האם הביטקוין יפרק את השיטה המוניטרית או ייהפך לחלק ממנה? - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הביטקוין יפרק את השיטה המוניטרית או ייהפך לחלק ממנה?

כלכלת המטבע הווירטואלי משגשגת ושווייה הגיע לכ–14 מיליארד דולר - לאחר ששער החליפין זינק ליותר מ–1,000 דולר ■ הביטקוין נוצר כמטבע של הכלכלה הדיגיטלית שמנסה להחליש את הממסד הפיננסי, אך בשנה האחרונה החלו לצוץ סימנים להשתלבות שלו במוסדות ואף במדינות

47תגובות

בספטמבר 2008 אישר הקונגרס האמריקאי תוכנית חירום בסך 700 מיליארד דולר לחילוץ המגזר הפיננסי. ב–31 באוקטובר באותה שנה פירסם ה"וול סטריט ג'ורנל" ידיעה לפיה הבנקים והמוסדות הפיננסיים הגדולים של וול סטריט שהיו יעד להזרמת ההון מהממשל חייבים לעובדים בכירים שכר ותשלומי פנסיה בסך של יותר מ–40 מיליארד דולר. באותו יום פורסם ברשת מאמר מחקרי, שמחברו הזדהה כסטושי נקמוטו, ובו תיאור של שיטה חדשה לניהול של מטבע דיגיטלי בשם ביטקוין.

חמש שנים לאחר מכן, דמותו של נקמוטו היא עדיין חידה - הדעה הרווחת היא שזה היה שם בדוי של חוקר או קבוצת חוקרים - אבל הביטקוין משגשג. השווי של כלל מטבעות הביטקוין ש"נכרו" עד כה, כ–12 מיליון מטבעות, הוא כ–13.7 מיליארד דולר לפי שערי החליפין אתמול. הזינוק החד האחרון בשער החליפין של הביטקוין התרחש בחודש וחצי האחרונים - מכ–200 דולר ליותר מ–1,100 דולר.

כתבות נוספות ב-TheMarker

"פק"ל הנסיעות לחו"ל" של שרה נתניהו

מי צריך את HOT או yes? "נוריד מחירים בטלוויזיה כמו שהורדנו בסלולר"

בלומברג

העלייה בשער הביטקוין אמנם משכה אל המטבע הדיגיטלי ספקולנטים שמבקשים לעשות רווח מהיר, אך הביטקוין בבסיסו נוצר כמטבע של הכלכלה הדיגיטלית החדשה - כזו שמנסה להחליש את הממסד הפיננסי הקיים, שנתפש בעיני יוצריו כריכוזי ומושחת. התחזקות הביטקוין לא ביטלה עדיין, כמובן, את השיטה המוניטרית הקיימת. למעשה, בשנה האחרונה התחילו לצוץ סימנים לאינטגרציה מסוימת בין הביטקוין ובין המוסדות הפיננסיים הקיימים, שיכולה לסייע לביטקוין להגיע למיינסטרים.

Bitinstant, המספקת פלטפורמה מקוונת לרכישת ומכירת ביטקוין, הצהירה באוגוסט על כוונתה להוציא כרטיס חיוב בביטקוין שמציע חיבור לחשבון מאסטרקרד; בורסת הביטקוין Bitcoin Central חברה באחרונה לבנק הצרפתי Credit Mutuel Arkea; ובתחילת נובמבר הודיעו רשויות המס בקנדה על כוונתן להתחיל למסות עסקות בביטקוין. לפי "בלומברג", אחת מהבורסות הגדולות בעולם למסחר בביטקוין, BTC China, מנהלת דיונים עם רגולטורים במדינה כדי שהמטבע יוכר בסין.

הבהלה המודרנית לזהב: הביטקוין נולד מתוך מצוקה

כמו כל שינוי מהותי, גם הביטקוין נוצר מתוך מצוקה. "כשהמאמר של נקמוטו יצא ב–2008, האמון ביכולתן של ממשלות ובנקים לנהל את הכלכלה ואת אספקת הכסף היה בשפל. ממשלת ארה"ב זרקה דולרים על וול סטריט ועל חברות הרכב בדטרויט. הפדרל ריזרב הציג את ה'הרחבה הכמותית', בעקרון הדפסת כסף כדי לעודד את הכלכלה. מחיר הזהב עלה", הסביר הכתב והסופר בנג'מין וולאס ב–Wired ב–2011.

לדבריו, "הביטקוין לא דרש להאמין לפוליטיקאים או לפיננסיירים שהרסו את הכלכלה - רק לאלגוריתמים האלגנטיים של נקמוטו. ההגנה מפני הונאות שסיפק הביטקוין והקצב הקשיח של שחרור מטבעות נוספים, הפכו אותו לחסין בפני בנקאים מרכזיים ששמחים להדפיס כסף".

ב-3 בינואר 2009 יצר האיש או הגוף שהזדהה כנקמוטו את ה-Block הראשון ב-Blockchain, הדף הדיגיטלי הראשון בספר החשבונות הפומבי של הביטקוין, ועמו את 50 הביטקוין הראשונים. בתחילת דרכו המטבע משך רק קהילה קטנה של אנשי טכנולוגיה וקריפטוגרפיה. גווין אנדרסן, מתכנת אנגלי, קנה 10,000 ביטקוין ב–2009 תמורת 50 דולר, ויצר אתר שחילק אותם חינם. לזלו הניץ, מתכנת מפלורידה, ביצע ככל הנראה את העסקה הראשונה במטבע כשהעביר 10,000 ביטקוינס לאדם שהזמין עבורו שני מגשי פיצה מרשת Papa John's באמצעות כרטיס אשראי.

עד אמצע 2010 ערכו של הביטקוין נותר נמוך, והמטבע משך תשומת לב מועטה. בקיץ 2010 חל הזינוק הראשון בשער הביטקוין: המטבע יותר מהכפיל את ערכו - מ–14 סנט ל–36 סנט. בפברואר 2011 הוא הגיע לראשונה לערך של דולר. שורה של פרסומים בתקשורת ועניין גובר במטבע העלו את מחירו עד לכ–8.9 דולרים, וביוני שלאחר מכן שילש המטבע את שוויו.

"אני לא מרגיש רע בקשר לזה. זאת היתה פיצה ממש טובה", ציין הניץ. אז, 10,000 הביטקוינס ששילם הניץ היו שווים 272,329 דולר. אתמול שוויים הסתכם בכ–11 מיליון דולר.

כיצד מונעים הדפסה אינסופית של ביטקוין?

בשונה ממטבעות אלטרנטיביים שהוצעו בעבר, הביטקוין אינו תלוי בבנק מרכזי או במערכת מוניטירית שכפופה לרגולציה. בשונה ממטבעות כמו Ecash, bit gold ו–RPOW, הביטקוין אינו דורש שימוש בתשתיות של גופים בנקאיים או חברות אשראי - אלא מבוסס על ספר חשבונות פומבי אך מוצפן, שנוצר באופן מבוזר.

המערכת של ביטקוין נדרשה לפתור את הבעיה שעמה התמודדו כל השיטות הללו בעבר: כיצד מונעים שכפול של מטבע וירטואלי או שימוש חוזר באותו המטבע? בסופו של דבר הביטקוין הוא שורה של אפסים ואחדות ואת זו ניתן להעתיק. הפתרון המקובל למניעת שכפול כזה בוצע בעבר על ידי ניהול מרכזי של ספר חשבונות על ידי צד שלישי, למשל חברות כרטיסי האשראי, שבאמצעותו כל פעולה הושוותה לפעולות היסטוריות כדי לראות שהמטבע לא יוצא מארנק שבו לא היה מלכתחילה ולא יוצא פעמיים מאותו ארנק.

במקום השימוש בתשתיות הפיננסיות הקיימות אצל צד שלישי ריכוזי, ספר החשבונות של הביטקוין מיוצר על ידי קהילת המשתמשים. ספר החשבונות המשותף מורכב מיחידות שנקראות Block. כל אחת מהיחידות הללו כוללת תיעוד של הפעולות שבוצעו בביטקוין במהלך כעשר דקות. המשתמש שמייצר את היחידה הבאה מקבל בכל פעם סכום נתון של מטבעות חדשים - בהתחלה 50 מטבעות וכיום 25 מטבעות. בכל 210 אלף יחידות, קטן מספר המטבעות שניתנים בחצי. ייצור המטבעות החדשים העניק לפעולת הייצור של יחידות ספר החשבונות את המונח "כריה" - בדומה לכריית זהב.

פתרון זה ניטרל את הצורך בגורם ריכוזי לניהול השימוש במטבע והסדיר את אופן יצירתו של המטבע החדש, כשהוא מתווה ייצור של 21 מיליון ביטקוינס עד 2140. הוא גם מטפל באבטחה ובהצפנה של הפעולות. המשתמשים מתחרים ביניהם כדי לייצר את פונקציית ההצפנה של ה–Block הבא בסדרה. לפי השיטה שנבחרה, משך הזמן שיקח למשתמש ליצור את הפונקציה תלוי באופן כמעט בלעדי בכוח העיבוד שהוא מקצה למשימה, ומעבר לכך הוא אקראי בטווח מסוים.

ה–Block עצמו נבנה במחשב של המשתמש שמסיים ראשון לייצר את הפונקציה, והוא יקבל לידיו גם את הקצאת הביטקוין החדשים. ככל שמוקצה לפעולה כוח מחשוב גדול יותר, כשמשתמשים נוספים מצטרפים למעגל כורי הביטקוין, אורך סדרת ההצפנה שמרכיבה את הפונקציה מתארכת ואבטחת ספר החשבונות מתקשחת.

REUTERS

כבר לא כורים באמצעות המחשב האישי

בשלוש השנים שחלפו מאז נכרו 50 הביטקוין הראשונים, השתכלל תהליך הכרייה. משימוש במעבדים של מחשבים אישיים, עברו כורי הביטקוין לניצול של כרטיסים גרפיים, ובהמשך פותחו שרתים ייעודיים שמבוססים על שבבים ניתנים לתכנות (FPGA), כדי להפוך את תהליך הכרייה ליעיל יותר.

זאב קוצר, מייסד חברת הפיתוח הסלולרי Passcall, שמקים מיזם בתחום הביטקוין אחרי שביטל פרוייקט כרייה רחב היקף, הזמין באפריל האחרון שרת כזה מהרשת תמורת 2,500 דולר. קוצר חישב שיוכל לכרות ביטקוין בשווי של 7,500 דולר בחודש. "אני לא היחיד שעשה את החשבון", אמר. "הביקוש לשרת היה עצום. כשהשרת הגיע באמצע נובמבר הוא יכול היה לכרות ביטקוין בשווי של 500 דולר, וזאת אחרי עלייה של קרוב ל–400% בשווי הביטקוין בין אפריל לנובמבר".

כוח המחשוב שמוקצה כיום לכריית ביטקוין דומה לזה של מיליארד מעבדים רגילים במחשב אישי חדש (Core i7). למעשה, כבר מ–2011 הסיכוי להחזיר את עלויות החשמל בשימוש במעבד לא ייעודי בניסיון לכרות ביטקוין הם קטנים מאוד, וגם כורים שרוכשים חומרה ייעודית נוטים להשתתף במאגרי כרייה. אם בוחנים את גרף כוח המחשוב שמוקצה כיום ליצירת ביטקוין, רואים שבדומה לתקופת הבהלה לזהב בקליפורניה במאה ה–19, עד כה המרוויחים העיקריים הם מוכרי ציוד הכרייה - שווי הביטקוין הוכפל פי 70, אך כוח המחשוב המוקצה לכריית ביטקוין גדל פי יותר מ–250.

לצד קהילת כורי הביטקוין התפתח גם מסחר בפועל. כבר בסוף 2011 תיעד משתמש ביטקוין מסע בארה"ב שמומן באמצעות המטבע הווירטואלי בלבד. השינויים החדים בשער החליפין של הביטקוין מאז קיץ 2011 יצרו סביבו גם מסחר בהיקפים גדלים והולכים לצורכי ספקולציה. לצד הבורסות נהפך המטבע לסטנדרט באתרי מסחר מחתרתיים.

כיצד משתמשים בביטקוין?

למרות הנגישות של נכסים דיגיטליים, לא פשוט להשתמש בביטקוין. הצעד הראשון הוא פתיחה של ארנק וירטואלי, פעולה שניתן לבצע באמצעות שירותים כמו Blockchain.info ,Bitcoin Wallet ו–Bitcoin QT. הארנק יכול להיות תוכנה שמותקנת על המחשב, אפליקציה סלולרית, או שירות רשת.

הבנקים בישראל לא מאפשרים כיום ביצוע של העברות אלקטרוניות לבורסות המסחר הגדולות שמאפשרות רכישה של ביטקוין. בתגובה לפניית TheMarker, נמסר מבנק לאומי כי הוא אינו מאפשר ביצוע של העברות כאלה, וממתין להנחיות בנושא מבנק ישראל. מבנק הפועלים נמסר כי המטבע אינו מהווה הילך חוקי בישראל - כלומר מטבע שחובה לקבלו, ולכן "הבנק אינו רואה אפשרות לבצע עסקות במוצר זה". מבנק דיסקונט נמסר כי "הבנק בוחן את הנושא, ולכן כרגע לא מבצעים כל פעילות מסחר במטבע עד שנגבש החלטה".

תגובות בנק הפועלים ודיסקונט אינן רלוונטיות למגבלה על ביצוע העברות אלקטרוניות לאתרי מסחר בביטקוין, שכן הבנקים עצמם אינם נדרשים לבצע פעולות בביטקוין. לאחר פנייה חוזרת, ביקש בנק הפועלים להפנות את השאלות לבנק ישראל.

מבנק ישראל נמסר כי "הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל לא מצא לנכון בשלב זה לאסור או לחייב בהמשך פעילות בנקים מול לקוחות העוסקים בתחום מטבע וירטואלי (לרבות ביטקוין). כמקובל, נדרש מבנקים לבחון את ההיבטים והסיכונים השונים של כל פעילות בעלת מאפיינים יחודיים, קביעת מגבלות ובקרות וכן את עצם קיומה. כמו כן, בנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות העולמיות בתחום בדגש על צעדי מדיניות ורגולציה, ובוחן את הצורך בהסדרה מסוג כזה או אחר לגבי מטבעות אלקטרוניים, וירטואליים ודומיהם".

מלבד פתיחת חשבון בבנקים מחוץ לישראל, ניתן לרכוש ביטקוין באמצעות אתרים שמשדכים בין בעלי ביטקוין לבין קונים פוטנציאליים. מי שצלח את האתגר הראשוני ורכש ביטקוין, יוכל להוציא אותם בישראל בכמה עשרות בתי עסק. ביצוע העסקה מתבצע בדרך כלל על ידי סריקת QR ואישור סכום ההעברה לארנק הווירטואלי של המוכר.
השירות BitPay מאפשר לעסקים לקבל ביטקוין ולהמיר אותם מייד, כך שלא יהיו חשופים לסיכון שבתנודתיות שלו. כיום נעזרים בשירות כ–12 אלף בתי עסק בעולם. בניגוד להיקף המסחר בביטקוין, נראה שהאפשרות לקנות אתו עדיין נמצאת בעלייה מתונה, פרט לכמה מקרים חריגים - שהבולט בהם הוא האימוץ של הביטקוין למסחר בטורונטו.

"זה לא באמת מטבע"

חלק מרכזי בביקורת נגד הביטקוין הוא היותו נכס ספקולטיבי, ולא מטבע המשמש להעברת ערך כלכלי בין משתמשים. "הביטקוין הוא לא באמת מטבע. אי־אפשר באמת לקנות אתו הרבה דברים. הוא יותר כמו מניה של חברת אינטרנט ב–1999", הכריז לפני כשבועיים מתיו אובריין במגזין "The Atlantic".

במהלך אוקטובר ונובמבר, הוסיף אובריין, "המטבע נע מ–788 דולר ל–502 דולר, ואז זינק ל–900 דולר ונפל ל–646 דולר - תנודות מטבע של 80%. זאת התנהגות בלתי־סבירה. השאלה האמיתית היא אם בכלל מישהו ישתמש בביטקוין כדי לקנות משהו. לא ברור למה שמישהו יעשה דבר כזה כשהערך יכול לנוע מ–500 דולר ל–900 דולר בתוך שעות. בוודאי לא כשאנשים משתמשים בזה כהגנה מאינפלציה".

הכלכלן זוכה פרס נובל פול קרוגמן הסביר בטור מ–2011 כי העליות בשער החליפין אינן הופכות את הביטקוין למטבע טוב יותר. "שער החליפין של המטבע הדיגיטלי חווה תנודות עזות, אך לאורך זמן הוא נסק. עד עתה, קניית ביטקוין היתה השקעה טובה. אך האם זה הופך את הניסוי להצלחה? לא. הדרישה ממערכת מוניטרית היא לא להפוך אנשים שמחזיקים בכסף לעשירים; אנחנו רוצים שהיא תקל על ביצוע עסקות ותהפוך את הכלכלה בכללותה לעשירה יותר - וזה לא מה שקורה עם הביטקוין", כתב קרוגמן.

עליות השווי החדות של הביטקוין, הוסיף קרוגמן, נהפכות לתמריץ שמעודד אגירה של המטבע יותר מאשר הוצאה שלו, תופעה שיכולה לבסוף להביא למיתון. אובריין הוסיף שהדיפלציוניות טבועה בדרך שבה הביטקוין תוכנן ובהיצע הדל של מטבעות חדשים שקיימים בשוק: "כמות הביטקוין החדשים אינה יכולה לעמוד בביקוש, ולכן שער המטבע עולה. העלייה של שער המטבע גורמת לכך שהמאמצים המוקדמים ינסו לאגור את הזכויות שלהם, ולכן השער יצנח שוב".

מחקר שפורסם לפני כחודש על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו ואוניברסיטת ג'ורג' מייסון, מציג נתונים שמגבים את הטענות על הנטייה לאגירת ביטקוין. החוקרים, שהמשיכו מחקר מוקדם יותר של החוקרים הישראלים עדי שמיר ודורית רון, חילקו את הפעולות שבוצעו בביטקוין עד כה לתקופות. בשנה וחצי הראשונות לקיומו, כמעט כל הפעולות שבוצעו היו רישום של ביטקוין בגין פעולות כרייה, כלומר, הביטקוין יוצר - אך לא הועבר או נסחר. מתחילת 2011, קובע המחקר, השתנו דפוסי השימוש. "החל מנקודה זו המשתמשים התחילו גם להוציא ביטקוין במקום רק לאגור אותם; על אף זאת, המשתמשים המוקדמים הוציאו את רוב הביטקוין אל מחוץ למחזור המסחר. למעשה, רוב הביטקוין נאגרים ב'בורות' שמעולם לא הוציאו את תוכנם".

לפי ממצאי המחקר, כ–64% מכלל הביטקוין שנוצרו עד כה נאגרים בבורות כאלה ואינם בשימוש. מתוך הביטקוין שנמצאים בשימוש, מצאו החוקים שבאפריל 2012 הוכפל מספר הפעולות שבהן ביטקוין מוחלף מיד לאחר שנרכש, ועסקות כאלו מהוות כ–80% מהעסקות כיום. דפוס פעולה זה מתאים לפעילותו של אתר ההימורים בביטקוין הגדול שפועל ברשת, Satoshi Dice.

לצד הטענות הנוגעות לאופק הכלכלי של הביטקוין, מצביעים מבקרי המטבע גם על חוסר היציבות שנובע ממתקפות האקרים, כמו הפריצה ביוני 2011 למערכות Mt. Gox, אז בורסת המסחר הגדולה בעולם בביטקוין, ולגניבות שהובילו לסגירת שניים משירותי הארנקים הוירטואליים הפופולריים ביותר - Instawallet ו–MyBitcoin.

אייל טואג

חצי ביקורת מופנים גם אל החידה שבלב הביטקוין - זהות יוצרו. ההשערות על זהותו של סטושי נקמוטו נעות משיוך פעילותו לזו של יוצרי מטבעות קיימים, או לפעילים בולטים בקהילת הביטקוין, ועד לתיאוריות שמציגות את הביטקוין כיוזמה של ה–NSA, סוכנות הביטחון הלאומית האמריקאית, או הרשות הבריטית המקבילה, שנועדה להתחקות אחר פעילויות טרור. תיאוריות נוספות מנסות לקשור בין נקמוטו לגורמים בעלי עניין דוגמת מייסד אתר המסחר Silk Road, תיאוריה שזכתה לפרסום בעקבות ממצא מסויים שהעלו החוקרים שמיר ורון, שאחר כך חזרו בהם.

הקהילה היזמית בישראל אימצה את הביטקוין בחום

לפי הערכותיו של של יוני אסיא, מנכ"ל eToro ואחד הפעילים המרכזיים בהקמת אגודת הביטקוין הישראלית, קיימים בישראל כמה אלפי משתמשים שמחזיקים במטבע. בקבוצת הפייסבוק "ביטקוין ישראלי" חברים יותר מ–1,700 משתמשים.

בכנס טק־אביב שנערך ביום שלישי האחרון ציין מני רוזנפלד, אחד ממייסדי איגוד הביטקוין הישראלי, שישראל היא שיאנית העולם במספר המשתתפים הרשומים ברשת החברתית לקבוצות מפגש meetup בנושא ביטקוין.

"ברמה הבסיסית, המהפכה שהביטקוין מייצג התחילה. העולם הפיננסי עובר לאינטרנט. הכסף עובר לאינטרנט", טוען אסיא. "אחת הסיבות לעליות הגדולות בשער החליפין קשורה למי שמחזיק בביטקוין. יש פה זן חדש של אנשי טכנולוגיה, שגם מבינים בפיננסים ובכלכלה, שבעצם הדפיסו יותר מ–10 מיליארד דולר. אותם אנשים גם מאמינים בביטקוין בצורה אמיתית, לפחות באותה המידה שהישראלי מאמין בשקל והאמריקאי בדולר, ואולי אפילו יותר".

נימרוד להבי, מהיזמים העומדים מאחורי אירועי הגאראז'־גיקס, Geekcon, וחבר בדירקטוריון איגוד הביטקוין הישראלי הצעיר, קובע: "ההבטחה שמגלם הביטקוין היא מדהימה". להבי עצמו הקים את האתר Proxycoins.com, שמשדך בין אנשים עם ביטקוין לאנשים שמוכנים לבצע עבורם קניות ברשת. כיום הוא מקים סטארט־אפ חדש שיפעל בזירת הביטקוין. לפני כחודשיים בנה כספומט ביטקוין מאולתר באחד מאירועי Geekcon.

לדברי להבי, "היכולת להעביר כל סכום לכל מקום או אדם באפס עלות ואפס זמן יכולה פוטנציאלית לפתור הרבה מאוד מהרעות החולות של השווקים הפיננסיים, כמו למשל ביצוע של מיקרו־תשלומים במודל מנוי, שהיום אין דרך לבצע אותם בלי שהעמלות ייהפכו לגורם מגביל מאוד. יש בעיות ברורות אפילו יותר - כמו מהגרי עבודה ששולחים כסף הביתה. זה שוק של 250 מיליארד דולר, שכיום עובר דרך שירותי העברת כסף בינלאומיים כמו ווסטרן יוניון, עם עמלות של עד 10%. העברה בביטקוין יכולה לחסוך לנהג המונית ההודי בניו יורק או לעובדים הזרים בחקלאות הרבה כסף".

אדן שוחט, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף, אומר כי "האפשרות להעביר כסף ממקום למקום ללא מעורבות או תשלום למתווכים נותנת ערך משמעותי מספיק ללקוח כדי לגרום לשינוי הרגלי צריכה. ביטקוין מספק הזדמנויות משמעותיות לסטארט־אפים ולמשקיעים. כשנחשול חדש שוטף את העולם, נוצר סביבו אשכול של חברות. התפוצצות המידע יצרה את תעשיית אחסון המידע, והאייפון יצר תעשיה שלמה של אפליקציות.

בדומה לכך, הביטקוין מספק הזדמנויות ליצירת כלכלה שמנוהלת בין עמיתים. אם ישראל תתמוך בביטקוין ברמה הלאומית באמצעות שינוי רגולציה, נוכל ליצור אשכול כזה כאן. יש בישראל תשתית טכנולוגית יזמית חזקה, מערכת מוניטרית יציבה וחופש גבוה לעומת הרגולציה באירופה וארה"ב. ברגע שנעבור מאסה קריטית של ייזום ושימוש בביטקוין בשוק הישראלי, נוכל להיהפך למובילים עולמיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#