מי צריך את זה?

הדיסק און קי גוסס - אבל הטכנולוגיה שלו חיה ובועטת

הוא איבד את מקומו לשירותי הענן, אך "הדיסק און קי לא מת", אומר היזם דב מורן ■ 15 שנה מאז שהומצא הגאדג'ט הישראלי הנפוץ בעולם, הטכנולוגיה שמאחוריו פורחת במוצרים אחרים ■ מורן לא מתחרט על שמכר את אם־סיסטמס - ומקווה שבישראל יצמחו חברות בסדר גודל דומה

אמיתי זיו
אמיתי זיו

"היה לדב טיימינג מדהים. לא יכול להיות טיימינג טוב יותר", משחזר עובד אם־סיסטמס ‏לשעבר את סיפור האקזיט של חברת ההיי־טק הגדולה ושל היזם דב מורן. "כיום הדיסק און קי ‏(DiskOnKey‏) היא טכנולוגיה עם עבר מזהיר מאחוריה. מצד שני, איך היו נראים החיים שלנו בשנות ה-80 בלי הקלטות לטייפים?".

11 דברים שלא ידעתם על דיסק און קי

העובד לשעבר, שמאז בגר והשתלב בתעשייה אחרת לגמרי, מכוון לכך שהדיסק און קי היה מוצר חשוב מאוד ורלוונטי בזמנו - וכיום הוא כבר לא. אבל לא בטוח שזה כל הסיפור: הדיסק און קי ממשיך להימכר בכל העולם, גם כיום, כמעט 15 שנה מאז שהומצא; וסיפורה של אם־סיסטמס ממשיך להיות דלק נרטיבי להיי־טק הישראלי וגם משמש הוכחת היתכנות לכך שניתן להקים בישראל חברות היי־טק גדולות. בנוסף, הכסף מאותו אקזיט ממשיך לממן ולייצר מיזמים חדשים.

דב מורןצילום: עופר וקנין

סיפור ההמצאה של הדיסק און קי על ידי מורן באם־סיסטמס סופר לא פעם, אבל שווה להיזכר בו שוב. מורן רצה בסך הכל להעביר מצגת, וגילה פעם אחת שהמחשב שלו פשוט לא נדלק. אז הוא הבין את הצורך: להיות בעל יכולת לסחוב מצגת פאוור־פוינט בכיס - מה שלא היה ניתן לעשות עד אז.

עד שהדיסק און קי נכנס לחיינו, המדיום המיידי המרכזי לאחסון נייד במחשב היה הדיסקט ‏(Floppy Disk) - התקן פלסטיק צבעוני, בגודל 3.5 אינצ'ים, עם נפח אחסון של 1.44 מגה־בייט; והיה כמובן התקליטור ‏(CD-RW‏), שדרש מחשב עם תוכנה וחומרה לצריבה, שסיפק נפח אחסון של כ-700 מגה־בייט.

הדיסק און קי המסחרי הראשון הכיל בערך פי חמישה זיכרון מהדיסקט, 8 מגה־בייט. כיום, בפחות מ-30 שקל נמכרים דיסקים עם נפח אחסון גדול פי אלף - 8 ג'יגה־בייט. הדיסק און קי נהפך לקומודיטי - מוצר הנסחר בשוק בכמויות גדולות מאוד. כיום את הדיסק און קי מחלקים בכנסים חינם אין כסף לכל דורש. מה קרה בדרך?

טכנולוגיה, מעצם טבעה, נהפכת ליעילה וזולה במהירות גדולה. אנחנו מכירים את זה מכמעט כל מוצר: מעבד, מחשב או טלוויזיה. נפח האחסון על דיסק און קי עלה במהירות, ולא הפסיק לטפס עד היום. החל ב-2013 ניתן לקנות דיסק און קי עד לנפח 512 ג'יגה־בייט - נפח שלא מבייש כל דיסק קשיח. נפח הזיכרון עלה - והמחיר ירד.

אבל לא רק שהטכנולוגיה השתכללה ונהפכה לזולה, גם ערכו של המוצר נשחק. כשהדיסק און קי יצא לעולם, גם המייל שלנו היה מוגבל. תיבת המייל הנפוצה בעולם היתה הוטמייל של מיקרוסופט, ואיפשרה לשמור מידע בנפח של עד 2 מגה־בייט. בעולם כזה, לא ניתן היה לשלוח לעצמך קבצים גדולים, והיה הכרח בהתקן פיסי להעברת קבצים. הדיסק און קי הגיע בדיוק בזמן לענות על צורך אמיתי.

מי צריך כונן אחסון כשיש ענן

אלא שבאפריל 2004 קרה משהו גדול. בראשית אותו חודש הושק בעולם ג'ימייל ‏- שירות הדואר האלקטרוני מבית גוגל. החברה הכריזה כי נפח הדואר בתיבה שלה יהיה 1 ג'יגה־בייט - בערך פי 500 ממה שהציע אז המייל של מיקרוסופט. המספר נשמע אז כל כך מופרך, עד שהיו שחשבו כי זו מתיחת 1 באפריל של גוגל - אבל זו לא היתה בדיחה. אפשר לציין את התאריך הזה בתור הולדת עידן הענן באינטרנט, כי גוגל איפשרה מהרגע הראשון לשלוח בצירוף למייל קבצים של עד 10 מגה־בייט - מה שמאוחר יותר גדל עד ל-25 מגה־בייט. גם נפח האחסון המובנה של ג'ימייל גדל מאז שוב ושוב.

בעולם כזה, מי צריך דיסק און קי? ג'ימייל הושק בתור שירות בטא, אבל בסיס המשתמשים בו גדל במהרה. ב-2008 הושק שירות הענן הפופולרי דרופבוקס ‏(Dropbox‏), ואחריו נולדו עוד שירותי אחסון מתחרים. כל ה"ענניזציה" הזו התחברה בשנים האחרונות לסמארטפונים ולרשתות התקשורת המהירות - והמעגל נסגר. כיום אין יותר כל צורך בהתקן פיסי להעברת קבצים גדולים.

הדרך לאקזיט

אם־סיסטמס הוקמה ב-1989 - ועשר שנים לאחר מכן, באפריל 1999, רשמה את הפטנט על כונן הפלאש ‏(USB Flash Drive) - כך שבעוד חצי שנה בערך הטכנולוגיה של דיסק און קי תחגוג 15 שנה. החברה מכפר סבא לא המציאה את זיכרון הפלאש - הוא כבר היה קיים בעולם זמן רב לפני כן. אלא שבאם־סיסטמס ידעו שבקרוב ייכנס התקן סטנדרטי חדש למחשבים נייחים וניידים, USB שמו. ההתקן יועד לחיבור ציוד היקפי, כמו מדפסות או סורקים. באם־סיסטמס אמרו 'בואו נשים זכרון פלאש על דיסק זעיר ונחבר אותו ל-USB. נייצר תוכנה - כך שהמחשב יזהה את החיבור החדש ממש כמו דיסק נוסף'. זו היתה ההברקה.

המוצר הראשון של החברה הוכרז רשמית בספטמבר 2000, אז גם הוכרז שם המותג, DiskOnKey. החברה הראשונה ששיווקה את הפתרון היתה יבמ. הדיסק און קי נהפך ללהיט היסטרי - פריט שכיח בכיס של כל איש עסקים או סטודנט. ב-2004, המתחרה הגדולה של אם־סיסטמס, סנדיסק, חתמה עמה על הסכם שיתוף פעולה, שהעמיק והלך, עד שב-2006 רכשה סנדיסק את החברה ממורן תמורת 1.55 מיליארד דולר. עד היום, סנדיסק מפתחת מוצרי זיכרון מבוססי פלאש - והיא עדיין המשווקת מספר אחת בעולם של דיסק און קי.

"צריך לתת עבודה גם לאנשי המכירות"

"הדיסק און קי לא מת", אומר מורן. "פגשתי לפני שנה וחצי את סמנכ"ל הקמעונות של סנדיסק, והוא סיפר לי שזו היתה שנת שיא במכירות של דיסק און קי. שאלתי מי קונה כיום דיסק און קי, והוא ענה לי שעכשיו גילו את הדיסק און קי בדרום אמריקה".

אם־סיסטמס היא גם משל על חברות היי־טק גדולות. מורן מזוהה עם גישה בהיי־טק הישראלי, שמסתייגת מאקזיטים מהירים ומאמינה בבניית חברות גדולות, כמו שאם־סיסטמס היתה בזמנה - חברה שבשיאה העסיקה כ-1,000 עובדים: "יש כיום הרבה כותרות על אפליקציות שעושים מהר ומוכרים מהר. אין בזה שום רע, וזה גם מושך את העין, אבל צריך שילוב - שיהיו לצד החברות הקטנות שיש בשפע גם חברות גדולות", אומר מורן.

"חברות קטנות מספקות עבודה למהנדסים, אבל צריך לתת עבודה גם לאנשי לוגיסטיקה ומכירות ועוד עובדים. כשנמכרת חברה ישראלית, אני לא קופץ לשמים. אני שמח עבור המייסדים, אבל לא עבור המדינה. אני אשמח שיצמחו כאן עוד חברות גדולות של מיליארדי דולרים".

על הטענה שאם־סיסטמס נמכרה בתזמון מושלם, אומר מורן: "לא ראיתי במכירה הישג אדיר". הוא מזכיר כי החברה כבר היתה ציבורית, נסחרה בנאסד"ק ומכרה בהיקפים גדולים. "זו חברה שצמחה ממכירות של מיליון דולר בשנה, ל-2 מיליון ואז ל-4 מיליון דולר. ב-1999 היינו עם מכירות של 30 מיליון דולר - הכל בציפורניים. אין הרבה חברות כאלה כיום בהיי־טק הישראלי", טוען מורן.

"הכסף יחזור לקהילה"

"מה היה קורה אם לא היינו נמכרים?" שואל מורן ומשיב: "קשה לדעת, גם כי ב-2008 היתה תקופה של משבר בהיי־טק. אבל באם־סיסטמס היתה לנו טכנולוגיית SSD (Solid State Drive‏) והסכמים עם חברות כמו HP ודל עבורה. זו טכנולוגיה שדי הוזנחה, אבל כיום זה תחום מטורף שחברות שעוסקות בו נמכרות במיליארדים. באנוביט, שנמכרה לאפל - אני לא חושב שהיה משהו שונה מהותית מהטכנולוגיה שהיתה לנו ב-2006, אם היינו ממשיכים אותה".

יש רגשות חרטה?

"מה פתאום. אני רץ קדימה ומקווה לייצר הצלחות לא קטנות. המכירה של אם־סיסטמס איפשרה לי להשקיע בעוד הרבה חברות. הכסף מבחינתי יחזור חזרה לקהילה. אני מושקע כיום ב-15 חברות ומוקף בחבר'ה נפלאים. לא הכל יצליח, אבל אני רואה ניצנים של דברים יפים מאוד".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ