"אנחנו רק בתחילת תור הזהב של האנג'לים" - מגזין TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המשקיעים הקטנים

"אנחנו רק בתחילת תור הזהב של האנג'לים"

מודל מימון שיתופי שהשיק אתר המשקיעים האמריקאי אנג'ל ליסט מזעזע את עולם ההשקעות בחברות סטארט אפ ■ האם המודל המאפשר למשקיעים קטנים להצטרף לזירה הוא אלטרנטיבה ריאלית לקרנות ההון סיכון הוותיקות?

6תגובות

בחודש ספטמבר הורגשה רעידת אדמה קלה בעולם ההשקעות בסטארט אפים. אינדקס המשקיעים הפרטיים האמריקאי אנג'ל ליסט (angel.com), השיק שירות חדש ומהפכני, שבו משקיעים ("אנג'לים") מנוסים יכולים להזמין משקיעים אחרים להצטרף אליהם לסבבי השקעות בחברות סטארט אפ. השירות החדש, המכונה AngelList Syndicates, נולד בעקבות שינוי רגולטורי של הרשות האמריקאית לניירות ערך, שלראשונה מתיר לשווק השקעות פרטיות. השינוי מאפשר לאנג'לים שמובילים את ההשקעה להגדיל את כמות הכסף המופנית לסטארט אפים שהם מטפחים וגם ליהנות מאחוזים מאקזיט עתידי של החברה (Carry) של 10%־15%. במילים אחרות, ההשקעות של אנג'לים נהפכות לדומות מאוד להשקעות שנעשו עד כה על ידי קרנות ההון סיכון.

כך רשאי האנג'ל שמוביל את הסבב לקבוע את תנאי ההשקעה כרצונו.  כך למשל הודיע קווין רוז, משקיע ויועץ לסטארט אפים שהיה מעורב בחברות פייסבוק וטוויטר, שלא יגבה עמלות מאקזיטים, ושמטרתו היא לצרף את חבריו להשקעות שהוא מקדם. על מובילי הסבבים להיות בעלי ניסיון מוכח ושווי של מעל ל־2 מיליון דולר, ומשקיעים נוספים יכולים להצטרף לסבבים בהשקעה מינימלית של 1,000 דולר. בהמשך, יכולים המשקיעים להתחייב מראש שיצטרפו גם לסבבי ההשקעה העתידיים שיבצעו האנג'לים המובילים בחברות אחרות. הפלטפורמה של אנג'ל ליסט גוזרת לעצמה 5% מהרווחים.

פליקר

השקת השירות החדש טלטלה את תחום ההשקעות בהיי טק. "עולם ההשקעות בסטארט אפים התהפך על ראשו בסוף השבוע וקרנות ההון סיכון משתוללות", הכריזה כותרת באתר החדשות הכלכליות "ביזנס אינסיידר", שפורסמה זמן קצר אחרי ההכרזה. בגוף הידיעה צפה כתב הביזנס אינסיידר, ניקולס קרסון, כי הכלי החדש ישנה את עולם ההשקעות בכמה אופנים, שהמשמעותי שבהם הוא החופש שניתן לאנג'לים מנוסים ומקושרים בתעשייה. אלה יוכלו כעת להוביל סבבי השקעות בשלבים מוקדמים בחייהן של חברות סטארט אפ, ובעיקר לרשום צ'קים גדולים הרבה יותר – כאלה שרק קרנות הון סיכון מקצועיות יכלו לכתוב עד כה.

השוק מתפוצץ

סיפורי ההצלחה הראשונים החלו להופיע כבר בסוף השבוע הראשון שלאחר השקת השירות. ג'ייסון קלקניס, יזם ואנג'ל מעמק הסיליקון, דיווח שגייס 300 אלף דולר לחברה בתוך שבוע באמצעות הסינדיקציות של אנג'ל ליסט. בהמשך התברר שקלקניס הוא התומך הנלהב ביותר של מודל ההשקעות החדש. בפוסט שפרסם ברשת החברתית המקצועית לינקדאין כתב קלקניס: "לפני כמה שנים דיברתי עם בחור בשם נוואל שהיה לו אתר בשם אנג'ל ליסט. לא לקחו אותו ברצינות בתעשייה ואנשי ההון סיכון שדיברתי איתם ביטלו אותו כמשהו בין משוגע לאידיוט. הם שנאו אותו, ושנאו את אנג'ל ליסט, וזה היה הרגע שבו הבנתי שהוא הולך לשנות את הכל. הוא לא היה משוגע ולא אידיוט, הוא רק היה שלוש שנים לפני כולם בראיית הכוח של ביזור השקעות. זה הפחיד את קרנות ההון סיכון, אז האנשים הקטנים בקרנות - במיוחד אלה שלוקחים חופשה של 12 שבועות בשנה ודמי ניהול של 3%, ומאחרים לישיבות דירקטוריון - עשו כל מה שהם יכולים כדי לבוז לו".

קלקניס צופה שהנפגעות העיקריות מהשינוי שמבשרת אנג'ל ליסט יהיו קרנות ההון סיכון המצטופפות בתחתית הטבלה. "אלה קרנות שלא באמת מספקות ערך מוסף רב", כתב בפוסט שלו בלינקדאין. "הן כבר היו בסיכון לפני כן, בגלל ההחזרים האנמיים שלהן, וזה המסמר האחרון בארון הקבורה שלהן". לעומת זאת, הוא אומר, קרנות מובילות כמו סקויה, בנצ'מרק או אקסל, שמספקות ערך אדיר, לא יושפעו מהמהלך. "קרנות הון סיכון בתחתית הרשימה יוחלפו כעת על ידי אנשים כמו קווין רוז, דייב מורין (אנג'לים מוכרים בעמק הסיליקון) ואנוכי. לשלושתנו יש מיליון דולר בהשקעות שהצטרפו אלינו בשבוע הראשון. זה אומר שאם אנחנו משתפים פעולה בפרויקט אנחנו יכולים להשקיע סבב ראשון (Round A) אחרי שיחת ועידה קצרה. למעשה, שלושתנו היינו יכולים לממן את יוטיוב, Uber, פינטרסט או טוויטר, בסבבי האנג'ל שלהן".

עוד יתרון של סינדיקציות האנג'לים שמציין קלקניס הוא היכולת לקבל החלטות השקעה בפרק זמן מינימלי. "לקרנות הון סיכון לוקח שבועות עד שהשותפים מסכימים על עסקה, ואני מבין שזה חלק מהערך שהם נותנים למשקיעים שלהם, אבל זה גם יוצר בעיות ליזמים המייסדים שצריכים לחכות שבועות ולפעמים אפילו חודשים עד שהם משלימים את סבב הגיוס. לי לוקח כמה שעות או כמה ימים לקבל החלטת השקעה. לפעמים אני מחליט תוך כמה דקות, כי בסופו של יום, אני איש מוצר ויכול לומר די מהר אם מוצר הוא טוב או לא והאם המייסדים טובים או לא".

בראיון לבלומברג הציג מייסד אנג'ל ליסט, נוואל רביקנט, עמדה מתונה יותר מזו של קלקניס. האתר, אמר, לא יפגע בקרנות ההון סיכון: "השוק מתפוצץ - יש כיום יותר סטארט אפים מאשר לפני כמה שנים. יש כמעט עשרת אלפים סטארט אפים באנג'ל ליסט. אנחנו עושים את השוק יעיל יותר". באותו ראיון ציין רביקנט הבדל נוסף בין סינדיקציות האנג'לים לקרנות הון סיכון: במודל הסינדיקציה, הסביר, האנג'לים שמובילים את ההשקעה הם אלה שלוקחים על עצמם את הסיכון, כשהם משקיעים בסטארט אפים מהונם הפרטי, ומשמעות הדבר היא שאם ההשקעה נכשלת גם הם מפסידים.

 

הכתבה מתפרסמת בגיליון דצמבר של  מגזין TheMarker

למנוי למגזין, חייגו: 5200*

באחרונה השלימה אנג'ל ליסט עצמה סבב גיוס הון גדול של 24 מיליון דולר. בראיון לבלוג הטכנולוגי AllThingsDתיאר רביקנט את החברה כפלטפורמת שידוכים בין סטארט אפים, משקיעים ועובדים, וסיפר שהיא העדיפה להימנע ממשקיעי הון סיכון בגיוס שלה עצמה, ובמקום זאת גייסה מגופים ומאנשים כמו יורי מילנר, קרן קאופמן פאונדיישן (שפרסמה לפני כשנה דו"ח שטלטל את תעשיית ההון סיכון) וגוגל ונצ'רס.

לא כולם היו שותפים להתלהבות מהסינדיקציות. המשקיע האמריקאי האנטר ווק, לשעבר מנהל מוצר ביוטיוב, פרסם פוסט שבו טען שהמודל החדש יצור תחרות שלא היתה קיימת קודם בין אנג'לים, ויצור סבבי גיוס גדולים מדי שיגרמו לכך שאנג'לים טובים יישארו בחוץ. פרד וילסון, משקיע מיוניון סקוור ונצ'רס, הוסיף שאנג'לים יצטרכו ללמוד כיצד לדאוג לעתידן של החברות גם לאחר סבב גיוס ההון הראשוני – לשבת בדירקטוריונים, להוביל סבבי המשך וכן הלאה. זו מלאכה שעד כה התעסקו בה בעיקר אנשי קרנות ההון סיכון. וילסון צופה כי בעקבות הרחבת תחומי העיסוק של האנג'לים, שרגילים להצטרף לסבבים אותם מישהו אחר מוביל, יתברר שחלק מהם אינם מובילי השקעות טובים. ב"וול סטריט ג'ורנל" הזהירו מהיווצרות בועת השקעות שתפגע במשקיעים שיפסידו את הכסף שלהם ויהיו חשופים להונאות.

טל ברנח, משקיע אנג'ל ישראלי פעיל, מצביע על כך שהיזמים יאבדו באופן זה חלק מהערך שמביאים איתם היום אנג'לים שמצטרפים להשקעות. "כמו בכל תחום, צריך להיות מקצוען גם בהשקעות בסטארט אפים. כשאתה עושה סינדיקציה לרעיון בלי שבדקת אותו, עשית בדיקת נאותות, שאלת את השוק וחקרת - זה לא מספיק מקצועי".

גם קלקניס מכיר בסכנות. "יש דרך ארוכה בין הסינדיקציות של אנג'ל ליסט לבין הצלחה", כתב. "אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מקבלים החזרים בשביל האנג'לים שהולכים אחרינו, ואנחנו צריכים לוודא שאנחנו לא כוללים בסינדיקציות אנשים מעצבנים שיאטו את היזמים שלנו. אנחנו צריכים לוודא שאנג'לים בסינדיקציות שלנו מבינים ש־7 מ־10 סטארט אפים נכשלים וזה דבר טוב. אני מאמין שאתה יכול להצליח כמשקיע אנג'ל רק אם אתה מהמר רציני. אתה צריך להמר. אנג'ל ליסט שם את הכוח – כלומר הכסף, והמקום שאליו הוא הולך - בידיים של האנג'לים עם הערך הכי גדול".

תור זהב של אנג'לים

גם בישראל נוצרו בשנה האחרונה מודלים חדשים להשקעות של אנג'לים, שממנפים את הכוח של קבוצת משקיעים. אחד ההסברים לאבולוציה של השקעות האנג'לים בישראל ובעולם היא מענה לבעיה מרכזית שעמה מתמודד בתקופה זו עולם ההון סיכון: הקושי של חברות רבות, בעיקר בעמק הסיליקון, לגייס סבב גיוס הון ראשון מקרנות הון סיכון לאחר שגייסו סבב ראשוני (סיד) מאנג'לים. בעיה זו, המכונה "משבר המימון של סבב A" (Series A Crunch), הביאה לעלייה בקצב סגירתן של חברות חדשות.

התפתחותם של מודלים חדשים למימון היא גם חלק מרצף של שינויים שהיו בשנים האחרונות בזירה השוקקת של השקעות בסטארט אפים בשלב מוקדם, בהם יצירתן של מיקרו־קרנות שמשקיעות סכומים קטנים בחברות צעירות, ותוכניות האצה ("אקסלרטורים"), שבאמצעות הון מינימלי וליווי צמוד מאפשרות ליזמים לבדוק את היתכנות המוצר ותגובות השוק. חברות רבות שהן בוגרות תוכניות כאלה נתקלות בקושי לגייס הון בגלל אותו מחסור בהון להשקעות הון סיכון בשלב מוקדם.

הדוגמה הבולטת בישראל להתאגדות פעילות אנג'לים היא פלטפורמת ההשקעות OurCrowdשהקים ג'ון מדבד, מוותיקי ההון סיכון בישראל. בניגוד לסינדיקציות של אנג'ל ליסט, שבהן משקיעים קטנים מצטרפים להשקעה שמוביל אנג'ל מנוסה, במיזם הישראלי צוות האתר הוא זה שמאתר ובוחר את ההזדמנויות להשקעה המוצעות לקהל המשתמשים. בהיבט זה דומה OurCrowdלקרן הון סיכון: תהליך הסינון ובחינת ההשקעות נעשה על ידי משקיעים ויזמים ששותפים להובלת המיזם. "אנחנו רואים את עצמנו כפתרון למשבר המימון של סבב A", אומר מדבד. "בגלל ריבוי המיקרו־קרנות והאקסלרטורים, לצד פעילות האנג'לים, יש פער עצום בין מספר סבבי גיוס הסיד וסבבי הגיוס הראשונים - פי שלושה־ארבעה השקעות סיד. כיום כולם מוכנים לתת את הכסף הראשוני, לכן אנחנו מתמקדים בעיקר בסבב A. אנחנו רואים שם הזדמנות גדולה".

מאז שהושק בפברואר, גויסו באמצעות OurCrowdכ־25 מיליון דולר ל־29 סטארט אפים. 2,300 אנג'לים רשומים     ב־OurCrowdו־10% מהם כבר משקיעים כסף. באחרונה הודיעה החברה כי זרוע ההשקעות התאגידיות של ג'נרל אלקטריק, GE Ventures, תהיה רשאית להצטרף לסבבי השקעה שתוביל, ובעתיד צפויים להצטרף לפלטפורמה גופי השקעות נוספים שיקבלו באופן זה חשיפה להשקעות בשלב מוקדם בסטארט אפים ישראליים. כיום שוויו של סבב גיוס בפלטפורמה זו נע בין 500 אלף דולר ל־1.5 מיליון דולר, והוא צפוי לגדול הודות לשותפות עם GE. שמונה חברות גייסו בפלטפורמה יותר ממיליון דולר.

"אנחנו בתחילתו של תור זהב של אנג'לים", מצהיר מדבד. "מספר האנג'לים גדל עם ריבוי ההצלחות. ב־20 השנים האחרונות היו בישראל יותר מ־1,000 אקזיטים שהרוויחו מהם מנכ"לים, סמנכ"לים ובעלי תפקידים בכירים - אלה אלפי אנג'לים בפוטנציה. בעמק הסיליקון, להיות אנג'ל זה כבר חלק מהאתוס. יש בך משהו פגום אם עשית אקזיט ואתה לא חוזר לזירה ונותן עידוד ומימון", אומר מדבד.

"הכוח של האנג'לים כקבוצה יעלה", ממשיך מדבד, "אנחנו מאגדים את האנג'לים על מנת שיהיה להם לא רק כוח, אלא גם הגנה, כמו שיש לקרן. אחד החסרונות של אנג'לים הוא שהם מוגבלים לאחזקה מינימלית בחברה. יש סף של מעט אחוזים, 2%־5%, שקשה מאוד לאנג'ל בודד, שמשקיע 25־100 אלף דולר, להחזיק לאורך זמן. אם אין לך את הכסף, אתה לא מקבל את היכולת להשקיע בסיבובים עתידיים".

לטענת מדבד, חיסרון נוסף למשקיעי אנג'ל מצד הסטארט אפ הוא הקושי לנהל קבוצה גדולה, לעתים של עשרה אנג'לים, שלכל אחד מהם השקפה ודעה שונה ולא כל אחד מהם זמין לטפל בענייני החברה (למשל לחתום על חוזים). "גופים כמונו וכמו אנג'ל ליסט נכנסים לוואקום הזה", הוא אומר, "זה טוב לחברות, כי זה נותן להן עוד הזדמנויות לקבל מימון, ואני חושב שזה טוב גם לקרנות ההון סיכון. צריך להבין שאם יש עלייה של אפיק השקעות אחד זה לא אומר שהאפיק השני מיותר. אנחנו משתפים פעולה עם קרנות כמעט בכל אחת מהעסקאות שלנו, וכמעט בכל חברה יש שילוב של אנג'לים וקרנות. עכשיו יש תוספת של פלטפורמות כמו OurCrowdואנג'ל ליסט שיהיו חיה אחרת, אבל אני מקווה שימלאו תפקיד חיובי ושלא יבואו כתחליף".

גם הקרנות רוצות להיות אנג'לים

מגמה נוספת שמאפיינת את זירת האנג'לים הישראלית היא התקבצות של משקיעים לקרנות. אנג'לים שבעבר השקיעו עצמאית בחברות ממסדים כעת את פעילותם בקרן, שאליה מצטרפים משקיעים נוספים. דוגמה לכך היא קרן מבריק (Maverick) של ירון קרני, ג'ו רבי וד"ר אריק סירקין. לפי מסמכים שהגישה הקרן ל־SEC, היא משלימה בימים אלה גיוס של 30 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים. מייסדיה הובילו בעבר השקעות בסטארט אפים ישראליים דרך קבוצת תל־אביב אנג'ל גרופ. כעת תשקיע הקבוצה הון רב יותר במספר גדול יותר של חברות.

בקרן החדשה ישקיעו כ־20 אנשי עסקים בעלי ניסיון, שכבר ביצעו השקעות בעבר ויהיו מעורבים גם בפיתוח העסקי בחברות. "מאז 2009 פעלנו כקבוצה סגורה של שישה משקיעים", מספר קרני. "עכשיו הגדלנו את הקבוצה באופן משמעותי והחלטנו לעבוד כקרן, במובן שיהיה לנו את הכסף מראש. עם זאת, מבחינתנו המילה 'קרן' היא רק תיוג פורמלי, ואנחנו ממשיכים לעבוד באותה צורה שבה עבדנו עד עכשיו. אנחנו מאמינים במעורבות האישית של האנג'לים, ונשקיע בחברות בשלבים יותר מתקדמים מאשר בעבר - מחפשים חברות עם הכנסות ראשוניות או מוצר מוכח".

קרן אנג'לים נוספת בה יש נגיעה ישראלית היא SparkLabs Global Venturesשבין מייסדיה נט ג'קובסון, ישראלי־אמריקאי ולשעבר בכיר בפייסבוק ואמזון. במשך שלוש שנים תשקיע הקרן 30 מיליון דולר ב־20־40 סטארט אפים בשלב צעיר - בין 250 אלף דולר למיליון דולר בכל אחת.

"כשעזבתי את פייסבוק חשבתי שהשלב הטבעי הבא הוא להשקיע ולעזור ליזמים", מספר ג'קובסון. "התחלתי להשקיע כאנג'ל במספר חברות בישראל וארצות הברית, ורשמתי צ'קים קטנים ליזמים, אבל לא היתה לי הזדמנות להצטרף בצורה יותר משמעותית לחברות.

"כאנג'ל, אתה יודע שתוך שנה החברה תצטרך לגייס שוב, ואז תדולל לגמרי. בנוסף, בשלב הסיד אתה צריך להביא בחשבון שאם החברה תצליח יהיה צריך להשקיע 2 דולר על כל דולר שהושקע בשלב הסיד. התחלתי לחשוב על הקמת קרן גלובלית, אבל לא רציתי לעשות את זה לבד. רציתי קרן שתאפשר לי להשקיע ולעבוד עם הסטארט אפים ותעזור להוציא אותם לעולם ולהצליח".

גם עבור החברות, מוסיף ג'קובסון, יש חסרונות במודל האנג'לים בצורתו הנוכחית. "לרובן לא עוזר שהשקיע בהן אנג'ל כי רוב הזמן הוא לא מעורב", הוא אומר. "מעט מאוד אנג'לים משקיעים את הזמן שנדרש לעזור לחברות בתהליכים ובקשיים. הרבה מהם משקיעים במקומות שונים וזה לא הפול טיים ג'וב שלהם. לכן אני חושב שלאט לאט נראה אנשים שיורדים מהרעיון של השקעות אנג'ל. לכן גם מיזם כמו הסינדיקציות של אנג'ל ליסט הוא חשוב".

בתעשיית ההון סיכון הישראלית אין לפי שעה סימני בהלה מההתפתחויות האחרונות בעולם האנג'לים. רמי ברכה, שותף מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו, סבור שהשקעות של קבוצות אנג'לים לא יאפשרו בנייה של חברות גדולות. לדבריו, קרן הון סיכון שמשקיעה חצי מיליון דולר בחברה מסוימת צריכה להקצות לה סכום של עד 15 מיליון דולר נוספים להשקעות המשך, עד שתגיע לבגרות - סכום שעל פי רוב נמצא מחוץ לטווח היכולת של אנג'לים. "אחד הדברים הכי חשובים לחברות שמגייסות כסף הוא להבין מה קורה בשלב הבא", אומר ברכה. "יש הבדל בין גוף ששם מיליון דולר ומביא 4־5 מיליון דולר להשקעות לשלב הבא, לבין קבוצת אנג'לים שמתאגדת ומשקיעה מיליון דולר. מה קורה בשלב הבא, אותה קבוצת אנג'לים תתארגן להביא 5 מיליון דולר? או שהם יצליחו או שלא. זה לא המודל של ההון סיכון. ההמשכיות חשובה לחברות".

עם זאת, פיטנגו הקצתה 10 מיליון דולר מהקרן האחרונה שגייסה, בערך כולל של 270 מיליון דולר, להשקעות קטנות בשלבי סיד. כלומר, גם הקרנות מתגמשות ומשנות את מדיניות ההשקעות שלהן בהתאם לצורכי השוק. ברכה מציין שפיטנגו משתפת פעולה עם אנג'לים בהשקעות סיד. "יש כמה שכבות השקעה", מסביר ברכה. "מאז ומתמיד היינו בפעילות סיד. זה תחום שמתאפיין בכך שאנג'לים פועלים רק בו, ואילו קרנות פועלות בו לפרקים. יש בזה היגיון, ומבחינת הקרן יש אפס תחרות מול אנג'לים".

בסך הכל, מסכם ברכה, כל השחקנים בתחום מימון הסטארט אפים חשובים, כיוון שלכל סוג של משקיעים מקום משלו בתמונה הכוללת. "טוב וחשוב שיהיו אנג'לים", הוא אומר. "זה עוזר לכל המערכת הזו, שבנויה כפירמידה - יש מאות ואלפי הזדמנויות בשלבים הראשונים, ולאורך הזמן הן מצטמצמות. בראש הפירמידה יש עשרות רבות של חברות מגובות הון סיכון ובחלק נכבד מהן יש אנג'לים שמגיעים לשלב שבו החברות יכולות להימכר, להנפיק או לעמוד בזכות עצמן. ההשקיה הראשונה בשלב הזה היא סופר חשובה. צריך כמות אדירה של מים שצריכה להשקות לא רק ניצן ספציפי, אלא את כל הגן הענק הזה ולראות איזה ניצנים יוצאים ממנו. חלק מהאנג'לים שעד עכשיו עסקו בזה כתחביב הם יזמים סדרתיים או אנשים שהגיעו מהתחום, והם אומרים למה לא נקים קרן דה פקטו. אז אותו אנג'ל מקים קרן, ומשתמש ביכולות שאנג'ל וקרן הון סיכון צריכים באותה מידה - סינון חברות, זיהוי טרנדים, שערוך הפוטנציאל. בעיני, לעשות את זה בצורה יותר ממוסדת זה מעולה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#