סטארט אפ סיטי: "תל אביב תהיה הבטא-סייט של העולם"

כוח המשיכה של תל אביב חזק מספיק כדי למשוך לתחומה יזמים טכנולוגיים היכולים לבחור גם בערים המובילות בעולם ■ מנכ"לית מינהלת "עיר עולם": "התחרות שלנו אינה מול הרצליה או חיפה אלא מול לונדון, ברלין וניו יורק"

ענבל אורפז
ענבל אורפז

בזמן שצעירים ישראלים מתלבטים בין תל אביב ליעדים בעולם העשויים לאפשר חיים נוחים יותר, נציגי עיריית תל אביב מסתובבים בעולם ומשווקים לצעירים את עיר החדשנות שבלב אומת הסטארט־אפ. מינהלת “עיר עולם”, שהוקמה כחלק ממהלך שהובילה העירייה ב–2010, פועלת למיצוב ישראל כמרכז עסקים בינלאומי והפיכתה למוקד עולמי לקהילה היזמית־טכנולוגית.

בשבוע הבא יגיעו פעילויות העירייה לשיאן בשבוע עמוס אירועים במסגרת כנס ה–DLD שייערך בעיר. ב”עיר עולם” מבהירים כי התחרות של תל אביב אינה מול ערים כמו חיפה, ירושלים או הרצליה אלא מול לונדון, ברלין, ניו יורק וכמובן עמק הסיליקון. בינתיים היזמים בעיר מתייחסים למהלך של העירייה בעיקר כשיווקי ומיתוגי, והיו מעדיפים לקבל בקלות רבה יותר הטבות בארנונה.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

שיכון ובינוי ביקשה - ועיריית ת"א הכפילה את גובה מעונות הסטודנטים

בטוחים ורווחיים: המודל המצליח של הבנקים השוודיים

כנס DLD תל אביב בשנה שעברצילום: עופר וקנין

“תל אביב היא חד־משמעית עיר הסטארט־אפים. 700 סטארט־אפים יושבים בתל אביב”, קובעת הלה אורן, מנכ”לית מינהלת עיר עולם ותיירות בעירייה ‏(בשנה האחרונה נוסף גם תחום התיירות לפעילות המינהלת‏). התוכנית של העיר ליהפך ל–Startup City כוללת כמה רבדים מרכזיים. הראשון הוא טיפוח סביבה חדשנית ודיגיטלית באמצעות יצירת תשתיות ומרחבים לפיתוח וחדשנות. במסגרת זו הוקמה “הספרייה” - חלל עבודה ליזמים מטעם העירייה, ובקרוב ייפתח גם במתחם עתידים בצפון העיר מתחם ליזמים. בנוסף, העירייה פרשה במסגרת זו רשת אינטרנט אלחוטית ברחבי העיר, כדי להפוך אותה לעיר שנוח להשתמש בה בטכנולוגיות.

אם הסטארט־אפים כבר נמצאים בעיר ועובדים בה, למה יש צורך בגוף עירוני שיעודד אותם להגיע?

“המגזר העסקי יודע לעבוד נהדר. כגוף עירוני או ציבורי צריך לתת את הפלטפורמות למה שהמגזר העסקי לא יכול לטפל בו, למשל הנחות בארנונה או עזרה בסטארט־אפ, יצירת מפגשים תומכים ופתיחת מתחמים כמו ‘הספרייה’ ועתידים. אלו שירותים שאין מי שייתן אותם במגזר העסקי”, אומרת אורן.

הרובד השני שבו פועלת העירייה הוא משיכת קהל בינלאומי לתל אביב באמצעות פתיחת חסמים לכניסה לעיר והנגשתה לקהל העולמי. במסגרת פעילות זו תלבש העיר תל אביב בשבוע הבא את בגדי חג החדשנות, ותתמלא באלפי אורחים שיגיעו לכמה אירועים שייערכו בה במקביל. האירוע המרכזי יהיה ועידת - DLD כינוס בינלאומי שיערך השנה במתחם התחנה. מסביב ל–DLD ייערכו עוד אירועים, כמו ועידת חדשנות ערים שעורכת העירייה. כמו כן תגיע, במימון משרד החוץ, משלחת של 15 יזמים של סטארט־אפים, בהם כאלה ממדינות המזרח הרחוק, כדי להיחשף לסצינת היזמות המקומית.

בנוסף, העירייה שואפת לקרב בין תושבי העיר לבין הסטארט־אפים היושבים בתוכה. לשם כך יזמה העירייה את Open Startup - אירוע שבמהלכו פותחות חברות בעיר את משרדיהן לביקור של הקהל הרחב, כדי שיראה איך נראה סטארט־אפ מבפנים ומהן הטכנולוגיות שמפותחות בדירה השכנה. בשנה שעברה השתתפו בפרויקט 40 חברות, והשנה יעלה מספרן למאה ‏(התאריך לאירוע השנה עדיין לא נחשף‏). האירוע הצטרף ליוזמות דומות שקיימות בעיר, כמו בתים מבפנים ומסעדות מבפנים.

עלות ההפעלה של סטארט-אפ בתל אבי ובעולם

גם בעיריות אחרות כמו חיפה ואשדוד קיימות יוזמות למשוך לשטחיהן סטארט־אפים כדי ליצור מקומות תעסוקה לצעירים ולעודד צמיחה. בחלק מהעיריות ניתנות הטבות לחברות, ובערים אחרות הוקמו תוכניות לסיוע והאצה של הסטארט־אפים. בעוד הערים הללו מתחרות על היזמים הישראלים, עיריית תל אביב מסתכלת החוצה. “עיר עולם” מנסה למשוך משקיעים ויזמים זרים שמתלבטים בין ערי היזמות החמות בעולם שברבות מהן קיימות תוכניות תמריצים למשיכת יזמים, כמו ניו יורק, לונדון, ברלין ומעל כולן - עמק הסיליקון.

“מיתוג זה רק אחד הכלים”

היוזמות שמובילה העירייה במסגרת “עיר עולם” הולמות את הרוח הליברלית והחילונית של העיר שמייחדת אותה בתוך ישראל. כלפי חוץ נראה שפעילותה של היחידה מתמקדת במיתוג ובשיווק תל אביב בעולם, ופחות מכך בהובלת תהליכים שיהפכו את חייהם של היזמים לקלים יותר או ישפרו את התשתיות שמשרתות אותם.

“היחידה שלנו לא עוסקת במיתוג, זהו רק אחד מהכלים. אנחנו עוסקים בפיתוח גלובלי, וזה תהליך אסטרטגי רחב”, מסבירה אורן. “הבשורה שלנו היא החדשנות, הסטארט־אפ, שתל אביב תהיה הבטא־סייט של העולם. החדשנות קיימת בארץ, אנחנו צריכים לבשר אותה לעולם ולהביא אנשים מחו”ל לישראל. המטרה שלי היא להביא מהעולם משקיעים, סטודנטים מהעולם שילמדו פה, הון אנושי משובח - אנשים שיעבדו בסטארט־אפים”.

לפי שעה, הרעיון להפוך את תל אביב למקום קוסמופוליטי שאליו מגיעים מפתחים מכל העולם הוא עדיין חזון רחוק בגלל אילוצים ביורוקרטיים, והשאיפה היא להפוך אותו לאפשרי בהקדם. “עיר עולם” עובדת בשיתוף עם משרד הפנים, משרד הכלכלה, משרד האוצר ושאר הגורמים הרלוונטיים בממשלה על גיבוש אשרת עבודה לזרים שיגיעו לעבוד בסטארט־אפים ישראליים לתקופה מוגבלת, או שיגיעו לתל אביב כדי לגייס צוותים מקומיים לחברות שיקימו. המטרה של העירייה היא לפתוח את ישראל ליזמים מהעולם כדי לייצר צמיחה מקומית ולמשוך השקעות הון סיכון מחו”ל. קידום היוזמה התעכב בינתיים בגלל חילופי הממשלה.

ריכוזי ההיי-טק בתל אביב

“עוד לא אושרה ויזת סטארט־אפ אבל זה בשלב מתקדם. אני מעריכה שהוויזה תוכרז במחצית הראשונה של 2014”, אומרת אורן. בנוסף, הוויזה אמורה להסדיר ביקורי עבודה שוטפים של יזמים ועובדים בחברות טכנולוגיה שכיום חווים לעתים קשיים בכניסה לישראל.

עד היום הדוגמה הבולטת ביותר לסטארט־אפ זר שקבע את מקום מושבו בתל אביב היא Buffer. שלושת יזמי החברה, שהמתינו לקבלת אשרת עבודה בארה”ב, נדדו בין מדינות ובין היתר הגיעו לתקופה של כשלושה חודשים בישראל, שבמהלכה עבדו מחממת ה–Elevator ברחוב אחד העם בתל אביב.

“ליזמי היי־טק שחושבים על מקום לעבוד ולהתבסס בו, אם הם לא יכולים לעבור לניו יורק או לסן פרנסיסקו, הייתי ממליץ על תל אביב. ודאי שלא על לונדון, שם מזג האוויר גרוע. בלונדון ובבריטניה בכלל החשיבה הרבה פעמים ממוקדת מאוד בשוק המקומי. בישראל, מכיוון שהשוק המקומי קטן, החשיבה גלובלית וזה מאוד בריא. האקוסיסטם פה, בדומה לסן פרנסיסקו, טוב מאוד. גילינו בתל אביב משהו שמצאנו גם בסן פרנסיסקו - האפשרות לגלות דברים באופן בלתי מכוון, למשל כשהולכים ברחוב או יושבים בבית קפה. בכל רגע אתה פוגש יזמים אחרים, ואתה יכול להציג להם את הסטארט־אפ שלך ולקבל משוב. לתל אביב יש את זה”, אמר בראיון ל–TheMarker ג’ואל גסקוין, ממייסדי Buffer, במהלך השהות והעבודה בישראל.

אווירה במקום מענק

אז איך משכנעים את היזמים והמשקיעים להגיע לתל אביב? להבדיל מלונדון, שבה יזמים מקבלים מענקים והוקמו קרנות למשיכת חברות לעיר, בתל אביב אין תמריצים משמעותיים למשיכת חברות. הכלי העיקרי למשיכת תשומת הלב הוא עבודת שיווק ומיתוג מאומצת של ההיצע הקיים בעיר במוקדים הרלוונטיים מסביב לעולם. “בתל אביב יש אווירה, מתקיימים אירועים ותומכים בסטארט־אפים. התחושה היא שהחבר’ה הצעירים רצויים מאוד בעיר”, אומרת אורן.

מהם היתרונות היחסיים של תל אביב כעיר סטארט־אפים? איך מוכרים אותה בעולם?

“אנחנו מספרים על כמות ענקית של סטארט־אפים שמרוכזת במקום אחד, על חוסר היררכיה, על החוצפה הישראלית הלגיטימית. על זה שכולם מעורבבים עם כולם - המשקיעים הגדולים והסטארט־אפים הקטנים. מספרים על זה שקיימות בין הסטארט־אפים עזרה הדדית ותמיכה, ויש לגיטימיות בתרבות שלנו להיכשל. בנוסף מדברים על דברים טריוויאליים כמו מזג אוויר ועיר של חוף ים - נתונים בסיסיים שעושים טוב לצעירים. תל אביב גם בטוחה יותר מרוב הערים בעולם. כל אלה דברים מובנים שנותנים יתרון יחסי לתל אביב על פני ערים אחרות”.

התפלגות חברות היי-טק ישראליות והמועסקים בחבות לפי מיקום

אחת היוזמות שאורן מתכוונת לקדם היא לימודי סטארט־אפ. הכוונה היא למשוך למוסדות הלימוד בישראל סטודנטים מהעולם שילמדו מקצועות הקשורים ליזמות, טכנולוגיה וחדשנות ויהיו כ–10% מהתלמידים במוסדות.

אורן מכירה בכך שבעולם תל אביב היא שם נרדף לישראל שפחות מזוהה עם בעיות ביטחוניות, מתיחות אזורית וכוננות מלחמה תמידית. “כשאני אומרת ‘תל אביב’ אני לא מדברת על עיריית תל אביב־יפו אלא על תל אביב רבתי. חולון, בת ים, רמת גן והרצליה הן תל אביב. במובן מסוים אפילו חיפה וירושלים הן תל אביב - יש נמל תעופה אחד במרחק שעה או שעתיים של נסיעה מכל אחת מהן. במושגים בינלאומיים אתה מגיע למרכז אחד של חדשנות. מבחינתנו אין תחרות מול ירושלים או חיפה - הכל מוצר אחד. אם אני אגרום לכך שמישהו יבוא לעבוד בסטארט־אפ בחיפה, זה ישפיע על האקוסיסטם הכולל”, טוענת אורן.

היזמים בתל אביב מעדיפים הקלות בביורוקרטיה על פני מיתוג

היזמים הישראלים אוהבים את תל אביב. עבור רבים מהם, שממילא התגוררו בלב תל אביב, הבחירה להקים בה את הסטארט־אפ שלהם היתה טבעית. הם החלו לגלגל את הרעיונות שלהם באחד מבתי הקפה בעיר, עברו לאחד מחללי העבודה הפרושים מהרצליה ועד דרום תל אביב ולבסוף עברו למשרד קטן בבניין בלב שכונת מגורים.

“החברה שלנו הוקמה בתל אביב מכיוון שהעובדים הראשונים גרו כאן. כיום אני לא רואה אותנו עוברים למקום אחר, מלבד התרחבות למדינות נוספות. האקוסיסטם של עולם הסטארט־אפים מרוכז כאן - המפגשים, הכנסים, הפגישות והאווירה שחשובה לנו בחברה”, אומר יותם כהן, מייסד שותף וסמנכ”ל טכנולוגיות בסטארט־אפ Wibbitz. "לא פעם שמעתי אנשים מדברים על תל אביב כעיר מעולה להקמת סטארט־אפים, לאו דווקא בהתייחסות לישראל”.

עם זאת, הסטארט־אפים היו מעדיפים שתשומת לב רבה יותר תוקדש כדי לעזור להם להתחרות בעולם באמצעות הורדת עלויות. עיריית תל אביב מספקת הטבה ל”בתי תוכנה” שממנה יכולים סטארט־אפים ליהנות. ואולם, היזמים בעיר מלינים שההגדרה ל”בתי תוכנה” מיושנת, ואינה הולמת את רוב הסטארט־אפים הפועלים בעיר, כלומר שההטבות אינן מתאימות לחברות אינטרנט ומובייל שלעתים קרובות אין להן העומק הטכנולוגי הנדרש בהגדרה.

“הוציאו לנו את המיץ במשך ארבעה חודשים כדי לקבל את ההנחה בארנונה”, מספר יזם של סטארט־אפ תל־אביבי. בסופו של דבר החברה קיבלה הטבה בארנונה שהוזילה את העלות ב–40% בהשוואה לתשלום הרגיל לעסקים בעיר. “זה משמעותי - בטח לחברה שמתחילה וגייסה 100–200 אלף דולר. גם אלף או אלפיים שקל משמעותיים בשלב הזה”, מוסיף היזם.

“יש שיפור בארנונה, אולי זה הולך לאט ממה שהיזם היה רוצה אבל היה שיפור. אין מישהו שלא לוקחים יד ביד אם יש בעיות”, אומרת מנכ”לית מינהלת “עיר עולם” הלה אורן בתגובה לטענות הסטארט־אפיסטים. לפי נתוני העירייה, בשלוש השנים האחרונות חויבו 680 חברות לפי התעריף של בתי תוכנה. ואולם, לא ניתן היה לקבל את הנתונים שיראו אם מספר החברות גדל משנה לשנה.

The Gifts Project יזמי הסטארט־אפ התל־אביבי צילום: דודו בכר

“המעורבות של העירייה דווקא טובה. רוצים לשווק את תל אביב כלפי חוץ, אבל גם מביאים את האנשים מבחוץ לפה. אפשר לנצל את זה יותר לפיתוח עסקי - להביא משלחות בתחומים ספציפיים ולהפגיש אותן עם החברות בעיר”, מציע כהן.

“היחידה שלנו לא עוסקת בפיתוח עסקי. יש מינהלת קידום עסקים בעירייה שעוסקת בזה. אנחנו מתלבטים אם אנחנו צריכים להתערב, וגם לומדים מחו”ל מה נכון ומה לא”, אומרת אורן בהקשר זה. כמו כן מציע כהן לתת תמריצים לחברות שמשלבות עובדים מחו”ל.

ערי העולם נלחמות על הסטארט־אפיסטים | אור הירשאוגה

ניו יורק, סן פרנסיסקו, ציריך, הונג קונג - ערי העולם נלחמות על לבם של הסטארט־אפיסטים. מלבד העושר התרבותי שהן מציעות, במקרים רבים הערים מפתות את החברות והיזמים גם באמצעות הטבות.

במקרים מסוימים מאמצי השיווק שלהן מתרחשים ממש כאן, בישראל. כך למשל מנסה ממשלת בריטניה, באמצעות ה–Tech Hub של הקונסוליה הבריטית, לעודד יזמים ישראלים להקים פעילות - בעיקר פעילות שיווק ומכירות - גם בבריטניה.

InvestHK, מחלקת הסחר בממשל בהונג קונג, עורכת בשנים האחרונות תחרות שנתית בין סטארט־אפים שהזוכים בה נהנים מביקור ממומן בהונג קונג וממפגש עם משקיעים ועסקים. השנה השקיעה InvestHK גם בפרסום ייעודי בישראל.

לונדון נחשבת לאחת הערים שמשקיעות את המאמצים הגדולים ביותר בהבאת יזמי סטארט־אפ וחברות טכנולוגיה לעיר. ב–2012 רשמה העיר שתי זכיות גדולות - גם פייסבוק וגם אמזון הכריזו על הקמת מרכזי הפיתוח הראשונים שלהן מחוץ לארה”ב בעיר.

היוזמה האחרונה של מייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק, לעידוד הפעולה של סטארט־אפים בעיר נקראת “We Are Made in NY”, כוללת תוכניות שנועדו לסייע לסטארט־אפים לצמוח ומפרסמת משרות חדשות שנפתחו בסטארט־אפים. לצד יוזמה זו שהיא שיווקית בעיקרה פועלת בניו יורק NYC Seed, זרוע השקעות סיד לסטארט־אפים שהיא שיתוף פעולה בין קרנות פרטיות, תאגיד הפיתוח העירוני ומוסדות אקדמיים.

במפת הסטארט־אפים הישראליים שפועלים כיום בניו יורק שפותחה על ידי גיא פרנקלין, מנהל בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, ועלתה לאוויר בראשית 2013, רשומות כיום יותר מ–150 חברות ישראליות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ