בכיר לשעבר ברשות ההגבלים: לבחון בצורה שונה את המיזוגים בסלולר

כלכלן בכיר: "ההסכמים פוגעים בתחרות, אך אי אפשר באמת לצפות שהחברות הקטנות יקימו רשת ארצית"

אמיתי זיו
אמיתי זיו

מול הסכמי מיזוג הרשתות עומדת בעיקר המשוכה ההגבלית. אחרי שמשרד התקשורת והעומד בראשו בירכו על הסכמי שיתוף הרשתות של פרטנר-HOT, ואחריהן סלקום-פלאפון, נותר רק שהממונה על ההגבלים העסקיים יאשר אותם. אלא שמומחים לנושא מוסרים כי אישור ההסכם, בעיקר בין שתי החברות הגדולות, אינו טריוויאלי. מה שנמצא על השולחן הוא איזון בין שני אינטרסים. כלכלן בכיר ומוכר בשוק הסביר בקצרה: "השיקולים הם שיקול תחרותי מול שיקול של יעילות משקית. אני מאמין שההסכמים פוגעים בתחרות, אך מן הצד השני אי אפשר באמת לצפות שהחברות הקטנות יקימו רשת ארצית (בדור הרביעי)".

כדי להבין מה קורה מאחורי הקלעים פנינו לעו"ד גולן קנטי, שותף ומרכז תחום ההגבלים העסקיים במשרד נשיץ ברנדס, שעבד כתשע שנים ברשות להגבלים עסקיים ומכיר את התהליכים מאחורי הקלעים. משרד נשיץ ברנדס מייצג את חברת עוגנים בירוק, שעשויה להיות מושפעת ממהלך מיזוג הרשתות אך אינה לקוחה ישירה של קנטי.

"הסכם אחד הוגש לרשות - הסכם פרטנר ו-HOT. לא מדובר בהסכם מיזוג אלא בהסכם של מיזם משותף (joint venture) לנושא התשתיות, שמהווה הסדר כובל. מרגע שהסכם כזה מוגש לבחינה, בוחנים אותו כמה פונקציונרים ברשות, ומכיוון שמדובר בהסכם משמעותי, ראש צוות התקשורת יהיה ודאי מעורב, יחד עם הרפרנט.

"בשלב הראשון מבקשים לשמוע עמדות בנושא מכל הגורמים המעורבים - כל גורמי הממשלה, כמו משרדי האוצר והתקשורת, כל החברות שעשויות לאהוב את ההסכם או להתנגד להסכם. אוספים מהחברות נתונים כלכליים, ולרשות יש סמכות מאוד רחבה, כולל לבקש מסמכים מעבודות פנימיות של החברות. אני מזכיר לך שתנובה נקנסה באחרונה כי החברה התבקשה להעביר את כל המסמכים הרלוונטיים, ובחרה לא להעביר מסמך פנימי כלשהו". נזכיר כי גם בדיון על מיזוג בזק ו-yes, הרשות הסתמכה במידה רבה על שקופית בודדת שמומחה חיצוני, אילן שחורי, הציג לחברה.

עו"ד גולן קנטיצילום: ניב קנטור

"שאלה אקוטית בתיק הזה תהיה שאלת הצורך - האם יש הכרח לשיתוף פעולה, ואם כן, איזה סוג של שיתוף פעולה הוא פחות פוגעני לתחרות. יש הרבה שאלות לא טריוויאליות. זה דבר אחד שגולן טלקום מסתייעת בסלקום. היא עדיין לא עצמאית בדור השלישי, כך שברור שהדור הרביעי עוד רחוק ממנה ויש הכרח כלשהו. אבל סלקום ופלאפון? מספיק מומחים להגבלים אמרו שההבדל בין שתיים לשלוש אינו סמנטי בלבד.

תסתכל על הדוגמה הקרובה של טלוויזיה רב־ערוצית. כשהמדינה הקימה את yes, היינו בטוחים שהנה אנחנו נכנסים לעידן של תחרות ושלא צריך יותר מזה. בין שתי שחקניות קל מאוד להגיע למודוס ויוונדי. קל למצוא את נקודת שיווי המשקל המונופוליסטית של השוק, וכל אחד צריך רק שהשחקן השני לא ירמה. בשלושה זה יותר מורכב. או דוגמה אחרת - נדמיין עכשיו שחקן שרוצה להיכנס לשוק, במודל MVNO או במודל תשתיתי. הוא ירצה לרכב על רשת קיימת, ואחד השחקנים יגיד לו: 'כמובן שאתה יכול לרכוב על הרשת שלנו, רק שלם מחיר גבוה שאינו כדאי עסקית לך, ואם אתה לא רוצה זה כמובן בסדר גמור, ואתה יכול ללכת למתחרה היחידה שלנו'".

אז אתה רואה הבדל בין הסכם פרטנר־HOT לבין הסכם 
פלאפון־סלקום?

"קיים הבדל דרמטי בין השניים. עולם של שתי רשתות הוא עולם שבו יש מוטיבציה לשתי הרשתות לרוץ לאט. אתה לא חושב על איך להגיע ראשון, אלא על איך להיות בקצב של המתחרה".

ומה לגבי היעילות המשקית?

"איך אתה בודק יעילות? בוא נדמיין מצב שבו כל יבואני הרכב מחליטים לייבא יחד כלי רכב. זה טוב, לא? אפשר לקבל מחירים יותר טובים מהיצרנים, ההובלה יותר זולה, אפשר לשכור אולם תצוגה אחד בתל אביב במקום הרבה. בפועל אנחנו יודעים שזה לא ככה בכלכלה, ובעולם כזה אין מוטיבציה להתייעל ולעשות את הדברים טוב יותר. בעיני יש פתרונות אחרים שהם פתרונות אמצע, ולא מחייבים את הצעד הדרסטי שמוצע כעת. יש פתרונות שמבוססים על צד שלישי, ואני מכוון לחברות מגדלים כמו שנהוג בארה"ב והודו, חברות שמבצעות בעצמן השקעות ומקימות תשתית, חברות שיש להן ממילא אינטרס שירכבו על הרשת שלהן כמה שיותר חברות. זה גם חוסך חלק מהתשומות, וגם לא מחייב שיתוף פעולה בין מפעילים". נציין כי עוגנים בירוק, החברה שאותה מייצג משרדו של קנטי, היא חברה מסוג זה.

קנטי נוגע בנקודה רגישה. עוד בקדנציית כחלון קידם משרד האוצר פרקטיקה של שיתוף רשתות, אך אז הגישה היתה שהחל מנקודת זמן כלשהי, חברות הסלולר יהיו חייבות להקים את האתרים שלהן באמצעות חברות חיצוניות - גורמי צד שלישי.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ