משקיעי בזק יחמיצו? פוטנציאל של מיליארד ש' למיזם הסיבים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משקיעי בזק יחמיצו? פוטנציאל של מיליארד ש' למיזם הסיבים

עם כל הרעש שמיזם הסיבים האופטיים עושה סביב "חיבור הפריפריה" לאינטרנט - הוא בכלל מכוון לקהל העסקי, שם נמצא הכסף הגדול ■ וגם: למה הרפורמה בשוק הקווי תקועה ומהו התחביב החדש של גלעד ארדן?

7תגובות

מיזם הסיבים האופטיים IBC, הפועל בשיתוף חברת החשמל ושיושק בתחילת 2014, פירסם באחרונה את מחיר מוצר הבסיס שלו: 100 מגה־ביט סימטרי ‏(מהירות קבועה בהורדה ובהעלאת קבצים‏) של אינטרנט ב-100 שקל. את הקווים לא ירכשו הצרכנים הסופיים, אלא חברות התקשורת, שימכרו אותם ללקוח כחבילה שלמה.

עם פרסומו החלו לדון בשוק התקשורת אם מדובר במחיר גבוה מדי, כפי שטוענות חברות הסלולר או בעצם מהווה הנחה על מחירי בזק כיום ולכן מדובר בהזדמנות כפי שטוענים אנשי IBC. איציק בן אליעזר, מנכ"ל 018 אקספון, סיכם את עמדתו ואמר: "המחיר הוא לא העיקר. העיקר הוא שהמיזם מתחיל לזוז וחברת תשתית נוספת בונה כאן תשתית נייטרלית. אם לא יהיו להם לקוחות - הם יורידו מחיר".

כתבות נוספות באתר TheMarker:

לפיד על חופשת לידה לגבר: "לא הכסף של אימא שלכם"

האקרים התחזו לאנשי עסקים ישראלים - וגנבו כסף מחשבונות בנק שלהם בחו"ל

אלא שבכל הדיון על מחירי IBC מול מחירי בזק ו-HOT והאם הצרכן ירוויח או לא, נשכח אספקט אחד חשוב. אולי הבוננזה של חברת החשמל היא בכלל במקום אחר: שוק התמסורת לעסקים. אם עסק קטן או בינוני, נגיד משרד עורכי דין, רוצה קו אינטרנט עם מהירות מובטחת וסימטרית, הוא צריך לשלם הרבה כסף.

טס שפלן

מוצר הבסיס בענף התמסורת מכונה E1 ומהירות הגלישה בו היא 2 מגה סימטרי. זה עולה בערך 2,000 שקל בחודש בבזק, 1,500 שקל בסלקום ובספקיות מתחרות לבזק. חברת חשמל תוכל לספק לעסקים את אותו המוצר ‏(וטוב ממנו‏) ב-100 שקל בחודש. שוק התמסורת לעסקים מוערך במיליארד שקל בשנה והוא הולך להיעלם.

חברת הסיבים IBC, עם כל הרעש שהיא עושה על "חיבור הפריפריה", אולי בכלל מכוונת לקהל העסקי. באחרונה חשפנו כי רישיון שני שקיבלה החברה מיועד לספק שירותים ישירות לעסקים ולא במודל סיטוני. לפי הרישיון, כל "גוף שהיקף ההכנסות השנתיות שלו הוא 30 מיליון שקל לפחות ושביקש להקצות לו רוחב פס של 1 ג’יגה־ביט לשנייה", יכול לרכוש שירותים מ-IBC, ו-IBC רואה בו לקוח פוטנציאלי. כלומר המיזם מיועד לשוק הסיטוני ולעסקים הגדולים במשק.

לא זאת בלבד, לפי הרישיון, כל גוף ממשלתי, בין אם מדובר ברשות מקומית או יחידת סמך, יכול להיות לקוח ישיר של המיזם. לכל הגופים האלה IBC תוכל לספק לא רק "צינור" ‏(תשתית‏), אלא גם שירותי תקשורת כמו אספקת אינטרנט, טלפון, שירותי מרכזייה, חיבור סניפים מרוחקים וכדומה. צריך לזכור את זה גם כשמנתחים את סיכויי ההצלחה של המיזם וגם כשבאים להעריך את שווי מניית בזק.

למה הרפורמה בשוק הקווי תקועה?

בניגוד למיזם הסיבים שמתקדם - רפורמת השוק הסיטוני בענף הקווי תקועה. הרפורמה אמורה לאפשר לחברות תקשורת לקנות קווים של בזק ו-HOT. כלומר, היא תאפשר לחברות חסרות תשתית קווית לרכוב על הרשתות הקיימות ולספק שירותים מלאים ללקוח, ובכך היא דומה לרפורמת המפעילים הווירטואליים בסלולר, רק בווריאציה קווית.

כדי שהרפורמה תצליח, צריך משרד התקשורת לנסח שני דברים: תמחור לקווי בזק ו-HOT, וכן ניסוח "תיק שירות". תמחור קו תקשורת היא מלאכה שהמשרד עוסק בה כבר בערך שנתיים, בעזרתה האדיבה של חברת פרונטייר הבריטית ותמורת סכום רב. המספרים כבר מונחים על שולחן השר זמן ארוך, אבל מחכים לתיק השירות, המגדיר את כל הפרטים התפעוליים של הרפורמה: איך מניידים לקוח, תוך כמה זמן, איך פותחים תקלה, מי אחראי לטפל בה ועוד מאות שאלות תפעוליות קטנות שעליהן יקום או ייפול דבר.

במקרה של השוק הסיטוני, תיק שירות אחד לא יספיק מאחר שהוא מורכב משורה ארוכה של שירותים, שכל אחד מהם מצריך תיק שירות נפרד. למשרד התקשורת יש תיק שירות מוכן רק לאחד מהשירותים הסיטוניים ‏(Bitstream Access שמו‏), אבל מה עם כל השאר? "אנחנו במבוי סתום", אומר בכיר בשוק. "איפה שלא יהיה רגולטור נחוש, זה לא יעבוד. צריך לומר את האמת, לנסח את כל הרפורמה הזו כמו שצריך. זה קצת גדול על משרד התקשורת, גם ביחס לכוח האדם המצוי ברשותו וביחס ליחסי העבודה הקלוקלים בו. לכן הרפורמה פשוט תקועה".

הענף הקווי הוא דו־אופוליסיטי ולכן הרפורמה כה חשובה. יש דוגמאות בעולם להצלחת הרפורמה, למשל בבריטניה, שם 39% מהקווים לבית הלקוח הם במודל הסיטוני, ובצרפת השיעור מגיע אף ל-50%. אבל יש גם דוגמאות לכישלון הרפורמה, בהונגריה זה רק 8% מהקווים. האם הרפורמה בישראל תצליח או תיכשל? זה בידיים של שר התקשורת, גלעד ארדן.

מי שמנסה להתקדם במרץ בשוק התקשורת הנייחת היא סלקום, שהכריזה באחרונה על חבילת טלפון קווי ללא הגבלה - חינם לשנה. הפרסומות הלאומיות של החברה, הפעם עם חיילי גולני, והתמחור החינם לשנה הראשונה - לא ממש מזיזים את המחט של חברות הטלפון. אם בודקים נתוני ניידות בין בזק לסלקום לפני תקופת הקמפיין ובמהלכו, רואים שסלקום גייסה יותר מנויים חדשים, אך גם איבדה יותר מנויים וסך הכל אין שינוי מהותי בנתונים. סלקום בחרה שלא להגיב לידיעה.

מפחדים מדו"ח מבקר המדינה

בנובמבר 2012 כתב בלוג התקשורת Thecom כי לפתע, בלי התראה מוקדמת, עלה לאתר משרד התקשורת מסמך רגיש, שבו לראשונה מתפרסם מידע לגבי "תחומי התדרים והטכנולוגיות שבהם פועלות החברות הסלולריות". המסמך עלה בלי הודעה נלווית לתקשורת וגם בלי הסבר או לוח תפוצה. מדוע פורסם המסמך החריג? התשובה הגיעה רק כמה חודשים אחר כך, אז פירסם מבקר המדינה את הדו"ח שלו לאותה השנה עם ביקורת קשה ‏(אם כי לא ראשונה‏) על כך שלמשרד התקשורת אין מושג מה קורה בתחום התדר בישראל והפקרות בניהול הספקטרום ‏(משאב ציבורי‏).

באוגוסט שוב פירסם משרד התקשורת מסמך מיוחד ובו נתחי השוק של חברת דואר ישראל בפעילות הדיוור הכמותי. מעולם לא פירסם המשרד מסמך דומה, וגם הנייר הזה עלה לאתר בלי הסברים כלשהם, הודעה לעיתונות או לוח תפוצה. מה עומד מאחורי הפרסום התמוה? עכשיו אנחנו יודעים. דו"ח מבקר המדינה האחרון שביקר קשות את הרגולציה ‏(או היעדרה‏) על חברת הדואר. בין היתר, נכתב בדו"ח כי למשרד התקשורת אין מושג מהם נתחי השוק של חברת הדואר מול המתחרות שלה. אם כן, בכל פעם שאתם רואים מסמך משונה עולה לאתר משרד התקשורת - תדעו מה חוקר הפעם מבקר המדינה.

ארדן מצטיין בהודעות לתקשורת

בסמוך להחלטה על מינוי נגיד לבנק ישראל, כתב השר ארדן מכתב לראש הממשלה ושר האוצר. ארדן קרא להגביר את התחרות בתחום הבנקאות: "אני פונה אליכם בבקשה כי תסכמו עם המועמד שייבחר על ידכם, שאחד העקרונות המרכזיים אותם יקדם יהיה הכנסת מתחרים חדשים לענף הבנקאות ובתוכם בנק הדואר, שיש לו פוטנציאל עצום לתת שירותים זולים למשקי בית ועסקים קטנים". לא ברור למה לא יכול היה ארדן להעביר את המסר לעמיתיו בישיבת הממשלה הקרובה, אך בכל אופן המכתב לווה בהודעה לתקשורת.

בשבוע שעבר התיישב ארדן השקדן לכתוב עוד מכתב: "ארדן פנה לחברות הסלולר בדרישה לשפר את איכות הכיסוי והקליטה ביהודה ושומרון", וזאת "לאור תלונות ופניות רבות של אזרחים". לא כתוב אם מדובר באזרחים פלסטינים או יהודיים, אך במקביל למכתב, הודעה בנושא יצאה לתקשורת. והנה ארדן יצא בקריאה נוספת, הפעם קרא ארדן לחברת נטפליקס להיכנס לישראל כי הדבר יעודד תחרות בטלוויזיה בישראל. גם הקריאה הזו הודלפה לעיתונות.

בנקודה זו כדאי להזכיר שארדן הוא השר הממונה על הדואר ובנק הדואר בישראל. ארדן הוא גם הממונה על איכות השירותים שמספקות חברות הסלולר, וזה שאחראי על התחרות בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית בישראל. כלומר, כל התחומים שהוא מתריע עליהם נמצאים בתחום אחריותו. כנראה שקל להוציא מכתבים, יותר קשה לעשות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#