החממה ליזמי המכשור הרפואי: להיראות טוב יותר - ולעשות מזה גם כסף - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החממה ליזמי המכשור הרפואי: להיראות טוב יותר - ולעשות מזה גם כסף

היזם שמעון אקהויז, שהקים את סינרון, כבר השקיע ב-15 סטארט-אפים בתחום המכשור הרפואי ■ לפני שנה הוא הקים את חממת אלון מדטק ונצ'רס, ועתה הוא מחפש השקעות חדשות ■ "אין עוד מדינה עם כל כך הרבה רופאים יזמים - בישראל המון כישרון, אבל בלי מימון הכל יתייבש"

4תגובות

"להיראות טוב יותר, זו אחת התרופות הכי בטוחות בעולם - יש לה אפס תופעות לוואי", אומר ד"ר שמעון אקהויז, אחד היזמים הסדרתיים הבולטים בישראל בתחום המכשור הרפואי והרפואה האסתטית. "מה יגרום לנו להרגיש טוב יותר מאשר לקום בבוקר ולהיות מרוצים ממה שאנחנו רואים במראה? זה אחד הדברים הכי חשובים מבחינה בריאותית. ההרגשה הכללית גורמת לנו להיות יותר בריאים".

אקהויז, 68, פעיל כבר יותר מ–20 שנה בתחום האסתטיקה הרפואית. את דרכו המקצועית החל בחברת רפאל שבה עבד כפיסיקאי, ואת הונו הראשוני עשה כמייסד יצרנית מכשירי הלייזר הרפואי והאסתטי לומניס ‏(במקור ECS‏). לאחר שפרש מלומניס ב–1999, ייסד את חברת סינרון, מפתחת המכשור הרפואי לטיפולים קוסמטיים, שבראשה הוא עומד עד היום.

אבל אקהויז לא הספיק ליזום, ועד כה השקיע בכ–15 חברות בתחומי הטכנולוגיה הרפואית, שבע־שמונה מהן עדיין פעילות. בין השאר מדובר בטוליפ, העוסקת בתחום ההרזיה ומעסיקה 13 עובדים, רפיד המתמחה בטיפול בשבץ מוחי ומעסיקה תשעה עובדים, וחברת Realview העוסקת בהדמיה רפואית תלת־ממדית ומעסיקה 10 עובדים. לפני כשנה הוא החליט למסד את פעילות ההשקעות שלו בחברות צעירות ולהכניס אותה תחת מטריית החממה הטכנולוגית של המדען הראשי.

בנובמבר 2012 זכה אקהויז בזיכיון להפעלת חממת אלון מדטק ונצ'רס ביקנעם. החממה מוגדרת חממת פריפריה, והיא תשקיע בחברות בתחום המכשור הרפואי. חברות בחממה יקבלו מימון ממשלתי של 2.12 מיליון שקל, 85% ממימון החברה, כשאת ה–15% הנוספים ישקיע הזכיין. את החממה, שתתחיל לקלוט חברות בקרוב, מנהלת ד"ר דפנה חפץ, בעבר מנכ"לית חברת הולכת התרופות טרנספארמה.

עופר וקנין

המבנה של תוכנית החממות יאפשר לאקהויז להגדיל את ההשקעות שלו בחברות בלי להגדיל את הסיכון, באמצעות מינוף כספים ממשלתיים. "זו חממה ייחודית שמוקדשת לשירותי בריאות, ובעיקר לטכנולוגיה ומכשור רפואי. זה תחום שהסיכון בו גבוה מדי עבור משקיע בודד. במסגרת החממה ניתן להיות נועזים יותר ולקחת סיכונים טכנולוגיים, קליניים ושיווקיים", מסביר אקהויז.

חפץ, מנהלת החממה, מוסיפה: "הסיכון הגבוה שמאפשר לנו המימון הממשלתי נותן סיכוי לפתח יותר דברים יוצאי דופן. חשוב לנו הפוטנציאל של החברה - יזמים, טכנולוגיה מעניינת ופורצת דרך ושוק מעניין".

החממה לא מחויבת למכסה שנתית של השקעות. גם לאחר שיעזבו את החממה, כעבור שנתיים, היא תמשיך להיות מעורבת בחברות. בכוונת אקהויז וחפץ לספק ליזמים מעטפת של אנשי מקצוע מנוסים בתחום הקליני, בניית טכנולוגיה, ניהול ופיתוח עסקי - הכל במטרה לסייע להם להפוך את היוזמה הטכנולוגית לעסק.

"אנחנו שונים מרוב החממות - במימון"

אקהויז מתאר מצוקה של חברות בתחום מדעי החיים לגייס הון ולהגיע לשלבי חיים בוגרים. "מצד אחד, הסביבה העסקית בתחום שירותי הבריאות אינה מפותחת מבחינת מימון. מצד שני, נוצר בישראל המון כישרון. אין עוד מדינה בעולם שיש בה כל כך הרבה רופאים יזמים - אבל אם לא יהיה מימון כל הדבר הזה יתחיל להתייבש", הוא מדגיש.

"ליזמים בתחום אין לאן ללכת. הם הולכים לקרנות, אבל הן לא משקיעות בשלבים מוקדמים. רבים מהמשקיעים הפרטיים שמממנים חברות בתחום הרפואי עשו את הונם בתחומים אחרים, ולכן אינם יכולים לספק ליזמים את הידע הנחוץ. אנחנו מקווים לתת ליזמים בחממה את הסביבה העסקית הנדרשת", מפרט אקהויז, שמספר כי רבים מהיזמים בתחום הרפואי בישראל מגיעים מהתעשיות הביטחוניות (אקהויז עבד ברפאל לצד רופאים).

"בעשור האחרון קמו בערך 1,000 מיזמים בתחום הטכנולוגיה רפואית, כולל ביוטק. זה מספר עצום. להערכתי, 70% מומנו בכספי חממות. עם זאת, ההחזרים בתחום היו מאכזבים. הסיבה לכך היא חוסר יעילות של החממות. מרביתן לא היו ממוקדות בתחום הרפואי, ועסקו בתחומים נוספים כמו אינטרנט, תוכנה, תקשורת ואנרגיה. במקביל, הרגולציה בתחום הרפואי נעשתה קשה יותר וההוצאות הכספיות על ניסויים עולות כל הזמן", מפרט אקהויז.

לדבריו, דרישות ההון הגדולות, לעתים של עשרות מיליוני דולרים עוד בשלב הניסויים הקליניים, גורמות לכך שהמשקיעים המקוריים והיזמים נאלצים לדלל מאוד את אחזקותיהם עד שהחברה מגיעה לשלב הבגרות.

כאן, טוען אקהויז, יש לו יתרון: "אנחנו שונים מרוב החממות ביכולת להמשיך במימון. גייסתי בעצמי לחברות שהקמתי יותר מ–100 מיליון דולר מקרנות ומשקיעים פרטיים. בוול סטריט גייסתי יותר מ–600 מיליון דולר. הצלחתי לממן חברות ולהביא אותן לבגרות בלי לדלל יותר מדי את עצמי ואת המשקיעים שלי. אחת הסיבות היא בחירה של פרויקטים מתאימים, וסיבה נוספת היא הרבה מזל - צריך להיות בזמן הנכון, במקום הנכון ועם המוצר הנכון.

"מאז 1999, לאחר שעזבתי את לומניס, התחלתי להסתכל על קומבינציה של השקעות, תרומה וניהול בחברות בתחום הרפואי. בראייה של 14 שנה לאחור, אני מעורב ב–15 חברות בתחום הרפואי - בכולן השקעתי והייתי מעורב, לא רק בתחום האסתטי. זה לא היה מתוכנן מראש. בשנתיים־שלוש האחרונות, כשהתחלתי לנתח מה שקרה, הבנתי שאני מנהל למעשה חממה פרטית בלי שאני נהנה מהיתרונות שנותנת תוכנית החממות של המדען", אומר אקהויז.

חברות שהיה מעורב בהן אמנם קיבלו כספי מדען, בייחוד כאלה בסיכון גבוה, אבל לא מימון של 85%, כפי שמציעה תוכנית החממות. ההשקעות האופייניות של אקהויז עד הקמת החממה היו בסדר גודל של מאות אלפי דולרים, כשההשקעה הגדולה ביותר היתה יותר ממיליון דולר. החברות הוקמו סביב רעיונות של היזמים או כאלה שאקהויז הביא בעצמו.

"תמורה אדירה לתוכנית המדען"

אקהויז מצטרף לדור החדש של חממות המדען שהוקמו לפני שנתיים, לאחר הנהגת ההליכים התחרותיים בהן. בין מפעילי החממות החדשים ניתן למצוא גופים בינלאומיים כמו חברת מחקרי השוק נילסן ותאגיד האצ'יסון, לצד גופים ישראליים גדולים כמו אלביט, קרן ההון סיכון JVP ומשרד הפרסום גיתם/BBDO. המשותף לכולם, מלבד הרצון להיות מעורבים בהשקעות בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים, הוא הכיסים העמוקים שיאפשרו להם לגדל חברות ולהשקיע בהן בהמשך הדרך במידת הצורך.

לחממות המדען יש מאפיין בולט נוסף: מפעיליהן נדרשים, לעתים לראשונה, לשתף פעולה עם גוף ממשלתי בהתנהלות העסקית התחרותית שלהם. "כשאתה בחממה, צריך לדווח על כל הוצאה. יש המון ביורוקרטיה", קובל אקהויז. "המדען עשה תהליך ארוך של בחינה וסינון לפני שקיבלנו את הרישיון - עכשיו צריך להקל בהליכים הביורוקרטיים, כדי שהעסק יזרום. אחד הדברים שהיה לי כיף ב–15 החברות שהייתי מעורב בהן זה שההחלטות היו שלי".

לדברי אקהויז, להשקעה של כספי הציבור בחברות המשתתפות בתוכנית המדען יש תמורה אדירה למדינה. "ההחזר המתקבל מתוכנית המדען הוא מדהים - מהדברים הפשוטים, כמו מס הכנסה. אני גאה בכך שבדברים שיזמתי במשך יותר מ–20 שנה יצרתי 5,000 מקומות עבודה. התוצאה הבלתי ישירה היא אדירה, ואותה לא תמיד קל למדוד", הוא מסכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#