בלעדי

סמסונג מרחיבה ההשקעה בישראל: "יש לכם יכולות בכל התחומים שמעניינים אותנו"

הצלחת מרכז הפיתוח הישראלי של סמסונג העולמית הביאה את החברה להקים כאן גם חממה מקומית ■ המטרה: "לעזור ליזמים לפתח רעיונות, גם אם הם לא יודעים איך לעשות את זה. המודל הזה יכול להיות יעיל מאוד בישראל, שמלאה ברעיונות חדשניים"

ענבל אורפז
ענבל אורפז

אם אתם מחזיקים סמארטפון בכיס, רוב הסיכויים הם שיצרנית האלקטרוניקה הקוריאנית סמסונג ייצרה אותו: החברה מחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר בשוק הסמארטפונים הישראלי, עם 35% מהמכירות במחצית הראשונה של 2013, לפי חברת המחקר IDC. למרות התפוצה הרחבה, מרבית הישראלים לא יודעים כי רכיבים בסמארטפון שלהם תוכננו והומצאו בישראל.

סמסונג, שמעסיקה 250 עובדים במרכז הפיתוח שלה בישראל, מעדיפה להישאר הרחק מעין התקשורת. הטכנולוגיות הישראליות שמפותחות בסמסונג משולבות בחלק ניכר מהסמארטפונים הנמכרים בשוק, וכל הנראה, ביניהם נמצא האייפון של אפל. גם את דור הבא של המכשירים שלה מפתחת סמסונג במרכז הפיתוח שלה בישראל.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

שחרור נעים // כך תרוויחו 13 אלף שקל בחודש מיד אחרי הצבא

אריק איינשטיין דורש 175 אלף ש' ממתמודד בבחירות בכוכב יאיר-צור יגאל

עמית ברוך (מימין), שנקר צ'אנדרן, רותי אדרצילום: עופר וקנין

כעת מעוניינת סמסונג להרחיב את הנוכחות שלה בסצינת ההיי־טק הישראלית בשאיפה להכניס לתוך החברה מנועי חדשנות חדשים כחול־לבן. השבוע מבקרת בישראל משלחת של בכירים בחברה ממרכז החדשנות של סמסונג במנלו פארק ‏(עמק הסיליקון‏) וממשרד סמנכ"ל הטכנולוגיות בקוריאה. מטרת המשלחת היא לפגוש סטארט־אפים, יזמים וחוקרים ישראלים שמפתחים טכנולוגיות שעונות על צרכים שהחברה הקוריאנית הגדירה.

בנוסף לליווי שמקבלות חברות בתחילת דרכן על ידי סמסונג, החברה הכריזה כי תקים חממה שתקלוט רעיונות בשלב מאוד מוקדם. החממה היא ראשונה מסוגה שמקימה סמסונג, והיא צפויה להיפתח במחצית הראשונה של 2014.

דיאטה עם סמסונג

במסגרת תוכנית להאצת החדשנות של סמסונג הודיעה החברה הקוראנית בפברואר על הקמת קרן חדשה - קרן קטליסט ‏(Samsung Catalyst Fund‏). הקרן, בגודל 100 מיליון דולר, מתחילה כעת גם להשקיע בישראל. אתמול הודיעה סמסונג באירוע סגור בהשתתפות בכירי ההון סיכון הישראלים וסטארט־אפים מקומיים כי השקיעה בחברת Mantis Vision הישראלית, חברה שמפתחת טכנולוגיות צילום תלת־ממד תנועה. סמסונג, כהרגלה, שומרת על חשאיות ולא חושפת את גודל ההשקעה בחברה, שהוקמה על ידי המנכ"ל עמיחי לובן.

הקרן החדשה של סמסונג מתמקדת בהשקעות בשלבים המוקדמים ‏(סיד וראונד איי‏) ותשקיע מאות אלפי דולרים ועד מיליוני דולרים בכל חברה. מאז הוכרזה, הקרן ביצעה שש השקעות. רותי אדר, ראש קבוצת Open Innovation במרכז הפיתוח של סמסונג בישראל, אחראית על יצירת הקשר עם החברות ואיתור הזדמנויות השקעה. היא הכתובת עבור הסטארט אפים הישראלים שמעוניינים בקשר עם סמסונג. (ליצירת קשר: rutie.adar@samsung.com)

יונג סון, נשיא וסמנכ"ל אסטרטגיה של חטיבת ה-Device Solutions של סמסונג

"כשאתה מעורב בחברות בשלב מוקדם הן זקוקות לעזרה רבה ואנחנו כאן כדי לספק אותה", אומר שנקר צ'אנדרן, סגן נשיא קרן קטליסט. "יותר מהמימון, אנחנו מאמינים שהחברות זקוקות לכלים - כלים לעיצוב, לבניית אבטיפוס ולפתרון בעיות טכנולוגיה. לנו יש מאגר של אנשי חדשנות וטכנולוגיה בכל אחד מהתחומים שהגדרנו כחשובים. אחרי שנעזור לחברות להתבגר ולהגיע להוכחת היתכנות או לאבטיפוס, הן יכולות להשתלב עם היחידה העסקית שלנו. המודל הוא לעזור להן לצמוח לאורך הדרך. כשהחברה מוכנה לגייס יותר כסף, אנחנו מציגים אותה לסמסונג ונצ'רס שעושה השקעות גדולות יותר", מוסיף צ'אנדרן.

ההשקעה הראשונה של קטליסט ב–Mantis Vision משקפת את החזון של סמסונג בקרן החדשה. הקרן מתכוונת להשקיע בחברות בחמישה תחומי טכנולוגיה: אינטרנט של דברים ‏(Internet of Things‏), ענן ודאטה־סנטר, Mobile Health אבטחה ופרטיות וממשק אדם־מחשב. מבין אלה, Mantis Vision משתייכת לקטגוריה האחרונה.

צ'אנדרן מסביר: "Mobile Health הוא תחום חדש שאנחנו נכנסים אליו והוא יהיה תחום גדול. נבחן למשל איך אפשר לבנות טכנולוגיות חיישנים טובות יותר כדי שהמכשיר יוכל לתת לא רק הודעות טקסט ומיילים, אלא יעזור לחיות טוב יותר: אפשר יהיה לקבל מידע על פרמטרים כמו קצב לב, לחץ דם ורמות סוכר, לעזור לאנשים שצריכים דיאטה או לא עושים פעילות גופנית".

למרות המדיניות של סמסונג שלא להגיב לשאלות בנושא רכישות, חברות שסמסונג תלווה משלב הרעיון שיפתחו טכנולוגיה שתשולב במוצריה יהיו מועמדות טבעיות לרכישה עבורה כשיגיעו לבשלות או שיוכלו להפוך לשותפות של סמסונג.

אחרי אפל, לפני גוגל

לפי סמסונג, המטרה בהקמת החממה היא לאכלס עד עשר חברות בחממה. החברה תקצה שטח ליזמים וחוקרים מהאקדמיה במרכז הפיתוח באזור הבורסה ברמת גן. "אנחנו חושבים שחברות בשלב מאוד מוקדם יכולות להרוויח מאינקיובציה. הכוונה היא לקחת רעיון שיש ליזם או לפרופסור ולעזור להם להתחיל לפתח את הרעיון, גם אם הם לא יודעים איך לעשות את זה. המודל הזה יכול להיות מאוד יעיל בישראל, שמלאה ברעיונות חדשניים. אנחנו אוהבים את ישראל כי יש בה יכולות בכל התחומים שהגדרנו. בישראל יש ספקטרום רחב של יכולות", אומר צ'אנדרן.

לאחר שהן יגיעו לשלב בגרות ועל פי צורכי ההון שלהן, החברות יהפכו מועמדות להשקעה על ידי קרן קטליסט. בניגוד לתוכניות חממה או אקסלרטורים ‏(תוכניות האצה‏), שבהן נקלטות חברות לתקופה מוגבלת ומוגדרת, הייחוד של התוכנית של סמסונג הוא שהחברות לא יוגבלו בזמן בו ישהו בחממה.

הרחבת הפעילות של סמסונג בישראל היא חלק מתוכנית עולמית של החברה להעצים את פעילות החדשנות בתוכה. בשנים האחרונות משקיעה סמסונג בהגדלת פעילות המחקר והפיתוח שלה מתוך הבנה שכך היא תבטיח את היתרון התחרותי שלה. לפי סקר החדשנות הגלובלי של בוסטון קונסלטינג גרופ ל–2013, סמסונג עלתה מקום אחד בדירוג והגיעה למקום השני ברשימה - אחרי אפל. כך סמסונג עקפה את גוגל שירדה מקום אחד בדירוג בהשוואה לשנה שעברה. הוצאות המחקר והפיתוח של סמסונג ב–2012 הסתכמו ב–11 מיליארד דולר - עלייה של 77% בהשוואה ל–6 מיליארד דולר ב–2009. 60.5 אלף איש בחברה עסקו ב–2012 במחקר ופיתוח בהשוואה ל–44 אלף ב–2009 - עלייה של 37%.

סמסונג היא חברה גדולה ועתירת משאבים. למה היא זקוקה לחדשנות שמגיעה מהסטארט־אפים הישראליים ולא יכולה לפתח את הטכנולוגיות העתידיות בעצמה?

צ'אנדרן: "אנחנו מאמינים שסוגים מסוימים של חדשנות יכולים לבוא מתוך סמסונג ואנחנו עושים השקעות גדולות בתחום. לעומת זאת, סוגים אחרים של חדשנות באים מיזמים ומהאקדמיה והשילוב הזה מאוד חזק. החלק החשוב הוא שאנחנו יכולים לעשות את שני הדברים. אם נוכל להביא רעיונות טובים מבחוץ ולשלב את מה שיש בפנים, נבנה מוצרים טובים יותר ונשפר את איכות החיים".

אתם לא פוחדים שתעזרו לגדל חברות מתחילת דרכן ובסוף הן יירכשו על ידי אחת המתחרות שלכם?

"חשוב לפתח טכנולוגיות שפותרות בעיות וחשוב לשמור על יחסים פתוחים שבנויים על אמון ושקיפות כדי שזה יקרה. אם הם רוצים להיות בפלטפורמת המובייל הגדולה בעולם - הם יעבדו אתנו".

"לוקחים חדשנות ומביאים אותה לייצור המוני"

לסמסונג העולמית ישנם 33 מרכזי פיתוח ב-8 מדינות, בהן גם ישראל. המרכז הישראלי מפוצל לשני אתרים: ברמת גן עוסקת סמסונג בפיתוח רכיבים וטכנולוגיה בסיסית ואילו המרכז ביקום ממוקד בתוכנה ושירותים. את ההחלטה של סמסונג להקים מרכז פיתוח בישראל קיבלה החברה לאחר שרכשה את הסטארט אפ טרנסצ’יפ בכ-50 מיליון דולר ב-2007. טרנסצ’יפ פיתחה מערכת ששילבה לראשונה מצלמה על שבב בודד לטלפונים סלולריים.

מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של סמסונג בישראל, עמית ברוך, חושף קצת פרטים לגבי פעילות המרכז: "באופן כללי אנחנו מפתחים מוצרים והמצאות ‏(IP‏) למוצרי הדגל של סמסונג. למשל, אנחנו מפתחים מצלמות למובייל, מצלמות דיגיטליות וחיישנים לתעשיית הרכב. כל מעבד של סמסונג כולל את הטכנולוגיות האלה".

ברוך מסביר כי מרכז הפיתוח בישראל אחראי לכל שלבי הפיתוח הטכנולוגי: "אנחנו מפתחים מוצרים שלמים - כולל העיצוב, וריפיקציה ‏(אימות שבבים‏), נותנים תוכנה, אינטגרציה עם הלקוח ובעצם כל הכלים שמאפשרים ללקוח להגיע לייצור המוני. כתוצר לוואי לכל זה אנחנו גם יוצרים הרבה פטנטים - בשנים האחרונות רשמנו יותר מ-80 פטנטים. אנחנו רואים את עצמנו כמי שלוקחים חדשנות ומביאים אותה לייצור המוני".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ