השימוש בשירותי הממשל המקוונים בישראל - מהנמוכים ב-OECD

ישראל ממוקמת במקום ה-27 מבין 30 מדינות ב-OECD בדירוג אחוז האזרחים שנעזרו ב-2012 בשירותים מקוונים בפניה לגופי ממשל ובהגשת טפסים מקוונים

אור הירשאוגה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים9
אור הירשאוגה

על אף הישגיה בתחום ההיי-טק, ישראל משתרכת הרחק מאחור בכל הקשור להטמעת טכנולוגיות במגזר הציבורי, ובשכיחות השימוש בערוצים המקוונים לפניה לממשל. לפי הנתונים , ישראל ממוקמת במקום ה-27 מבין 30 מדינות ב-OECD בדירוג אחוז האזרחים שנעזרו ב-2012 בשירותים מקוונים בפניה לגופי ממשל ובהגשת טפסים מקוונים.

לפי נתוני הדו"ח, כ-30% מאזרחי ישראל עשו ב-2012 שימוש בשירותים מקוונים כדי ליצור קשר עם הרשויות הממשלתיות. באיסלנד, דנמרק, נורווגיה, שוודיה ופינלנד, שמובילות את הדירוג, השתמשו בין 70% ל-86% מהאזרחים בשירותים מקוונים לשם פניה לגופי הממשל. הממוצע ב-OECD עומד על 50%. רק בשלוש מדינות מהמופיעות בדירוג אחוז האזרחים שהשתמשו בערוצים מקוונים נמוך יותר - באיטליה, בצ'ילה וביפן.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

באיסלנד, דנמרק, נורווגיה, שוודיה ופינלנד, השתמשו בין 70% ל-86% מהאזרחים בשירותים מקווניםצילום: אי–פי

בפילוח לגילאים, אחוז האזרחים שפונים לגופי הממשל באמצעים מקוונים בישראל נע מ-11% לקבוצת הגיל של בני 74-65, ועד ל-38% לקבוצת הגיל של בני 34-25. 27% מהישראלים בגילאים 24-16 יוצרים קשר מקוון עם גופי הממשל. בדנמרק, המדינה המובילה במדד זה מבין מדינות ה-OECD, 95% מהאזרחים מקבוצת הגיל 34-25 יוצרים קשר עם גופי הממשל באמצעים מקוונים.

בחמש מדינות - דנמרק, איסלנד, שוודיה, נורווגיה והולנד אחוז האזרחים בשכבת הגיל 75-64 שיוצרים קשר עם הממשל באופן מקוון גבוה מהאחוז המקביל בקבוצת הגיל שבה השימוש באופן פניה שכזה הוא השכיח ביותר בישראל, קבוצת הגיל 34-25.

"ערוצים מקוונים יכולים להקל את הגישה למעגל רחב יותר של משתמשים ולספק נוחות גבוהה יותר וכן הוזלה של עלויות לכל המעורבים בתהליך וביניהם לממשלות. שירותים ציבוריים מקוונים יכולים לסייע לעסקים לחסוך זמן, להקטין עלויות אדמיניסטרטיביות ולהגדיל את הסבירות לשימוש בטכנולוגיות בעסק עצמו במטרה להגדיל תפוקות", מציינים מחברי הדו"ח.

לפי דוחות קודמים של ה-OECD, הנגישות לאינטרנט בישראל ממוקמת מתחת לממוצע במדינות המפותחות, וגם במדד השימוש בטכנולוגיה במשקי בית דירוגה של ישראל נמוך בהרבה מהממוצע. במדד החדשנות הגלובלית של המוסד האקדמי הצרפתי INSEAD, אוניברסיטת קורנל האמריקאית ו-WIPO - הארגון העולמי לזכויות קניין רוחני - דורגה ישראל במקום ה-14 ב-2013, אחרי שטיפסה שלושה מקומות מ-2012. בדירוג זמינות שירותי הממשלה ברשת, דורגה ישראל במחקר של האו"ם במקום 16 לאחר זינוק של עשרה מקומות בין 2010 ל-2012.

ביולי האחרון פירסמו חברת הייעוץ טריגר-פורסייט מדלויט העולמית וגוגל דו"ח על הטמעת טכנולוגיות במגזר הציבורי והפרטי בישראל. "התמודדות מוצלחת עם האתגרים והמגמות שמולם ניצבת ישראל תיתכן רק בעזרת חדשנות, שרק לה יש הפוטנציאל להבטיח את החוסן והתחרותיות של המשק הישראלי", ציינו מחברי הדו"ח. "קשה לדמיין מדינה חדשנית באמת ללא ממשלה המשמשת דוגמה לשילוב של טכנולוגיות, הן כלקוח לכלים ולאמצעים מתקדמים והן כספק של שירותים חדשניים", הוסיפו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker