סנדיסק מצטרפת לקרן מסחור הידע של אוניברסיטת תל אביב - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סנדיסק מצטרפת לקרן מסחור הידע של אוניברסיטת תל אביב

רמות, חברת מסחור הידע של אוניברסיטת תל-אביב, הודיעה על סגירה ראשונה של 17 מיליון דולר לקרן מומנטום שמטרתה

רמות - חברת מסחור הידע של אוניברסיטת תל אביב - הודיעה אתמול על סגירה ראשונה של 17 מיליון דולר לקרן מומנטום. מטרתה של הקרן - שהקמתה הוכרזה באפריל השנה - היא השקעת סכומים של 250 אלף דולר עד 750 אלף דולר בפרויקטי מחקר אוניברסיטאיים עם פוטנציאל למסחור, טרם הגעתם להבשלה מסחרית. יעד הגיוס הסופי של הקרן הוא 20 מיליון דולר.

תאגיד TATA ההודי השקיע עד עתה 5 מיליון דולר בקרן, והשקעתה של סנדיסק מסתכמת במספר מיליוני דולרים. יתרת הסכום הושקעה על ידי משקיעים פרטיים. בשיחה עם TheMarker העריך מנכ"ל רמות, שלמה נמרודי, שההשקעות הראשונות בפרוייקטים יבוצעו בחודשים ינואר-פברואר.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מדריך למתלבטים: לשלם 4,700 שקל על שכירות או על משכנתא?

החמצתם את רכבת הביטקוין? לא נורא, יש כבר מטבעות חדשים יותר

אביב חופי

לפי מחקר של מכון ברוקינגס, כ-7 מתוך כל 8 חברות מסחור ידע של אוניברסיטאות אינן מייצרות למוסדות האקדמיים הכנסות שמכסות את הוצאותיהן. "זאת אחת המוטיבציות שלנו", ציין נמרודי. "רוב הטכנולוגיות שאוניברסיטאות מנסות למסחר קרובות יותר למדע בסיסי מאשר למצב שבו הן יכולות להגיע לשוק. ההצלחה בהכנסתן של חברות כמו TATA וסאנדיסק היא חריגה - זה מהלך שלא נעשה על ידי אוניברסיטאות בארץ ובעולם".

לפי נתונים שמסרה רמות מוקדם יותר השנה, עד אפריל 2013 רשמה החברה כ-600 משפחות פטנטים, כמחצית מתוכן בחמש השנים האחרונות. 30% ממשפחות הפטנטים כבר מוסחרו, מרביתן על ידי תאגידים טכנולוגיים בינלאומיים כמו מוטורולה שעושה שימוש בטכנולוגיה לסריקת ברקודים, פייזר, סמסונג, אלקטל-לוסנט, מיקרוסופט, GE, GM ופורד. לפי נתוני רמות, הפיתוחים שמוסחרו הביאו להקמת למעלה מ-40 חברות ישראליות.

סנדיסק, שהצטרפה כעת כמשקיעה לקרן, משתמשת באלגוריתם תיקון שגיאות בשבבי פלאש שפותח באוניברסיטת תל אביב. הפטנטים הקשורים באלגוריתם מבוססים על מחקרים של פרופ' סימון ליצין וחוקרים שעבדו תחתיו. הסכם הרישוי המקורי של הפטנטים נחתם מול חברת M-Systems של דב מורן, שנמכרה ב-2006 לסנדיסק תמורת 1.6 מיליארד דולר. נמרודי העריך שהסכם זה הניב לרמות עד היום "מיליונים רבים, אם לא עשרות מיליוני דולרים".

כיום מכניסה האוניברסיטה כ-70 מיליון שקל ממסחור ידע, שירותים לתעשייה והשקעות בפיתוח. תמלוגים ממסחור ידע מתחלקים בין החוקר, מעבדת המחקר והאוניברסיטה. על התמלוגים מהשימוש ברישיונות מקבלת האוניברסיטה 40%, מעבדת המחקר - 20% והחוקר - 40%. הכנסותיה של חברת רמות עדיין נמוכים משמעותית מאלו של חברות מסחור הידע של מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית, חברות ותיקות הרבה יותר. הכנסותיה של הראשונה מגיעות לעיתים ל-300 מיליון דולר לשנה, ואילו אלו של יישום - חברת מסחור הידע של האוניברסיטה העברית - מגיעות ל-60 מיליון דולר בשנה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#