הממונה על ההגבלים יחליט אם החגיגה הסלולרית תיגמר מוקדם מהצפוי - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מפרקים את התחרות

הממונה על ההגבלים יחליט אם החגיגה הסלולרית תיגמר מוקדם מהצפוי

שנה וחצי עברו מאז פרצה התחרות בסלולר, וכבר היא מצויה בסכנה: כל המתחרות חברו בניסיון משותף למזג בין תשתיות הסלולר ולצמצם השקעות

31תגובות

קשה למצוא כיום מתנגדים לרפורמת הסלולר הענקית שהוביל שר התקשורת לשעבר משה כחלון. למרות הקולות האזוטריים שנשמעו עד לפני שנה, ברור כיום כמה גדול הוא הערך שהניבה רפורמה זו: הצרכנים קיבלו שירות טוב יותר בשבריר המחיר, והחברות הפכו שוב לחיות תחרותיות המשתמשות היטב בשרירי היצירתיות העסקית שלהן.

אלא שבניגוד למנטרה הידועה של מנהלים כי הם "אוהבים תחרות", אסור לטעות בכוונותיהם האמיתיות - החיים בתחרות הם קשים, ודורשים משאבים רבים מהמנהלים ומבעלי המניות שלהם. לפיכך, הם יעשו הכל כדי למתן את התחרות ולזרום שוב לשיווי משקל נוח יותר, שבו הרווחים הם בלתי נורמליים והציבור משלם יותר עבור פחות. זה תהליך טבעי, ולשם כך הומצאו חוקי ההגבלים העסקיים, שנועד למתן את כוחן של החברות להימנע ממציאות תחרותית.

ימים אלו הם ימי שיא התחרות בסלולר. חמש חברות בעלות רישיונות מלאים של מפעילי סלולר נלחמות על נתח שוק. מחירי השירותים נמוכים מאי פעם, ורמת השירות לצרכן היא מהגבוהות. צרכן הסלולר הפרטי מעולם לא היה חזק כל כך. מבחינת החברות, עכשיו הוא הזמן הטוב ביותר לשכנע כי התחרות היא בת קיימא, ולפיכך ניתן לתת להן סוכריות רגולטוריות שמעולם לא הצליחו לקבל.

עתה, כאשר ימי אי התחרות המקפחים של 2010 נשכחים והולכים, מבקשות כל חמש חברות הסלולר לשנות תפישה ארוכת שנים כי התחרות מתבססת על ריבוי תשתיות. הן רוצות להפחית במידה משמעותית את מספר התשתיות בישראל, לשתי תשתיות סלולר בלבד, ולחסוך לעצמן את ההשקעות הרבות הנדרשות לשם תחזוק התשתיות הקיימות ושדרוגן לדורות הטכנולוגיים הבאים.

אין פלא שכל החברות בענף שותפות לתהליך זה. לאחר ששתי מחוללות התחרות, גולן טלקום 
ו–HOT מובייל, עמדו ביעד נתח השוק שלהן - והן צפויות לקבל בחזרה את הערבות שהעמידו לשם כך - גם הן מצטרפות לאינטרס הכולל בענף: הפחתת רמת התחרות. עתה ניצב שוב דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, כגורם המפקח החזק בענף שבו תלוי עתיד התחרות. הממונה נדרש להחליט אם לאפשר לפרטנר ו–HOT למזג את רשתות הסלולר שלהן, ובמקביל לאפשר לסלקום, פלאפון וגולן טלקום לקיים שיתוף פעולה שמטרתו לצמצם את תשתיות התקשורת העצמאית שלהן למינימום האפשרי. שני מהלכים אלו, העשויים להתרחש במקביל, ישנו את פני הענף וישפיעו מאוד על עתידו התחרותי.

באופן שאינו חריג ביחס להתנהלות של גילה בעבר, גם בימים אלה הוא שומר על דיסקרטיות רבה סביב עמדותיו. יש המפרשים זאת כפרקטיקה מקצועית ראויה, אך אחרים רואים בכך חוסר החלטיות. בכל מקרה, הדרך העיקרית להעריך בשלב הנוכחי את הסיכוי לאישור המהלכים למיזוג הרשתות בענף הוא לנתח החלטות קודמות של הממונה בנושא מיזוג רשתות. מאז החל תהליך הרחבת התחרות נתן הממונה את דעתו בנושא כבר פעמיים. הפעם הראשונה היתה באפריל 2012, כאשר אישר למירס (כיום HOT מובייל) ופלאפון לכרות ביניהן הסכם נדידה פנים־ארצי נרחב יחסית; בפעם השנייה אישר בספטמבר האחרון לגולן טלקום ופרטנר הסדר בעל אופי דומה, ואף נוח יותר. בדברי ההסבר הביא הממונה כאסמכתא את מסקנות הצוות הבין־משרדי שבו השתתף נציג הממונה. צוות זה, שהכין את הקרקע לכניסת גולן ו–HOT לתחום הסלולר, פירסם ביולי 2010 כללים לשיתוף תשתיות תקשורת בין מתחרים.

שיתוף פעולה? רק כדי לסייע למתחרה חדש

בחינת שלושה מקורות אלה מצביעה כי גילה אמנם הגמיש את גישת קודמיו, והסכים לאשר שיתופי פעולה מוגבלים בין מתחרים, אך הוא עשה זאת רק כדי להנמיך את חסמי הכניסה הגבוהים לשוק הסלולר, ולאפשר למתחרים החדשים להגיע לאיזון כלכלי מהיר יותר.

באישור ההסכמים הכובלים מצטט הממונה מתוך הכללים שנקבעו על ידי הצוות הבין־משרדי, וכותב כי "כך קבע הצוות כי אין לאפשר שיתוף ברכיבים 'אקטיביים' - כלומר רכיבים שמשפיעים על רמת התחרות הטכנולוגית בין המפעילים - אך יש מקום לאפשר שיתוף במרכיבים ובתשתיות שאינם משפיעים על רמת התחרות הטכנולוגית בין המפעילים, כלומר רכיבים 'פסיביים'". כמו כן הוא הגביל את ההסכמים בין פלאפון ומירס ובין פרטנר וגולן טלקום לשלוש שנים בלבד, כלומר הוא הבין כי קיים חשש תחרותי מהותי אם הסכמים אלו ייהפכו למצב קבע.

מה שנתון עכשיו להכרעתו הוא עניין שונה לחלוטין. שיתוף הרשתות שמציעות החברות לא רק שלא ינמיך את חסמי הכניסה לענף - הוא עשוי אף להעלות אותם.

ההפרדה הזאת בין רכיבים פסיביים לאקטיביים הופכת עתה לליבת הסוגיה התחרותית שניצבת לפתחו של הממונה, שכן חמש חברות הסלולר רוצות למזג לחלוטין את התשתיות שלהן, ולהתחרות ביניהן רק בתחום השירותים. כך ברובד התשתיות האקטיביות יתחרו רק שתי חברות כלל־ארציות (פרטנר־HOT מובייל וסלקום־פלאפון־גולן), וברובד השירותים יתחרו חמש חברות עצמאיות ונפרדות. למעשה יידרש עתה הממונה להחליט אם לשנות את פרדיגמת התחרות המנחה את כל הרגולציה בענף התקשורת הישראלי מאז שנפתחה התחרות בבזק - כלומר אם לזנוח את פרקטיקת התחרות המתבססת על תשתיות עצמאיות ולעבור לפרקטיקה המבוססת על תחרות בין שירותים בלבד.

HOT

התירוץ העיקרי של חברות הסלולר הוא כי ללא שינוי הפרדיגמה, והקלות מהותיות על חובת ההשקעה שלהן בתשתיות עצמאיות, לא יוכלו לשדרג את הרשתות הנפרדות שלהן לדור רביעי (LTE). עכשיו יצטרך הממונה להחליט אם האיום שלהן אמיתי, ואם האצת ההשקעות 
ב–LTE אפשרית רק במחיר של פגיעה שכזו בתחרות. אם אכן יאשר הממונה את מיזוג הרשתות המוגש כיום לפתחו, הדבר יהווה תקדים - ושינוי מהותי בתפישת הרגולציה בשוק התקשורת.

רק עידוד התחרות 
יביא השקעות

הסוגיה העיקרית שצריכה להעסיק את שליחי הציבור שיקבעו את עתיד שוק הסלולר היא נושא ההשקעות ברשת דור רביעי (LTE), אך ההקלות שמבקשות החברות כדי להשקיע בפרישת הרשת הן חסרות תקדים. כאשר חברות הסלולר שידרגו בתחילת שנות ה–2000 את תשתיות הסלולר מאנלוגיות לדיגיטליות, וכאשר שידרגו במחצית השנייה של שנות ה–2000 מדור שני לדור שלישי, הרגולטור לא נתן להן הקלות. מדוע יש לתת להן הקלות כיום, במיוחד לאחר שהוכיחו כי הן יודעות לנצל את חולשות הרגולטור כדי לצמצם תחרות?

המצב הנוכחי מזכיר מעט את מצב השוק הקווי ב–2006. בזק לחצה על משרד התקשורת כדי לקבל הקלות, ולשם כך השתמשה ברשת שלה כבת ערובה. המונופול לשעבר איים כי ללא הקלות הוא לא ישדרג את הרשת שלו ל–NGN ולא יאיץ את קצבי הגלישה הקווית בישראל, שפיגרו אז במידה מהותית אחר המקובל בעולם.

משרד התקשורת לא נלחץ מאיומי בזק ולא סיפק לה את ההקלות שדרשה, אלא התמודד מול האיומים באמצעות ניסיון להגביר את התחרות. כידוע, בזק לא עמדה באיומה, ונאלצה להשקיע בתשתיות ברגע שהבינה כי ללא השקעות אלו היא תאבד את מעמדה התחרותי בשוק. הניסיון מלמד כי לא הקלות על החברות מביאות להשקעות, אלא עידוד התחרות.

החסם העיקרי שמונע את שדרוג הרשתות לדור רביעי הוא חסם רגולטורי, שניתן להסירו בהחלטה של בעל סמכות. מדוע משרד התקשורת אינו מקדם את מכרז התדרים לדור רביעי, ומדוע הוא אינו מנסה לפתור את הבעיות התכנוניות המקשות על פרישת האנטנות הנדרשות? במשרד טוענים כי מכרז תדרים שכזה יפגע ב–HOT וגולן, שכן הן לא יוכלו להשקיע את הסכומים שהחברות הוותיקות יכולות להשקיע. הפתרון לנושא התשתיות פשוט בהרבה, ואינו דורש מהלכים בלתי הפיכים ומזיקים לתחרות כמו מיזוג רשתות הסלולר. הוא דורש פרואקטיביות מהמשרד, ומתן רשת הגנה אפקטיבית יותר לגולן טלקום.

חברות הסלולר הוותיקות ו–HOT הן חברות עשירות המייצרות מזומנים בשפע, ויכולות למממן בעצמן את שדרוג הרשת. אם המשרד יפרסם מכרז תדרים, כל הארבע ייאלצו להיכנס למהלך של השקעות, גם אם אינן רוצות בכך. היחידה שעשויה להיפלט מהענף היא גולן טלקום, שאין לה מכונת מזומנים משומנת כמו של מתחריה. אם משרד התקשורת מאמין כי גולן טלקום חשובה לשוק כמחוללת תחרות, עליו לעצב עבורה הגנות ינוקא אפקטיביות יותר, ולאפשר לה פתרונות ספציפיים כמו נדידה פנים־ארצית לתקופה בלתי מוגבלת, או פתרונות שיתוף תשתיות ספציפיים לה. כדי לשמור על גולן אין צורך לשנות את כל מבנה הרגולציה הישראלי, שסוף סוף מוכיח כי הוא עובד.

בזק

ברור כי הדרך הכלכלית היעילה ביותר לספק שירותים סלולריים היא באמצעות תשתית רשת אחת הנותנת שירותים לכולם, כפי שקיים במקסיקו. אך גם במקסיקו הדבר הוכח כתיאוריה נחמדה שאינה בת ביצוע. כדי שמונופול התשתיות לא ינכס לעצמו את כל הערך הכלכלי שהוא מייצר, כלומר לא ירוויח כמו חזיר על חשבון הצרכנים, נדרש פיקוח רגולטורי הדוק. ככל שמספר התשתיות יירד, כך יידרש פיקוח חזק יותר כנגד שימוש בכוח מונופוליסטי. הרגולטור הישראלי הוכיח כבר כי אין לו יכולת טובה לפקח בזמן אמת על שוק התקשורת, והדרך היעילה ביותר להגיע לאיזון נכון בין הצרכנים לחברות הוא יצירת תנאים של תחרות. אמנם תחרות יוצרת חוסר יעילות מסוים, אך התחרות שקיימת כיום מוכיחה כי הערך שמקבל ממנה הצרכן הוא אדיר.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#