מייסד פיטנגו חמי פרס: "מי שלא משקיע בהון סיכון לא מעודכן"

בקרן החדשה של פיטנגו - בגודל 270 מיליון דולר - השקיעו 4 משקיעים ישראלים בלבד, מתוכם שני גופים מוסדיים ■ עם זאת, בקרן אופטימיים לגבי עתיד ההיי-טק הישראלי ומעריכים ששנת 2014 תהיה שנת הנפקות

ענבל אורפז
ענבל אורפז

"שוק ההיי-טק בישראל מעניין מאוד ובכל העולם תופסים אותו ככזה ובאים להשקיע. רוב הכסף המגוייס בישראל הוא מבחוץ - הגופים הבינלאומיים רואים פוטנציאל הצלחה. נשמח שגם הגופים הישראלים יאמצו אסטרטגיה של יותר חשיפה לתחום הפרייבט אקוויטי בכלל ובתוכו להון סיכון", כך אמר היום רמי קליש, שותף מייסד בפיטנגו .

בתחילת החודש הכריזה פיטנגו - קרן ההון סיכון הגדולה בישראל שגייסה עד היום 1.6 מיליארד דולר - כי השלימה את גיוס ההון לקרן החדשה שלה בגודל 270 מיליון דולר. היום התייחסו השותפים בקרן לראשונה לקרן החדשה במפגש מצומצם עם עיתונאים בהשתתפות השותפים הבכירים בקרן.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כשמייסד Waze אומר: יש לי רעיון לסטארט אפ בשבילך

סמסונג השיקה בישראל שעון סלולרי חכם ואת ה-Note 3

השותפים בפיטנגו: זאב בינמן (מימין)  רמי ברכה, רמי קליש, חמי פרס, צחי הלל ואהרל’ה מנקובסקי
השותפים בפיטנגו: זאב בינמן (מימין) רמי ברכה, רמי קליש, חמי פרס, צחי הלל ואהרל’ה מנקובסקי צילום: יורם רשף

השלמת הגיוס מגיעה בתקופה של פריחה יחסית בהיי-טק הישראלי המתבטאת באקזיטים גדולים ובקבוצה משמעותית של חברות הנמצאות בתהליך לקראת הנפקה. "ההזדמנות לקרנות ההון סיכון הולכת וגדלה כי השווקים גדלים ויש יותר אנשים בעולם במעמד הביניים שצורכים יותר טכנולוגיה. ישראל יכולה לתמוך בזה לא כמדינה שתייצר בעצמה מעמד ביניים, אלא כזו שתביא חדשנות שתתמוך במדינות הגדולות" אמר חמי פרס, שותף מייסד בפיטנגו.

"פיטנגו מציינת 20 שנה לפעילות ההשקעות. עד היום השקענו בלמעלה מ-180 חברות - זה יוצא 9 חברות בממוצע בשנה, או השקעה חדשה בחברה כל 4-5 שבועות בממוצע" אמר פרס. "180 חברות הן כוח כלכלי עצום. הן מייצרות הכנסות משמעותיות ומעסיקות גדולות. מעבר לצד העסקי, אנחנו רואים בזה בניית כלכלה בישראל מוטת ייצוא וטכנולוגיה שזהו האופי הכלכלי שאנחנו חושבים שמדינת ישראל צריכה להוביל" ציין פרס.

"המשקיעים בקרנות שלא לא מפסידים כסף"

עם זאת, גם בקרן החדשה של פיטנגו נוכחות המוסדיים הישראלים מזערית. בקרן החדשה השקיעו ארבעה משקיעים ישראלים בלבד, מתוכם שני גופים מוסדיים ושני אנשים פרטיים, וחלקם בקרן שולי. זאת, על אף המאמצים שנעשו בשנים האחרונות לרתום את הגופים המוסדיים בישראל להשקעות בקרנות הון סיכון מקומיות, כולל תוכנית ממשלתית שנועדה לטפל בנושא.

"ההשקעות של המוסדיים הישראלים בקרן הן לא נרחבות. יש בעיה בתפישה במוסדיים את הקרנות הון סיכון: אנחנו יכולים להגיד באחריות שעד היום המשקיעים בקרנות שלנו לא מפסידים כסף. יכול להיות שבקרנות מבציר קשה כמו בשנת 2000 הם יראו תשואה לא מרגשת, אבל הם לא מפסידים כסף. בכל זאת, יש תפישה שהון סיכון נתפש כמסוכן ולא אחראי. אי אפשר להגיד שאנחנו גוזרי קופונים - אנחנו עובדים קשה כבר 20 שנה ומתמודדים עם הרבה משברים" אמר פרס.

"תעשיית ההיי-טק הישראלית היא צעירה. אנחנו רואים היום יזמים חדשים עם יכולות בלתי רגילות שלא הכרנו קודם לכן, יש שינוי תרבותי - הריצה אחרי האקזיט משתנה, אנשים רוצים לבנות ערך ויש שווקים הרבה יותר גדולים. שימוש חכם באינטרנט סוגר את הפערים בין החברות הישראליות והאמריקאיות - אם יש לך מוצר טוב תקבל תהודה עצומה באינטרנט. בסך הכל, מי שלא משקיע בהון סיכון באיזה מקום - זה להיות לא מעודכן, להיות טיפה מאחור. לא צריך לשים את כל הכסף בהון סיכון, אבל צריך להשקיע יותר. אנחנו מרגישים שיש שינוי ויש יותר נכונות ללכת ולהשקיע אצל המוסדיים הישראלים" אמר פרס.

שותפו של פרס, רמי קליש הוסיף כי "גם אצל המוסדיים יש הערכה למה שקורה בתעשיית ההיי-טק הישראלית ולתפקיד של קרנות ההון סיכון. הם צריכים כנראה לעבור עוד שינוי ולהבין שהמחוייבות בסוג הנכסים הזה הוא לטווח ארוך. ההון סיכון הוא אולי אחד התחומים הכי פחות מסוכנים כי היסטורית הקרנות הטובות מרוויחות כסף, אבל זה לוקח זמן כי אתה בונה ערך - אתה מתחיל מכלום וגומר בחברה ששווה מאות מיליוני דולרים. זה לוקח זמן, זו לא מניפולציה פיננסית מהירה"

חמי פרס, מייסד קרן ההון סיכון פיטנגו
חמי פרסצילום: דן קינן

משקיעים ראשונים מאסיה

בקרן החדשה הצטרפו לפיטנגו, בנוסף למשקיעים וותיקים שהשקיעו גם בקרנות קודמות של פיטנגו שמהווים את החלק הארי בקרן, גם משקיעים חדשים מהמזרח הרחוק. ההחלטה לצרף אותם איפשרה לקרן להתמודד עם התכווצות ההשקעות באפיק ההון סיכון של הגופים האמריקאים בעקבות המשבר הכלכלי.

"ב-2008 היה משבר פיננסי עצום וחלק גדול מהמשקיעים ספגו מכות קשות שגרמו להם לשנות את האסטרטגיה ואת אפיקי ההשקעה. כשיצאנו לגייס את הקרן ב-2012 ראינו שחלק מהמשקיעים יצאו לחלוטין מהמשחק, חלק החליטו לצמצם את כמות ההשקעות שלהם ולהשאר צמודים לקבוצות נכסים מסויימות. זה היה בהחלט גיוס אחר מהגיוסים הקודמים - תהליך שונה עם יותר חשיבה ואסטרטגיה ופחות הישענות על הצד המערבי. הלכנו לכיוון האסטרטגי של הבאת משקיעים מהמזרח. זו הייתה החלטה מודעת מתוך תפיסה שחלק גדול מהחברות יצטרכו סיוע במזרח", אמר פרס בהתייחסו לאתגרים איתם התמודדה במהלך גיוס הקרן שנמשך שנתיים.

פיטנגו השקיעה בחמש השנים האחרונות מאמצים ביצירת קשרים עם גופים אסטרטגיים בסין, הודו, קוריאה וטאייוואן וכעת היחסים הבשילו לכדי השקעה בקרן החדשה של פיטנגו. בין המשקיעים, מוסדיים פיננסים וחברות תעשייה אסטרטגיות. "השוק האסייתי הוא שוק צומח שנהיה יותר רלבנטי לחברות פורטפוליו שלנו. השוק האמריקאי חשוב וימשיך לגדול, אבל כמשקיעים גלובאליים אנחנו חייבים להסתכל על השווקים ואנחנו רואים במזרח את ההזדמנות להכנסות לחברות שלנו. המשקיעים שלנו מעוניינים להשקיע בישראל ובקרנות הישראליות על מנת שיוכלו לעזור כשהחברות מגיעות לסין - אותו מודל שהיה לפני 30-20 שנה בין ישראל וארה"ב" אומר אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בפיטנגו.

האקזיטים גדולים יותר

"רואים עליה בשווי החברות באקזיטים האחרונים. היזמים לוקחים היום את החברות לשווי יותר גדול ובונים חברות משמעותיות. כשמסתכלים על 2014 רואים כמות לא מבוטלת של חברות ישראליות שיצאו להנפקה. זוהי מגמת שינוי לאחר שבשנים האחרונות היו יחסית מעט הנפקות" טען פרס בהתייחס למגמות המרכזיות בהון סיכון הישראלי.

אקזיטים גדולים. ווייזצילום: רויטרס

"כדי להגיע לליגה של החברות שנסחרות צריך להיות עם הכנסות ושיעורי צמיחה משמעותיים. חלק מהחברות הולכות בנתיב כפול (dual track) שבמהלכו הן יקבלו הצעות רכישה משמעותיות. קשה מאוד לסרב להצעות מהסוג של ווייז או טראסטיר. כשמסתכלים בפרוטפוליו שלנו על חברות שמתכוננות להנפקה, חלקן דחו הצעות רכישה אטרקטיביות", אמר פרס, בניסיון לאפיין את החברות שנערכות להנפקות בתקופה זו.

"ישנן שתי מגמות בולטות: הכמות והגודל של האקזיטים גדלים. מאז שמכרנו את את אנוביט בקרוב ל-400 מיליון דולר, היו עסקאות כמו ווייז במיליארד. הערכים והכמויות עולים. הטרנד השני הוא שנוצרות חברות גדולות מובילות קטגוריה. אפשר לזהות בשוק ההיי-טק הישראלי 20-15 חברות עם סדרי גודל של מכירות שמתקרב ל-100 מיליון דולר בשנה. זמן רב זה לא היה המצב בתעשייה. כשחברות מגיעות לשלבים כאלה זה נותן את הכוח והביטחון לצאת להנפקה. לכן אני מעריך שב-18 החודשים הקרובים נראה כ-10 חברות מתכוננות לצאת להנפקה" אמר צחי הלל, שותף מנהל בפיטנגו.

הלל ציין כי התחומים החמים להשקעות בשנים הקרובות בהם יבואו לידי ביטוי היכולות הישראליות יהיו תשתיות תוכנה, ביג דאטה, אינטרנט ואד טק. בנוסף, הוא מזהה התעוררות בתחום שעד היום לא משך אליו הון סיכון בישראל - מוצרים צרכניים (קונסיומר) ואינטרנט של דברים, כלומר טכנולוגיות לחיבור חפצים לרשת.

כפי שנחשף ב-TheMarker פיטנגו הקימה במסגרת הקרן החדשה תוכנית להשקעות סיד (בממוצע 250 אלף דולר) מזורזות בחברות צעירות. פרס הסביר כי פיטנגו תנסה לבצע חצי מההשקעות לחברות צעירות (ארלי סטייג') ואת היתר בשלב מאוחר (לייט סטייג').

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ