דעה

האקדמיה לא מוכנה לעידן הביג-דאטה

נדרש שינוי רחב בקורסים התיאורטיים כדי להכשיר את הסטודנט הישראלי לעידן התפוצצות המידע

עוזי חדד
עוזי חדד

אם חשבנו שקצב הגידול במידע ברשת האינטרנט הוא עצום, הדבר הולך להשתנות. היום לכל אדם בעולם יש בממוצע שני מכשירים המחוברים לאינטרנט, ולפי התחזיות, עוד כעשור יהיו לכל אדם כשישה מכשירים. כלומר אנחנו מצפים לכ-50 מיליארד מכשירים אשר ינטרו את העולם מסביבנו ויזרימו הררי מידע. טכנולוגיה זו נקראת ה'אינטרנט של הדברים' והיא כבר חלק מאיתנו. החל מחיישנים רפואיים ועד ערים חכמות כגון העיר סונגדו בדרום קוריאה.

שינוי זה מוביל אותנו לשאלת הטיפול בנתונים. מתחילת שנות ה-70 ועד ימינו, מידע נשמר במבנה טבלאי. היתרון של מבנה זה הוא באחסון נתונים מובנים. שיטת אחסון זו היתה במשך כ-40 שנה האפשרות היחידה בארגונים ובחברות. ואולם בשנים האחרונות התרחשו שלושה שינויים מרכזים שחשפו את אי התאמתו של המבנה הטבלאי למידע של ימינו. ראשית, נפח המידע גדול בעשרות מונים לעומת השנים הקודמות, רוב הנתונים החדשים אינם מובנים, ולבסוף הדרישה לאפשר שליפה מהירה של נתונים לזיהוי תבניות וקשרים. שינויים אלו מאפיינים את תחום ביג-דאטה.

הביג דאטה גרם למהפכה הן תיאורטית והן טכנולוגיות בניהול נתונים. החברות החלוצות בפיתוח הטכנולוגיות הן גוגל ואמזון . כבר מאמצע העשור הקודם הן השתמשו בהן לקטלוג רשת האינטרנט, למסחר אלקטרוני ועוד.

אחד היתרונות לשימוש במערכות ביג-דאטה הוא היכולת לנתח פרופיל של משתמשים מהררי הנתונים שנצטברו. חברות רבות מנסות לפלח את הנתונים שנצברו כדי להתאים מוצרים/שירותים אופטימלים. לדוגמא חברת נטפליקס לצפייה בסרטים באינטרנט, הציעה מיליון דולר למי שישפר את מערכות ההמלצה שלה ב-10%. גם נשיא ארה"ב ברק אובמה גייס מדעני ביג-דאטה ב-2012 לבניית קמפיינים ייעודיים לבוחרים פוטנציאלים. תארו לכם מערכת רפואית שמתאימה תרופה למטופל על פי המידע הגנטי שלו.

סטודנט ממוצע שמסיים את לימודיו אינו מוכשר לעבוד היום בעולם הביג-דאטהצילום: טס שפלן

התעשייה משוועת למומחים בתחומים מורכבים אלו הדורשים שילוב של רקע מתמטי ויכולת טכנית גבוהה. סקר של חברת IBM מ-2012, מצא שיותר ממחצית מהמנהלים הבכירים מבינים שאין להם גישה לתובנות שקיימות במאגרי הנתונים שלהם. חברת מקנזי פירסמה הערכה שיחסרו כ-190 אלף מדעני דאטה וכ-1.5 מיליון מנהלים עם יכולת אנליטיות בסביבות ביג-דאטה עד 2018.

עידן חדש זה מצריך חשיבה על עתידו של ההיי-טק הישראלי ובפרט כיצד לשמור על יתרונו בשוק העולמי בתחרות מול מהנדסי המזרח הרחוק. סטודנט שייחשף לטכנולוגיות החדשות ישלב אותן בארגונים ובחברות שבהם ייקלט. הנטייה הטבעית, הן בתעשייה והן במגזר הביטחוני, היא להשתמש בטכנולוגיות מוכרות שנותנות ביטחון בשלב הקצר אך יכולות להוביל לאיבוד שוק בטווח הארוך. האחריות חוזרת לאקדמיה. עליה להיות אוונגרדית הן במחקר, הן בהוראה ובהובלת השינוי בתעשייה בתחומים אלו.

המחקר במדעי המחשב בישראל הוא מהשורה הראשונה בעולם. ואולם סטודנט ממוצע שמסיים את לימודיו אינו מוכשר לעבוד היום בעולם הביג-דאטה. כדי להכשיר סטודנטים לעידן זה יש צורך בשינוי רחב הן בקורסים תיאורטיים (כגון: סטטיסטיקה חישובית ועוד) והן בקורסים מעשיים (כגון: Hadoop, NoSql databases ועוד). בנוסף, יש לעדכן את ההכשרה של כלכלנים ומנהלים בתחום של ניתוח נתונים עבור ביג-דאטה.

בשנת 2009 IBM פיתחה תוכנית הסבה דו-שנתית לאלפי בוגרי מדעי הרוח על מנת להכשירם להיות מדעני ביג-דאטה. בשנת 2012 הבית הלבן הודיע על תוכנית לאומית למחקר בתחום הביג-דאטה. ואף הקרן הלאומית האמריקאית למדע משקיעה בשנים האחרונות מיליוני דולרים בהכשרת סטודנטים לתואר ראשון בתחום.

הצונאמי של הביג-דאטה נמצא כבר איתנו. אנחנו חייבים לתפוס את הגל הזה ולהוביל אותו, כדי לשמור על מעמדנו כאומת הסטארט-אפ.

ד"ר עוזי חדד הוא חוקר ומרצה בתחומי הביג-דאטה במרכז הבינתחומי בהרצלייה ובמכללת תל אביב-יפו

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ