"הקרנות הישראליות בשפל מבחינת ההון שהן מנהלות - הזרות ימלאו את החלל"

אמנם קרנות ההון סיכון הישראליות רשמו תשואה טובה בשלוש השנים האחרונות, אך הן מתקשות לגייס קרנות המשך ■ זאב הולצמן: "ההיי־טק ימשיך לצמוח, אבל מרכיב ההשקעות הישראליות בו יהיה בירידה"

ענבל אורפז
ענבל אורפז

2013 תיכנס להיסטוריה כשנת מפתח בהיי־טק הישראלי: אקזיט פנומנלי של מיליארד דולר לווייז, פתיחת מרכז פיתוח ראשון של פייסבוק וסכום שיא של אקזיטים לקרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברות ישראליות. פריחה זו השכיחה מעט את הדעיכה ההדרגתית שהתרחשה בעשור האחרון במשאבים העומדים לרשותה של תעשיית ההון סיכון הישראלית. אולם תעשייה זו, שרק לפני שנתיים ניבאו את סופה, מצליחה בימים אלו לרשום תשואות גבוהות בשל גל אקזיטים רווחי.

"סקטור ההון סיכון הישראלי ישגשג בעשר השנים הבאות בצורה שלא היתה כדוגמתה", טוען זאב הולצמן, יו"ר ומייסד של חברת המחקר IVC Online ושל קרן ההון סיכון גיזה. "המשקיעים, 95% או יותר מהם זרים, ירוויחו כסף רב. הסטארט־אפים הישראליים שהקרנות המקומיות משקיעות בהם פועלים בתחומים הטכנולוגיים הכי אטרקטיביים כיום". למרות זאת, הולצמן אינו צופה התעוררות מחודשת של ההון סיכון הישראלי. "קרנות ההון סיכון הישראלי נמצאות בשפל מבחינת ההון שהן מנהלות. רק כמות קטנה מהן יצליחו לגייס קרנות חדשות בשנה או בשנתיים הקרובות. קרנות זרות ימלאו את החלל שייווצר", מעריך הולצמן.

כתבות נוספות באתר TheMarker

התבוסה של רשות המסים: כך ויתרה המדינה על כ-20 מיליארד ש'

מנכ"ל מכבי: "הקופות קורסות, ניאלץ לקצץ בשירות למבוטחים"

סטארט אפ
צילום: Bloomberg

מצגת של IVC מראה תמונת מצב מורכבת. בצד החיובי ניתן לראות עלייה בהשקעות. לפי הערכות IVC, סך ההשקעות בסטארט־אפים ישראליים ב–2013 היה 2.2 מיליארד דולר, לעומת 1.9 מיליארד אשתקד. גם סך האקזיטים שבהם מעורבות קרנות הון סיכון יהיה 4.9 מיליארד דולר לעומת 2.8 מיליארד דולר ב–2012 - שנה שנחשבה שנת שיא.

בנוסף מצביעים ב–IVC על שיפור דרמטי ביחס בין אקזיטים להשקעות. לפי האמדן שלהם, ב–2011–2013 שווי העסקות - 10.2 מיליארד דולר - גדול פי 1.6 מכמות השקעות ההון סיכון. המכפיל בארה"ב לעומת זאת הוא 0.71. עם זאת, 93% מהאקזיטים בישראל הם בצורת מיזוג ורכישה (M&A), בעוד חברות אמריקאיות רבות מממשות את אחזקות המשקיעים בהנפקות ראשונות לציבור (IPO). אי לכך, הנתון לגבי המצב בארה"ב משקף תמונת מצב חלקית.

"הביצועים של סקטור ההון סיכון הישראלי נמצאים בשיפור לעומת המצב לפני ארבע־חמש שנים. אני חושב שהיחס בין סך המיזוגים והרכישות לסך ההשקעות ישתפר. היקף הרכישות של חברות רב־לאומיות בישראל נמצא בגידול, וכתוצאה מכך הביצועים של הקרנות שמשקיעות בישראל ישתפר", אומר הולצמן. IVC מצביעה על נוכחות גוברת של משקיעים וחברות אסייתיות, בעיקר מסין ומדרום קוריאה, כמו חוואווי וסמסונג. כמו כן, הם מציינים את העובדה שאפל ופייסבוק הקימו מרכזי פיתוח ראשונים בישראל כעדות לעניין שההיי־טק הישראלי מעורר בעולם.

ארז שחר, קרן קומרהצילום: תמי גרעיני

"החידוש הוא שאנחנו אטרקטיביים גם ברמה הפיננסית - ההחזרים פה טובים. אמנם החברות נמכרות בסכומים נמוכים יותר מחברות אמריקאיות, אבל הן גם מגייסות משמעותית פחות כסף", אומר קובי שימנה, מנכ"ל IVC.

פחות השקעות ראשוניות

"מתחילים לראות חברות ישראליות שנבנות לגדלים משמעותיים, סיפורי הצלחה הרבה יותר גדולים. זה לא אקזיט אחד או שניים שפתאום עשו כותרות, אלא שלוש שנים רצופות של פעילות מיזוגים ורכישות רציניות והנפקות בשלבות מתקדמים. אין ספק שיש פה תהליך אמיתי", אומר ארז שחר, שותף מייסד בקרן קומרה שנמצאת בהליכי גיוס הון לקרן החדשה שהקים יחד עם בועז דינטי - שניהם יוצאי אוורגרין. באוגוסט הכריזה קומרה על סגירה ראשונה של 40 מיליון דולר לקרן שלה, שתשקיע בחברות צומחות בשלבים מאוחרים, ובתחילת 2014 היא צפויה להתחיל לבצע השקעות.מנגד, אחד הנתונים הפחות חיוביים במצגת של IVC מצביע על ירידה בהון הפנוי ל

השקעות של קרנות ההון סיכון הישראליות. הכוונה היא להון הנשאר ברשות הקרנות להשקעות חדשות, והוא נגזר מהפער בין ההון שגייסו להון שכבר השקיעו בחברות. לפי הנתונים, ב–2010–2013 כמות הכסף שהקרנות הישראליות השקיעו זהה להון שגייסו להשקעות חדשות - כ–600 מיליון דולר בשנה. המשמעות בטווח הארוך היא ירידה בכמות ההשקעות שהקרנות יוכלו לבצע.

זאב הולצמן, יו"ר ומייסד קרן גיזהצילום: תומר אפלבאום

"כמות הכסף הזמינה להשקעות ראשוניות בסטארט־אפים נמצאת בירידה משמעותית. המשמעות היא שסטארט־אפים, בעיקר כאלה שירצו לגייס סבב גיוס ראשון של 3–5 מיליון דולר, יתקשו לגייס. הכסף לסבבים המוקדמים נמצא בחיסרון יחסי", טוען הולצמן.
בנוסף חל צמצום במספר הקרנות הישראליות הפעילות. לפי נתוני IVC, מספר קרנות ההון סיכון הישראליות ירד מ–50 ב–2005 ל–27 קרנות פעילות השנה, כמות שנשמרת בשנים האחרונות.

הולצמן צופה עתיד קודר לקרנות ההון סיכון הישראליות, והנפגעים העיקריים יהיו החברות הצעירות. "האתגר הגדול הוא להביא את הקרנות הזרות, שלרוב משקיעות בשלבים מתקדמים יותר, להגדיל את ההשקעות בשלבים מוקדמים", אומר הולצמן. להערכתו, תוך כמה שנים 95% מההשקעות בהיי־טק הישראלי יהיו של זרים, לעומת 73% כיום. "סקטור ההיי־טק הישראלי ימשיך לצמוח, אבל המרכיב של הישראלים יהיה בירידה משמעותית", מוסיף הולצמן. "הסיבה לכך היא שחלק מהמוסדיים הזרים צימצמו את האלוקציות להון סיכון ובתוך כך גם את ההשקעות בהון סיכון בישראל. סיבה נוספת היא שהמוסדיים הישראליים לא משקיעים בהון סיכון בישראל".

"הקרנות הטובות יגייסו הון המשך"

שימנה מציג תמונה אופטימית יותר. "זו תקופת מעבר. תקופת ההשקעות החדשות של הקרנות שגייסו בבציר 2007–2008 נגמרה. בגלל משבר החוב בשנתיים־שלוש לאחר מכן, הקרנות לא הצליחו כל כך לגייס וכעת נפתח חלון ואנחנו רואים קרנות חדשות. אני מאמין שהקרנות הוותיקות הטובות יגייסו הון המשך - קרנות שהיו מעורבות באקזיטים האחרונים והראו החזרים יפים למשקיעים. בד בבד רואים ניסיונות של משקיעים חדשים לגייס קרנות לראשונה. חלק יצליחו, אפילו שזו סביבה קשה", צופה שימנה.

מהמצב הקיים תושפע קבוצה של קרנות הון סיכון ישראליות - חדשות לצד ותיקות - הנמצאות בתהליך גיוס הון לקרנות חדשות. בין הקרנות הוותיקות שמגייסות נמצאות כרמל, ורטקס, ג'מיני, גיזה (שבראשה עומד הולצמן) ו–JVP. בנוסף, קבוצה של שחקנים חדשים מנסים להיכנס לזירה, בהם קומרה, Israel Growth Partner של משה ליכטמן וחיים שני, פאנגאיה, שהקימו יוצאי אוורגרין, ושתי קרנות שמגייסים שרון קדמי ושלום שמחון ופנחס בוכריס ועדן ברטל.

"בסופו של דבר, אין הבדל מהותי אם קרן ישראלית או זרה משקיעה בחברה ישראלית מבחינת יצירת ערך להיי־טק הישראלי או לכלכלה הישראלית", קובע שחר. "חייבים גרעין חזק של קרנות שתהיה לו אסטרטגיה של השקעות בישראל שימשיך להשקיע, ואני חושב שהוא קיים. בתוכו כלולות קרנות כמו סקויה ישראל וגריילוק ישראל - אלה קרנות שמיועדות לישראל ומנוהלות בידי ישראלים שיושבים כאן ומשקיעים".

כמו רבים בתעשייה, גם שחר מלין על היעדרם של המוסדיים הישראליים. "אחד הפספוסים הגדולים ביותר לתעשייה הישראלית ולפנסיונרים הישראלים הוא העובדה שקרנות ההון סיכון הישראליות הן בעצם זרות כי המשקיעים מאחוריהן הם באופן גורף זרים. כשמסתכלים על אקזיט מדהים שכל העולם מתלהב ממנו, כמו ווייז, רואים שהשיעור שמגיע בסופו של דבר למשקיעי הפנסיה הישראלים והמשקיעים הפיננסים הישראלים הוא אפסי. הכל זורם למשקיעים אירופיים או אמריקאים".

לדברי שחר, ההיעדרות של המוסדיים הישראליים משפיעה גם על היכולת של הקרנות הישראליות בחו"ל. "בזמן גיוס עולה סימן שאלה, בעיקר אצל משקיעים שלא מעורבים, למה אין תמיכה מקומית בתעשייה. העובדה שהמשקיעים המוסדיים משקיעים בקרנות בחו"ל בטח לא עוזרת", מספר שחר.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ