המענה של חברות התקשורת לסיבים - לסחוט את כבלי הנחושת עד המגה האחרון - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המענה של חברות התקשורת לסיבים - לסחוט את כבלי הנחושת עד המגה האחרון

טכנולוגיות חדשות מאפשרות לחברות התקשורת למזער השקעות בתשתיות. מה תהיה הטכנולוגיה השלטת להעברת אינטרנט מהיר עד לבית הלקוח - הסיב האופטי של חברת החשמל, כבלי הנחושת של בזק או כבל הטלוויזיה של HOT? הסיבים ינצחו בטווח הארוך, אך בדרך יש חלופות זולות יותר

17תגובות

סיפור מעט משונה מתחולל בימים אלה בסיאטל, ארה"ב, סביב הבחירות לראשות העיר. ראש העיר המכהן, מייק מקגין, רץ לכהונה נוספת בין היתר בשל הבטחתו לקדם פרישת סיבים אופטיים בעיר. הוא מתכוון להרחיב מיזם סיבים עירוני, שכבר פועל ב–14 שכונות בעיר.

אד מארי, המתמודד מולו, זכה לחיזוק לא צפוי כשחברת הכבלים קומקאסט החליטה לתרום לקמפיין שלו אלפי דולרים. על אף טענות עיקשות שהדברים לא ממש קשורים, ברור למדי שקומקאסט תורמת למתמודד על המשרה כדי שאם ייבחר הוא יחסל בשקט את מיזם הסיבים העירוני, או לפחות לא ירחיב אותו.

עולם התקשורת הקווית נמצא בצומת הכרעה אסטרטגי וטכנולוגי: מה תהיה הטכנולוגיה השלטת - סיב אופטי, כבלים או נחושת. בוויכוח הזה מתערבבים גם שיקולים של מהירות גלישה אופטימלית, אך בעיקר של כסף - והרבה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

החברות מתלבטות מהי השיטה היעילה ביותר לספק ללקוחות את צורכי הפס הרחב שלהם מבלי להיכנס להשקעות גדולות מדי שההחזר עליהן יהיה רק בעתיד הרחוק. יש שלוש טכנולוגיות הטוענות לכתר - טכנולוגיית DSL של הרשתות הקוויות בעולם, רשתות שמסתיימות בבית הלקוח בשני כבלי נחושת; רשתות הכבלים ‏("קואקס"‏); ורשתות הסיבים האופטיים.

מה שקורה בעולם קורה ביתר שאת בישראל. באיחור מה אחרי העולם, גם כאן יש תחרות בין שלוש הטכנולוגיות. את DSL מייצגת רשת בזק, HOT עם רשתות הכבלים והשלישית והמסקרנת היא רשת הסיבים של IBC - מיזם פרטי בשיתוף חברת החשמל.

למעשה, כניסת מיזם IBC לשוק עוררה תחרות בתחום התשתיות. בזק ו–HOT הורידו בשנים האחרונות את הגז מדוושת ההשקעות, ואולם מיזם הסיבים שמוקם במהירות בימים אלה, ושאמור להשיק פעילות מסחרית בתחילת 2014, אילץ את שתי חברות התשתית להאיץ שוב את ההשקעות כדי לא להישאר מאחור.

מדובר בקרב של כסף וטכנולוגיה, אבל גם של מסרים ושיווק, מכיוון שלסיב האופטי יש יתרון מיצובי ברור. חברות התקשורת בישראל סופרות כיום כל שקל, ולכן המירוץ נהיה מעניין אפילו עוד יותר.

"יש התפכחות מרעיון הסיבים"

ניר קידר

בתוך כמה שנים חברת IBC עתידה להביא לכל בית בישראל סיב אופטי ‏(FTTH‏). החברה לא בחרה בטכנולוגיה המכונה GPON, שבה הסיב מסתעף ורוחב הפס ברשת מתחלק בין הבתים, אלא בטכנולוגיה של Peer to Peer, שבה כל לקוח מקבל עד הבית "סיב פרטי", שיכול לספק מהירות גלישה של 1 ג'יגה־ביט. לשם השוואה, מהירות הגלישה הממוצעת בישראל היא כ–8 מגה־ביט, כך שהסיב האופטי יאפשר גלישה מהירה יותר מפי 100.

אלא שפרישת הסיבים היא עניין יקר מאוד, ונשאלת השאלה מהם צורכי הגלישה האמיתיים של הלקוחות, ואם יש דרך חסכונית יותר לספק את הרשת ללקוחות.

חברות התקשורת הקווית בעולם מתקשות בתחרות מול חברות הסיבים, שכן הן עדיין מספקות אינטרנט מתחרה על גבי רשת הטלפוניה הוותיקה שלהן. כדי להישאר חלק מהתחרות הן מרחיבות בהדרגה את בסיס הסיבים ברשת, ובמקביל, מחפשות טכנולוגיות חדשות שיכולות לסחוט מקו הנחושת, כלומר מהמייל האחרון לבית הלקוח, עוד ועוד מהירות.

"שימוש בסיב או בנחושת הוא החלטה אסטרטגית שכל ספק צריך לקבל כיום בהתחשב בשיקול הכלכלי. מדובר במשחק אסטרטגי גם בישראל, וכל אחד מחפש מה יכול לנצח", אומר מנכ"ל אלקטל־לוסנט ישראל, חיים טייכהולץ. "בעולם היה טרנד ענקי של סיבים, וכסף שזרם לשם ממדינות וגופים כמו האיחוד האירופי. היתה הבנה שפס רחב חשוב כמו לסלול כבישים, וזה מפתח את הכלכלה.

"יש כיום מעין התפכחות מרעיון הסיבים, כולל אמירה חדשה שאני שומע, שגורסת כי כבלי הנחושת הם לתמיד. להגיע עם סיב עד כל בניין זה בסדר, אבל העלויות הגבוהות של פרישת סיבים הן בתוך הבניינים עצמם. העלות המוערכת היא 1,000 שקל לדירה בודדת - וזה חסם גדול מאוד. רשת הנחושת כבר קיימת, ולטווחים קצרים אפשר להעביר עליה מהירויות גבוהות מאוד", הוא אומר.

לדבריו, באחרונה התברר כי החלפת כל התשתיות באירופה תארך 40–50 שנה. "חברות בגרמניה, בבלגיה ובהולנד שכבר התחילו פרויקט סיבים, הבינו שצריך לספק ללקוחות את הדרישה המיידית לגידול בקצבים. בעקבות כך הן החלו לפתח טכנולוגיות מגשרות".

ה–ADSL סיפק מהירויות של 8–10 מגה־ביט לשנייה, אחר כך הגיעה הטכנולוגיה של VDSL, שיכולה להגיע ל–40–50 מגה־ביט. הדור הבא הוא טכנולוגיה בשם וקטורינג, שניתן להגיע עמה למהירות של 100 מגה־ביט. הווקטורינג היא השלב הבא של שדרוג יכולות הנחושת לקראת המעבר לסיבים אופטיים באופן מלא. בזק החליטה לבצע פרויקט ארצי כזה, בהשקעה משמעותית. הספקיות שלה לפרויקט הן אלקטל־לוסנט ואדתרן.

"100 מגה הוא מספר הזהב", אומר יובל קינן, סמנכ"ל הטכנולוגיה של בזק, על המטרה של החברה, לפחות בטווח הקצר. "VDSL של בזק היא טכנולוגיה בת יותר משש שנים, והווקטורינג היא הקפיצה הבאה - מעין אבולציה שבאמצעותה אפשר לספק 100 מגה. בזק סיימה עם הבדיקות ובימים אלה מתחילים להכניס כרטיסים לארונות בשטח, וכבר רואים שלקוחות בחבילות של 20–30 מגה יכולים לקבל רוחב פס כפול. בצד הלקוח צריך ציוד קצה מתאים, אבל המודמים שאנחנו מספקים כיום כבר תומכים בווקטורינג".

לדבריו, חברות טלקום ותיקות לא מוכנות לוותר על הנחושת. "להחליף את כל הנחושת זה סיפור שאף אחד לא מוכן לעשות. הווקטורינג היא טכנולוגיה שאין כמעט חברת טלקום שלא אימצה אותה".

אתם מוותרים על הסיבים?

"NGN היא רשת סיבים. זה פרויקט שסיימנו והגענו עם סיב לכל רחוב בישראל, וכיום אפשר לקבל 100 מגה גם במדבר יהודה. מה שהמפעילות עושות הוא לקרב כל הזמן את הסיב עד ללקוחות. בפרויקט ה–NGN בזק קירבה את הלקוחות 600–700 מטר בממוצע לכל סיב - אין עוד מפעילה בעולם שהגיעה לזה, ואנחנו ממשיכים לפרוש סיבים לבתים עם יעד של 400 אלף בתים מחוברים בסוף השנה.

"ברור לכולם שהסיב הוא ה–End Game - בסופו של דבר, לכל בית יהיה סיב אופטי, אבל בינתיים העלויות והמורכבויות גדולות מדי. לכן, במקביל לפרישת הסיבים, אנחנו בוחנים כל הזמן אפשרות מבחינת אלקטרוניקה לספק יותר במקטע האחרון. עובדים על ההווה ומכינים את העתיד הקרוב עם רשת Fiber NGN".

מ-100 מגה ל-1,000 מגה

ברור למדי שיעד של 100 מגה כחזית טכנולוגית ושיווקית ישמש את החברות רק לטווח הקצר. הסיב האופטי יספק בלי בעיה ללקוחות 1,000 מגה, או 1 ג'יגה־ביט, של גלישה סימטרית ‏(קצב זהה בהורדת קבצים ובהעלאת קבצים‏). לשם השוואה, ברשתות הקיימות כיום הערוץ העולה אטי פי 10 מקצב ההורדה‏). מה יעשו אז החברות הקוויות? האם אפשר לסחוט מהנחושת עוד קצת?

בארגון התקשורת הבינלאומי ‏(ITU‏) מפתחים בימים אלה את תקן G.fast, שהגדרתו צפויה להסתיים בדצמבר, והוא התקווה החדשה של חברות הטלקום הוותיקות לתחרות מול הסיבים. בתהליך התקנון של תקן G.fast מעורבות כמעט כל הספקיות הקוויות הגדולות של העולם, לצד חברות ציוד ותשתית גדולות. כך, למשל, הענקית הבריטית BT מקיימת ניסוי ראשון ב–G.fast במתקן שלה ליד איפסוויץ'. הניסוי נעשה בשיתוף חברת התשתיות הסינית ווא־ויי, שהיא אולי הפטרונית המובילה של הטכנולוגיה.

בקונסרציום המכובד יש גם נציגות ישראלית - הסטארט־אפ Sckipio, שמפתח שבב לעידן ה–G.fast. מנכ"ל החברה, שמעסיקה 24 עובדים, הוא דודי באום, ממייסדי קופרגייט שנמכרה ב–190 מיליון דולר.

"בקופרגייט היינו מעורבים בפיתוח תקני ADSL ואחר כך VDSL. אנחנו מכירים את העולם הזה טוב למדי, ולכן חיפשנו כיצד לפתור את בעיית ההתקנה של סיב עד הבית, כי מצאנו שהעלויות באמת גבוהות מאוד. באותו זמן התחיל להתפתח תקן ה–G.fast, והחלטנו להיכנס לזה", אומר באום.

"הווקטורינג זה טוב ויפה, אבל עכשיו צריך ללכת לשלב הבא - צריך להגיע ל–1 ג'יגה. G.fast היא טכנולוגיה שצריכה סיב עד למרחק של כ–200 מטר מהלקוח, ומשם היא מתוכננת לספק עד 1 ג'יגה", מוסיף באום. Sckipio גייסה 10 מיליון דולר לפיתוח השבבים שלה, ובאום מבטיח שכבר בשנה הבאה נראה בשוק מוצרים שבהם משולבים השבבים של החברה.

קינן מבזק מאשר שהטכנולגיה החדשה נמצאת כבר על הכוונת בתור אופק שדרוג עתידי במהירויות הגלישה.

גם רשת הכבלים מוכנה לא רע לתחרות מצד הסיבים. הרשת של HOT בישראל מספקת 100 מגה־ביט בגלישה עם יכולת לספק בטווח הקרוב גם מהירות של 300 מגה־ביט. בכנס האחרון שלה הדגימה חברת קומקאסט העברת 1 גי'גה על גבי כבל ‏(בשיתוף Speedbit הישראלית‏).

בפועל, לא כך כך משנה מה יש לכם בבית - סיב, קואקס או נחושת - נראה ש–2014 תהיה שנת מפנה באינטרנט הישראלי, הרבה בזכות מיזם הסיבים, ואחרי שנים של פתיחת פערים מול העולם - מהירויות האולטרה יגיעו גם אלינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#