מדוע הסכם שיתוף הפעולה של חברות הסלולר עלול לפגוע בצרכנים? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע הסכם שיתוף הפעולה של חברות הסלולר עלול לפגוע בצרכנים?

מי ירוויח מהסכמי שיתוף הרשתות, מי יפסיד, מה תהיה ההשפעה שלהם על הצרכן ומהן החלופות? שאלות ותשובות

3תגובות

סלקום, פלאפון וגולן טלקום חתמו על הסכם לשיתוף רשתות - מה זה אומר?

ההסכם הוא מורכב למדי, אך במרכזו Joint Venture של שלוש החברות להקמה משותפת של רשת דור 4. במקום שכל חברה תוציא מהכיס 400–500 מיליון שקל להקמת רשת בפרישה ארצית, החברות יתחלקו בעלויות ההקמה והעבודות יתבצעו על ידי תאגיד משותף. כל חברה תכניס לחברה המשותפת את תשתית האנטנות שלה ואת התדרים שלה. ליבת הרשת, כלומר קווי התמסורת והמתגים, תישאר נפרדת. הסכם זה נולד רק לאחר שהסכם דומה כבר נחתם בין HOT לפרטנר.

האם ההסכם יעבור את המשוכה ההגבלית?

הסכמים אלו עדיין רחוקים מאוד ממימוש. לשם ביצועם נדרש אישור של הממונה על ההגבלים העסקיים. אישור שכזה, אם בכלל יתקבל, עשוי לקחת חודשים. נתבטא בזהירות רבה: ההסכם בין סלקום לפלאפון, כך נראה, יתקשה מאוד לעבור את המשוכה ההגבלית. קשה למצוא בוגר רשות הגבלים שהעריך שהסכם פלאפון־סלקום יצליח לקבל את החותמת של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים. ההסכם הראשון, HOT־פרטנר, נחתם בין חברה קטנה לחברה גדולה, ולכן סביר יותר שיאושר.

מי מרוויח מההסכם?

זהו הסכם מצוין לחברות הסלולר ולשורת הרווח שלהן. ההסכם מגלם חיסכון של כמה עשרות מיליוני שקלים לכל חברה בשנה, ובסך הכל מאות מיליוני שקלים לכל חברה. כפי שמקפידות החברות ליחצן, בצדק מבחינתן, ההסכם גם טוב בהיבט הסביבתי, שכן הוא חוסך באנטנות ומוקדי שידור פולטי קרינה. לטענתן הוא טוב גם ברמה המשקית כי מודל רשתות משותפות הוא יעיל יותר, וניתן יהיה לגלגל חלק מהחיסכון לצרכן.

מי מפסיד מההסכם?

אם יאשרו ההסכמים, במקום חמש רשתות סלולריות יהיו בישראל רק שתי רשתות מתחרות. המשמעות היא דואופול של תשתיות, כפי שקיים כיום בתחום הקווי בין בזק ל–HOT. מכאן ניתן להצביע על כמה מפסידים בטוחים: ראשית יפסידו ממנו בעלי נכסים. מדובר באנשים שכיום משכירים קרקע, גג או מרפסת לחברות סלולר. יש בהם אנשים פרטיים וגם גופים בעלי נכסים רבים כמו מושבים, מועצות מקומיות וכדומה. כיום יכולים בעלי הנכסים לבחור בין חברות הסלולר ולהציע את הנכס לזו שהציעה את המחיר הגבוה ביותר. בעתיד הקרוב יעמדו בעלי הנכסים מול שתי לקוחות פוטנציאליות בלבד, ואפשר להעריך שהן יידעו להורידאת המחיר שהן משלמות.

ברשימת המפסידים מצויות גם חברות הסלולר הווירטואליות (ראו מסגרת), שכבר הכריזו כי יתנגדו להסכם. גם הן יוכלו לרכוב על פחות רשתות, ולכן כוח המיקוח שלהן יירד. לבסוף מפסידות חברות שעוסקות כיום בהרכשה והשכרה של אתרים, מה ש נקרא חברות מגדלים, כמו עוגנים בירוק ומגדלי תקשורת. ההסכמים הנוכחיים כמעט מייתרים חברות כאלו לחלוטין, אך הן אינן ממהרות להתבטא בתקשורת מכיוון שחברות הסלולר הן הלקוחות שלהן.

מה לגבי הצרכן?

דודו בכר

זוהי השאלה הגדולה, והתשובה תלויה במי שנשאל. מומחים להגבלים עסקיים מסתייגים מההסכמים, ובעיקר מהסכם פלאפון־סלקום שבו חברה גדולה חוברת לחברה גדולה אחרת. מנגד טוענות כל חברות הסלולר, כולל גולן טלקום, כי הההסכם רק יגדיל את יכולת התחרות שלהן. מיכאל גולן הגדיל לעשות ואמר כי "המהפכה יציבה, ודאית ותימשך לעולם ועד". לא פחות. גם שר התקשורת גלעד ארדן בירך על ההסכמים. בכל אופן, הסכמי שיתוף הרשתות מעוררים חשש תחרותי אמיתי, ויש המעריכים כי הם יחסלו את כל התחרות שהשיג משרד התקשורת בעמל רב בקדנציית כחלון. לכן מונח ההסכם על שולחן הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה.

האם קיימת חלופה?

מתגברים הדיבורים על חלופה שגם בה גם יופחתו מוקדי הקרינה ותגדל היעילות התפעולית, אך החשש התחרותי יהיה פחות ביחס להסכמים הנוכחיים. מדובר במודל שיחייב את החברות להקים אתרים באמצעות חברות צד שלישי בלבד, מה שמכונה חברות מגדלים. לחברות כאלו יש אינטרס לארח בכל אתר כמה שיותר מפעילות, וכך מושגים שני היעדים: גם חיסכון באתרים וגם פחות מוקדי קרינה. זה היה הרעיון המקורי שקידם משרד האוצר לפני כשנתיים, אך במשרד התקשורת התנגדו לו.

ועוד הערה לסיום: גולן טלקום לא חיכתה אפילו לחתימת החוזה והחלה מפרקת אתרי סלולר. מדובר באתרי דור 3 שאינם קשורים להקמת רשת משותפת בעתיד. הפירוק מנוגד למה שהתחייבה החברה לעשות במכרז התדרים ובתנאי הרישיון שלה - לפרוש רשת עצמאית בפרישה עצמית כמעט בתוך 7 שנים מהקמת החברה. משרד התקשורת צריך לרדת לעומקו של העניין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#