הכירו את הממונה על חוק שימור הטירוף - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את הממונה על חוק שימור הטירוף

זה שמו האמיתי של תפקיד חדש ביחידת המודיעין 8200, שהחליטה לעודד חדשנות ויזמות - והעתיקה את המודל של גוגל ומיקרוסופט

152תגובות

30 צעירים, מחולקים לשמונה צוותים, יושבים ומתכנתים נמרצות. חלקם לא הכירו זה את זה קודם לכן, אבל יחד הם בונים פרויקטים יצירתיים, מהפכניים או כאלה שיישכחו בעוד כמה ימים. ביום חמישי, בסיומו של שבוע אינטנסיבי, כבר יהיה מוצר, בדרך כלל תוכנה, שניתן להציג ולנסות למכור הלאה למתעניינים.

זה אינו תיאור של מרתון מפתחים - הקרוי בעגה המקצועית האקת’ון - שנערך באחת מחממות הסטארט־אפ בישראל וגם לא אירוע של מיקרוסופט או גוגל או סופשבוע של פיתוח אפליקציות למען ישראל או ויקיפדיה. למרות המסגרת, שנשמעת יזמית ואזרחית, השבוע המתואר התרחש בבסיס מודיעין סודי של יחידת 8200.

כתבות נוספות ב-TheMarker

 "ישראל תהיה אומת הסטארט אפים של המים"

לחבר את הטלוויזיה לעולם, להתנתק מ-yes ומ-HOT - ולחסוך אלפי שקלים

אילן ולד

יחידת המודיעין הידועה כיחידת עילית טכנולוגית משמשת שנים רבות חממה לחברות טכנולוגיה מהמובילות בישראל, שנולדו בעקבות הידע והניסיון שצברו מייסדיהן ב–8200. עם זאת, לפני חמש שנים הגיעו ביחידה להכרה שהיא נהפכה לגוף גדול שקשה להזיז אותו ולהנביט בו יוזמות חדשות כפי שהיה נהוג בעבר.

את השינוי מובילים שני קודקודים שאת שמם אסור לחשוף, אבל הטייטלים שלהם רומזים על הרצון ליצור משהו שרחוק מהמסורת הצה”לית. סא”ל ק’ הוא ה–CTO של 8200, תואר שבדרך כלל שמור לסמנכ”לי טכנולוגיה בחברות היי־טק, ואילו ט’, אזרח עובד צה”ל שהיה חייל ביחידה, נושא את התואר המחייב “ראש מדור חוק שימור הטירוף”, וביומיום אחראי לחדשנות אסטרטגית ביחידה. בחלוקת התפקידים ביניהם ט’ אחראי לגרום לכך שלאנשי היחידה יהיו הרעיונות ה”נכונים”, וק’ אחראי לסינון הרעיונות, הנבטתם ובסופו של דבר הוצאתם לפועל.

הצורך להקים גוף ייחודי שיהיה אחראי לחדשנות נבע מהבנה שזו הדרך היחידה של היחידה להישאר בחזית הטכנולוגיה. “חדשנות היא אסטרטגיה הכרחית ב–8200 בשני אספקטים שאנחנו מתמודדים איתם: עולם דינמי ומשתנה מבחינת השינויים המהירים והבעייתיים במזרח התיכון ומבחינת הטכנולוגיה שמתקדמת במהירות”, אומר ק'.

“קיים מתח מובנה בין יעילות לחדשנות”, מוסיף ט’. “אם אתה רוצה להיות יעיל, דברים צריכים לעבוד כמו מכונה וצריך תוכנית עבודה. בסביבה כזו קשה להיות דינמי ולהרים מיזמים. דווקא ההצלחה של 8200 חייבה אותה להתמסד ולהפוך לרצינית ומקובעת”.

“8200 הבינה שחדשנות זה משהו שצריך להשקיע בו בצורה מאורגנת. נהיה יותר קשה להיות יזמי בארגון”, אומר ק’. “בביזנס שלנו אין כמעט את מי לחקות, לכן אנחנו חייבים לייצר את החדשנות בעצמנו. יש מקומות שצריך לדעת לאמץ מהר טכנולוגיות ויש מקומות שצריך לדעת להמציא אותן. בכל מקרה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות אחרי השוק. לכן החדשנות היא אסטרטגיה הכרחית”.

חמישה ימים מחוץ לקופסה

ביחידה חיפשו השראה למנועי חדשנות מחברות הטכנולוגיה הגדולות. אחד הרעיונות שנבחנו היה אימוץ היוזמה ”20% זמן פנוי” של גוגל, שלפיה 20% מזמנו של העובד מוקדש לפיתוח פרויקטים הקשורים לתחום העיסוק של החברה כדי להגדיל את היצירתיות. אולם, מהר מאוד הבינו ביחידה כי הרעיון אינו ישים בגלל המשימות השוטפות והדחופות שבהן עוסקים החיילים.

בסופו של דבר המנגנון שנבחר זכה לכינוי SIGINT Out of the Box‏ (SOOB‏). סיגינט, למי שאינו בקיא בטרמינולוגיה מודיעינית, הוא איסוף מידע המבוסס על יירוט אותות המשמשים לתקשורת בין אנשים. שם הפרויקט נלקח משבוע מחוץ לקופסה של מיקרוסופט - יוזמה שבמסגרתה מהנדסים של החברה מתקבצים לצוותים שבהם מפותחים רעיונות יצירתיים, גם אם לא תמיד שימושיים.

לשבוע יש מבנה אחיד: ביום הראשון מגבשים את הרעיון, בימים השני והשלישי מביאים את המוצר לרמת אבטיפוס, ביום הרביעי מכינים מצגת וביום החמישי מציגים את הפיתוח לגורמים הרלבנטיים - שותפים, משקיעים, מנהלים בחברה וכל גורם שעשוי להתעניין במוצר ובהפיכתו למסחרי. היוזמה כבר הורחבה מחוץ למיקרוסופט, למשל לשבוע במתכונת זו שבו השתתפו מפתחים משורה של מרכזי פיתוח רב־לאומיים בישראל.

ב–8200 השבוע שמר על המתכונת שלו, כולל הצגה בסוף השבוע של הפרויקטים המוצלחים לבכירי חיל המודיעין והיחידה ולגורמים בתעשיית ההיי־טק. בשלוש השנים האחרונות נערכו עשרה שבועות כאלה, שבכל אחד השתתפו כ–30 חיילים ובמהלכם נולדו יותר מ–80 רעיונות. האירוע מתקיים פעמיים עד שלוש בשנה ובכל פעם מונבטים בו שמונה רעיונות. מתוך סך הרעיונות שהוצעו, כעשרה אומצו ומתוכם חמישה גרמו לשינוי גדול ביחידה - אינדיקציה לכמות הרעיונות שצריך לברור כדי להגיע לרעיונות הטובים.

הרעיונות המפותחים הועלו על ידי חיילי היחידה למערכת בשם אברא קדברא, הפתוחה לכל היחידה. כל חייל יכול להעלות רעיון - שקשור לתחום העיסוק של היחידה או לתהליכים ביורוקרטיים - ולהגדיר את כוח האדם הנדרש למימושו. במקביל מוזמנים משתמשים במוצר לבנות פיצ’רים ולגבש את ממשק המשתמש. רעיונות שמצליחים לגייס את כוח האדם מוזמנים לשבוע ה–SOOB.

הרעיונות המוצעים קשורים ברמה המקצועית והמבצעית לפיתוח מקורות וטכנולוגיות חדשות, עיבוד והפצת ידע. אך גם יוזמות לטיפול בביורוקרטיה הצה”לית - למשל, יום פרט שבו כל הגורמים שמתעסקים בלוגיסטיקה, כמו חברות סלולר, מגיעים לבסיסי היחידה ומאפשרים לחיילים והקצינים להיפטר ממטלות במקום ובזמן קצר. “כוח האדם שלנו הוא נדיר. יש אנשים שגם בכסף אי אפשר לקנות אותם והם נאלצים להשחית שעתיים מזמנם כדי לנסוע לצריפין ולהחזיר מירס. אז פעם בחודש מביאים את כל נותני השירותים הנה ונותנים לארגון מתנה חודש וחצי של עבודה”, אומר ט’.

אחד הרעיונות המעניינים שפיתחו החיילים ממחיש כיצד פייסבוק והרשתות החברתיות משפיעים על עבודת המודיעין. “בסופו של דבר אמ”ן הוא גוף תוכן. בשנים האחרונות יש מהפכה מטורפת בעולם במדיה החברתית שנוגעת למהות התוכן, איך יוצרים אותו ואיך מפיצים. קהילת המודיעין הבינה שפייסבוק הוא מקור מודיעיני, אבל לא הסתכלה על פייסבוק ובלוגים ואמרה ‘אולי אני יכול לפרסם את המידע שלי בצורה כזו כי יש לזה יתרונות’. לכן, יצרנו פלטפורמה עשירה של רשת חברתית מודיענית בעיצוב שדומה מאוד לפייסבוק. לא כי אנחנו מעריצים את העיצוב, אלא כי פתאום ילדים בני 18 מגיעים ויודעים להשתמש בזה באופן אינטואיטיבי”, מסביר ט’.

בתוך הרשת החברתית־מודיעינית הפצת הידע משתנה ונפתחת בפני כל הגורמים הרלבנטיים שיכולים ליצור דיון סביב ידיעות וטקסטים. כנהוג ברשתות חברתיות, המידע נשמר והוא נגיש גם לאחר שנכתב. היתרון של רשת זו הוא האפשרות לשתף מידע ולהפיק תובנות בשיתוף של כמה גופים שעובדים בנפרד.

ואולם, כפי שנוכחו לגלות בארגונים אחרים, גם ב–8200 מבינים שרעיונות לחוד ומציאות לחוד. מעבר להצהרות של ארגון שהוא מעוניין לקדם חדשנות, צריך גם לדעת להטמיע אותה. “חלק מהיופי הוא שבשבוע כזה לאנשים לא אכפת להסתכן - מקסימום הם יפסידו שבוע, לא פותחים פרויקט גדול ועתיר משאבים. לכן, הוא מאפשר להתעסק בהרבה רעיונות עם סיכון גבוה ויוצאים רעיון או שניים ברמת סיכון מספיק נמוכה.

“מבחינת החיילים זה סוג של הכשרה - הם ממש לומדים איך להקים סטארט־אפ בתהליך מכווץ של חמישה ימים. אנשים שיש להם המון רעיונות בראש מקבלים את הקשב של הארגון שמוכן להשקיע בהם”, אומר ק’.

ואולם, ט’, שתפקידו לשכנע את מפקדי היחידה ליישם את הרעיונות ולהפוך אותם למבצעיים, מודה “החלק הקל הוא לשחרר אנשים לשבוע. החלק הקשה הוא לשכנע את הארגון לקנות את הרעיון”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#