המדריך המלא: כך תסגרו את החלונות של מיקרוסופט ותחסכו מאות שקלים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדריך המלא: כך תסגרו את החלונות של מיקרוסופט ותחסכו מאות שקלים

המחשב השולחני נותר עדיין הממלכה של מיקרוסופט, אך גם זה משתנה ■ מערכות הפעלה פתוחות ושירותי אינטרנט חלופיים מאפשרים גם למשתמשים לא-מתוחכמים לוותר על מערכת ההפעלה ועל חבילת האופיס היקרה של מיקרוסופט, מבלי לוותר על ביצועי המחשב ■ המדריך שיעזור לכם לסגור את החלונות

62תגובות

זרקו ניחוש, ככה מהראש - כמה עולה מערכת ההפעלה חלונות ‏(Windows‏), זו שבטח יש לכם על המחשב? ואם כבר התחלנו במשחק, הנה עוד אחת: כמה לדעתכם עולה תוכנת אופיס, בהנחה שאתם שומרי חוק והתוכנה שברשותכם אינה גנובה.

המספרים עשויים להפתיע. אם השגתם עסקה טובה, מחירן של חלונות 7 או 8 הוא 350 שקל, ומחירה של ערכת אופיס 2013 מלאה ‏(והרי אי אפשר לקנות רק Word למשל‏) מתחיל ב-650 שקל ועשוי להגיע עד ל-1,690 שקל. למחשב אחד. שילמתם על כך עם רכישת המחשב האחרון שלכם. מרבית המחשבים בישראל נמכרים עם מערכת הפעלה מבית מיקרוסופט ורוב הצרכנים מתקינים עליה גם אופיס.

לכתבות נוספות באתר TheMarker

- לתקן את מערכת הכסף - לפני שהיא תהרוס את ישראל

- אתם קונים דירה בפחות ממיליון שקל - המדינה גורפת 7.7 מיליארד שקל

אלא שאפשר גם בלי חלונות. לעתים אפילו כדאי לצמצם את נוכחותה של מיקרוסופט ושליטתה במחשב הנייח שלכם. מדוע? קודם כל בגלל הכסף. מיקרוסופט מוכרת תוכנות יקרות. הסיבה השנייה היא הביצועים. בכמה מהמקרים ולחלק מהיישומים יש מוצרים חינמיים וטובים ממוצרי מיקרוסופט.

מוצר הדגל של מיקורוספט, חלונות 8, הוא מערכת הפעלה בעייתית בעיני רבים וקצב האימוץ שלה בעולם שווה בערך ל-Vista, הכישלון הגדול עד כה מבית מיקרוסופט. במגזר העסקי, אלה שיודעים ויכולים לבחור טוב יותר מהצרכן הפרטי מחוסר הברירה, נתוני האימוץ של חלונות 8 גרועים. לפי חברת SysAid הישראלית, רק 0.53% מהלקוחות הארגוניים הצטרפו לחלונות 8 בחצי השנה שחלפה מיציאתה לשוק, לעומת 11.3% שהצטרפו לחלונות 7. אין פלא, אם כך, שמחשבים עסקיים נמכרים עדיין עם אפשרות להתקין את תוכנת חלונות 7 המיושנת ושלמערכת ההפעלה הזו עדיין יש נתח שוק של 46% מכלל המחשבים, מול 8% בלבד למערכת הכביכול מתקדמת יותר.

סיבה שלישית למעבר היא אידיאולוגית. מיקרוסופט היא מונופול עולמי בתחום מערכות ההפעלה. בשם הגיוון והבחירה, כדאי לפעמים ללכת עם מוצרים חלופיים. זה נכון לכל מוצר, ובטח לגבי מוצרי תוכנה. מיקרוסופט היא חברה שמובססת על קוד קנייני סגור, ומולה משווקים מוצרים מתחרים שנוצרו מתוך תפישה של פתיחות ושיתוף, והטענה הרווחת היא שפתיחות היא המפתח לחדשנות. רבים מאנשי הפיתוח בחברות ההיי-טק, אלה שמבינים בחדשנות, נטשו מזמן את חלונות ועברו למוצרי הקוד הפתוח.

החיים בלי אופיס

נתחיל מאופיס, כי זו התוכנה היקרה יותר מבית מיקרוסופט. אם אין לכם אותה על המחשב, לא נורא. יש שורת חלופות טובות, אבל חשוב לומר: ככל שרמת השימושים מורכבת יותר, נגיד מצגות מסובכות או גרפים, אין ברירה אלא לחזור לתוכנות הקנייניות של ביל גייטס. ברמת השימושים השכיחים יותר - כתיבת מסמך לבית ספר או מצגת פשוטה - יש אלטרנטיבות ראויות.

1. Viewer

תוכנות אופיס עולות הרבה כסף, אבל למיקרוסופט יש תוכנות חינמיות שמאפשרות צפייה בקבצים כאלה, מבלי יכולת לערוך אותם. קוראים לזה Viewer, ויש Word Viewer, יש Excel Viewer ויש Power Point Viewer עבור מצגות. כדאי להתקין את התוכנות הללו, וכך תוודאו שכל הקבצים שמגיעים אליכם נפתחים כמו שצריך.

בלומברג

אם יש לכם מחשב ישן יחסית, יכול להיות שעדיין מותקנת עליו תוכנת Microsoft Works. זהו מוצר שהחברה הפיצה בעבר בחינם עם מחשבים חדשים, ושהיה מעין גרסה רזה של חבילת אופיס, אך מיקרוסופט הרגה את המוצר לפני כמה שנים. למרבית השימושים הבסיסיים - Works מספיקה.

2. LibreOffice

זוהי חבילת התוכנות המתחרה הטובה ביותר לחבילת אופיס, אלא שהיא חינמית ומבוססת על קהילת הפיתוח. החבילה כוללת בין השאר את Writer, המקביל של Word, את Calc, המקביל של אקסל, ואת תוכנת המצגות Impress. הכל דומה לאופיס, כך שזמן ההסתגלות קצר. התוכנה שוקלת כ-200 מגה־בייט, מתאימה לכל מערכת הפעלה, מתעדכנת בתכיפות גבוהה וההתקנה פשוטה ומהירה. גם במקרה זה, עבור רוב השימושים הנפוצים החבילה הזו מספיקה ואף יותר מכך.

3. Google Drive

מה שפעם היה מכונה גוגל דוקס הוא היום חבילת יישומי משרד מלאה של גוגל תחת השם גוגל דרייב. אלא שבניגוד למוצרים שהזוכרו עד כה, אין זו חבילת תוכנות להתקנה על המחשב, אלא שירותים על ענן. המשמעות היא שלא צריך להוריד כלום למחשב, אלא פשוט לגלוש ולהתחיל לעבוד. למעשה, אם יש לכם חשבון ג’ימייל, כל שאתם נדרשים זה ללחוץ על קישוריות הדרייב - ואתם שם.

כתבה זו, אגב, נכתבה בגוגל דרייב. הסיבה היא שלחבילה המשרדית של גוגל יש יתרונות ניכרים על פני זו מיקרוסופט. היתרון המשמעותי ביותר באופיס־של־גוגל הוא השיתופיות. חבורת אנשים יכולה לעבוד על קובץ בו זמנית, כל אחד מהמחשב שלו, להעיר זה לזה ואף לצ’וטט עליו במקביל. יתרון שני הוא שהקובץ תמיד מגובה בענן, תמיד נשמר, לא צריך יותר לעשות S‏+CTRL. אפשר גם לגשת לכל הגרסאות ההיסטוריות של הקובץ, וגם אפשר לגשת לקובץ מכל מחשב, טאבלט או סמארטפון שמחובר לרשת. נגמר העידן של לשלוח לעצמך במייל את הגרסה האחרונה. ויש עוד יתרונות.

מול זאת, יש מקומות שבהם כל החלופות עדיין נכשלות. התמיכה של גוגל דרייב בעברית רחוקה ממושלמת, וברור כי Word של מיקרוסופט הוא מוצר בשל יותר למטרה זו. בנוסף, אם למשל רוצים לעבוד עם פונקציית "עקוב אחר שינויים", בלי Word של מיקרוסופט זה לא תמיד יעבוד.

4. אופיס ענן

גם מיקרוסופט הבינה כי שירותי הענן דוגמאת גוגל דרייב, מאיימים על המודל הותיק של מכירת תוכנה ולכן השיקה מספר שירותי ענן ליישומי משרד. השירות המלא מכונה Office 365 והוא בתשלום והשירות החלקי מכונה Office Web App, הוא חינמי וחלק משירות האחסון של מיקרוסופט: Skydrive. באופיס הענני של מיקרוסופט ניתן לקרוא ולכתוב קבצים, אך מדובר בשירות נחות ביחס לזה של גוגל בהקשר של שיתוף עמיתים, צ'אט מובנה, גישה לגרסאות היסטוריות של הקובץ ועוד. היתרון הגדול של השירות הוא היכולות לפתוח היטב קבצי מיקרוסופט (DOCX, XLSX וכדומה) וזה מקום בו גוגל דרייב נכשלת לעיתים.

החיים בלי חלונות

זה אתגר לא קטן לקנות בישראל מחשב בלי חלונות. מיקרוסופט כזו חברה עוצמתית, עם כזה כוח אדיר על יצרניות המחשבים, שמרבית דגמי המחשבים בישראל נמכרים עם חלונות 8 שמותקנת עליהם מראש. חלק מדגמי המחשבים נמכרים בישראל בלי מערכת הפעלה, ואז הצרכן חופשי להתקין עליו חלופות.

אם כבר מותקנת על המחשב שלכם חלונות וגם אם לא, יש דרכים להתנסות במערכת הפעלה חלופית בלי לבצע שום שינוי בחומרה.

זה כבר פחות טריוויאלי, אבל אפשר להסתדר גם בלי חלונות על המחשב הביתי. לינוקס הוא שם כללי למערכות ההפעלה הפתוחות והחינמיות. יש אינסוף גרסאות של לינוקס שניתן להתנסות בהן גם מבלי להסיר או לפגוע בחלונות, והמוכרת והנפוצה בהן נקראת אובונטו ‏(Ubuntu‏). מעריצי לינוקס מוכנים להישבע שלא רק שמערכת ההפעלה הזו זולה ודמוקרטית יותר, היא גם מהירה בהרבה ויציבה יותר מחלונות. כתבה זו נכתבת על מערכת הפעלה לינוקסאית בשם Puppy Linux, שהיא מהירה באופן מסחרר.

חלופה נוספת שייכת לבית גוגל, שפיתחה מערכת הפעלה בשם ChromeOS. בבסיס מערכת ההפעלה יש לינוקס, אבל החוויה שלה מאוד פשוטה. ChromeOS פשוט מופעלת עם הדלקת המחשב ופותחת דפדפן. וכן, היא מהירה מאוד.

זהו מחשב בפילוספיה חדשה, אולי הפוכה מזו של מיקרוסופט. הוא מבוסס לגמרי על שירותי ענן. המייל בענן ולא על המחשב, גם היישומים המשרדיים בענן, ואפילו האחסון. מכיוון שכך, המפרט של המחשב די בסיסי - המעבדים פשוטים והזיכרון המובנה קטן. זה גורם לכך שהמחשבים הללו זולים במיוחד, החל ב-200 דולר. והם גם קלים, החל בקילו למחשב. שקית חלב.

והנה, אפילו בתקופה שבה כל קטגוריית ה-PC חווה משבר וקריסה, מכירות מחשבי כרומבוק בצמיחה מהירה. המחשב הכי נמכר באמזון הוא כרומבוק מבית סמסונג. קצת כפי שקרה עם אנדרואיד - בהתחלה הצטרפה יצרנית אחת, ואז עוד אחת, ופתאום נפרץ הסכר וכמעט כל יצרניות הסמארטפונים הצטרפו לעולם האנדרואיד - כך משווקים כיום מחשבי כרומבוק של אייסר וסמסונג, אחר כך אסוס וטושיבה הודיעו כי ישיקו מחשבים כאלה ואחריהן הכריזו גם לנובו ודל.

מעט משונה, בלשון המעטה, וגם מרגיז שאף לא יבואנית ישראלית אחת, גם לא חנות מחשבים ואף חברת סלולר, הרימו את הכפפה והתחילה בשיווק מחשב כרומבוק במדינתנו.

מחלקות ה-IT בישראל מתקשות להיפרד// אור הירשאוגה

באופן תיאורטי, למנהלי מערכות מחשוב ארגוניים קל באופן יחסי לוותר על השימוש בתוכנות המשרדיות של מיקרוסופט. אחרי הכל, הם אלה שיושבים עם היד על השלטר וקובעים אילו תוכנות יותקנו על המחשבים, והם גם שאחראים על ההוצאה הארגונית בתחום.

"מהיום כולנו עוברים ללינוקס וחוסכים לארגון עשרות ומאות אלפי דולרים בשנה!", אפשר לדמיין אותם מכריזים. למשתמשים בארגון, גם הנרגנים שבהם, לא יהיו הרבה ברירות. זה מה שמותקן על המחשב. הארגון יוכל להציע קורסי הדרכה למערכת החדשה, לנהל את השינוי באופן מבוקר, אך בסופו של דבר - זה מה יש.

בדו"ח שהגישה ועדה ממשלתית שמונתה ב-2011 ‏("ועדה לבחינת חלופות תשתיתיות למוצרי מיקרוסופט בתחום מערכות שולחניות וכלי האופיס") נקבע כי משרדי הממשלה ברובם המכריע מבוססים על תשתיות מיקרוסופט, הן בתחנות העבודה ‏(קרוב ל-100%‏) והן במערכות ההפעלה בשרתים ובמוצרי התשתית המותקנים בהם ‏(יותר מ-90%‏).

בדו"ח על מעמדו הבינלאומי של הקוד הפתוח שפורסם ב-2010 בידי מכון מחקר ממשלתי של ספרד, CENATIC, דורגה רמת השימוש בקוד פתוח בישראל כנמוכה מזו של 27 מתוך 33 מדינות אירופיות שנסקרו. בשוק הישראלי ניצבים כיום מנהלי מערכות המחשוב כחומה בצורה שמונעת את החלפתן של מערכות מיקרוסופט. ההסברים רבים.

צילום מסך

"המשתמשים התרגלו", הוא אחד מהם. "מי יבטיח לנו את רמות האבטחה בחלופות?", הם שואלים. "ומה יקרה עם תוכנות מקוונות כמו גוגל דוקס כשלא יהיה אינטרנט?", הם מקשים. הסבר נוסף נוגע להתאמה של מערכות התוכנה שפותחו בארגון לתוכנות מיקרוסופט.
צרור הטיעונים האלה, וגם מערכות יחסים ארוכות עם נציגיה של מיקרוסופט לאורך השנים, מבטיחים כי חלונות תמשיך להיות מערכת ההפעלה השלטת בארגונים, או לפחות בחלק של המחשוב הארגוני שנמצא תחת אחריותה של מחלקת ה-IT - חלק יחסי שמצטמצם במהירות עם כניסתם של סמארטפונים ומחשבים אישיים בבעלות העובדים.

למעשה, יותר מכל דבר אחר, ההסברים לקיבעון חלונות ואופיס במחלקות ה-IT ממחישים כי אין להם שום כוונה לותר על מיקרוסופט. לאורך שנים הם ראו בנושא התוכנות המשרדיות בעיה פתורה באופן יחסי, ואין להם רצון להגדיל את המאמצים בתחום, גם אם המהלך יביא לחיסכון משמעותי לארגון.

אחד הטיעונים השכיחים שמעלות מחלקות המחשוב נוגע לעלות הכוללת של המערכת. "מיקרוסופט נתנו לנו עסקה מצוינת. כופפנו להם את הידיים. הם מעולם לא מכרו תוכנה במחירים נמוכים כל כך, ממש בחינם", הם יגידו. טיעונים אלה כמו מתעלמים מכך שרבות מהחלופות הן חינמיות.

"אבל אתם לא מתחשבים בעלות הכוללת של המערכת", הם ידגישו, "תמיכה עולה כסף, פיתוח עולה כסף, התאמות עולות כסף". כל זה נכון, ועדיין לאורך תקופות לא ארוכות פרויקטים למעבר בשימוש בלינוקס מציגים חיסכון רב. ההוצאות ההתחלתיות הגבוהות בהחלפת המערכות מתבטלות לאחר זמן מה מול עלויות הרישוי הגבוהות של מוצרי מיקרוסופט.

בחלק קטן מהמקרים הטענה על כך שהתוכנות של מיקרוסופט ניתנו בחינם נכונות. זה המצב לעתים קרובות ביחידות ההכשרה הטכנולוגיות בצה"ל, באקדמיה ובכמה ממשרדי הממשלה. למוקדי השפעה אלה מספקת מיקרוסופט ישראל תוכנות חינמיות, וכך היא יצרה את אחת ממערכות המחשוב החמימות והסגורות ביותר בעולם. הרווח שייצרו לה אלפי בוגרים של יחידות הצבא הטכנולוגיות והחוגים למדעי המחשב שהוכשרו בסביבות מיקרוסופט, לא יבוא משום הסכם רישוי בתשלום. תוכנות החינם שנתנה החברה מוחלפות לאחר מכן בחוזים בתשלום בכל הארגונים שאליהם יתגלגלו לאחר שירותם הצבאי אנשי היחידות הטכנולוגיות ובוגרי החוגים באוניברסיטה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#