"בכולנו ישתילו התקנים בתוך העור - אי אפשר להחזיר את הקדמה לאחור" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בכולנו ישתילו התקנים בתוך העור - אי אפשר להחזיר את הקדמה לאחור"

אינטל הציגה בכנס המפתחים שלה, שהתקיים בשבוע שעבר, טכנולוגיות בתחום הרפואה, מצלמות תלת־ממד ואת ג'יני, מערכת פקודות קוליות שתתחרה בסירי של אפל ■ מולי אדן, נשיא אינטל ישראל: "בתוך שלוש-ארבע שנים נוכל לדבר עם המחשב כמו שאנחנו מדברים אחד עם השני"

27תגובות

"אין לי שום ספק שישתילו בכולנו התקנים בתוך העור", מצהיר מולי אדן, נשיא אינטל ישראל וסגן נשיא באינטל העולמית, והוא סבור שזה עשוי לקרות עוד בתקופת חייו, "גם אם זה יהיה בשביל האלצהיימר".

הראיון עם אדן נערך בכנס המפתחים השנתי של אינטל שהתקיים בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו, ונגע - כמו הכנס - בכיוונים שאליהם עשויה לפנות בעתיד האינטראקציה בין בני אדם למחשבים.

כתבות נוספות ב-TheMarker

הכירו את הסטארט אפ שמנתק עשרות אלפי ישראלים מ-HOT ו-yes

הפנטהאוס שנמכר ב-18.7 מיליון שקל

שהמוחות יברחו: הקמת מרכזי המצוינות הופסקה

"אדם כמוני, שמאבד כרטיס אשראי בכל יומיים, רוצה את זה בתוך האצבע", אמר אדן. "אני רוצה לדעת מה לחץ הדם שלי. הורים רוצים שהילדים שלהם לא ילכו לאיבוד. עושים את זה כבר עם כלבים, אז למה לא עם בני אדם? יש פה שאלות של פרטיות, ותוקפים אותי על זה, אבל גם עכשיו אתה לא יכול ללכת לשום מקום מבלי שיידעו איפה אתה.

"אני אומר שצריך להסתכל על זה כמו על אטום. מצד אחד הירושימה, אבל מצד שני מה שהוא עשה לאנרגיה ולחשמל. אני חושב שזו רק שאלה של זמן. אי־אפשר להחזיר את הקדמה לאחור. עכשיו צריך רק לפתור דברים כמו איפה תהיה הסוללה ואם יהיה אפשר להשתמש בחום של הגוף בשביל זה. נראה את זה בתוך כמה שנים. אנחנו כבר רואים לאן הדברים הולכים מבחינת גודל וצריכת אנרגיה. לסלולר יש כיום יותר יכולת חישוב מלחללית אפולו שהגיעה לירח. הבעיה תהיה בהוליווד - קשה לעשות מדע בדיוני כשהכל זה כבר מציאות".

אדן סיפק באירוע המפתחים הצצה למוצרים שעליהם עובדים במעבדות אינטל. "הדרך שבה אנחנו מדברים עם מחשבים עומדת להשתנות בתוך שלוש עד ארבע שנים. הגענו סוף־סוף למקום שמאפשר לדבר עם המחשב כמו שאנחנו מדברים אחד עם השני", ציין אדן כשהוא מציג את ג'יני, תוכנת ניתוח שפה שמפותחת כיום באינטל, בשותפות עם חברת ניואנס האמריקאית, שפועלת בדומה לסירי של אפל. התוכנה מתיימרת לאפשר לקיים עם המחשב שיחות ארוכות, להיות מסוגלת לפענח את ההקשרים שבהם נאמרים הדברים ולייתר את הצורך במגע.

אינטל

"אתה יכול להגיד לה שאתה רוצה לקבוע פגישה במקום מסוים בשעה מסוימת והיא תענה לך שזה לא אפשרי כי יש לך פגישה קודמת במקום רחוק ולא תספיק להגיע. אני משוכנע שהטכנולוגיה הזאת תעשה למסכי המגע את מה שמסכי המגע עשו למקלדות", ציין אדן.

בהדגמה התוכנה עדיין לא עבדה בצורה חלקה, אך אדן מסביר שזו רק גרסת טרום אלפא. הוא מוסיף שכדי שהיישום יעבוד בצורה מושלמת, יידרשו המשתמשים להקריא בקול טקסט באורך שני עמודים שבאמצעותו התוכנה תזהה את המבטא ואת סגנון הדיבור.

בנוסף, אדן הציג באירוע את הדור הבא של מצלמות התלת־ממד של אינטל, שמפותחות בישראל, שימוזערו ויוטמעו במחשבים ניידים ובטאבלטים. "המצלמה מזהה אם איך אתה מתנהג, ויודעת לזהות כשאתה אדיש וכשאתה צועק", אמר אדן. "זה נותן הרבה אפשרויות בגיימינג, אבל לא רק. הטכנולוגיה הזאת, ביחד עם ג'יני, תכניס מחשוב למקומות ולאוכלוסיות שעדיין מפחדות ממנו".

בשבוע שעבר יצאו לשוק יצאו לשוק מצלמות התלת־ממד של חברת Creative, שפותחו בשיתוף עם אינטל. המצלמה, שהחלה להימכר בארה"ב ב–199 דולר, מאפשרת למחשב לזהות תנועות ומחוות גוף של המשתמש שנמצא מול המחשב, ובכך לייתר את הצורך בסיסמה, וכן לבצע שיחות וידאו מתקדמות.

בראיון עמו סיפר אדן על ניסויים בתחום טכנולוגיות המוח שאותם מבצעת כיום אינטל, למשל ניסויים שיאפשרו לשלוט במחשב באמצעות מחשבה. טכנולוגיות דומות, דוגמת זו שמפותחת על ידי חברת Emotiv, מאפשרות כיום שליטה כזט ברמה מסוימת, אז זו רחוקה מהרמה הנדרשת כדי לשלוט בפעולות המחשב. "זה מאוד ראשוני, אבל כבר הצליחו להזיז את הסמן באמצעות חשיבה", אומר אדן. "לא באמצעות קריאת עיניים - העיניים יכולות להיות סגורות. שמים מכשיר שקורא גלי מוח ומזהה מה הפעילות שמתרחשת אצלך בראש כשאתה אומר 'שמאלה' או 'ימינה'. אחר כך המחשב יודע לזהות את הפעילות הזאת גם כשאתה רק חושב על המילה 'שמאלה' ולא אומר אותה. זה מפחיד. כשאתה רואה את זה בפעם הראשונה אתה אומר 'אלוהים אדירים'".

כבר אין נציג ישראלי במטה

כנס המפתחים של אינטל עורר השנה סקרנות בשל השינויים המשמעותיים בהנהלת החברה בחודשים האחרונים. זו הופעתם הפומבית הראשונה של המנכ"ל בריאן קרזניץ' והנשיאה רנה ג'יימס. שניהם נכנסו לתפקיד במאי.

בכנס חשפה אינטל את סדרת המעבדים החדשה Quark, המיועדת להתקנים לבישים הדורשים צריכת חשמל נמוכה, והציגה את מעבדי Bay Trail החדשים לטאבלטים. קרזניץ' הוסיף כי כ–20 טאבלטים עם מעבדים אלה צפויים לצאת בשבועות הקרובים לשוק במחירים של פחות מ–100 דולר.

בנוסף, הוצגו בכנס טכנולוגיות עתידיות שמפתחת אינטל, חלקן גם בתחומי הרפואה. ג'יימס הציגה פרויקט ייחודי שצפוי לצמצם את העלות והזמן שנדרשים לניתוח פרופיל גנטי ולביצוע מיפוי דנ"א. "לראשונה בתולדות הרפואה, הטכנולוגיה חשובה לא פחות מהביולוגיה", היא אמרה.

על רקע השינויים בהנהלת אינטל, עלו באחרונה תהיות לגבי מעמדה של ישראל בחברה. לראשונה אחרי שנים רבות, אין אף נציג ישראלי במטה החברה, לאחר ששונו הגדרות התפקיד של דדי פרלמוטר, שהיה הישראלי שהגיע לעמדה הבכירה ביותר באינטל ועמד בראש חטיבת הארכיטקטורה.

אינטל, שמעסיקה כיום כ–8,500 עובדים בישראל, אחראית לכ–20% מכלל יצוא ההיי־טק של ישראל. בחודשים האחרונים ממתינים בישראל להחלטת ההנהלה העולמית לגבי שאלת מיקומו של מפעל השבבים הבא של אינטל, שעליו מתמודדת גם ישראל. ההחלטה תתבסס בעיקר על התמיכה שהממשלה תעניק לחברה ועל ניתוחים כלכליים שעורכים בחברה.

אדן, שמתגורר בחיפה, טוען כי השינויים הפרסונליים בהנהלה לא ישפיעו על מעמדה של ישראל באינטל. ההכרעה על מיקומו של מפעל השבבים, הוא מוסיף, תיגזר אך ורק משיקולים כלכליים. "התרומה של ישראל היא משמעותית בלי קשר לאדם כזה או אחר", קובע אדן. "עובדה שהביקור הראשון של קרזניץ' כמנכ"ל מחוץ לארה"ב היה בישראל. גם אני וגם פרלמוטר היינו במטה, אבל הגיע הזמן שלנו לחזור הביתה. ההנהלה 'החדשה' של החברה היא לא חדשה - אני מכיר את קרזניץ' הרבה שנים.

"לא הרמנו ידיים בנוגע להבאת המפעל הבא לישראל", מוסיף אדן. "אנחנו עדיין עובדים מול הממשלה לקבל הטבות מס כדי שנוכל להתמודד מול המתחרים האחרים.

"אני חושב שיש כיום בממשלה אנשים שמבינים היי־טק וגם הם יודעים למה אירלנד זכתה במפעל האחרון ואנחנו הפסדנו. המיקום של מפעל הייצור הבא ייקבע אך ורק לפי שיקולים כלכליים. ישראל היא בהחלט מועמדת - אבל הכלכלה הגלובלית היא זו שתכריע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#