כנס DLD

עתיד העיתונות בעידן המקוון: "תחרות עם פייסבוק ועם אנגרי בירדס"

כך אמר היום ג'יימס ברומלי, בוגר העיתון הדיגיטלי MailOnline, בכנס ה-DLD ■"מי שמדמיין מישהו מתיישב על הספה עם כוס יין ומגזין וקורא אותו כריכה לכריכה - טועה"

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
אמיתי זיו

בכנס האינטרנט DLD שמתקיים בתל אביב הוקדש דיון לעתיד העיתונות בעידן המקוון. מנחה המושב בן רוני, העורך הטכנולוגי של ה-WSJ באירופה, אמר: "קוראים למושב 'עתיד העיתונות' אבל אולי היינו צריכים לשים סימן שאלה אחרי הכותרת הזו. בואו נפתח בשאלה 'מי הבוקר קרא ידיעה חדשותית כלשהי או שמע ניוז ברדיו?'". רוב הקהל הרים את ידו. "ומי מכם שילם על זה?", המשיך רוני ומעטים הרימו את ידם. הוא סיכם: "לפיכך, האתגר ברור".

הדוברים במושב ייצגו אמצעי מדיה שונים ולכן גישות שונות לאתגר העיתונות בעידן הנוכחי, עם נציגות לעיתונות מודפסת קלאסית, עיתונות אונליין וכתיבה מגזינית. ג'יימס ברומלי, בוגר העיתון הדיגיטלי הגדול בעולם MailOnline, שידוע בזכות כיסוי נושאי סלבריטאים וספורט אמר: "אנחנו עיתון האונליין הגדול בעולם ואנחנו מעת לעת לא אופנתיים באופן שבו אנחנו יורים חדשות.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כנס DLDצילום: עופר וקנין

"במדיום שלנו אין פריבילגיה להיות שניים לדווח, ולכן אנחנו לא מתמחים בתחקירים שלוקחים שבועות. אנחנו חייבים להיות מהירים ולפעמים גם לדעת לפני שהדברים קורים, לזהות לאן הדברים הולכים".

קורינה וייזאר מה-Der Tagesspiegel ייצגה עמדה הרבה יותר מסורתית: "אם נוסעים ברכבת המהירה של גרמניה כבר לא רואים אנשים קוראים עיתונאים - הם רק בסמארטפון. אלא שבמטרו של ברלין עדיין אפשר לראות אנשים קוראים עיתון מדופס. אני חושבת שצריך לשאול את עצמך אם אתה רוצה להיות ראשון - ואנחנו לא. אין לנו את הקצב הזה. בעידן הזה של האינפורמציה אנחנו מקום של אמינות: הקורא מכיר את הכתב וסומך עליו שיברור עבורו מידע. הצורך הוא לבנות מותג של אמון".

מדו ונקאראמנן ייצגה את מגזין הטכנולוגיה Wired בבריטניה ואמרה: "הבסיס שלנו הוא קהילה, קהילה של אנשים שמתעניינים במה שאנחנו כותבים וסומכים עלינו. אני חושבת שזו עיתונות שפונה לורטיקל ספציפי - במקרה שלנו טכנולוגיה. מגזינים מתמחים בעיתונות חוקרת, בחשיפות וגם בלקחת סיפורים מורכבים ולפשט אותם עבור האנשים".

ברומלי סיכם ואמר: "מי שמדמיין איך הקורא מתיישב על הספה עם כוס יין ומגזין וקורא אותו כריכה לכריכה - טועה. אני מתחרה בפייסבוק ובאנגרי בירדס. זו התחרות שלנו, כשיש לבן אדם 10 דקות שהבוס לא מסתכל או שהוא מחכה לחברה שלו בתחנת הרכבת עם הסמארטפון, אני מתמודד על הזמן שלו - שייגש אלי".

וייזאר הגנה על העיתונות המודפסת: "למגזין המודפס עדיין יש את היתרון שמי שפותח אותו לא חיפש משהו ספציפי. אתה קונה עיתון ואתה לא יודע מה תקבל ולפעמים אתה מתעניין בסיפור חדש. זו חוויה אחרת, שבעיני היא יותר 'הישענות אחורה' ביחס לעיתונות המקוונת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker