סוף עידן הפקס? מטה חדש במשרד ראש הממשלה יקדם חזון דיגיטלי לישראל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוף עידן הפקס? מטה חדש במשרד ראש הממשלה יקדם חזון דיגיטלי לישראל

מסמך שהגיע לידי TheMarker חושף מיזם לאומי חדש: "ישראל דיגיטלית" - מטה שיוקם במשרד ראש הממשלה בתקציב של 10 מיליון שקל בשנה ■ היעד: להרחיב את החדשנות הישראלית לכל מגזרי האוכלוסייה ■ אולם במשרד האוצר טוענים: מטה התקשוב הממשלתי, שכבר פועל באוצר, נועד למלא את אותן מטרות

8תגובות

ישראל התפרסמה בעשורים האחרונים בעולם כמדינת הסטארט־אפ, המזוהה עם חדשנות טכנולוגית. אך כפי שעולה מסדרת הכתבות שפורסמה ב-TheMarker בשבועות האחרונים, החדשנות הישראלית אינה מחלחלת לכלל המשק - לא לאזרחים שאינם מצטרפים למעגל העובדים בהיי־טק, ולא למשרדי הממשלה, שממשיכים להציע לאזרחים שירותים דיגיטליים מפגרים יחסית.

עתה מבינים זאת גם בממשלה, שעד כה בעיקר התפארה בתדמית החדשנית של ישראל ולא טיפלה באופן מרוכז בשחיקה של היתרון התחרותי שלה בתחום. על רקע זה, צפויה המדינה להוציא לפועל תוכנית חדשה שמטרתה להעביר את ישראל ואת השירותים הניתנים לאזרחים לעידן הדיגיטלי ובמקביל לרכז את התכנון ארוך הטווח בנושא בידי גוף אחד, שתעמוד לנגד עיניו התמונה הרחבה.

התוכנית למיזם הלאומי החדש - "ישראל דיגיטלית" - תוגש לממשלה כהצעת מחליטים ביום ראשון הבא. נוסח שלה כבר הופץ למשרדי הממשלה על ידי משרד ראש הממשלה, והגיע גם לידי TheMarker. עיקר התוכנית הוא הקמת מטה תיאום שירכז את הטיפול בהחדרת טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים לאזרח, ויקבע יעדים ארוכי טווח להטמעת טכנולוגיות דיגיטליות בשירות הציבורי. מטה זה יפעל תחת משרד ראש הממשלה. למטה סומנו כמה מטרות: אספקת שירותים ציבוריים בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה, תוך התאמתם למאה ה–21; הטמעת כלים טכנולוגיים בעסקים קטנים ובינוניים; עידוד מסחר מקוון; שיתוף מידע וידע ממשלתי; ושימוש באמצעים מקוונים לשיפור וייעול השירות הניתן לאזרח ולצמצום הביורוקרטיה.

מחברי ההצעה הציגו יעדים ברורים להגברת השימוש בטכנולוגיה: התאמה של מערכת החינוך למאה ה–21, השלמת המעבר לרשומה רפואית אלקטרונית בשליטת המטופל, הגברת המודעות של עסקים קטנים ליכולות של כלים טכנולוגיים, הקמה של שירותי ענן בגיבוי ממשלתי כדי לקדם אימוץ טכנולוגיות במגזר הממשלתי ובמגזר העסקי, וקידום אימוץ של כלים טכנולוגיים בתעשיות מסורתיות. כדי לקדם תחומים אלה, מחברי ההצעה ממליצים לאמץ תוכנית לאומית ולרכז את התכנון והיישום בידי גוף אחד בעל סמכויות, שיוכל להוביל תהליכים שעיקרם בשירות הציבורי.

במסמך "המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית" יש קריאה גם לשיפור תשתיות התקשורת, אך היא משנית לצורך בהגברת האוריינות הדיגיטלית והרחבת השירותים המתקדמים. המסמך מתייחס למגזר הציבורי כספק שירות לאזרח, אך גם כלקוח מרכזי בשוק: "פרויקטים לפרישת תשתית תקשורת מתקדמת הם רק חלק קטן מהמענה הכולל שיש לגבש. כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות המידע ובאינטרנט, וכדי להימנע ממאמצים כפולים וסותרים, מצווארי בקבוק ומשגיאות חוזרות, יש לאמץ תפישה רוחבית הנשענת על מסגרת מחשבתית כוללת והרמונית", נכתב בהצעה.

תקציב של 10 מיליון שקל

מטה התיאום לגיבוש ויישום התוכנית יתוקצב ב–10 מיליון שקל ב–2014. למטה יוקצו שישה תקנים, ובראשו יעמוד נושא משרה בכיר שיזכה לתנאים זהים לאלה של מנכ"ל משרד ממשלתי. לראש המטה יהיו כפופים סגן למדיניות תיאום ובקרה, סגן לכלכלה וטכנולוגיה ויועץ משפטי. התקציב ישמש גם להעסקת יועצים, וכן לצורך הפעילות השוטפת. תקציב המטה בשנים הבאות ייקבע על ידי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר בהתאם לתוכנית הדיגיטלית הלאומית שתגובש. בשלב הראשון ועדת היגוי תגבש במטה מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ולאחר מכן הוא ילווה את היישום של המדיניות. "זאת על מנת לייצר מהלך מתואם ואפקטיבי, המאפשר מיצוי הפוטנציאל שבתשתית טכנולוגית מתקדמת", נכתב בהצעה.

בדברי ההסבר להצעת המחליטים שתוגש לממשלה נכתב כי "ישראל מדורגת כיום במקום 16 בעולם בהטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת בשירותים הציבוריים על פי מדד האו"ם בנושא ל–2012, זאת למרות הובלתה (...) בתחום החדשנות והמו"פ". לפי נתונים בדו"ח חדש של OECD שפורסם לפני כשבועיים, ישראל ממוקמת במקום 27 מבין 30 מדינות בשיעור האזרחים שנעזרו ב–2012 בשירותים מקוונים לצורך פנייה לגופי ממשל ובהגשת טפסים מקוונים - 30% בלבד. באיסלנד, דנמרק, נורווגיה, שוודיה ופינלנד, שמובילות את הדירוג, השתמשו בין 70% ל–86% מהאזרחים בשירותים מקוונים למטרות אלה, והממוצע במדינות OECD הוא 50%. לפי דו"חות קודמים של OECD, הנגישות לאינטרנט בישראל היא מתחת לממוצע במדינות המפותחות, וגם במדד השימוש בטכנולוגיה במשקי בית, דירוגה של ישראל נמוך בהרבה מהממוצע.

המיזם החדש של המדינה נועד גם לקדם יעדים כלכליים וחברתיים. "מדיניות דיגיטלית לאומית נועדה לממש את יעדיה האסטרטגיים של הממשלה, כגון צמיחה כלכלית, הגדלת הרווחה החברתית וצמצום פערים, באמצעות שימוש מושכל בטכנולוגיות מידע ותקשורת", נאמר בהצעה. הזרז לקידום התוכנית דווקא בתזמון הנוכחי, לפי ההצעה, הוא מיזם הסיבים האופטי בשיתוף חברת החשמל, שיאפשר תשתית אינטרנט מהירה ביותר (עד 1,000 מגה ביט לשנייה), ויפתח צוהר לעולם שלם של יישומים דיגיטליים בתחומים כמו בריאות וחינוך מרחוק. "תשתית זו מייצרת הזדמנות לקפיצת מדרגה בתחום השירותים הדיגיטליים, הן במגזר הציבורי (בדגש על מתן שירותים דיגיטליים מתקדמים, בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה, לרבות שירותים מרחוק), והן במגזר העסקי (בדגש על עסקים קטנים ובינוניים)", נטען בהצעה.

מי שעבד על חזון ישראל דיגיטלית וקידם את הצעת החלטת הממשלה בחצי השנה האחרונה הוא עדן בר טל, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת בקדנציה של השר משה כחלון. בר טל עושה זאת בהתנדבות בחודשים האחרונים, ואינו רואה עצמו כמועמד לעמוד בראש הגוף החדש. אחד השמות שהוזכרו לתפקיד זה הוא של האלוף לשעבר גיורא איילנד, שעמד אחרי פרישתו מצה"ל בראש המועצה לביטחון לאומי.

רונן טופלברג

"כדי שישראל תעמוד בראש מדינות OECD בהיבט הדיגיטלי היא צריכה לנצל את עולם התקשוב החדש ובראשו מהפכת הענן, במכפלת כוח התשתיות האולטרה־מהירות שקמות בישראל ובמכפלת הכוח של יכולות המחקר והפיתוח הישראליות", מסביר בר טל. "יש פה הזדמנות אדירה לישראל לפרוץ קדימה. הכוונה היא שבכל תחומי החיים - בריאות, חינוך ורווחה, אבל גם בכל השירותים תומכי העסקים - הממשלה תעניק שירותים רבים יותר, וביעילות כלכלית גדולה יותר. מדובר גם במעבר של שירותים שהיום הם אופליין לאונליין, אבל גם בהשקת שירותים שכלל לא קיימים היום.

"אנחנו מדברים לא רק על היבט ה-eGov (שירותים ממשלתיים מקוונים), שבו הממשלה עושה עבודה חשובה ומתקדמת, אלא על קידום של כלל השירותים הציבוריים. מהפכה דיגיטלית יכולה לעזור לעסקים קטנים ובינוניים, המייצרים 60% מהתמ"ג בישראל, להיות תחרותיים לא רק מול עסקים גדולים אלא גם מול מתחרים בעולם. אין דרך טובה יותר להשיג צמיחה תוך צמצום פערים מאשר לייצר שירותים של הדור הבא, עבור ילדים בבתי ספר, חולים בבתי חולים וגם עסקים".

לא רואים את מה שאתה מדבר עליו במסמך הממשלתי. אין שם פירוט של שירותים אלא רק תקנים, כוח אדם ותקציבים.

"ממשלה לא יכולה להגיד 'יהי אור' ויהיה אור. צריך תוכנית אמיתית וגורם מרכז אחד לממשלה. מפאת כבודו של הנושא הוא הושם תחת משרד ראש הממשלה, וגם בגלל הצורך לראות הכל מנקודה כוללת. זו החלטה מעשית ולא הצהרתית. אנחנו לא קובעים מראש את עולם התוכן ואת התוכנית הרב־שנתית, את זה אנחנו לא נקבע לכל משרד - זו המומחיות שלו. אנחנו ניתן כלים, נסייע ונבצע תיאום ממשלתי. אנחנו סומכים על המשרדים שיבנו מודלים רלוונטים על בסיס התפישה. התוכנית תדרוש שהעולם הממשלתי יתממשק עם עולמות חיצוניים: אקדמיה, חברות היי־טק מקומיות וחברות רב־לאומיות - גורמים רבים".

שינוי חוק המכרזים

מטרה נוספת של המיזם היא לפתוח את משרדי הממשלה הישראלים כבטא סייט עבור סטארט־אפים ישראליים, כלומר, לאפשר להם לנסות טכנולוגיות חדשות באתרי ממשלה, ולאפשר לממשלה להיות הראשונה שמתנסה בטכנולוגיות החדשות. נוסחו של חוק המכרזים הנוכחי מקשה על משרדי ממשלה לרכוש טכנולוגיות מסטארט־אפים שאינם עומדים בתנאי הסף הנדרשים, הנוגעים לרוב לניסיון מוכח, מחזור עסקים מינימלי וכדומה. חוק המכרזים גם מקשה על מודל של תוכנה כשירות (SaaS) שנהפך מקובל בקרב חברות חדשות.

לפי ההצעה, יוטל על "החשבת הכללית במשרד האוצר לבחון את התאמת מדיניות הרכש המשלתית לרכישת טכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות ולגבש פתרונות מתקדמים למיזם ישראל דיגיטלית". על המדען הראשי במשרד הכלכלה יוטל גם כן לפעול לשילוב תעשיית הידע המקומית במיזם ישראל דיגיטלית.

איל טואג

גורם באחד ממשרדי הממשלה מסביר כי "קיים פער בין תדמית הסטארט־אפ ניישן וההתקדמות של התעשייה לבין החלחול שלה לממשלה ולתהליכים הממשלתיים. חלק מהפתרונות ייווצרו כשתהיה לחברות הישראליות הזדמנות לעבוד עם גוף שנמצא קרוב. יזם בתחום הבריאות, למשל, יוכל להשתמש בבטא סייט ואחרי זה להציע את הפתרון למדינות אחרות. זה מצב של win–win, שלא מתאפשר כיום בגלל חסמים בממשלה ומאחר שהחשיבה בהרבה משרדים ארכאית".

"הכפילות זועקת לשמים"

אך לא כל הגופים בממשלה מתלהבים מהתוכנית של משרד ראש הממשלה. משרד האוצר מתנגד כעת לתוכנית, ולטענת גורמים בו, הגוף החדש מקבל סמכויות החופפות לגוף קיים: מטה התקשוב הממשלתי שפועל תחת משרד האוצר. "אם יהיו שני גופים זה לא יקדם את התהליך, שדומה שאין מחלוקת שחשיבותו ראשונה במעלה. למעשה זה יפגע בו. אנחנו חושבים שהעשייה צריכה להתבצע במקום אחד", מציינת בכירה באוצר. "לפי טיוטת ההחלטה יש הרבה חפיפות כעת. אם היה מדובר בוועדת היגוי עליונה, או בגוף מתווה מדיניות, ניחא, אבל מנוסח ההצעה ברור שמדובר בגוף ביצועי.

"הממשלה שבקושי מתמודדת כעת עם הקשיים בהקמת גוף אחד תצטרך להתמודד עם הקמת גוף נוסף. מעבר לקשיים ולעלויות הנוספות, בשני המקרים מדובר בגופים שמבקשים ליצור מהלכים רוחביים בממשלה; הקמת הגוף החדש תיצור שתי כתובות שונות שבאחריותן תהליכים טכנולוגיים רוחביים בממשלה. למי יהיו אמורים לפנות משרדי הממשלה האחרים?" שואלת הבכירה.

בפברואר 2012 הוכרזה כרמלה אבנר כממונה הראשונה על התקשוב הממשלתי (CIO). המינוי נקבע לאחר עבודת ועדה בראשות חיים שני, אז מנכ"ל האוצר, והצעה של מיכאל איתן, אז השר לשיפור השירות לאזרח. תפקידיו של מטה התקשוב הממשלתי הוגדרו כייעול עבודת הממשלה בתחום המחשוב, ושיפור שיתוף הפעולה בתחום בין משרדי הממשלה ובינם לבין גופים ציבוריים, ועקב כך שיפור השירות לאזרח.

מנסחי המסמך הנוכחי מתייחסים לתפקידו של ה-CIO הממשלתי בתוך המטה החדש שיוקם. לפי המסמך, מטה התקשוב הממשלתי ימשיך "לקדם אלמנטים מרכזיים למימוש מיזם ישראל דיגיטלית, לרבות: פיתוח אמצעים מקוונים לשיפור וייעול השירות לאזרח, פלטפורמות לשיתוף מידע וידע ממשלתי ושירותי 'מחשוב ענן'".

לצד האחריות על הטמעת טכנולוגיות רוחביות בממשלה, אמון כיום מטה התקשוב הממשלתי על כמה תחומים נוספים שנראים כחופפים לאלה של המטה המתוכנן של ישראל דיגיטלית. אלה כוללים, בין השאר, את הסמכות על מרכזי להב"ה - מרכזים לקידום אוריינות דיגיטלית בפריפריה, את היחידה לשיפור השירות לאזרח שפועלת תחת מטה התקשוב הממשלתי, ואת פעילותה של יחידת ממשל זמין, שמפתחת את שירותי האינטרנט הממשלתיים.

"אני לא מבין למה צריך להקים גוף חדש, אין פה משהו שלא קיים כיום", אמר מיכאל איתן בשיחה עם TheMarker. "הכפילות זועקת לשמים. זה פשוט בזבוז של כספים, מעשה חלם. בשביל מה צריך עוד יחידה? אם היחידה הקיימת לא עובדת, לפחות תבטלו את הפונקציה. לפני שהקמנו את מטה התקשוב הממשלתי היה דיון אם להקים את הגוף החדש במשרד ראש הממשלה או במשרד האוצר, בסוף הוחלט שזה יהיה באוצר. מה השתנה עכשיו?

"הדבר הראשון שהיחידה החדשה תעשה הוא להילחם על סמכויות מול מטה התקשוב הממשלתי. מה יוכלו שישה אנשי מטה לעשות? רק להפריע. מה שחסר זה שר בממשלה שיידע שהוא אחראי ישירות לקידום כל הנושאים האלה, שירוץ בין השרים ויקדם אותם. בלי שר שכזה, זאת תהיה עוד יחידה שתתפזר בכנסת אחרי שתיווצר. צריך לחזק את הקיים ולא לבנות חדש. גם הקיים צריך דחיפה ועידוד".

בספטמבר האחרון, כשנה וחצי לאחר כניסתה לתפקיד, הודיעה אבנר על התפטרותה. לטענתה, הגדרת מטה התקשוב כגוף מייעץ בלבד ללא סמכויות אופרטיביות יצרה חסם ליכולתו לקדם יוזמות ממשלתיות. ביחס לטענות על חוסר יכולתו הנוכחית של מטה התקשוב הממשלתי להניע תהליכים בממשלה, ציין הבכיר שהקשיים שאתם מתמודד המטה נובעים מכך שמדובר בגוף בהקמה. "הקשיים ידועים ומצויים בטיפול. התחלה היא תמיד דבר קשה, בוודאי בגוף שכחלק מתפקידיו נאבק על סמכויות מול גופים אחרים. מעבר לכך, אם מישהו חושב שהמטה לא מביא לתוצאות מספקות, הפתרון הוא לא בהכרח להקים גוף מתחרה במשרד ראש הממשלה".

אלון רון

לצד האתגר שמציב המאבק מול משרד האוצר על חלוקת הסמכויות בין הגוף החדש ובין מטה התקשוב הממשלתי, בעבודה השוטפת כל אחד מגופים אלה נדרש לעבוד מול משרדי הממשלה האחרים. מנסחי ההצעה מכירים באתגר זה ומציינים שאחד מתפקידי המטה יהיה תיאום בין עבודת משרדי הממשלה השונים ויצירת שיתופי הפעולה הנדרשים ביניהם. לפי ההצעה, 30 יום ממועד ההחלטה יוקמו צוותי יישום משרדיים במשרדי החינוך, הבריאות, הרווחה והכלכלה. במשרדים האחרים, למעט אלה שיוחרגו על ידי ועדת ההיגוי, יוקמו צוותי יישום בתוך שלושה חודשים. צוותי היישום המשרדיים יגבשו תוכנית למיצוי הפוטנציאל במיזם בתחום הפעולה של המשרד.

"החסם המרכזי בפני תהליכים האלה הוא חוסר שיתוף פעולה של המשרדים הממשלתיים", אומר בכיר במשרד ממשלתי שמעורב בהקמת המטה. "אם תהיה התגייסות רוחבית ויצליחו להזיז דברים מהר זה יצליח, אבל אין דרך לעשות זאת בלי המשרדים. הפער בין היצירתיות, החדשנות והרעיונות שיש במשק הישראלי, לבין יישומם בשירותים שמוצעים לאזרח הישראלי מדהים. דווקא אנחנו צריכים להיות אלה שמסוגלים ויכולים לעשות את זה, הפוטנציאל העסקי והתעשייתי הוא עצום. למגזר הציבורי הממשלתי יש המון משאבים וזה שוק אדיר ולכן זו גם הזדמנות מדהימה".

מסתמכים על תשתית הסיבים

חלק מרכזי בהצעה נוגע לתשתית הטכנולוגית שתאפשר את מימוש החזון על ידי שיפור תשתיות התקשורת במדינה. הנייר מתייחס לתשתית הסיבים האופטיים שמוקמת בימים אלה על ידי מיזם משותף לחברת החשמל ולחברת IBC, ונראה כי בכוונת הממשלה להשתמש בגוף החדש כדי להקל על הפרישה של הסיבים בשטח. בהצעה נאמר כי יש "להקים צוות בין־משרדי להסרת חסמים בפרישה כלל־ארצית של תשתית הסיבים האופטיים, שהרכבו: מנכ"ל משרד התקשורת – יו"ר, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מנכ"לית משרד התשתיות האנרגיה והמים, נציג משרד המשפטים. הצוות ידון בהתאמת האסדרה לפריסת תשתית הסיבים האופטיים".

ניתן לתהות מדוע אין במסמך הנוכחי התייחסות לתשתיות תקשורת סלולריות־אלחוטיות. כידוע, ישראל מפגרת אחרי מדינות המערב באיכות התשתית הסלולרית, ודווקא זה נושא שראוי להיות מקודם במסגרת ממשלתית, מאחר שהוא נוגע לכמה משרדי ממשלה: משרד הפנים והמשפטים בהיבט התכנון, משרד הבריאות וכמובן משרד התקשורת.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#