחברות שהוקמו על ידי מהגרים במדינה נוסדו על ידי ישראלים. בקליפורניה, שיעור החברות שהוקמו על ידי יזמים ישראלים הוא 3%, ובניו יורק 7%.

במחקר של קאופמן פאונדיישן, שערכו חוקרים מהאוניברסיטאות דיוק, ברקלי וסטנפורד, נמצא כי למרות גודלה הזעיר של אוכלוסייתה, ישראל היא המדינה השישית בהיקף היזמות שלה בארה"ב. ב–3.5% מהחברות שנוסדו ב–2006–2012 בארה"ב על ידי יזמים שאינם אמריקאים, היה יזם ישראלי. המחקר בחן את הקשר הסבוך שבין מהגרים לפיתוח כלכלי ומיפה את פעילות היזמים הזרים בארה"ב.

מה מביא את היזמים הישראלים לבחור כבסיס האמריקאי שלהם את מסצ'וסטס, ולא את עמק הסיליקון שידוע כמוקד החדשנות העולמי? "יש הרבה פעילות בבוסטון. לא מעט חברות, כמו פייסבוק, הוקמו בבוסטון ואחרי כן עברו לעמק הסיליקון. בארה"ב יש כמה מרכזים לחברות היי־טק, אחד בעמק הסיליקון והשני הוא בבוסטון", טוען אמיר אלדד, יו"ר ארגון NEIBC, שיזם את הסקר.

MassChallenge

אלדד, ממייסדי חברת התוכנה הארגונית אטרניטי, מציין שבוסטון מתבלטת בכמה תחומים: ביוטק, מכשור רפואי, תרופות ותוכנה ארגונית. כותבי המחקר מציינים שמאז 2000, לפחות 30 חברות שהבסיס שלהן בישראל נרכשו על ידי חברות ממסצ'וסטס. כך החברות הישראליות מרחיבות את השוק שאליו הן מגיעות והחברות האמריקאיות מרוויחות טכנולוגיה חדשנית.

הדוגמה הבולטת ביותר בהקשר זה היא חברת האחסון EMC - מהרוכשות הבולטות בישראל מבין החברות הבינלאומיות - שהמטה שלה נמצא גם הוא במסצ'וסטס. "בנוסף לקידום המגזרים הדומיננטיים, כגון מדעי החיים ותוכנה, אנו רואים נקודות חוזק במגזרים נוספים, כגון הדפסת תלת־ממד, סייבר סקיוריטי, שירותי בריאות מקוונים, אנרגיה, מים, טכנולוגיה פיננסית, מדעי המוח ורובוטיקה", הוסיף אלדד.

גם הקירבה הגיאוגרפית של בוסטון מהווה יתרון בהשוואה לעמק הסיליקון. לחברות שנמצאות במסצ'וסטס יש התאמה גדולה יותר לשעות העבודה מול ישראל בגלל הפרשי שעות קטנים יותר. בנוסף, הטיסות לחוף המזרחי קצרות יותר מאשר לעמק הסיליקון.

הדס בר־אור, לשעבר נציגת הסחר וההשקעות של מדינת מסצ'וסטס בישראל, מספרת: "אחד הדברים שהדהימו אותי הוא היכולת של חברות במסצ'וסטס לגייס כספים. 400–500 חברות ביוטק בלבד במסצ'וסטס גייסו ב–2011 כ–1.1 מיליארד דולר, בעוד שבישראל כל חברות ההיי־טק בכל התחומים יחד (כ–6,000 חברות) גייסו סכום דומה (1.2 מיליארד דולר). זה בהחלט יתרון לחברות ישראליות".

הפריחה של היזמות הישראלית בבוסטון וסביבותיה מלווה גם ברוח גבית של השלטון המקומי ומתבטאת בביקורים של משלחות בישראל. ישראל ומסצ'וסטס מפעילות תוכנית לעידוד מו"פ משותף, במסגרת פעילות המדען הראשי. אבי חסון, המדען הראשי של משרד הכלכלה, מסר בהודעה שליוותה את המחקר כי "הרבה מאוד חברות ישראליות מצליחות בחרו במסצ'וסטס כשהיו מוכנות להתרחב לחו"ל, ובנוסף הרבה מאוד חברות מצוינות ממסצ'וסטס בחרו להשקיע בישראל. מדינה זאת היא המדינה הראשונה בארה"ב שיצרה תוכנית מענקים של מו"פ בשיתוף עם ישראל והיתה אחת הגדולות ביותר שזכו במענקים מקרן BIRD (קרן למחקר ופיתוח תעשייתי בין ישראל לארה"ב). ישראל ומסצ'וסטס הן שותפות טבעיות, עם הצלחות מרשימות מוכחות".

במסגרת התוכנית, שפעילה מזה שנתיים, חברות ישראליות וממדינת מסצ'וסטס מקיימות פרויקטי מו"פ משותפים כשכל ממשלה מממנת את חלק החברה שהגיעה ממנה. כך ניתן למנף את ההשקעה במו"פ. כמו כן, שיתופי הפעולה בין החברות האמריקאיות לבין הישראליות אמורים להקל על החברות הישראליות למסחר ולשווק את הטכנולוגיות שלהן בשווקים. התוכנית פועלת בשיתוף עם שלושה גופים מקומיים במסצ'וסטס בתחומי מדעי החיים, האנרגיה הנקייה ו–IT. מדי שנה משתתפות חמש עד שבע חברות ישראליות בפרויקטים משותפים עם חברות במסצ'וסטס.

בוסטון
בלומברג

"הרציונל לשיתופי הפעולה הוא כלכלי וצריך להצדיק למשלם המסים והנציגים שלו בסנאט ובבית הנבחרים של מסצ'וסטס למה כדאי להשקיע משאבים דווקא בשיתוף פעולה עם ישראל. הם רוצים לראות שנוצרים מקומות תעסוקה ושקמים יותר סטארט־אפים", אומר ישראל שמאי, מנהל מחלקת שיתוף פעולה ישראל־ארה"ב משרד המדען הראשי במשרד הכלכלה.

האם ישראל מפסידה מהפריחה של יזמות ישראלית בבוסטון?

התרומה האדירה של היזמים הישראלים לכלכלת מסצ'וסטס מעלה את השאלה אם הכלכלה הישראלית לא מפסידה מקור הכנסה משמעותי של מיליארדי דולרים בשנה, או שמא החברות כלל לא היו מגיעות להישגים דומים אם היו נשארות בישראל. "אנחנו מעדיפים לקרוא לזה פריחת מוחות ולא בריחת מוחות", קובע אמיר אלדד, יו"ר מועצת העסקים ניו אינגלנד־ישראל (NEIBC).

"ישראל ומסצ'וסטס ימשיכו לגדול בקצב מזורז על ידי מינוף משותף של רעיונות, כישרון, הון ונגישות לשווקים. השיקול בהשקעה בחו"ל הוא פשוט - אם חברה רוצה להצליח בשוק, היא צריכה להיות מובילה גלובלית, כלומר להתפתח איפה שהשוק נמצא. רוב החברות הישראליות רואות בשוק בארה"ב את השוק הביתי שלהן".

אלדד מוסיף: "6 מיליארד דולר הכנסות לחברות ישראליות במסצ'וסטס זה לא הפסד של כלכלת ישראל. הצורה שבה צריך לראות את זה היא שמסצ'וסטס, בהובלת המושל והצוות שלו, נעזרו בישראל כמנוע צמיחה. אם היית מפעילה את מנוע הצמיחה בישראל היית מקבלת תוצאות אחרות".

אחת הדוגמאות לדרך שבה ישראל יוצאת נשכרת בטווח הבינוני והארוך מהצלחת החברות שעוברות למסצ'וסטס היא חברת אבטחת המידע סייבר ארק. ההצלחה של החברה, שקבעה את המטה שלה בבוסטון, הביאה גם להגדלת הפעילות שלה בישראל ושכירת עובדים נוספים. אלדד גם מוביל בישראל את הפעילות של תוכנית ההאצה לסטארט־אפים Mass Challenge. השנה התוכנית נפתחה לראשונה לשבע חברות ישראליות שהגיעו לבוסטון למשך ארבעה חודשים אינטנסיביים, שבהם פיתחו את המוצר ויצרו קשרים עסקיים.

"התרומה היא הדדית כי כסף שמושקע בחברה עם פעילות בישראל מגיע בסוף גם לישראל. זה מגלגל הלאה את הפעילות שלה - יכול להיות שיהיו לה יותר עובדים ויותר משכורות. זה לא משפיע רק בכיוון אחד. כך גם עם לקוחות - אם חברה מצליחה לבנות שיתוף פעולה עם חברה אמריקאית ומוכרת את המוצרים שלה בצורה רחבה יותר אז יש לה יותר הכנסות וזה משפיע על דברים אחרים כמו העובדים", מוסיף איל גפן, מנהל הפעילות הכלכלית מטעם משרד החוץ בקונסוליית ישראל בבוסטון.

המדינה לא מבריחה בעצם את היזמים החוצה וגורמת לאובדן הכנסה למשק הישראלי?
"להפך. מנקודת המבט של המדען הראשי כמשקיע, אנחנו משקיעים בשלב המו"פ ועוזרים לחברות להגיע לאבטיפוס שהן יכולות למכור. אבל מה הלאה? אם לחברה אין יכולת למסחר את הטכנולוגיה בשוק העולמי ולהגיע לשיתופי פעולה, כל ההשקעה יורדת לטמיון. כשמסתכלים על סוגיית הפריון, חברות שלא מוכרות ולא מייצרות אבל יש להן טכנולוגיה פנטסטית לא מצמיחות את הכלכלה הישראלית. אנחנו רוצים לקטוף את פירות ההשקעה במו"פ", אומר ישראל שמאי, מנהל מחלקת שיתוף פעולה ישראל־ארה"ב במדען הראשי.

"לכאורה זה יוצר בריחת מוחות או רילוקיישן של חברות שמעבירות את הפעילות שלהן. זו בהחלט דילמה, אבל מניסיוני זה שלב טבעי בהתפתחות של כל חברה, בפרט חברת היי־טק שרוצה לפעול בעולם. לרוב פעילות המו"פ העיקרית ממשיכה להיעשות בישראל", מסכם שמאי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#