תעשיית ההון סיכון הישראלית עדיין מחכה להתעוררות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשיית ההון סיכון הישראלית עדיין מחכה להתעוררות

עסקות מוצלחות כמו מכירת ווייז מקלות על קרנות ההון סיכון הישראליות לגייס הון - אך עדיין מדובר במשימה לא קלה ■ פיטנגו הוותיקה אמנם השלימה גיוס בהיקף של 270 מיליון דולר, אך זו הקרן הקטנה ביותר שלה עד כה ■ מומחה בענף: "עוד לא חזרנו לימים השמחים של התעשייה"

5תגובות

ההיי־טק הישראלי פורח, לכאורה. עסקות ענק כמו מכירת ווייז לגוגל וההנפקה הצפויה של אאוטבריין, מסתירות את אחת הבעיות הקשות של הענף - הגיוסים הנמוכים של קרנות ההון סיכון הישראליות. על רקע הקושי של הקרנות לגייס כסף ייעודי להשקעה בישראל, הכריזה אתמול קרן פיטנגו כי השלימה גיוס של 270 מיליון דולר לקרן השישית שלה.

הקרן החדשה של פיטנגו היא אחת הקרנות הגדולות שגוייסו בישראל בשנים האחרונות. עם זאת, היא הקרן הקטנה ביותר שפיטנגו גייסה עד היום. הקרנות שגייסה פיטנגו קטנו מאז שהעמידה ב–2000 קרן בגודל חצי מיליארד דולר. מגמה זו מאפיינת את ההון סיכון הישראלי שבשנים האחרונות התכווץ מבחינת מספר הקרנות המקומיות הפעילות בו, סך ההון שהוא משקיע וחלקו היחסי בהשקעות בסטארט־אפים ישראלים.

לפי ההודעה שפירסמה פיטנגו, ההון שגויס יושקע בחברות בעלות פוטנציאל צמיחה ורווחיות גבוהים הפונות לשווקים גלובליים בתחומים: אינטרנט, אפליקציות מובייל, תקשורת, מדעי החיים, מכשור רפואי, ביוטק וננוטכנולוגיה. הקרן תשקיע בחברות בכל שלבי החיים - משלב הסיד המוקדם ועד לחברות בשלב צמיחה והתרחבות.

לפני שנה פיטנגו, של חמי פרס ורמי קליש, הכריזה על סגירה ראשונה לקרן של 150 מיליון דולר וכעת היא השלימה את הגיוס. מהקרן נמסר כי בשל ביקוש יתר הגיוס הוגדל ב–20 מיליון דולר בהשוואה לתכנון המקורי. למשקיעים הוותיקים בקרן הצטרפו משקיעים חדשים בעיקר מאסיה: סין, הודו, טייוואן, קוריאה ויפן. פיטנגו, קרן ההון סיכון הגדולה בישראל, מנהלת כעת 1.6 מיליארד דולר. מאז הסגירה הראשונה של הקרן כבר בוצעו כמה השקעות בחברות כמו טבולה, ריבייזר, Ubimo, מג'נטה מדיקל ו־ורטוס מדיקל.

כאמור, הגיוס של פיטנגו מושלם בתקופה שבה החברות הישראליות נהנות מפריחה יחסית. ווייז יצרה תקדים כשנמכרה לגוגל ביוני במיליארד דולר. העסקה הגיעה שנתיים לאחר עסקות משמעותיות נוספות - כמו מכירת אינטוסל ב–475 מיליון דולר ומכירת XtremIO ב–450 מיליון דולר. אך תג המחיר האגדי ששולם עבור ווייז יצר תיאבון אצל יזמים נוספים שחולמים גם הם על מכירה של חברה בסכום כזה.

עו"ד שרון אמיר
אייל פרידמן

פרט לפיטנגו, גם קרן אלף ‏(Aleph‏), של מייקל אייזנברג ואדן שוחט, השלימה לאחרונה גיוס של 140 מיליון דולר להשקעה בחברות ישראליות. במקביל שורה של קרנות הון סיכון ישראליות נוספות בשלבים שונים של גיוס קרנות חדשות, בהן כרמל, ורטקס, קומרה, ו–Israel Growth Partners של חיים שני ומשה ליכטמן. בשנה הבאה קרנות ישראליות נוספות צפויות לצאת לגיוסי הון, ובהן ג'מיני וג'נסיס. למרות האווירה האופטימית שמייצרות כמה חברות ישראליות גדולות, כמו אאוטבריין, וויקס וקונדואיט, מנהלי קרנות ההון סיכון הישראלים נדרשים לכתת רגליים, לחזר אחרי הגופים המוסדיים הגדולים בעולם ולקוות שהם יצליחו לעמוד ביעד ולהשלים את הגיוס.

"יש דיסוננס בין ההצלחה של החברות הישראליות לחוסר התיאבון של המוסדיים בעולם להשקיע באפיק של הון סיכון", טוען קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC Online. למרות ההישגים של ההיי־טק הישראלי שזוכים לתהודה ציבורית, מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים הישראלים, המנהלים את כספי הפנסיה של אזרחי ישראל ובהם עובדי ההיי־טק, עדיין נמנעים מהשקעה בקרנות הון סיכון.

המוסדיים הישראלים עדיין מפחדים

"יש יחסי ציבור טובים להיי־טק הישראלי כי קורים פה דברים טובים, זו לא תרמית. השוק הישראלי הוא טוב ואינו נופל משום שוק אחר של סטארט־אפים וחדשנות", אומר שימנה. "העדות הטובה ביותר לכך היא שכל הקרנות המובילות בארה"ב פועלות בשוק הישראלי, לחלקן הגדול יש נציגות ולאחרות יש קרן ייחודית לישראל. גריילוק, באטרי, סקויה, אינדקס, אקסל - כולן משקיעות מאות מאות מיליוני דולרים בשוק הישראלי. זה מראה מה ההזדמנות שהם מזהים. הדיסוננס הוא איך מעבירים את המסר הזה למשקיעים המוסדיים ולגופים שיכולים להשקיע בקרנות הון סיכון ומשכנעים אותם לשים את הכסף על השוק הישראלי. הקרנות הישראליות נתקלות בקשיים.
"השאלה היא כמה כסף דרוש להיי־טק הישראלי מקרנות ההון סיכון הישראליות, ואני מעריך שהצורך הוא גיוסי הון של מיליארד דולר בשנה - מחצית מסך ההשקעות שהוא 2 מיליארד דולר בשנה. החשיבות של הקרנות הישראליות היא לא בכמות הכסף שהם משקיעות, אלא לתת ביטחון למוסדיים הזרים שהגיוני להשקיע בישראל", אומר שימנה.

האפקט האמיתי של ווייז

לדברי שימנה, ווייז פרצה תקרת זכוכית. "עד עסקת ווייז, כשישבו מנהלי המיזוגים והרכישות בתאגידים הטכנולוגיים הגדולים עם חברות ישראליות והסתכלו על בנצ'מרקים של של חברות. הם בדקו כמה החברה שווה, מה העסקות הקודמות, מה המכפילים ומה השוויים שקיבלו - הסתכלו על עסקות של 200–250 מיליון דולר. העסקה של XtremIO ואחריה מכירת אינטוסל גרמו לאנשים לשפשף עיניים, ראו חברה שגייסה 23 מיליון דולר נמכרת ב–450 מיליון דולר. אלה החזרים פנומנליים שלא ראינו בישראל. אז התחילו גם לדבר על קונדואיט ומובילאיי וחברות אחרות ששוות מיליארד דולר וצפונה.

קובי שימנה, מנכ"ל IVC
דודו בכר דודו בכר

"למנהלים בקרנות הון סיכון הישראליות היה תפקיד חשוב כשהם נתנו לחלק מהיזמים אוויר לנשימה ואיפשרו לקבל לפני האקזיט מעט כסף לסגירת משכנתא למשל. זה האפקט האמיתי של ווייז - ליזם היה את אורך הנשימה להגיד 'ב–200 מיליון דולר אני לא מוכר את החברה'. צריך הרבה אומץ לבוא למישהו ששם הצעה על השולחן ולומר שזה שווי נמוך יותר. רואים חברות כמו אאוטבריין ופריים סנס שמסרבות לצ'קים של מאות מיליונים. יש כיום עשרות חברות ישראליות שאומרות 'לא' ובונות חברות ורוכשות חברות" אומר שימנה.

בתקופה האחרונה חברות ישראליות גייסו סכומי כסף משמעותיים יחסית מקרנות הון סיכון - סימן שעשוי להעיד גם הוא על התבגרות התעשייה והרצון לבנות חברות גדולות. ריבייזר, למשל, גייסה 20 מיליון דולר, Check גייסו 24 מיליון דולר וקרדורקס גייסה 40 מיליון דולר.

"ווייז נתנה תיאבון ליזמים להקים חברות גדולות. כבר לא מתביישים לדבר על שווי גבוה לחברות והקרנות מתאימות את עצמן. כשחברה מגייסת הרבה כסף, הציפיות לאקזיט גדלות משמעותית", אומר אהוד לוי, שותף בקרן ורטקס שהיתה בין המשקיעות בווייז ונמצאת גם היא בתהליך גיוס קרן חדשה. בחודשים הקרובים ורטקס צפוייה להשלים גיוס של כ–100 מיליון דולר, חלק מהסכום יושקע על ידי לנובו הסינית.

לטענת לוי, "כל אקזיט גדול נותן לאנשים זריקת עידוד ואווירה חיובית. המוסדיים רואים שזו לא סתם פנטזיה לבנות חברה גדולה. הם ראו שבניהול נכון אפשר להוציא את זה לפועל".

"הלך הרוח הזה מחלחל לכל הכיוונים, אני בטוח שזה מחלחל גם למוסדיים", אומר שימנה. "אם הייתי יו"ר של חברת ביטוח גדולה שקורא בבוקר שחברה ישראלית שהושקעו בה 6 מיליון דולר נמכרה ב–475 מיליון דולר, ויש תעשייה שלמה של חברות ששוות מיליארד דולר ומכניסות כל שנה מיליארדים באקזיטים, הייתי שואל את מנהל ההשקעות שלנו איפה אנחנו בסיפור הזה - לא יכול להיות שאנחנו לא נהיה שותפים בעניין הזה כי זה מייצר ערך אמיתי, כסף אמיתי ותשואות אמיתיות למתחרים שלנו".

לא כולם בתעשיית ההיי־טק שותפים לאווירה האופטימית. "אין התעוררות ואין תור של משקיעים עם צ'קים ביד. השוק עדיין קשה מאוד, גם לקרנות שהראו תשואות וגם בארה"ב קשה לגייס. הגיוס של פיטנגו הוא הישג בתקופה הזו, אני לא חושב שחזרנו לימים השמחים של התעשייה", טוען עו"ד שרון אמיר, שותף בכיר במשרד נשיץ ברנדס, שמלווה קרנות הון סיכון ישראליות בגיוסים. לטענתו, לעסקת ווייז היתה השפעה מוגבלת על האווירה. "החלטות השקעה לא נעשות מהיום למחר. אם היה 'אפקט ווייז' הוא היה מתבטא בגופים מוסדיים ישראלים שהיו מתחילים להשקיע בקרנות, כי הם ראו את ההשקעות של הקרנות ואת התשואה על ההשקעה. בכל זאת, לא רואים כמעט את הגופים הישראלים משקיעים. מספר גופים מוסדיים התחילו להסתכל לאחרונה על השקעות הון סיכון, אבל אלו עדיין סכומים זניחים ביחס להון המנוהל על ידיהם. אין עדיין גוף פנסיה מקומי שהחליט אסטרטגית להשקיע בהון סיכון".

בתקופה האחרונה גוברות הטענות בקרב בכירי ההון סיכון הישראלי כנגד הגופים המוסדיים הישראלים שלא משקיעים בקרנות הישראליות. "בעבר היה קל יותר לגייס כסף לקרנות ממקורות זרים, לכן הגופים הישראלים לא היו הדבר הקריטי. כשמתחיל להיות קשה יותר, ואתה מתחרה על כסף אמריקאי או אירופי עם קרנות מכל העולם, אתה מסתכל בבית ורואה שלא משקיעים", מסכם אמיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#