טוויטר - חלומה הוורוד של תעשיית הטלוויזיה - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טוויטר - חלומה הוורוד של תעשיית הטלוויזיה

הטוויטר הוא אפליקציית מסך שני שלא גוזלת נתח רציני מתקציבי הפרסום ברשתות הטלוויזיה

שני מונחים יכולים להסביר את ההצלחה של טוויטר: "מובייל" ו"מסך שני". האפליקציה הסלולרית של טוויטר אינה רק כלי להעברת מסרים מיידיים או להפצת תמונות של חתולים, ילדים והגיגים אזוטריים. בעבור המשתמשים האמריקאים, טוויטר היא כיום ערוץ מקביל למדיה המסורתית. נכון שהמשתמש האמריקאי הממוצע מצייץ לחבריו ברשת גם לינקים לתמונות שהעלה לאינסטגרם או מחשבות ב-140 תווים, אבל הוא בעיקר מביע את דעתו על אירועים תקשורתיים; ובמדינה שבה כוחם והשפעתם של אמצעי התקשורת כה גדולים - שיתוף הפעולה עם כלי שאינו מאיים עליהם ישירות הופך את טוויטר לחביבת המדיה.

טוויטר אינה גוזלת שעות צפייה מהרשתות הגדולות, כמו יוטיוב, ואינה "גונבת" תוכן מהאתרים הגדולים, כמו בלוגים ואגרגטורים של חדשות. היא גם אינה כופה על המשתמשים להישאר בתחומי הגן הסגור שלה, כמו פייסבוק. להפך: טוויטר עוזרת לכל יצרני התוכן ואמצעי המדיה להפיץ את התכנים שלהם במהירות וביעילות לקבוצות עצומות של צרכנים. במקביל, אנשי המדיה הממוסדת נעזרים בנתונים שהם שואבים ממיליוני הציוצים של משתמשי טוויטר כדי למקד את התוכן שלהם באוכלוסיות ספציפיות ולפנות אליהן באופן ישיר ובלתי אמצעי.

טוויטר היא גם חלומה הוורוד של תעשיית הטלוויזיה: מסך שני שמכיר בעובדה שהוא רק משני למסך הטלוויזיה הביתי, או במלים בוטות יותר - אפליקציית מסך שני שאינה גוזלת נתח משמעותי מתקציבי הפרסום המיועדים לרשתות הטלוויזיה.

רוב המשתמשים בטוויטר עושים זאת בעיקר דרך הסמארטפון, שנמצא לצדם 24 שעות ביממה. בתור רשת חברתית, ההשוואה לפייסבוק היא בלתי נמנעת, אלא שפייסבוק נוצרה כאתר ורק בהמשך התאימה את עצמה לפלטפורמה סלולרית. טוויטר, לעומת זאת, נוצרה, פותחה ומיועדת לשימוש ככלי סלולרי, שמלכתחילה מיצב את עצמו כאלטרנטיבה להודעות SMS סלולריות.

אפשר להתייחס לטוויטר כאל סוג של ערוץ תקשורת: הרכיבים החברתיים מאפשרים ליצרני תוכן - מבלוגרים ועד לאתרי חדשות - להפיץ את המידע שלהם במהירות לרשימת העוקבים אחריהם. הכלי הרזה והמוגבל הזה, שמאפשר כתיבת טקסט של 140 תווים לכל היותר, פלוס קישור לתוכן נוסף, הוא לא יותר מפלטפורמה לכותרת או למתאבן, שרק מוביל למנה העיקרית הנמצאת במקום אחר. התוכן עצמו - צילום, סרטון וידאו או טקסט - נמצא במקום שבו יוצר התוכן מפיק ממנו את התועלת הגדולה ביותר בעבור עצמו, בין שזה חשבון אינסטגרם פרטי ובין שזה אתר שממנו אמצעי התקשורת מפיק הכנסות.

החותמת הרשמית להפיכתה של טוויטר לחביבת המדיה המסורתית באה בדמותו של שיתוף הפעולה בינה לבין חברת נילסן, שמודדת את הרייטינג בטלוויזיה האמריקאית. באמצעות טוויטר מודדת נילסן את התפשטות השיח ברשת החברתית סביב תוכניות טלוויזיה ומפלחת את אופי הצופים ואת הסנטימנט שלהם כלפי כל משדר.

בישראל, עם זאת, ההצלחה של טוויטר מוגבלת ביותר והוא מדורג בעשירייה הרביעית ברשימת האתרים הפופולריים של אלקסה. על פי ההערכות, משתמשת בו קבוצה מצומצמת ביותר של כמה עשרות אלפי ישראלים, המורכבת בעיקר מגיקים, אנשי מדיה וסלבריטאים.

שוק תקשורת מקומי קטן וסגור (מעט יצרני תוכן טלוויזיוני, מודפס ואינטרנטי) בשילוב עם החדירה הטוטאלית של פייסבוק כרשת החברתית של המדינה, מדכאים את ההתפתחות של טוויטר בישראל - הן ככלי חברתי והן כערוץ תקשורת אלטרנטיבי.

דוגמאות לכוח ולהשפעה של טוויטר על המדיה המסורתית לא חסרות - החל מהתפקיד של האפליקציה כתחליף לאמצעי תקשורת במחאה החברתית ‏(ולא רק באביב הערבי, אלא גם במהומות האלימות באנגליה לפני כשנתיים, למשל‏) ועד לשימושים השיווקיים שחברות מסחריות ממנפות בפלטפורמה הזו.

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היתה פרסומת שחברת אוראו צייצה בזמן שידור הסופרבול בינואר השנה. אנשי הפרסום של החברה ישבו במשרדיהם, צפו בטלוויזיה במשחק הגמר של ליגת הפוטבול והמתינו להזדמנות "לעשות רעש" ברשתות החברתיות. ההזדמנות הזאת נפלה לידיהם בדמות הפסקת חשמל במגרש, שנמשכה דקות ארוכות. אנשי הפרסום והשיווק שיחררו מייד ציוץ מחשבון הטוויטר של החברה עם המשפט: "הפסקת חשמל? אין בעיה" וקישור לפרסומת לעוגיות הכהות של אוראו. התגובה המהירה של אוראו - בשילוב העובדה שמיליוני צופים משתמשים במסך הסמארטפון במקביל לצפייה במסך הטלוויזיה - הניבה עשרות אלפי ציוצים מחדש של הפרסומת וחשיפה במחיר אפסי כמעט, שהיתה גדולה לא פחות מאותן פרסומות סופרבול שעלו למפרסמים בטלוויזיה עד 4 מיליון דולר לחצי דקה.
 

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#