הפעיל את הטלפון כדי לראות מה השעה - וחויב ב-700 שקל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפעיל את הטלפון כדי לראות מה השעה - וחויב ב-700 שקל

שוק הסלולר נהפך תחרותי בשנים האחרונות, אך יש בו עדיין אי של חוסר תחרות: המכה ששמה גלישה סלולרית בחו"ל ■ הרגולציה בנושא מתעכבת ובינתיים, כדי להימנע מלשלם אלפי שקלים, כדאי פשוט להוציא את כרטיס הסים לפני ההמראה

102תגובות

יקיר בסך הכל רצה לדעת מה השעה כשנחת ברודוס, ולכן הדליק את הסמארטפון שלו. את המשך הסיפור אתם יכולים ודאי לנחש. הטלפון הסלולרי של יקיר התחבר לרשת הסלולרית לכמה שניות, שבהן הספיקו לרדת למכשיר 6 מגה־בייט. כשחזר הביתה, חשכו עיניו כשגילה בתיבת הדואר שלו חשבון סלולר של 700 שקל. רק בשביל הפרופורציה - 6 מגה־בייט זה בערך המשקל של שתי הודעות דואר אלקטרוני עם תמונות. ככה זה כשתעריף הגלישה של פרטנר הוא 115 שקל למגה־בייט.

המקרה של יקיר אינו מיוחד. להפך. תלונות על חיובים גבוהים בגלישה סלולרית בחו"ל הן שכיחות מאוד, ובחלק מהמקרים הסכומים מגיעים לאלפי שקלים. הסיפורים תמיד דומים: הלקוח יורד מהמטוס, מדליק את הטלפון כמעט בהיסח הדעת, המכשיר מסתנכרן לרשת לפני שהלקוח מספיק להתעשת - וזה עולה לו הרבה מאוד כסף.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

ניתוח פיננסי // שיטות מיסוי נועזות ועניינים של חיים ומוות

איך גובים 2 מיליארד שקל ביומיים? רשות המסים במאמץ אחרון להשגת הרווחים הכלואים

משרד התקשורת מוצף בפניות כאלה, אך קצרה ידו מלהושיע. החיוב הוא כדין ולפי לוחות המחירים של חברות הסלולר. החברות קובעות מחירי מחירון שלקוחים מדמיונן הפרוע. יש לציין שמדובר במחירון ללקוחות מזדמנים, כלומר לקוחות שלא רכשו חבילה של דקות, מסרונים או גלישה טרם היציאה לחו"ל. אם רוכשים חבילה כזו, המחיר נמוך בהרבה - מה שמוכיח שהעלות הגבוהה אינה קשורה לעלויות האמיתיות של חברות הסלולר. הן גובות סכומים כאלו רק מכיוון שהן יכולות.

מפרטנר נמסר בתגובה: "אורנג' מציעה את חבילת הגלישה הטובה והמשתלמת ביותר לנוסעים לחו"ל. החברה אף מיידעת את לקוחותיה בערוצים מגוונים אודות התוכניות והחבילות העומדות לרשותם, וגם שולחת התראה בהגיעם לכל יעד בחו"ל, כדי למנוע חיובים גבוהים באמצעות המפעיל המקומי. בהתייחס למקרה הנדון, הלקוח לא נרשם לחבילה טרם נסיעתו או בעת שהייתו. יש אף להדגיש כי נשלחו לו כמה הודעות שמתריעות שהוא גולש בתעריפים שאינם בחבילה".

בעיה עולמית

בעיית חיובי הגלישה הגבוהים בחו"ל אינה בעיה ישראלית אלא עולמית. למרות התחרות המתעוררת בשוק הסלולר, בעיה זו נותרה לא פתורה, והמחירים בקרב חלק מחברות הסלולר גבוהים מאוד ומוסתרים מעיני הלקוחות.

מנגד, אם יקיר היה לקוח של גולן טלקום, הגלישה המזדמנת הזאת ביוון היתה עולה לו 2 שקלים למגה־בייט - 12 שקל בסך הכל. מחירי גולן טלקום מוכיחים גם הם שעלות הגלישה בחברות הגדולות מנופחת בלי שום קשר למבנה העלויות שלהן. לפרטנר הגדולה יש ודאי הסכמי נדידה טובים מאלה של גולן טלקום הקטנה עם חברות סלולר בחו"ל. עם זאת, גלישה סלולרית במקומות כמו רוסיה או תאילנד אינה זולה גם בגולן טלקום, ועולה 15 שקל למגה־בייט ‏(בפרטנר המחיר למגה־בייט ללא חבילה הוא 115 שקל גם בתאילנד‏).

יקיר הוא במידה רבה קורבן של הרגולציה הרדומה בשוק התקשורת. משרד התקשורת הוציא בינואר השנה, כשמשה כחלון היה שר התקשורת, שימוע ראשון, שבו ביקש לקבוע כי לקוח יהיה חסום לגלישה מזדמנת בחו"ל אלא אם כן דרש במפורש שלא תהיה חסימה כזו. ממשרד התקשורת נמסר אז: "בתקופה האחרונה התקבלו במשרדנו תלונות רבות של מנויים בנושא חיובים בלתי צפויים בסכומים גבוהים מאוד בחשבון הטלפון שלהם, המגיעים עד כדי עשרות אלפי שקלים, בגין צריכת שירותי נדידה בחו"ל". עוד נכתב כי "בעל הרישיון יחסום במעמד ההתקשרות כל מנוי חדש שלו לשירות גלישה בחו"ל ויודיע לו על כך בחשבונית הטלפון הראשונה שלו, בצירוף הדרכים לפתיחת החסימה במידה שהמנוי מעוניין בכך".

אבל בין שימוע להחלטה המרחק גדול. משרד התקשורת שמע את חברות התקשורת השונות, ובאמצע אוגוסט פירסם שימוע משני לנושא. שימוע משני הוא בדרך כלל הליך קצר, אלא שהמשרד עדיין לא קיבל החלטה בעניין - והלקוחות ממשיכים לשלם.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "כדי להילחם בתופעות של חיובי יתר הנחה שר התקשורת גלעד ארדן את המשרד להסדיר את שירותי הנדידה בסלולרי של ישראלים הטסים לחו"ל. על פי האסדרה המסתמנת במסגרת השימוע שפירסם המשרד, מי שישהה בחו"ל בלי שרכש חבילת גלישה או שלא ביקש במפורש להיות 'פתוח' לשירותי גלישה בחו"ל באופן קבוע באמצעות טופס ייעודי, ייחסם לגלישה בחו"ל ולא ישלם עליה אף לא אגורה אחת. בהתאם לאסדרה שתפורסם בשבועות הקרובים, מקרים כאלה ייפסקו לחלוטין, ובמידה ומשרד התקשורת ייתקל במקרים כאלה, הוא יטפל בהם בחומרה".

עופר וקנין

הכי זול - סים מקומי

עד שמשרד התקשורת יקבע רגולציה חדשה, יש כמה שיטות להימנע מחיובי עתק בנסיעה לחו"ל. שיטה אחת היא פשוט להוציא את כרטיס הסים (SIM) הישראלי מהמכשיר עוד לפני שממריאים מישראל. כשמגיעים למדינת היעד, מומלץ לקנות סים מקומי פרי־פייד. כרטיסים אלה נמכרים כמעט בכל מכולת וחנות נוחות, ואפשר למצוא אותם לרוב אפילו בשדה התעופה ולפעמים אף באוטומטים.

כדאי מאוד לקנות סים שיש בו גלישה סלולרית. חישוב של 100 מגה־בייט ליום הוא נדיב מאוד, וכרטיס של 1 ג'יגה־בייט יספיק לטיול של 10–14 ימים. חשוב לשים לב שקונים כרטיס שמתאים למכשיר - ולהבחין בין סים גדול, מיקרו־סים וננו־סים במכשירי אפל החדשים. זוהי כנראה הדרך הזולה ביותר לגלוש בחו"ל, ומכיוון שמקבלים מספר מקומי, זוהי גם דרך נוחה לתקשר עם מקומיים - להזמין מקום במסעדה, למשל. החיסרון בשיטה זו היא שמאבדים את המספר הישראלי. מי שחשוב לו הקשר עם ישראל יכול להמשיך לתקשר במייל ובווטסאפ כרגיל, או להשתמש באפליקציית NokNok - על כך בהמשך.

פתרון שני הוא להשאיר את הסים הישראלי במכשיר, אבל לנטרל את הגלישה הסלולרית עוד לפני שממריאים. באייפון עושים את זה תחת הגדרות - סלולרי. שם מנטרלים את "נתונים סלולריים". במכשירי אנדרואיד ניתן לעשות את זה ממגירת השליטה ‏(העליונה‏) - יש לכבות את אייקון Mobile Data. במצב זה תהיו זמינים לשיחות וסמסים במספר הישראלי, אך לפחות תימנעו מ"הלם חשבונית" שמקורו בגלישה סלולרית. שוב, חשוב לעשות את זה לפני הטיסה.

פתרון שלישי משלים הוא לשכור מודם לגלישה סלולרית בחו"ל המכונה MiFi, ומייצר ללקוחות רשת WiFi בכל מקום שבו הם נמצאים. שתי חברות ישראליות מציעות מודם גלישה כזה, Webbing ו–MiFi, והמחירים נעים סביב 70 יורו לשבוע.

לבסוף, השיטה העדיפה פחות היא לרכוש חבילת חו"ל מחברת הסלולר. לחברות יש חבילות כאלה, עם שמות כמו פספורט וטרוול. החבילות הללו מחייבות את הלקוחות לשלם עוד לפני שהם יודעים מהו נפח השימוש שלו יזדקקו, אך הן זולות במידה משמעותית משימוש מזדמן. שיטה זו מומלצת רק למי שחייב להיות זמין במספר המקורי שלו. ויש גם גלגל הצלה - כרטיסי חיוג לחו”ל של אקספון 018, שאפשר לרכוש במכונות בנתב”ג. אלה הם כרטיסים שעולים החל מ–20 שקל, והם מעניקים פתרון טוב למי שצריך לעשות מעט שיחות לישראל או למקרי חירום.

איך זה עובד? מחייגים קידומת 1800 בכל מדינה, מקישים את הקוד על כרטיס החיוג ואז את מספר היעד. אפשר להשתמש בו בכל טלפון ציבורי ברחוב וגם בחלק מהמלונות. כל ספקיות השיחות לחו”ל בישראל מוכרות כרטיסים כאלה באתריהן. החיסרון היחיד הוא שצריך לבדוק באתר האיטנרנט מהו מספר הגישה במדינת היעד שלכם, כי המספר שונה בכל מדינה.

סים אחד - וזהו

בכל מקום שבו יש מכאוב, קמות חברות סטארט־אפ שמנסות למצוא פתרון. גם כאן ניתן למצוא חברות כאלה - למשל חברת CellBuddy. החברה הקטנה מתל אביב, שמעסיקה בסך הכל 15 עובדים, מנסה לכבוש "גביע קדוש" בעולם התקשורת: סים בינלאומי אחד. על פי החזון של CellBuddy, מעבר בין חברות סלולר לא יצריך יותר החלפת סים, או כמו שאומר הסלוגן שלה - An open SIM Platform ‏("פלטפורמת סים פתוחה"‏).

"תעשיית הסלולר היא התעשייה הגדולה בעולם - 6.8 מיליארד משתמשים ומחזור של 1.5 טריליון דולר", אומר היו"ר והמייסד, אופיר פז. "הבעיה הכי גדולה בתעשייה היא

ב–roaming ‏(נדידה‏), כשנוסעים לחו"ל. אם לקוח סלולר ממוצע בעולם משלם חצי דולר ליום, בחו"ל זה 10 דולר ליום - פי 20. הנדידה לבדה היא תעשייה של 70 מיליארד דולר בשנה".

לתחום הזה נכנסת CellBuddy, לפחות בשלב הראשון. לדברי פז, "כיום הסים נעול למפעילה מסוימת, ושלנו לא. כשאתה בחו"ל, או שאתה משלם הרבה כסף למפעילה שלך על שירותי נדידה או שאתה רוכש סים מקומי. אבל איך אתה יודע מיהי המפעילה הכי זולה? מי נותנת את הכיסוי הכי טוב? אין לך מושג. אנחנו רוצים להקים פלטפורמה, משהו כמו זאפ, שתאפשר לחברות להציע את מרכולתן וללקוחות לבחור. כשאתה נוסע לצרפת, למשל, בזמן שאתה בפאריס יומיים תתחבר ל–Free כי היא הכי זולה, וכשאתה נוסע לכפר תתחבר לאורנג' - כי הקליטה שלה יותר טובה".

CellBuddy מאפשרת לעשות את זה בלי להיכנס לחנות ובלי להחליף את הסים הפיסי במכשיר. הכל וירטואלי. הפתרון שהיא מציעה מורכב משלושה חלקים. הרכיב הראשון היא אפליקציה לטלפון החכם, שדרכה הלקוח בוחר לאיזו מפעילה ולאיזו תוכנית להתחבר. הרכיב השני הוא כרטיס הסים הייחודי, שיודע לקבל זהות של כרטיס סים אחר. החלק השלישי הוא השרת - שבו הכניסה CellBuddy עשרות כרטיסי סים מכל העולם. כשהלקוח בוחר תוכנית, הסים במכשיר מקבל את הזהות של סים ספציפי בשרת - כאילו שהלקוח הכניס סים חדש לטלפון שלו.

"נכון לעכשיו, יש לנו כרטיסים מ–60 מדינות ובדקנו את הפתרון ביותר מ–30 מדינות. אנחנו לא נוסעים לחו"ל וקונים כרטיסי סים. החברות שולחות אותם אלינו. הן רוצות להיות חלק מהפלטפורמה. אם ספק מסוים לא רוצה, זה בסדר גמור - המתחרה שלו יהיה שם. אנחנו לא עושים מחקרי שוק ובוחרים עבור הלקוח, כי אני לא יודע להגיד מיהי המפעילה הכי טובה בקמבודיה. אנחנו רוצים שכמו באמזון, תהיה מערכת דירוג עם כוכבים - שהלקוחות ייתנו ציונים ואתה תוכל לבחור בחוכמה".

מעטים יודעים זאת, אבל כאשר לקוח נוסע לחו"ל, מכשיר הסלולר שלו לא מתחבר בהכרח לרשת עם הקליטה הטובה ביותר. מפעילות הסלולר נועלות את הלקוח בדרך כלל לחברה בחו"ל שאתה יש להן ההסכמים הכי טובים - ההכנסה הגדולה ביותר לדקה - גם אם זה לא פועל לטובת הלקוחות. קוראים לפרקטיקה הזו סטירינג, והיא עובדת לטובת חברות סלולר גדולות. לדוגמה, אם תייר מגיע מצרפת לישראל, יש סיכוי לא רע שהוא יינעל על רשת פרטנר, כי היא חתמה על הסכם סלולרי עם אורנג' הצרפתית. יש סבירות גדולה שחברה קטנה כמו גולן טלקום לא תראה הכנסה מאותו תייר, ולכן הפתרון של CellBuddy מסייע בעיקר למפעילות קטנות.

עופר וקנין

CellBuddy עבדה בשקט שנתיים מאז הקמתה, וכעת השקת המוצר קרובה: "אנחנו נמצאים מרחק של חודשיים מ–Beta רחב ‏(ניסוי משתמשים, א"ז‏)", מדווח פז. "יש לנו שלושה פטנטים רשומים, ואנחנו בתהליך רישום של פטנט רביעי. המודל העסקי יהיה למכור ישירות לצרכן, נגיד בעלות של 60 דולר לשנה, ויותר לא תצטרך להחליף סים".

פז הוא ותיק בתעשייה, וכבר עשה שני אקזיטים. הוא מכר את חברת Peach Networks למיקרוסופט והנפיק את חברת המכשור הרפואי Inspire MD. בסך הכל הושקעו בחברה עד כה 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ‏(מהם 500 אלף דולר מכיסו של פז‏), וכעת עומדת החברה לפני גיוס נוסף. "זה יהיה האקזיט השלישי", מבטיח פז.

כל השיחות מנותבות למספר הרגיל

בשדרות רוטשילד, בגובה הרחוב, במה שנראה כמו דירת רווקים ‏(ספות מהוהות, שטיח־דשא ירוק‏), יושבת NokNok הישראלית. החברה, שהוקמה לפני שנה ומעסיקה כיום 11 מפתחים, מנסה לפתור את בעיית הנדידה לחו"ל באמצעות אפליקציה סלולרית. "הכל התחיל שנסעתי לחו"ל וחזרתי עם חשבון סלולר גבוה על שיחות נכנסות, כי לא ידעתי ששיחות נכנסות בחו"ל עולות כסף", מספר עידן בכר, מייסד ומנכ"ל החברה. "אז החלטנו לחפש את הפתרון האולטימטיבי שיאפשר לנסוע לחו"ל ופשוט לדבר".

לדברי בכר, הפתרון של NokNok הוא "אפליקציה שמאפשרת לקבל שיחות ולהוציא שיחות לישראל וממנה בחינם כשנמצאים בחו"ל. בניגוד לאפליקציות כמו Viber, זה לא מחייב שגם לצד השני תהיה אותה האפליקציה. בניגוד ל–Skype Out, זה לא עולה כסף לחייג מחוץ לרשת. ניתן להשיג אותך במספר הרגיל, בלי ללמד אנשים דברים חדשים".

איך זה עובד? לפני היציאה מהארץ, הלקוח מפעיל שירות מעקב מהמספר שלו לאפליקציית NokNok. שרת החברה יודע לתרגם שיחה רגילה לשיחת אינטרנט ‏(VoIP‏). בחו"ל, הלקוח חייב להיות מחובר לאינטרנט, למשל באמצעות סים מקומי. מרגע זה, החברה מנתבת כל שיחה נכנסת למספר הרגיל לתוך אפליקציית NokNok. כל דקת שיחה נכנסת מזכה את הלקוח בדקת שיחה יוצאת.

"בשלב זה אנחנו לא מדברים כל כך על מודל עסקי", אומר בכר, בהתייחסו למודל העסקי של החברה, "הכוונה שלנו היא שאנשים יתחברו למוצר ויאהבו אותו, כמו שאנחנו מאוהבים בו. לפני שלושה חודשים יצאנו עם בטא לאייפון, וכבר יש לנו 150 אלף איש עם מאות אלפי דקות שעוברות בחודש. בעוד כשבוע נצא עם אפליקציה לאנדרואיד, ואחר כך יש לנו תוכנית התרחבות לאירופה, ארה"ב ואסיה. אנחנו גם עובדים על אפליקציה לווינדוס־פון". NokNok גייסה עד כה חצי מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ועומדת לסגור סבב גיוס גדול נוסף.

עם זאת, ניתן להעריך שהמודל העסקי (לפחות חלקו) הוא פשוט, ומבוסס על רווח מהדקה הראשונה. כל שיחה נכנסת מזכה את החברה בקישוריות סלולר של דקה ‏(7 אגורות‏), ומשמשת את החברה לממן דקת שיחה יוצאת שעולה פחות.

על המיקום המיוחד של NokNok, בלב שדרות רוטשילד, מספר אחד המפתחים בחברה: "בכל פעם שאנחנו רוצים קבוצת מיקוד, אנחנו פשוט יוצאים פה החוצה לשדרה ותופסים אנשים. פעם ישבתי בבית קפה עם המחשב ונתקעתי באיזו בעיה, ולידי ישב מישהו מחברה אחרת שגם הוא היה תקוע. אז פשוט החלפנו מחשבים, וכל אחד פתר לשני את הבעיות. זה היה מדהים".

אפליקציות מחפשות סטנדרט

אם יש לכם סמאטרפון, כבר מותקן עליו פתרון כלשהו לשימוש בחו"ל. בכל מכשירי אפל, למשל, מובנה הפיצ'ר Facetime - שירות שיחות הווידאו שהוצג על ידי החברה ביוני 2010, והחל מהחודש שעבר נהפך גם ליישום שיחות קול. אם יש לכם מכשיר אנדרואידי, בסבירות גבוהה מותקן לכם עליו שירות Hangouts של גוגל המתחרה.

שירות Facetime מאפשר ביצוע של שיחות וידאו וקול, כמו גם משלוח וקבלת הודעות, חינם בין שני בעלי התוכנה. לכאורה פתרון אולטימטיבי. אלא ש–Facetime אינה לבד בשוק - לא חסרות לה מתחרות, בהן ניתן למנות את Viber ו–Tango הישראליות, כמו גם את סקייפ של מיקרוסופט.

זהו אחד החיסרונות של הענף - ריבוי אפליקציות וחוסר בסטנדרט. כל אחד מסתובב עם משהו אחר מותקן על המכשיר, וכדי לקיים שיחה דרוש שלשני הצדדים תהיה אותה האפליקציה ‏(לפחות עד שייכנס התקן המגשר - WebRTC‏). חיסרון נוסף הוא שכל השירותים הללו מצריכים חיבור אינטרנט, כך שממילא הלקוח חייב לרכוש סים זר או חבילת חו"ל מהמפעילה כדי להיות זמין תמיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#