החיים מתנהלים ברשת - אבל בשירות הציבורי מפקססים - TechNation - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
קטר ההיי-טק התנתק מהקרונות

החיים מתנהלים ברשת - אבל בשירות הציבורי מפקססים

החדשנות הישראלית משפרת את חייהם של מאות מיליוני בכל העולם, אך פחות מורגשת בישראל ■ מגזר השירותים המקומי, ובעיקר הממשלתי, משתמשים עדיין בטכנולוגיה בת 20 שנה ויותר - ומתקשים לאמץ שינויים שיסייעו לכולנו ■ למה זה קורה? ■ כתבה רביעית בסדרה

12תגובות

2013 צפויה לשבור שיאים של אקזיטים מצד חברות טכנולוגיה ישראליות. ווייז, טראסטיר ואינטוסל הן דוגמאות בולטות, כמו גם Wix שהונפקה בשבוע שעבר. המגמה הזו מייצרת תחושה של אופוריה, שמצליחה לסחוף גם את זירת ההשקעות המקומית. סך השקעות בהיי־טק בישראל ברבעון השלישי של 2013 היה הגבוה ביותר מאז ימי בועת הדוט.קום. לכאורה, מצבה של אומת הסטארט־אפ מעולם לא היה טוב יותר.

ואולם אם נתרחק לרגע מהפלאשים של צילומי האקזיטים, אנו עשויים לגלות כי ההשפעה של הצלחות מגזר ההיי־טק על חיינו ועל הכלכלה הישראלית רק מצטמצמת. כישראלים, אנחנו נהנים לעתים קרובות מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית שמגיעה מפיתוחיהן של חברות ישראליות כמו ווייז וגטקסי, אך אלה נותרים כאיים מבודדים. מחוץ לבועת הסטארט־אפים, מרבית הגופים העסקיים והציבוריים שעמם נבוא במגע רחוקים מחזית החדשנות הטכנולוגית והעסקית.

די אם נשווה עמלות בין שירותים בנקאיים מתחרים, ננסה לדלות נתונים עדכניים של שעות ההגעה של רכבות, או נזמין מוצרים מרשתות הקמעונות הגדולות בישראל, כדי לגלות שסטארט־אפ ניישן אינה מצטיינת בהטמעת הטכנולוגיות שהיא מייצאת. לפי מדדי OECD, הנגישות לאינטרנט בישראל ממוקמת מתחת לממוצע במדינות המפותחות, וגם במדד השימוש בטכנולוגיה במשקי בית דירוגה של ישראל נמוך בהרבה מהממוצע. במדד החדשנות הגלובלית של המוסד האקדמי הצרפתי INSEAD, אוניברסיטת קורנל האמריקאית ו–WIPO, הארגון העולמי לזכויות קניין רוחני, דורגה ישראל במקום 14 ב–2013, אחרי שטיפסה שלושה מקומות מ–2012. בדירוג זמינות שירותי הממשלה ברשת, דורגה ישראל במחקר של האו"ם במקום 16 לאחר זינוק של עשרה מקומות בין 2010 ל-2012.

השוואות בינלאומיות אלה אמנם מדרגות את הטמעת הטכנולוגיה במגזרים העסקיים והציבוריים בישראל במקום ממוצע, ולעתים טוב מהממוצע, אך הפער בין אלה לחוזקה של תעשיית ההיי־טק המקומית בולט. המדדים מושפעים מאוד מחלקה היחסי של הקדמה במגזר ההיי־טק ומסתירים את הפערים הרחבים מול מגזר השירותים. לפי מחקר בנושא החדשנות במגזר השירותים בישראל שפירסם מוסד שמואל נאמן בטכניון בתחילת השנה, בשעה שישראל ופינלנד מדורגות כמובילות עולמיות בהוצאה לאומית למחקר ופיתוח, חלוקת הוצאות המחקר לענפי המשק השונים בפינלנד שוויונית הרבה יותר מבישראל, שבה היא מרוכזת בענפי המחשוב ובחברות מחקר ופיתוח ייעודיות.

ניר כפרי

הפער בין פיתוחי ההיי־טק הישראלי למצבו של האזרח הישראלי וכלכלת המדינה מומחש גם בדו"ח שהזמינה גוגל מחברת המחקר מקינזי לפני כשנתיים. בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות מידע מחוץ לחברות ההיי־טק המבוססות, הסטארט־אפים ומרכזי הפיתוח הבינלאומיים, ישראל מפגרת באימוץ טכנולוגיות ובחדשנות עסקית ותפעולית, קבע הדו"ח. אחת הסיבות לפער זה הוא קצב אימוץ איטי יחסית של טכנלוגיות על ידי המגזר השירותים בכלל והמגזר הציבורי בפרט. שני מגזרים אלה משפיעים באופן ישיר על איכות השירותים שמקבל האזרח, ולפיכך משפיעים מהותית על איכות חייו.

לפי המחקר של מוסד שמואל נאמן, בעוד שישראל תומכת בחדשנות בהיי־טק ובענפי התעשייה, ענפי השירותים כמעט שאינם זוכים לתמיכה כזו. "בישראל אין מדיניות לקידום חדשנות במגזר השירותים שמותאמת למאפייני החדשנות במגזר זה", קובעים מחברי הדו"ח.

"אין מספיק חדשנות במגזר השירותים בישראל", קובעת ד"ר דפנה גץ, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן ומי שהנחתה את כתיבתו של המחקר, שנכתב בהזמנה של משרד המדע. ""עבור חברות שירותים שרוצות להתחיל לפנות לשווקים גלובליים מדובר בכורח. הן מוכרחות להביא חדשנות. החלק היחסי של שוק השירותים הוא גבוה ויש כאן פוטנציאל ניכר לכלכלה, אך אין לכך עידוד"", הוסיפה.

המטה להגדלת הפריון

רמת האימוץ הנמוכה של הטכנולוגיה במגזר השירותים הפרטי והציבורי נוגעת ישירות לבעיה הכואבת ביותר של הכלכלה הישראלית - פריון העבודה. העובד הישראלי מספק תפוקה פחותה ממקבילו האירופאי על כל שעת עבודה, ובהתאם גם משתכר פחות. פריון העבודה הישראלי מפגר הרחק מאחורי מדינות OECD, ובשלושת העשורים האחרונים הפער אינו מצטמצם. "התמודדות מוצלחת עם האתגרים והמגמות שמולם ניצבת ישראל תיתכן רק בעזרת חדשנות, שרק לה יש הפוטנציאל להבטיח את החוסן והתחרותיות של המשק הישראלי", נכתב בדו"ח של חברת הייעוץ טריגר־פורסייט של דלויט העולמית, שמומן בידי גוגל ופורסם ביולי.

"כיצד תוכל ישראל לרתום את כוחה האדיר של הטכנולוגיה באופן מיטבי להבטחת שגשוגה בטווח הקצר והארוך?", שואלים מחברי הדו"ח. "קשה לדמיין מדינה חדשנית באמת ללא ממשלה המשמשת דוגמה לשילוב של טכנולוגיות, הן כלקוח לכלים ולאמצעים מתקדמים והן כספק של שירותים חדשניים. נמצא כי מדינות מפותחות המבקשות לעשות כן באופן מיטבי הגדירו יעדים ברורים בנושא וגיב שו תוכניות לאומיות מקיפות לשם השגתם. נמצא כי תוכניות אלה מובלות על ידי גורם מרכזי בממשלה בעל יכולת להוביל תהליכי רוחב משמעותיים. ריבוי המאמצים הממשלתיים המתנהלים בישראל זה לצד זה, וחסרונה של אסטרטגיה לאומית המובלת על ידי גוף יחיד ומוגדר, הם חיסרון משמעותי. קיים צורך מהותי בגיבוש תוכנית המטפלת בתחומים של מחשוב ותקשורת (ICT), ואינטרנט בפרט, באופן מקיף, כולל וחוצה דיסציפלינות", כתבו מחברי המחקר.

בניגוד לפעמים קודמות שבהן הנושא עלה לדיון, מחברי המחקר של טריגר־פורסייט לא התמקדו רק בפרויקטים תשתיתיים. הם טוענים כי הבעיות הקשורות לתשתית הטכנלוגית משניות לבעיות כמו אוריינות טכנולוגית; ולמעורבות הנדרשת מהמגזר הממשלתי בקידום החדשנות הטכנולוגית במגזר הציבורי, הן כספק שירותים והן כלקוח מרכזי בשוק. "פרויקטים לפרישת תשתית תקשורת מתקדמת הם רק חלק קטן מהמענה הכולל שיש לגבש. כדי למצות את הפוטנציאל הטמון ב–ICT ובאינטרנט, וכדי להימנע ממאמצים כפולים וסותרים, מצווארי בקבוק ומשגיאות חוזרות, יש לאמץ תפישה רוחבית הנשענת על מסגרת מחשבתית כוללת והרמונית", נכתב בדו"ח.

מחברי הדו"ח הציגו יעדים ברורים להגברת השימוש בטכנולוגיה: התאמה של מערכת החינוך למאה ה–21, השלמת המעבר לרשומה רפואית אלקטרונית בשליטת המטופל, הגברת המודעות של עסקים קטנים ליכולות של כלים טכנולוגיים, הקמה של שירותי ענן בגיבוי ממשלתי כדי לקדם אימוץ טכנולוגיות במגזר הממשלתי ובמגזר העסקי, וקידום של אימוץ של כלים טכנולוגיים בתעשיות מסורתיות. כדי לקדם תחומים אלה, מחברי הדו"ח ממליצים לאמץ תוכנית לאומית ולרכז את התכנון והיישום בידי גוף אחד בעל סמכויות, שיוכל להוביל תהליכים שעיקרם בשירות הציבורי.

לממונה על התקשוב יש רק סמכויות ייעוץ

במדינות שונות בעולם הוקמו בשנים האחרונות מטות ממשלתיים רוחביים להטמעת טכנולוגיה במגזר הציבורי. יעדי פעילותם של המטות נוגעים לפריון העבודה בשלושה היבטים: שיפור היעילות של המגזר הממשלתי, קידום של אימוץ טכנולוגיות במגזר העסקי ובציבור, והקמה של משאבי מידע לגופים חוץ־ממשלתיים שייסיעו להם ליזום פעילויות עסקיות ולהציע שירותים חדשים או לשפר שירותים קיימים.

בארה"ב עוגן גוף כזה כבר ב–2002. בבריטניה תוקנן בממשל גוף בעל סמכויות רחבות - משרד הטכנולוג הממשלתי הראשי - שעוסק גם במחשוב הממשלתי, אך גם בעבודה מול גופים פרטיים.

במדינות אחרות, ובהן אוסטריה, אוסטרליה, גרמניה פורטוגל, קנדה וסינגפור, מוסדו תוכניות מחשוב לאומיות. בין השאר מקדמים מוסדות אלה "נקודת מפגש יחידה" ברשת ובלשכות הממשלתיות הפיסיות, שנועדו לשפר את השירות לאזרח. כלומר, במקום לשכות נפרדות למשרד הפנים, ביטוח לאומי, או משרד התחבורה, החזון של תוכניות אלה הוא לשכה ממשלתית שמעניקה שירותים מכל המשרדים. לשם כך, הגופים מקדמים פיתוח של מערכות ממוחשבות שיאפשרו לפקידים עמם בא האזרח במגע לתת מענה בנושאים שקשורים לפעילות של כלל המשרדים הממשלתיים.

בפברואר 2012 מונתה כרמלה אבנר לראשות מטה חדש - הממונה על התקשוב הממשלתי (CIO). המינוי נקבע לאחר עבודת ועדה בראשות חיים שני, אז מנכ"ל האוצר, והצעה של מיכאל איתן, אז השר לשיפור השירות לאזרח. אבנר, שכיהנה קודם לכן כמנהלת אגף ממשל זמין, הגוף האמון על פיתוח שירותי האינטרנט הממשלתיים, החזיקה לפני כן בשורת תפקידים בכירית בתחום מערכות המידע בחברות כמו נס, נייס, EDS וטבע. תפקידיו של המטה הוגדרו כייעול עבודת הממשלה בתחום המחשוב, ושיפור שיתוף הפעולה בתחום בין משרדי הממשלה ובינם לבין גופים ציבוריים, ועקב כך שיפור השירות לאזרח.

כשנה וחצי לאחר כניסתה לתפקיד הודיעה אבנר בספטמבר האחרון על התפטרותה. לטענתה, הגדרת מטה התקשוב כגוף מייעץ בלבד ללא סמכויות אופרטיביות יצרה חסם ביכולתו לקדם יוזמות ממשלתיות. באופן דומה, התפטר ב-2011 ויווק קונדרה, שמונה לעמוד בראש המטה המקביל תחת ממשל אובמה, כשנה לפני הבחירות לנשיאות שבהן נבחר אובמה בשנית. "בכל מקום בעולם, המגזר הציבורי אטי יותר ושמרן יותר, בין השאר מכיוון שהוא פועל תחת רגולציות קשיחות", אומרת אבנר. "תהליכים רוחביים כאלה דורשים שינויים תפישתיים עמוקים. הם זקוקים בין השאר לתשומות ניהוליות ופניות של גופים. בהיעדרן, קשה להתניע שינוי", הוסיפה.

"המאמצים הממשלתיים כיום מבוזרים. הממשלה הבינה בשנתיים וחצי האחרונות שאי אפשר יותר להתעלם מהנושא הטכנולוגי. בעקבות זאת הוקם מטה הסייבר, ויש כיום ממונה על היישומים הביומטריים, גופים שהתווספו לרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים ולמדען הראשי", אומרת אבנר. "כדי להניע שינויים צריך להקים גוף חזק שיוכל לתת פתרון לחסמים מובנים, כמו חוק חובת המכרזים ונושאים נוספים הקשורים לרכש הממשלתי.

"קצב הכניסה של הטכנולוגיה לחיים כיום יוצר שינויים דרמטיים כל כך שהוא מחייב בחינה של תפקידה של הממשלה בהטמעת טכנולוגיות. הכניסה המואצת של הטכנולוגיות לכל היבט בחיינו דורשת ממשרדי הממשלה לשנות את אופני ההסתכלות, למשל בגישה למידע. עד כה הממשלה הסתכלה על הנתונים שבידי המשרדים כנכס ממשלתי. בעולם שאנחנו מקדמים, הנתונים האלה הם נחלת הכלל, כך שגם פרטים וגופים חיצוניים יוכלו למנף את מאגרי המידע הממשלתיים, כמובן בכפוף לנושאים של אבטחת מידע".

"מנהלי מערכות המידע במשרדים הממשלתיים עסוקים כיום בתחזוקה ותשתיות בפטישים ובמסמרים", קובעת גלית פיין, אנליסטית בחברת המחקר STKI. "בחלק גדול מהמשרדים, מערכות הליבה מבוססות על מחשבים מרכזיים עם מערכות בנות עשרות שנים. המצב לא שונה גם בגופים פרטיים כמו בנקים או חברות ביטוח, אבל סוג השירות שמצפים לו כיום מהממשלה השתנה לחלוטין. זה פשוט לא מאפשר להם ליצור אסטרטגיה דיגיטלית אמיתית שבה כל אזרח יכול להתחבר למשרד מכל מכשיר קצה - בין שזה מחשב, טאבלט או סמארטפון. משאבי מחשוב מרכזיים במודל ענן יפטרו את המשרדים מהצורך להשקיע בתחזוקת תשתיות מאמצים, אך הם גם יהוו שינוי של פרדיגמה - זה יאפשר להם להיות הרבה יותר חשופים לאזרח שלו הם נותנים את השירותים".

לדברי אבנר, "בנוגע לשימוש בטכנולוגיות, כדי ליצור עבודה טובה ויעילה יותר במשרדי הממשלה, יש עוד דרך ארוכה לעשות, בעיקר בנושא של פעילות רוחבית בין המשרדים, כי יש פערים גדולים. יש משרדים שביקשו ממני לשלוח אליהם פקסים, ולא מיילים. בחלק גדול מהמשרדים והגופים - ביטוח לאומי ומשרד החינוך, יש עדיין מערכות שמבוססות על מחשבי מיינפריים, מערכות בנות עשרות שנים שקשה לבנות מעליהן שכבות של הנגשת מידע וכלי ניתוח".

היא מוסיפה כי בתקופת כהונתה קידמה היחידה שבראשותה כמה פרוייקטים רוחביים כאלה, ובהם פרויקט רוחבי לניהול מסמכים שאמור לספק גישה בין־משרדית למסמכים, שעשויה להיות בעלת השפעה עמוקה על איכות השירות לאזרח והקטנה של חסמים ביורוקרטיים.

מתכונתו הנוכחית של חוק חובת המכרזים, טענה אבנר, היא החסם הגדול ביותר לקצב הכנסת הטכנולוגיות לממשלה. "יש חסמים של תקציב, אבל לא פחות מכך יש קושי להוציא תקציבים קיימים. המערכת היא טורית - מכרז ועוד מכרז ועוד מכרז", היא קובעת, ומוסיפה כי מתכונתו של החוק מגבילה את יכולתה של הממשלה לרכוש מוצרים ושירותים מסטארט־אפים ישראליים שאינם עומדים בתנאי הסף למכרזים בגודלם וביציבותם. סוג רכש כזה גם יכניס לגופים הממשלתיים את החדשנות של הסטארט־אפים וגם יחזק את ההיי־טק המקומית - הן על ידי הגדלת ההכנסות הישירה והן על ידי הפיכתה של הממשלה ללקוח לייחוס.

חסם מרכזי אחר, לפי אבנר, הוא מודעות נמוכה למידת השיפור שהכלים הטכנולוגיים מסוגלים לספק . כך למשל, אבנר מתייחסת לניהול ועדות בממשלה. "חלק גדול מהעבודה נעשית על ידי צילום של ניירת וחתימות. אימוץ של טכנולוגיות ויצירת תהליכי עבודה אחרים יכולה לשנות באופן מהותי את העבודה בוועדות", ציינה.

לדבריה, זמינים כיום לציבור כמה מאות מאגרי מידע ממשלתיים בפורטל השירותים והמידע הממשלתי data.gov.il. בין השאר מוצעים באתר בסיסי נתונים בתחום הנדל"ן, מזג האוויר והתחבורה, שפתיחתם לציבור סייעה להקמתם של מיזמים עסקיים וסטארט־אפים שמשתמשים בנתונים הפתוחים. "לעומת מאות מאגרי המידע הנגישים לציבור הישראלי, בבריטניה ובארה"ב זמינים אלפי מאגרי מידע. פתיחה של הנתונים יוצרת מקום לחדשנות עסקית. הרבה פעמים השימושים והמודלים העסקיים הם משהו שלא היה יכול להיווצר בתוך הגוף הממשלתי", אומרת אבנר. דוגמה נוספת לשימוש במאגרי מידע ממשלתיים הוא אתר התקציב הפתוח, שפותח בדי הסדנא לידע ציבורי ומציע פירוק ופישוט של תקציב המדינה.

ענן כחול־לבן

חסם מרכזי נוסף שאליו מתייחסת אבנר הוא המעבר לשימוש בשירותי ענן במגזר הציבורי - אחד היעדים שעליהם המליץ הדו"ח של טריגר־פורסייט. היא מציגה חזון שלפיו על הממשלה להקים מרכז שרתים בשטח ישראל על ידי חברה חיצונית, והעברה של חלק ניכר מתשתיות המחשוב הממשלתיות לענן. לפי אתר התקשוב הממשלתי, חזון המטה הוא הקמה של מרכז השרתים בנגב, מתוך תפישה כי הוא יוכל לספק שירותים גם לגופים פרטיים. ההנחה היא שלקוח גדול כמו המדינה יצדיק הקמת מרכז כזה, שיכול לתת לאחר מכן שירותים זמינים יותר גם למגזר הפרטי.

"הממשל האמריקאי הוציא הרבה מהפעילויות לשירותי הענן של אמזון ובריטניה העבירה פעיליויות לענן של גוגל. עם זאת, השרתים של אמזון הם בארה"ב והשרתים של גוגל שבהם משתמשת בריטניה ממוקמים באירלנד ובשטח האיחוד האירופי. יש מגבלות רגולטוריות ומגבלות של אבטחת מידע - חלק גדול מהנתונים אי אפשר להוציא מישראל", מסבירה אבנר את הצורך ביצירת תשתית מקומית.

אתר התקשוב הממשלתי מפרט גם את ההזדמנות העסקית באתר השרתים המקומי. "הענן יהיה מנוע צמיחה וימשוך חברות גדולות לישראל. ענן מסוג זה יהיה מגרש משחקים לתעשייה ויוביל שרשרת התרחשויות שיובילו לצמיחה. הרצון הוא שישראל תהיה אתר עולמי לאחסון מידע, תעודד ותקדם סטארט־אפים ישראלים, תעודד שיתופי פעולה עם חברות רב לאומיות ושהחדשנות הזו תשמש כמנוע צמיחה פוטנציאלי".

"הממשלה לוקה בסחבת ביציאה לענן", אומרת אבנר. "זאת דוגמה לסוג של פעילות ממשלתית שיכולה להיות לה השפעה אדירה. אם הממשלה תתחייב לקדם יצירת תשתית מתאימה היא תאפשר למשרדי הממשלה להתמקד בפעילויות הליבה שלהם, ולא בעבודות תחזוקה. מעבר לכך, זה נותן מענה מסוים לבעיות של אבטחת מידע".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם