גייסתם מהון סיכון בתקווה להקים את ווייז הבאה? סיכוי של 0.07% שתצליחו

רק 39 מתוך כ-60 אלף סטארט־אפים שהוקמו בארה"ב בעשר השנים האחרונות, הצליחו לשבור את רף השווי של מיליארד דולר. מחקר של קרן ההון סיכון קאובוי ונצ'רס מצא כי רוב החברות הצליחו בתחום הצרכני, אך אלה שפעלו בתחום הארגוני הניבו רווח גבוה יותר למשקיעים

אור הירשאוגה
אור הירשאוגה

"קריאת מדורי החדשות הטכנולוגיים עשויה ליצור את התחושה שבכל דקה נולד 'ווינר' - אבל המציאות היא שהסבירות להקמת חברה ששוויה מיליארד דולר, נעה בין הסבירות לתפיסת כדור בייסבול מהיציע בזמן משחק לבין הסבירות של פגיעה ממכת ברק". במלים אלה הגדירה באחרונה קרן ההון סיכון האמריקאית קאובוי ונצ’רס ‏(Cowboy Ventures‏) את הסיכוי להקים חברה בשווי מיליארד דולר.

"מועדון החד־קרן" - כך מכנה קאובוי ונצ’רס את חברות הסטארט־אפ מגובות ההון סיכון שהצליחו להגיע לשווי של מיליארד דולר או יותר. הכינוי שלו זכו החברות מוסבר בנדירותן: לפי מחקר שפירסמה הקרן בסוף השבוע האחרון באתר TechCrunch, מאז 2003 רק 0.07% מהסטארט־אפים האמריקאיים שבהם השקיעו קרנות הון סיכון הגיעו לשווי של מיליארד דולר או יותר - רק אחת מכל 1,537 חברות.

בכל שנה במהלך עשר השנים האחרונות, קובע המחקר, קמו בממוצע ארבע חברות מגובות הון סיכון, שהגיעו לשווי של מיליארד דולר או יותר. בין מספרן של חברות המיליארד דולר שקמו בכל שנה לבין מדדי הבורסה קיימת התאמה גסה: ב-2003, סוף תקופת בועת הדוט.קום, קמו ארבע חברות בשווי מיליארד דולר, ואילו ב-2007-2006, שנות שיא בשווקים, קמו שבע ושמונה חברות כאלה, בהתאמה. ב-2008, שנת משבר הסאב־פריים, ירד מספר חברות המיליארד דולר שקמו לשלוש בלבד, ואילו ב-2009, שנה שבה נרשמה התאוששות של הבורסה, קמו חמש חברות כאלה.

בין 39 חברות המיליארד דולר שקמו, רק ישראלית אחת - ווייז. חברה נוספת, פאלו אלטו נטוורקס ‏(Palo Alto Networks‏), הוקמה על ידי היזם הישראלי ניר צוק, ומעורבים בה כמה משקיעים ישראלים, בהם שלמה קרמר. שלוש חברות בלבד הן בעלות שווי של יותר מ-10 מיליארד דולר: פייסבוק , ששוויה הנוכחי כ-122 מיליארד דולר; לינקדאין , ששווי השוק הנוכחי שלה 24.6 מיליארד דולר; ו-Workday, חברה שמפתחת תוכנה מקוונת לניהול כוח אדם, ששווי השוק שלה כיום הוא 13.1 מיליארד דולר.

מטה חברת לינקדאין במאונטיין ויו, קליפורניהצילום: בלומברג

פייסבוק לבדה אחראית לקרוב ממחצית מהשווי הכולל של כל החברות ברשימה - 260 מיליארד דולר. 24 מתוך 39 החברות ברשימה פיתחו שירותי אינטרנט צרכניים, ו-15 הנותרות פיתחו שירותים ותוכנות לארגונים וגופים עסקיים. 11 מבין החברות ברשימה הן חברות מסחר אלקטרוני. הכנסותיהן של 11 חברות נוספות מגיעות מפרסום מקוון או יצירת לידים שיווקיים. שבע חברות ברשימה מציעות תוכנות מקוונות במודל מנויים, ועשר חברות מציעות תוכנות ארגוניות. ההשקעות בחברות המסחר המקוון הן הגבוהות ביותר.

שני שלישים מהחברות ברשימה הונפקו או נרכשו, ושליש נותרו פרטיות. מלבד יוטיוב ואינסטגרם, שנרכשו בתוך פחות משנתיים מיום הקמתן, משך הזמן הממוצע מרגע הקמת החברה ועד להנפקה או מכירה ארוך משבע שנים. משך הזמן עד להנפקה או למכירה בקבוצת החברות שפיתחו שירותים ארגוניים ארוך בממוצע בכשנה ממשך הזמן להנפקה או מכירה בחברות שפיתחו שירותים צרכניים.

השווי הממוצע של תשע החברות שנרכשו הוא 1.3 מיליארד דולר. רוב החברות בקבוצה לא ביצעו פיבוט - שינוי משמעותי של המודל העסקי שלהן או של המוצר - ומרביתן ממשיכות לפתח את המוצר המקורי שלהן.

פייסבוק היא "סופר חד־קרן"

פייסבוק, לפי עורכי המחקר, היא "סופר חד־קרן" - חברה ששוויה גבוה מ-100 מיליארד דולר. "כל גל טכנולוגי משמעותי יצר סופר חד־קרן אחד או יותר", כותבים עורכי המחקר. בשנות ה-90 היו אלה גוגל , ששווי השוק שלה כיום 343 מיליארד דולר, ואמזון , ששווי השוק שלה 164 מיליארד דולר. בשנות ה-80 היתה זו סיסקו, ובשנות ה-70 אפל , אורקל ומיקרוסופט .

חברות טכנולוגיה בארה"ב בשווי של מיליארד דולר ויותר

אינטל מייצגת את הקטגוריה של החברות שקמו בשנות ה-60. "שנות ה-60 סימנו את בואו של עידן השבבים; המחשב האישי נולד בשנות ה-70; בשנות ה-80 נולד העולם המחובר; בשנות ה-90 נוצרה רשת האינטרנט המודרנית; ובעשור הראשון של שנות ה-2000 נוצרו הרשתות החברתיות", מסבירים עורכי המחקר. הם מעריכים שמהפכת המובייל תגדיר את העשור הנוכחי.

ללא פייסבוק, השווי הממוצע של 38 החברות הנותרות ברשימה הוא 3.6 מיליארד דולר לכל חברה. "סטארט־אפים מתחילים את דרכם כרעיונות שאנשים רבים רואים כמשוגעים, טיפשיים או פשוט לא מאוד חשובים. טוויטר, לדוגמה, נתפשה על ידי רבים כחברה שמפתחת פלטפורמה חברתית שנועדה לשיתוף של דברים כמו סוג הכריך שאתה אוכל. רק אחרי הרבה שנים, ומזל יוצא דופן, מגיעות מספר חברות לשווי של מיליארד דולר או יותר".

בשני העשורים האחרונים, חברות הטכנולוגיה שהגיעו לשווי גבוה מ-100 מיליארד דולר היו כולן חברות שפונות לקהל המשתמשים הסופיים - פייסבוק, גוגל ואמזון. הדומיננטיות של החברות הצרכניות רלוונטית לרשימה גם בניכויה של פייסבוק: בניכוי הכנסותיה של פייסבוק, אחראיות 23 החברות הצרכניות ברשימה על כ-60% מהשווי הכולל של החברות. עם זאת, השווי הממוצע של החברות הארגוניות גבוה יותר, והן גם גייסו בממוצע פחות הון, ולכן יצרו תשואה טובה יותר עבור המשקיעים.

בחברות הארגוניות הושקעו בממוצע 138 מיליון דולר, והשווי הכולל שלהן כיום גבוה פי יותר מ-26 משווי ההשקעה הכוללת. בחברות צרכניות, לעומת זאת, הושקעו בממוצע 348 מיליון דולר - פי שניים וחצי לערך מההשקעה הממוצעת בחברות הארגוניות - וכיום הן שוות בערך פי 11 מהשווי הכולל של ההשקעה בהן. בין היתר, כוללת הרשימה שלוש חברות ארגוניות Nicira ,Splunk ו-Tableau, שגייסו פחות מ-50 מיליון דולר. חברות ארגוניות כמו Workday ,ServiceNow ו-FireEye הגיעו לשווי גבוה פי יותר מ-60 מהסכום שהושקע בהן. בסבב הגיוס הראשון לא נמצא הבדל משמעותי בגיוסים בין החברות הארגוניות לאלה הצרכניות.

משרדי חברת זינגה בסן פרנסיסקוצילום: בלומברג

היזמים בוגרים ופועלים יחד

יזמים בגילאי העשרים אמנם אחראים לחלק מההצלחות הבולטות ברשימה, ובראשן פייסבוק, אך את מרבית חברות המועדון הקימו צוותי יזמים בשנות ה-30 לחייהם, שהכירו זה את זה בעבודות קודמות או בלימודים, מרביתם עם ניסיון בתחום ההיי־טק.

מתוך 109 יזמים משותפים של 39 החברות, פחות מחמש הן נשים, ואף לא אחת מהן נשאה בתפקיד המנכ"ל בחברות ברשימה. הגיל הממוצע של היזמים של 39 חברות מיליארד הדולר הטכנולוגיות שקמו בארה"ב בעשור האחרון, לפי המחקר, הוא 34.

יזמי פייסבוק, החברה בעלת השווי הגבוה ביותר ברשימה, היו בני 20, אך יזמי לינקדאין, החברה השנייה בשוויה ברשימה, היו בני 36 בממוצע בעת הקמת החברה, ואילו יזמי Workday, החברה בעלת השווי השלישי ברשימה, היו בני 52 בממוצע בעת הקמתה.

מייסדיהן של חברות שירותים אינטרנטיים שהכנסותיהן מבוססות על פרסום, כמו פייסבוק, טוויטר וטמבלר, הקימו את החברות שלהם בגיל הממוצע 30, בעוד שיזמיהן של חברות מסחר מקוון וחברות תוכנה כשירות היו בני 35 ו-36 בממוצע בעת הקמת החברה בהתאמה. יזמיהן של חברות שפיתחו תוכנות ארגוניות הקימו את החברה בעת שהיו בני 38 בממוצע.

רק ארבע חברות ברשימה - ServiceNow ,FireEye ,RetailMeNot ו-Tumblr - הוקמו על ידי יזם יחיד, אך שוויין הממוצע גבוה מזה של חברות שהוקמו על ידי יותר מיזם אחד. בממוצע לחברות ברשימה שלושה מייסדים, וב-90% מהמקרים ליזמים המשותפים היכרות מוקדמת ממושכת זה עם זה: 60% הכירו בעבודה, ו-46% למדו יחד. חברות שבהן המייסדים הכירו בעבודה משותפת הגיעו לשוויים גבוהים יותר בממוצע מחברות שהוקמו על ידי שותפים שלמדו יחד. רק ארבע חברות ברשימה הוקמו על ידי צוות של יזמים ללא עבר במקום עבודה משותף או היכרות מתקופת הלימודים.

ליזמיהן של כל החברות ברשימה, פרט לשתיים, היה ניסיון קודם בהיי־טק, ורק לשלוש חברות ברשימה לא היה בצוות המייסדים שותף טכנולוגי. לכמעט 80% מהחברות ברשימה היה לפחות יזם אחד מצוות המייסדים שהקים לפני כן חברה אחרת. כמה מיזמי החברות ברשימה הקימו חברות כבר בגיל בית הספר. הרוב הגדול של המייסדים למדו במוסדות אקדמיים מובילים בארה"ב, וביותר משני שלישים מהחברות ברשימה, לפחות מייסד אחד שלמד באוניברסיטאות המובילות בארה"ב.

לכשליש מהחברות היה לפחות מייסד אחד שלמד בסטנפורד, לשמונה מהן היו מייסדים שלמדו בהרווארד, לחמש מייסדים שלמדו בברקלי, ולארבע מייסדים שלמדו ב-MIT. בשמונה מהחברות היה מייסד שנשר מקולג’, מתוכן בשלוש מחמש החברות בעלות השווי הגבוה ביותר - פייסבוק, טוויטר ו-ServiceNow.

76% מיזמי החברות שנשאו גם בתפקיד המנכ"ל, הגיעו עם החברה עד להנפקתה או למכירתה, ו-69% מהם עדיין מכהנים בתפקיד המנכ"ל. "הנתונים האלה מראים הרבה על מייסדי חברות המיליארד דולר, במובן של אורך החזון שלהם, מחויבותם ויכולתם לנהל חברה מכמעט אפס משאבים ועד לחברות שאותן הם מנהלים כיום", נכתב בדו"ח של קאובוי ונצ’רס.

קמפוס האמנות של פייסבוק באזור סן פרנסיסקוצילום: בלומברג

31% מהחברות ברשימה החליפו מנכ"ל לאורך חייהן, ודווקא חברות אלה שוות יותר בממוצע. 40% מכלל החברות הארגוניות ברשימה ביצעו החלפה של המנכ"ל, בעוד 25% מהחברות הצרכניות החליפו מנכ"ל. בכל החברות הארגוניות, המנכ"ל הנכנס היה ותיק בתעשייה, והוא הצטרף לחברה לפני מכירתה או הנפקתה. רק במחצית החברות ברשימה מועסקים עדיין כל המייסדים. בממוצע נותרו בכל חברה שניים מתוך שלושה מייסדים.

"כל החברות ברשימה הן חריגות. הן מהוות 0.07% מהחברות בקצה העליון של השווי. אנחנו לא חושבים שהממצאים במחקר הנוכחי מהווים מעין רשימת מצאי לציד חדי־קרן - למשל, חברות שנוסדו על ידי בני 34, יוצאי Paypal, בעלי תארים מסטנפורד, שהקימו חברות תוכנה בגיל בית הספר", מציינים מחברי המחקר.

עם זאת, לדבריהם, כמה מאפיינים בולטים בשכיחותם: מנכ"לים בעלי תארים טכניים; חברות עם שני מייסדים ויותר שעבדו או למדו יחד; חברות שמייסדיהן בני 30 פלוס, עם ניסיון קודם בזירת הסטארט־אפים. "טוב לזכור שלסיפורי ההצלחה האלה לוקח זמן רב להתבשל, והם דורשים מחויבות ארוכה", נכתב בדו"ח. "אף שתקופות ההבשלה של אופציות הן בדרך כלל ארבע שנים, לסטארט־אפים בעלי השווי הגבוה ביותר ייקח שמונה שנים להגיע להנפקה או למכירה, ובמרבית המקרים המייסדים והמנכ"לים יישארו בחברות עד לאחרי אירוע שכזה. אלה הן גם חברות שנוטות לגייס הון רב - הרבה מעבר לסבב הגיוס הראשון. לצוותי המייסדים של החברות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר בעשור האחרון, היתה היכולת לשתף משקיעים בחזון שלהן במשך שנים בסבבי גיוס רבים, להגדיל את החברה ולגייס עובדים גם בתקופות של פריחה כלכלית וגם בתקופות שפל".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ