יזמי פלייטיקה שנתיים לאחר האקזיט הכי מהיר בישראל: "מחפשים עובדים" - TechNation - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יזמי פלייטיקה שנתיים לאחר האקזיט הכי מהיר בישראל: "מחפשים עובדים"

היזמים של פלייטיקה שברו שיא: בתוך שמונה חודשים מהקמת החברה הם מכרו אותה ב-90 מיליון דולר ■ שנתיים לאחר המכירה, ולאחר שגדלו מ-20 עובדים ל-500, הם נחשפים לראשונה

21תגובות

במשך שנים רווח בזירת הטכנולוגיה המקומית המיתוס שלפיו הישראלים טובים רק בפיתוח טכנולוגיה, ואינם טובים ביצירת תוכן המתאים למשתמשים גלובליים - עד שבא גל הטכנולוגיה הנוכחי וניפץ את המיתוס. בזו אחר זו נבטו בישראל חברות משחקים מוצלחות וחברות שפיתחו אפליקציות הממוקדות בחוויית המשתמש. אחת החברות המעניינות בגל המיזמים החדש היא פלייטיקה, המפתחת משחקי קז'ואל למובייל ולרשתות חברתיות.

רוברט אנטוקול, מנכ"ל ומייסד שותף בחברת פלייטיקה, נשמע נלהב כמו ילד שנחשף בפעם הראשונה לעולם מופלא. אלא שאנטוקול (45) כבר ותיק בתחום, ועומד מאחורי אחד מסיפורי ההצלחה הישראליים בתחום הגיימינג. חברה פלייטיקה, שאותה הקים ב-2010 יחד עם שותפו אורי שחק, נמכרה בתוך שמונה חודשים מיום הקמתה לרשת בתי הקזינו האמריקאית סיזרס אנטרטיימנט, לפי שווי של 90-80 מיליון דולר בשלב הראשון (אז נמכרו 51% מהחברה). בשלב השני נמכרו ה-49% הנותרים לפי שווי חברה של 160 מיליון דולר.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

דו"חות HOT חושפים: הלקוחות נוטשים בכל מגזרי הפעילות

איפה ווייז? 23 מיליון משתמשי עברו ממפות גוגל לאפל למרות השקה כושלת

דודו בכר

כיום פלייטיקה, שנהפכה לזרוע משחקי המובייל והסושיאל של סיזרס, היא אחד ממקורות ההכנסה המניבים ביותר של החברה האם. לפי דו"חות החברה, הכנסות פלייטיקה במחצית הראשונה של 2013 הסתכמו ב-137.3 מיליון דולר. החברה, שבזמן הרכישה העסיקה כ-20 עובדים, מעסיקה כיום 550 עובדים בחמישה מוקדים בעולם, מהם מאה בישראל. סביב פלייטיקה החלוצה צמחו בינתיים חברות משחקים ישראליות נוספות כמו דרגון פליי, פלאריום וסיידקיק, שמסמנות את הפיכתה של ישראל למובילה בתחום.

פלייטיקה הוקמה על ידי אנטוקול ושחק כחברת משחקים ישראלית לרשתות חברתיות. "בעור שינינו הצלחנו לגייס כספים ולהקים את פלייטיקה. תעשיית המשחקים בישראל כמעט שלא היתה קיימת. המשקיעים, ובמיוחד הקרנות, אף פעם לא התעניינו במשחקים, אז האנשים המוכשרים עברו לעמק הסיליקון והמון ישראלים חזקים נעלמו מפה. באנו בגישה אחרת - שאנחנו רוצים להישאר פה ולפתוח חברת משחקים", מספר אנטוקול. בסופו של דבר הצליחה החברה לגייס הון מגיגי לוי, שהיה מנכ"ל חברת ההימורים 888 ומשקיע פרטי פעיל. מאוחר יותר הצטרפו משקיעים נוספים: יגאל אהובי, שהשקיע בחברה דרך פרתם היי-טק, יריב גילת, אלי בן זקן ועופר לזובסקי. עבור אנטוקול לא היה זה הניסיון הראשון בתחום המשחקים - ב-2005 הוא מכר את חברת Cmate שהקים לאוברון מדיה - חברת משחקים ישראלית גדולה ומצליחה שפשטה רגל מאז.

"היה פה האקזיט הכי מהיר בהיסטוריה של מדינת ישראל - תוך שמונה חודשים. אנחנו החברה היחידה שהתוצאות האמיתיות שלה השאירו את התחזיות המקודמות מאחור. תוך פרק זמן קצר מאוד החברה נהפכה לאחת הגדולות ביותר בפלטפורמה של פייסבוק. הגענו לתוצאות כספיות מדהימות תוך חודשים ספורים", אומר אנטוקול. "בהתחלה היתה אווירת סטארט-אפ אמיתית - משרד קטן בשכונה שלא קשורה להיי-טק. כשנסענו לחו"ל ישנו באותו חדר. התקופה הזו נגמרה מהר מאוד. פתאום האמריקאים הגיעו משום מקום, וקיבלנו הצעה שלא ניתן לסרב לה. הם זיהו את תחום המשחקים ברשתות חברתיות, וחיפשו את החברה המתאימה שתעזור להם לחדור לתחום. סיזרס היא חברה עם 80 אלף עובדים, כמעט בלי פעילות אונליין, וכיום אנחנו אחת החברות המצליחות ביותר בכל הרשת שלהם".

ב-2011, לאחר הרכישה, נהפכה פלייטיקה לזרוע הסושיאל מובייל של סיזרס אנטרטיימנט, ומאז פלייטיקה ממשיכה לצמוח. בשנים האחרונות נדדה החברה בין ארבעה משרדים. בתחילה פעלה בשכונת מונטיפיורי בתל אביב וכיום היא פועלת במגדלי לוינשטיין, שבהם שכנה עד לאחרונה גם גוגל. בזמן הרכישה לחברה היו שני משחקים בשלוש רשתות חברתיות, והיא העסיקה כ-20 עובדים בישראל ובעולם. במשחקי החברה שיחקו באותה תקופה כמה מאות אלפי שחקנים. כיום החברה מעסיקה 550 עובדים, מהם 100 בישראל, ופרושה בחמש מדינות: 200 איש עוסקים בפיתוח משחקים באוקראינה, ו-150 במרכז פיתוח במינסק, בירת בלרוס. בנוסף יש לחברה 100 עובדים בסנטה מוניקה, ארה"ב, שעברו אליה בעקבות רכישה שביצעה. בבייג'ינג יש לפלייטיקה מרכז עסקי. מטה החברה וההנהלה נמצאים בישראל. כיום משחקים במשחקי החברה 15 מיליון שחקנים בחודש ו-5 מיליון שחקנים שונים ביום.

מקום שני באפסטור העולמית

המשחקים הבולטים של פלייטיקה הם בתחום משחקי הקזינו - סלוטומניה ובינגו בליץ. במשחקים לא מעורב כסף אמיתי של שחקנים, אלא נעשה בהם שימוש בכסף וירטואלי. "בסופו של דבר אין הבדל בין משחק כזה לבין קנדי קראש. אתה לא יכול להרוויח שום דבר חוץ מהנאה. אלה משחקי ריגוש בז'אנר הקזינו - ז'אנר שישראלים יודעים לעשות בצורה טובה. אבל אנחנו לא חברה שמתמקדת רק במשחקים כאלה, ואנחנו מסתכלים גם על ז'אנרים אחרים" אומר אנטוקול. כיום מתחלקת הפעילות של פלייטיקה בין פייסבוק לפלטפורמות המובייל. אנטוקול טוען כי ב-2012 סלוטומניה דורג שני בהכנסות לאפליקציית אייפון באפסטור העולמית, חנות האפליקציות של אפל.

אסטרטגיית הצמיחה של פלייטיקה מתבססת בין היתר על רכישות - בשנתיים האחרונות היא רכשה חמש חברות. פלייטיקה משלימה בימים אלה את רכישתה של חברה ישראלית (שאת שמה מסרבים בחברה לחשוף), ונמצאת במגעים לקראת עסקת רכישה משמעותית נוספת בישראל. בשנה הקרובה מתכננת פלייטיקה להתרחב גם לשוק הסיני, ולשם כך פתחה משרד בבייג'ינג שיעזור לה להיחשף לצרכים הייחודיים של השוק המקומי.

"אנחנו כל הזמן מחפשים רכישות - עוד ז'אנרים שרוצים להיות בהם ולהתפתח לכיוונים חדשים", אומר אנטוקול. לדבריו, חברות גיימינג מורכבות ממשחקים וממעטפת למשחקים, שכוללת למשל שיווק, CRM (ניהול לקוחות) ושיטות מונטיזציה (יצירת הכנסות). במעטפת למוצרים ובשיטות השיווק באינטרנט ישנו יתרון לידע הישראלי שנוצר בחברות עמק ההורדות, כמו איירון סורס, קונדואיט ופריון.

פלייטיקה מיעטה עד כה להיחשף בתקשורת, וכעת, בצעד מעט חריג עבורם, החברה יוצאת לאור. הסיבה לחשיפה היא הקושי לאייש משרות בחברה. "אף פעם לא רצינו שיכתבו עלינו, לא ראינו בזה צורך. הפרטיות מאוד חשובה בחיים האישיים. לחשיפה צריכה להיות מטרה מסוימת. יש אנשים שהמטרה שלהם היא אגו - זה לא אני. עבור אחרים, המטרה היא חשיפה לשוק הישראלי ויצירת שיתופי פעולה. אנחנו לא עובדים בכלל בשוק הישראלי, אז גם זה לא מעניין אותנו.

"הבעיה המרכזית לחברה כמונו היא איך לגדול ומאיפה להביא את האנשים. אני רוצה את אנשי הטכנולוגיה, המוצר והמרקטינג הכי טובים. בעל כורחנו אנחנו מלמדים את האנשים ונותנים להם במה עולמית שאחרים לא מסוגלים לתת", אומר אנטוקול. מאחר שתחום הגיימינג הוא צעיר יחסית, רוב העובדים מגיעים מתחומים שכנים כמו חברות פרסום, אנליסטים, חברות אינטרנט, חברות סרגלי כלים ואחרות.

"האמונה הגדולה שלי היא שיקומו מכל מה שנקרא פלייטיקה הרבה חברות בשנים הקרובות. אני רואה אותנו כ-8200 של המשחקים. עוד לא יצאו מפה חברות, אבל מסביב כבר קמו עשרות חברות", אומר אנטוקול. "בתור מי שזקוק לכוח אדם, אני ניזון מהחברות הקטנות האלה. הן מפתחות אנשים. חלקם נופלים אצלנו. אנחנו ניזונים אלה מאלה", אומר אנטוקול.

פלייטיקה צמחה בתקופה שבה המשחקים נהפכו מבידור ששמור לגיימרים המסתגרים בביתם מול המחשב לשעשוע נפוץ, ולשימוש הפופולרי ביותר במכשירי הסמארטפון. "פייסבוק שינו את העולם. הם הביאו את המשחקים לכל אחד. פארמוויל שינה את העולם כמו שקנדי קראש עשה. זו רשת מאוד ויראלית, כך שהמשחקים מגיעים למשתמש מכל מיני כיוונים. למשל, אי אפשר היה להתחמק מקנדי קראש. שנה בתחום שלנו היא כמו עשור בתחום אחר. לפני שלוש שנים דיברו רק על פייסבוק, כיום מדברים על מובייל ועל פלטפורמות אחרות. הדברים כל כך דינמיים. כששואלים אותי על העתיד אני מסתכל שנה קדימה - אי אפשר לתכנן יותר מזה. לפני שנתיים דיברו על זינגה ביראת כבוד, קינג היו בדרך למטה ואף אחד לא ידע שיהיה קנדי קראש", אומר אנטוקול.

"משחקים נוגעים לכולם. עד היום לא היתה סיבה להקים חברות משחקים כי הן לא הצליחו, אבל פתאום זה קיים מסביב - עשרות חברות ישראליות שמתעסקות במשחקים. אני פוגש סטארט־אפים כל שבוע, הם רוצים להתייעץ. השימושים במובייל נמצאים עדיין רק בתחילת דרכם. לפני 7-6 שנים המסך היה קטן והמעבדים חלשים. כיום יש טשטוש בין הקטגוריות. קשה לומר איך השוק ייראה - השנה כנראה לא יהיו זעזועים גדולים, אבל לפני כמה חודשים לא חשבו שיהיו מאות מיליוני שחקנים בקנדי קראש. בסוף זה קם ונופל על ניהול וניצול של הפלטפורמות בצורה נכונה".

"פתאום יש תעשיית משחקים מקומית"

לפלייטיקה שמור מקום מיוחד בהיסטוריה של תעשיית המשחקים הישראלית הצעירה. "הצלחנו להיות חלק מהחלוצים של תחום המשחקים בישראל. עכשיו יש עשרות חברות שעושות משחקי ווב ומובייל. פתאום יש תעשיית משחקים מקומית, דבר שמושך את קרנות ההון סיכון לכאן. עבור חברות כמו פייסבוק, ישראל נחשבת כיום למעצמה בתחום. במקום שאנשים ייסעו לעמק הסיליקון, הם באים אלינו ומביאים את עמק הסיליקון לישראל", אומר אנטוקול.

פלייטיקה היא אחת הדוגמאות החביבות על ז'וליאן קודורינו, האחראי על שותפויות פייסבוק באירופה, שאחראי גם על שיתופי פעולה עם חברות גיימינג ישראליות. קודורינו מרבה להזכיר אותה באירועים כדוגמה להצלחה ישראלית בתחום הגיימינג. "בישראל יש לנו את הסיפור קינג.קום שלנו - כולם מכירים את פלייטיקה", אמר קודורינו באירוע DLD שנערך בתל אביב באוקטובר, שבו השווה את פלייטיקה למפתחת קנדי קראש.

"לרוברט (אונטוקול) יש אסטרטגיה למשחקים שיוצאים קודם בפייסבוק, ואז ב-iOS ואנדרואיד. הוא קונה חברות בארה"ב וממשיך לצמוח. החברה התחיל בפייסבוק לפני ארבע שנים, בתקופה שאנשים אמרו לי שהגיימינג בפייסבוק מת", הוסיף קודורינו. עבור פייסבוק, ש-49% מהכנסותיה מפרסום ברבעון השלישי נבעו ממובייל, יש יתרון לחברות משחקים שמשלבות את הרשת החברתית עם יישומי מובייל.

"הקשרים שלנו עם פייסבוק מדהימים. הם לא חשבו שהם יהיו כל כך גדולים בתחום המשחקים, עד שבאו חברות כמונו ואמרו, 'לנו יש משהו אחר'", אומר אנטוקול. "גם הקנדי קראש הישראלי יגיע. יש ניצוצות - פלייטיקה ודרגון פליי וחברות שהן לא רק משחקי קזינו. יודעים לעשות לא רק את המשחק, אלא את המעטפת שיכולה לדחוף את זה קדימה. התעשייה הישראלית קמה מחברות כמו 888, שהדנ"א שלהן נשאר. אבל אנחנו רואים עשרות חברות משחקים בז'אנרים אחרים", אומר אנטוקול.

לא מדגדג לך להתחיל מחדש ולהקים חברה?

"אנחנו רק בתחילת הדרך. יש לנו כל כך הרבה עוד להצליח. יש לנו רעב בעיניים. אני רעב יותר מכל סטארט אפיסט".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#