תוכנה במקום ברזלים? מהפכת הענן של רשתות התקשורת עדיין בחיתוליה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תוכנה במקום ברזלים? מהפכת הענן של רשתות התקשורת עדיין בחיתוליה

התחרות הגוברת בסלולר מחייבת את החברות לחסוך בהשקעות. חברות הציוד מציעות להן פתרון: רשתות רזות, שבהן כל השירותים נמצאים בענן ■ אך למרות החיסכון האפשרי, חברות הסלולר עדיין זהירות - וגם בדור הרביעי ליבת הרשת תיבנה בשיטה המסורתית

תגובות

בתחילת אוקטובר כינסה החברה הצרפתית אלקטל־לוסנט מסיבת עיתונאים בכפר סבא, שבה הציגה לראשונה מרכז פיתוח ישראלי חדש שהוקם בשנה האחרונה בהשקעה של 200 מיליון שקל, ומעסיק כ-100 עובדים. מרכז הפיתוח יתמקד בפעילות אחת: Network Function Virtualization, ובקיצור NFV. מה זה בכלל אומר?

רשתות התקשורת שנבנו עד היום מתבססות על ארכיטקטורה מסובכת מאוד. חברות התקשורת קונות “קופסה” אחת שאחראית ל-SMS וקופסה אחרת שאחראית לתקשורת נתונים ‏(data‏), ואחר כך, עם כל שירות שנוסף לרשת, צריך לחבר עוד קופסה - אחת שאחראית לווידאו, אחרת שאחראית לשירותי מוזיקה וכן הלאה. כל רכיב במערכת צריך להתחבר לכל האחרים, ולבסוף הכל צריך להתחבר לקופסה של מערכת חיוב הלקוחות ‏(בילינג‏).

כל המוצרים האלה מגיעים מספקים שונים ועובדים בסטנדרטים שונים, ולכן יש כינוי גנאי למה שקורה בליבת הרשת של כל מפעילת תקשורת: ספגטי. “כדי להשיק שירות רשת חדש נדרש לרוב למצוא עוד מקום וחשמל להכיל עוד קופסאות חדשות, וזה נהפך לאתגר מורכב”, נכתב בנייר עמדה על הנושא שכתב איגוד NFV, שמשותף למפעילות תקשורת הגדולות.

אלא שהעתיד, לפחות כפי שאלקטל־לוסנט מנסה לצייר אותו, מבטיח יותר עבור מפעילות התקשורת. קוראים לזה “רשת בענן”, “וירטואליזציה של הרשת” או פשוט “רשת מבוססת תוכנה” ‏(SDN‏). מדובר על כך שבעתיד הקרוב, כל מפעילה תרכוש שרתים סטנדרטיים, תתקין עליהם פלטפורמה ‏(מה שמקביל למערכת הפעלה בעבור הצרכן הפרטי‏), ומכאן והלאה כל השירותים שהחברה תרצה להוסיף לרשת יהיו פשוט אפליקציות. סמנכ”ל ה-IT רוצה לנסות מוצר חדש לדחיסת וידאו? בבקשה. שיוריד אותו, יתקין וינסה. סמנכ”ל השיווק רוצה להשיק שירות אבטחה חדש ללקוחות עסקיים? בבקשה. הורד, התקן ונסה.

כל השירותים שמגיעים כיום בקופסאות, למשל שירותי סינון הגלישה של Allot או שירות הבילינג של אמדוקס, יכולים להגיע כתוכנה מהענן. הברזלים הייעודיים נהפכים לתוכנה; המוצרים הפיסיים ברשת נהפכים לאפליקציות. זה לא רחוק מאוד ממה שהלקוח הפרטי מכיר מהאייפון שלו - פשוט מורידים אפליקציה. “אנו מאמינים כי רשתות מבוססות תוכנה ‏(SDN‏) ישנו באופן מהותי את עולם הרשתות. ספקי השירות יוכלו לבחור את רכיבי הרשת שברצונם לפרוש בענן”, נמסר מאלקטל־לוסנט. מובן שחלק ממוצרי ליבת הרשת ישמרו בטווח הנראה לעין על מתכונתם המסורתית.

ניר קידר

כל התהליך הזה שעתידות לעבור רשתות התקשורת אינו צריך להפתיע את מי שמצוי בעולם הטכנולוגי. תהליך דומה עבר, למשל, עולם האחסון. ספקיות כמו אמזון החלו לספק אחסון בענן באופן אוטומטי, ויכולת להגדילו או להקטינו מיידית לפי הצרכים.

“חברות הסלולר רבות נמצאות כיום במצב תחרותי כזה שהן משקיעות הרבה פחות בעצמן במחקר ופיתוח, בהמצאת שירותים חדשים”, אומר חיים טייכהולץ, מנכ”ל אלקטל־לוסנט ישראל. “וכאן אנחנו והרשתות החדשות נכנסים לתמונה”.

חברות ציוד התקשורת מתאגדות יחד

מפעילות הסלולר אוהבות את תפישת הרשת החדשנית של NFV. למעשה הרעיון צמח כיוזמה שלהן, וחברות ציוד התקשורת כמו אלקטל־לוסנט נאלצו להיגרר אחריו כדי למנוע מסטארט־אפים זריזים להחליף אותן. באוקטובר 2012 הכריזו חברות הסלולר דויטשה טלקום ובריטיש טלקום על קבוצה חדשה של מפעילות שתקדם תקינה מסודרת ל–NFV. הארגון קיים כנס ראשון בינואר השנה, והמשיך לצרף אליו עוד ועוד חברות תקשורת. כיום חברות בו 52 מפעילות סלולר, ובהן חלק מחברות התקשורת הגדולות בעולם, כמו ורייזון, טלפוניקה, צ’יינה מובייל ואורנג’.

מפעילות הסלולר מאמצות את קונספט הענניזציה של הרשת מכמה סיבות: הפחתה משמעותית בעלויות הציוד ‏(capex‏), מפני שאין צורך לקנות ולהתקין “ברזלים”; הפחתה בעלויות התפעול ‏(OPEX‏) בשל חיסכון בחשמל וכוח עבודה; והשקה מהירה יותר של שירותים וקיצור מעגל החדשנות.

יתרון נוסף הוא הקטנת הסיכון, מכיוון שההשקעה קטנה והפיכה, ומכאן גם הגדלת מספר השירותים שניתן להשיק. החזון גם מדבר על הגברת התחרותיות בין חברות השירותים, כי אם ספק לא מרוצה משירות מסוים שהתקין, הוא יכול להיפטר ממנו ולהתקין את המוצר המתחרה. “תחום ה’ברזלים’ נפתח לשחקני תוכנה חדשים ‏(Pure Software Entrants‏), שחקנים קטנים ואפילו האקדמיה”, נכתב בנייר העמדה של ה–NFV.

איל רשף מ-IMA ‏(איגוד המובייל והמדיה הישראלי‏) מצביע על היבט אחר של המעבר לרשתות ענן - הזדמנות גדולה לסטארט־אפים ישראליים להמציא ולהחדיר שירותים חדשים למפעילות סלולר. “וירטואליזציה של הרשת היא טרנד ברור”, אומר רשף, “והזדמנות מעולה לסטארט־אפים ישראליים. אחרי עולמות הברזלים, אורכית, ECI, ענפים שאנחנו פחות טובים בהם, באלגוריתמיקה אנו טובים. מה שתקע את המפעילות הרבה פעמים היו מחלקות ה-IT. הן מוגבלות במספר הפרויקטים שהן יכולות לעשות בשנה.

"מחלקות ה-IT בנו דיקטטורה של ארכיטקטורה שמבוססת על קיסטום ועל טימטום. המעבר לענן משחרר צוואר בקבוק שיאפשר להרבה שירותים להיכנס לרשת בצורה מאובטחת. זה יאפשר להשיק שירותים ללקוח מהר יותר.

“עולם המפעילות מתחלק לשניים: חברות שמידרדרות ומתמקדות בלספק ללקוח נגישות לרשת, ואחרות - ודווקא השחקנים הגדולים - שמבינות שיש הזדמנויות בשירותי ערך מוסף, ורוצות לצאת מהפוזיציה של ‘אלו שמגישות לך את ה–data’. זה לא יקרה מחר - זו מגמה שייקח לה שנתיים להבשיל - אבל המפעילות הגדולות מבינות שיש שם משהו”.

תן דוגמה לשירות שאעדיף לקנות מהמפעילה ולא מספק צד שלישי.

עופר וקנין

“יש תהליך של נגישות ללקוחות של כל שירותי ה–IT, למשל דרופבוקס ‏(ספקית אחסון בענן‏). לעסק קטן דרופבוקס היא בעיה כי אין לו בן אדם בדרופבוקס, אין לו עם מי לדבר. מהמפעילה הסלולרית שלי דווקא הייתי קונה שטח בענן. אני סומך עליה, יש לי שם נציג שירות. או הקופסה של צ’ק פוינט שיש לי במשרד ואני צריך לעדכן אותה כל כמה זמן - כל הקופסאות בעולם הופכות להיות תוכנה. זה משהו שמפעילה סלולרית יכולה למכור לי כחלק מהחבילה”.

לא עושים ניסויים על חשבון הלקוחות

עם זאת, צריך לזכור שתחום ה-SDN חדש מאוד, ואילו עולם ההנדסה שמרני ובעל מעגלי אימוץ אטיים. יש סיכוי ששיחת הסלולר האחרונה שלכם עברה על מתג בן 15 שנה.

מהנדסי רשת דואגים קודם כל ליציבות השירותים ולאמינות שלהם, ולא יעשו ניסויים על חשבון הלקוחות, כך שהדרך לרשת תקשורת מבוססת ענן ואפליקציות עוד ארוכה. ואכן, מקבלי ההחלטות בחברות הסלולר הרבה יותר סקפטיים.

מהנדס בכיר מענף התקשורת ציין: “הקונספט נשמע מדהים, אבל זה עוד לא ממש קורה. ייקח הרבה שנים עד שחברות סלולר כמונו יעבירו את הליבה של הרשת שלהן לענן. יש דברים שבכל זאת מתחילים לראות, למשל תוכנה כמו Salesforce שמעבירה את מערכת ניהול הלקוחות לענן. אם מקימים שירותי טלוויזיה, יש כבר הרבה מערכות שאפשר לקנות בענן ‏(חברת RayV הישראלית עוסקת בכך - א”ז‏), ויש מערכות בינה ‏(OSS ו-BSS‏) שאפשר לקנות במודל כזה. גם מפעילות וירטואליות הן בעצם מפעילות בענן, אבל אני לא רואה אף חברת סלולר מוציאה את המתג שלה החוצה”.

דורון קורץ, סמנכ”ל ההנדסה של פלאפון, מתייחס גם הוא לסוגיה בספקנות ואומר: “יש סביב SDN הרבה באז עכשיו, בעיקר עקב המרכז שאלקטל־לוסנט פתחו בישראל וגם פעילות מצד סיסקו, ג’וניפר וכל היתר, אלא שהדברים אינם פשוטים עד כדי כך, ויש עדיין בעיה של סטנדרטיזציה.

מה הרעיון של וירטואליזציה? שיש מוח מרכזי אחד שמנהל את המשאבים. אם למשל אתר סלולרי אחד עמוס מבחינת כוח העיבוד שלו, אתר סמוך יעשה בעבורו את העבודה, או שהיא תיעשה באמצעות משאב מרכזי - אלא שזה עדיין לא קורה. מתחילים לראות דברים כאלה. רדוור, למשל, שיש לה מכונות פיסיות לאיזון עומסים, עברה למודל מרכזי, וגם צ’ק פוינט. חלק משירותי הערך המוסף כבר מתחילים לעבור לארכיטקטורה מודרנית, אבל יש שירותים ייעודיים שעדיין פועלים בארכיטקטורה המסורתית”.

אז את הרשת הבאה שלך, רשת LTE, עדיין תבנה כמו ספגטי?

“כפי הנראה, כן”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#