מנכ"ל Waze: "חמש חברות חד קרן בעשור - זה האתגר של ישראל" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל Waze: "חמש חברות חד קרן בעשור - זה האתגר של ישראל"

"העולם משתנה היום לטובתנו. ההיררכיות נעלמות, ומחשוב הענן מאפשר לכולם לעשות הכל. בין השאר הוא אפשר לווייז לעשות את אותם הדברים שחברה כמו נטפליקס עשתה". כל קבע נועם ברדין מנכ"ל ווייז באירוע של קרן תמורה

תגובות

"לפי מספר החברות הטכנולוגיות החדשות יכלו לקום בישראל בעשור האחרון ארבע או חמש חברות טכנולוגיות בשווי מיליארד דולר", כך קבע אתמול נועם ברדין, מנכ"ל חברת Waze שנמכרה בקיץ האחרון לגוגל תמורת כמיליארד דולר. ברדין התייחס בנאומו למחקר של קרן קאובוי ונצ'רז שפורסם בסוף השבוע האחרון באתר TechCrunch.

במחקר מיפתה קרן ההון סיכון את החברות הטכנולוגיות מגובות ההון סיכון שקמו בארה"ב משנת 2003 והגיעו לשווי של מיליארד דולר או יותר. ווייז, היא הישראלית היחידה ברשימה. ברדין אמר את הדברים באירוע של קרן תמורה, שתומכת בתוכניות רווחה וחינוך לנוער בישראל, באמצעות תרומה ליותר מ-100 עמותות.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

אפל חושפת: כל המדינות שהגישו בקשות מעקב אחרי המשתמשים

לקראת הנפקת טוויטר: איך חברה בלי רווח שווה 20 מיליארד דולר?

נועם ברדין
דניאל בר און

תמורה, שנוסדה לפני עשור על ידי ידין קאופמן, פועלת במודל ייחודי לפיו היא מקבלת מניות בחברות צעירות, ומרוויחה כשהן נמכרות או מבצעות הנפקה בבורסה. מכירת ווייז הביאה לתמורה את המימוש הגבוה ביותר של אופציות מאז נוסדה ובעקבות מכירת החברה ביוני הודיעה תמורה שתתרום חמישה מיליון שקל לחמישה ארגונים שונים.

לצידו של ברדין נשא דברים גם דבו פורקאיאסטה (Debu Purkayastha), מנהל בתחום המיזוגים והרכישות בגוגל. "עד היום גוגל ביצעה ארבע רכישות בישראל וכולן עבדו מצויין. איכות הכשרון שאנחנו רואים כאן היא רכיב מהותי בכך. מבחינתי, האזורים שבהם אני מחפש חברות לרכישה הם קודם כל החוף המערבי בארה"ב, אחרי כן ישראל ואז פינלנד", ציין פורקאיאסטה.

לפי המחקר אליו התייחס ברדין, מחקר שפורסם בהרחבה ב-TheMarker, מאז 2003 רק 0.07% מהסטארט אפים האמריקאיים שבהם השקיעו קרנות הון סיכון הגיעו לשווי של מיליארד דולר או יותר - רק אחת מכל 1,537 חברות. בגלל נדירותן מכנה קאובוי ונצ'רז את חברות מיליארד הדולר "חדי קרן". ברדין ציין שההסתכלות על שנת 2003 כנקודת התחלה לסקר מהותית גם בגלל השוני הגדול בין הכלכלה שקדמה לבועת הדוט.קום ולכלכלה שנוצרה אחריה, וגם בשל השינויים הטכנולוגיים שנוצרו, ביניהם מחשוב הענן, מובייל ומודלים שונים של הפצה.

לדברי ברדין, הפרשי הגודל בין הכלכלות של ארה"ב וישראל עשויים היו להסביר את ההבדל בין מספר חברות מיליארד הדולר שצמחו בהן - הכלכלה האמריקאית גדולה לערך פי 50 מהכלכלה הישראלית. אם זאת, ציין ברדין, בשעה שבארה"ב קמו בעשור האחרון 60 אלף חברות סטארט אפ, בישראל קמו 6,000 חברות כאלה. לפי נתון זה, מספר החברות בשווי של מיליארד דולר או יותר שהיו צריכות לקום בישראל שווה לעשירית ממספר החברות המקבילות שקמו בארה"ב - ארבע או חמש חברות ולא אחת.

"קראתי את המחקר הזה מתוך הסתכלות על ההקשר הישראלי. למרות המספר הגדול של חברות שקמות בישראל ביחס לגודל כלכלתה נוצרה כאן חברה אחת כזו ולא חמש. זה האתגר". לטענת ברדין לישראל ולתעשיית ההיי-טק הישראלית הכלים הדרושים כדי להצמיח יותר חברות חד קרן.

צביקה טישלר

"27 מתוך 39 החברות ברשימה קמו בעמק הסיליקון. בישראל קמה אחת. זאת המציאות. החברות האלו לא קמו לא בלונדון ולא בברלין. יש בישראל משהו מיוחד. לעולם אולי לא נהיה סיליקון ואלי, אבל אפשר להגדיל את מספר החברות הגדולות. לצורך כך יש לקבל את הכללים. אחד הדברים החשובים בהקשר הזה הוא שחברות קונסיומר [חברות שמפתחות מוצרים צרכניים, א.ה.] צריכות לעבור לסיליקון ואלי", אמר.

"יש בישראל כיום דור של יזמים שכבר חוו כשלונות והצלחות, גרו תקופות ארוכות בחו"ל, ויש פה אנשי מוצר מצויינים. אנחנו [ווייז, א.ה.] היינו חד הקרן הראשון אבל יש בשוק הישראלי הרבה גורמים שיכולים להביא לצמיחתן של חברות נוספות. למזלה של ישראל תעשיית האינטרנט פה השקיעה את עשר השנים האחרונות בספאם ובהימורים. אלו הם תחומים שדורשים ניתוח מידע רב. היכולת הזאת מהווה היום גורם מבדל. היתרון שלנו הוא שאנחנו לא מפחדים מטכנולוגיה. מה שעשינו בווייז מבוסס על טכנולוגיה עמוקה".

עם זאת, לדבריו, המיקוד בטכנולוגיה הוא בעייתי בהקשר של חברות שמפתחות שירותים צרכניים. "כל ישראלי חושב שהוא היה יכול לפתח אתר כמו טוויטר בסוף שבוע אחד, ושאם הוא היה עושה את זה האתר לא היה קורס כל כך הרבה ולא היינו צריכים לראות את ה-Fail Whale. חברות כמו טוויטר, אינסטגרם ו-Airbnb לא מבוססות על טכנולוגיה. אלו חברות שהצלחתן קשורה יותר לבניית מותג וליכולת לזהות בעיה אמיתית.

"יזם ישראלי שיצא אתמול מ-8200 שיגיד לחברים שלו שהוא מתכוון לעשות יישום לשיתוף תמונות יצחקו עליו. הקסם שקרה בוויז הוא שילוב בין היכולת לזהות בעיה אמיתית ולעשות שימוש בכלים טכנולוגיים. היה לנו גם הרבה מזל, אבל הפונקציונליות של השירות והטכנולוגיה היו חשובות מאוד".

לצד הגורמים שפועלים לטובת השוק הישראלי, ציין ברדין מספר גורמים הפועלים דווקא לרעתו, והעיקרי שבהם הוא המרחק מסיליקון ואלי. "התחרות גרה במרחק של 10 שעות טיסה. אני עברתי לקליפורניה לפני שלוש שנים. אם לא הייתי עושה את המהלך הזה, ווייז לא היתה מה שהיא היום. היכולת לייצר חברות שפועלות גם מקליפורניה וגם מישראל היא קריטית. אם לא נצליח לפתור את בעיית 10 השעות אנחנו בבעיה".

לפי נתוני המחקר של קאובוי ונצ'רז ליזמים משותפים של חברות החד חקרן היכרות מוקדמת ממושכת זה עם זה ב-90% מהמקרים. ליזמיהן של כל החברות ברשימה, פרט לשתיים, היה ניסיון קודם בהיי-טק, ורק לשלוש חברות ברשימה לא היה בצוות המייסדים שותף טכנולוגי. לכמעט 80% מהחברות ברשימה היה לפחות יזם אחד מצוות המייסדים שהקים לפני כן חברה אחרת. כמה מיזמי החברות ברשימה הקימו חברות כבר בגיל בית הספר.

בלומברג

"פורסקוור הוקמה בניו יורק, וקשה לחשוב על מקבילה שהיתה נוסדת בישראל - ניו יורק והיזם שהקים את החברה היו משמעותיים בהצלחתה. עם זאת, באותו האופן, קשה לחשוב על ווייז כחברה שהיתה קמה בסיליקון ואלי על ידי יזם שיצא עכשיו מקולג'. לפי המחקר שהתפרסם הגיל הממוצע של יזמי חברות האינטרנט המצליחות שקמו בארה"ב הוא 34. וויז הוקמה על ידי קבוצת יזמים בני 40 לערך. ניסיון הוא דבר חשוב. הבאנו לחברה את האנשים המצויינים שהכרנו בעבודות קודמות", ציין ברדין.

"העולם משתנה היום לטובתנו. ההיררכיות נעלמות, ומחשוב הענן מאפשר לכולם לעשות הכל. בין השאר הוא אפשר לווייז לעשות את אותם הדברים שחברה כמו נטפליקס עשתה. אנחנו כבר לא בשנות ה-90'. יש מספיק חברות טכנולוגיות טובות בישראל ואנחנו צריכים להגיע לחמש חברות טובות בשווי של מיליארד דולר. ווייז הראתה שחברה ישראלית יכולה להגיע לשווי של מיליארד דולר. עכשיו השאלה היא מתי תגיע החברה הבאה".

לצד ברדין השתתפו באירוע של תמורה, ידין קאופמן, מייסד הקרן, מייסדי ווייז אמיר שנער ואהוד שבתאי, יורם אורון ואהוד לוי מקרן ורטקס שהשקיעה בווייז, עו"ד ניצן הירש ממשרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', היועץ המשפטי שסייע לווייז במו"מ מול גוגל, קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, ויוסי ורדי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#