לא צריכים את הבנקים: את ההלוואה הבאה שלכם תקחו מסטארט-אפ - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא צריכים את הבנקים: את ההלוואה הבאה שלכם תקחו מסטארט-אפ

שלוש חברות ישראליות שגייסו עשרות מיליוני דולרים בתקופה האחרונה מספקות שירותים פיננסיים שמתחרים בבנקים, וצומחות במאות אחוזים בשנה ■ "התעשייה הפיננסית מוגבלת בגלל מערכות מחשוב מיושנות, רגולציה מקיפה, מסים ודעת קהל שלילית"

17תגובות

בשבועיים האחרונים הכריזו CredoRax ,Zazma ו-Check, שלוש חברות ישראליות שפועלות בתחום הטכנולוגיות הפיננסיות, על השלמת סבבי גיוס בסכום כולל של 74 מיליון דולר. בשונה מחברות ישראליות ותיקות יותר שעוסקות בתחום, כמו אקטימייז או אופטיר, שלוש החברות לא מתכוונות לפתח מערכות עבור בנקים או גופים פיננסיים. הן עצמן מספקות שירותים מתחרים לאלה של חברות הפיננסים המסורתיות, בדומה לחברות הפורקס שצמחו בישראל.

CredoRax משמשת בנק סולק לשירותי תשלום מקוונים; Zazma היא חברה להלוואות זעירות; ו-Check פיתחה יישום שמאפשר לשלם חשבונות, כמו חשבון חשמל ומים, ישירות מהמכשיר הסלולרי. כל חברה מתמקדת בחלק קטן מטווח השירותים שמוצעים כיום על ידי חברות השירותים הפיננסיים המסורתיות.

המשקיעים, כך נראה, מאמינים ביכולתן להפוך לכוח משמעותי בשוק. בדו"ח האינטרנט השנתי האחרון שפירסמה, הקדישה האנליסטית מארי מיקר נספח מיוחד לטלטלה שחוות תעשיות מסורתיות. מיקר הקדישה בנספח מקום רחב לתעשיית השירותים הפיננסיים, ומציינת כמה דוגמאות לשירותים חלופיים לבנקאות המסורתית: Square, שפיתחה קורא כרטיסי אשראי זול שמתחבר לסמארטפונים - ומאפשר לסוחרים לקבל תשלומים באשראי, שעיבדה עד היום תשלומים בסך 15 מיליארד דולר, עם גידול של שנתי של 300%; Lending Club, שהעבירה עד היום 1.8 מיליארד דולר, כשהיא משלשת את סכום העסקות בשנה; ואת היישום של Check, שהציג גידול שנתי של 1700%.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

סרטון הניסוי של וירג'ין מציג: כך נראה החלל לפי ריצ'רד ברנסון

הקרטל // המתנה המתוקה של משרד החקלאות לשנה החדשה: דבש יקר

דודו בכר

"גל של חברות טכנולוגיה פיננסית, מרביתן חברות שקמו בשנים האחרונות, משנות את הדרך שבה אנשים מלווים וחוסכים כסף, משלמים עבור מוצרים, קונים מט"ח ושולחים מזומנים", ציינו כתבי "האקונומיסט" בכתבה שהוקדשה לנושא לפני כחודש. "הן מוצאות וכורות ערוצים חדשים של רווח, מאתגרות את המודלים העסקיים של מוסדות קיימים, ומנפחות בועה של התלהבות בקרב משקיעים שמאמינים שהאינטרנט והטכנולוגיה בדרכם לשנות את הבנקאות לתמיד".

לצדן של החברות שהזכירה מיקר הצליחו חברות רבות בתחום להתבלט בחדירה לשוק ובגובה ההשקעות בהן. בין הבולטות: Xoom, שמספקת שירותי העברת כספים בין מדינות ו-Wonga הבריטית, שפועלת בדומה ל-Lending Club בתחום ההלוואות זעירות.

Xoom האמריקאית, שנוסדה ב-2001, מתחרה בשירותי העברת כספים כמו זה של Western Union. החברה הונפקה בנאסד"ק בפברואר, אחרי שדיווחה על הכנסות של 80 מיליון דולר בשנה. מאז הנפקתה, שווי המניה שלה יותר מהוכפל. שווי השוק הנוכחי שלה קרוב למיליארד דולר.

Lending Club השלימה בתחילת השנה סבב גיוס של 125 מיליון דולר מגוגל לפי שווי של 1.55 מיליארד דולר. באותו רבעון הגיעה החברה שהלוותה עד היום ללקוחות קרוב ל-2 מיליארד דולר לראשונה לרווחיות. Square, שהוקמה על ידי ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר, גייסה בשני סבבים ב-2011 
וב-2012 300 מיליון דולר. פרט לקרנות כמו קליינר־פרקינס וסקויה קפיטל השקיעו בחברה גם רשת בתי הקפה סטארבאקס וקרן ההון סיכון התאגידית של סיטי בנק.

ההתמקדות בפלח צר של התעשייה מאפשרת לחברות הצעירות להימנע גם מכפיפות למרבית התקנות הרגולטוריות החלות על בנקים שמציעים חשבונות פיקדונות ובנקים מסחריים מלאים.

דיוויד בלאמברג, השותף המייסד של קרן ההון סיכון בלאמברג, המושקעת ב-CredoRax, בחר בסוף 2012 בחברה כאחד מהסטארט־אפים המבטיחים ל-2013. "שוק השירותים הפיננסיים צריך למשוך אליו עוד יזמים ומשקיעים בגלל גודלו, בגלל הצמיחה שהוא מציג, שולי הרווח הגבוהים והצורך הדוחק שלו בחדשנות ויעילות", אמר בלאמברג בראיון לאתר הטכנולוגי Venturebeat. "על אף צמיחתה המהירה, מוגבלת התעשייה הפיננסית בגלל מערכות מחשוב מיושנות, רגולציה מקיפה, מסים, ודעת קהל שלילית, שלפיה שירותיה יקרים מדי, לא גמישים מספיק ולא יעילים. זוהי תעשייה שצרכנים ופוליטיקאים אוהבים לשנוא - ולכן היא בשלה לחדשנות".

רותמים את הטכנולוגיה

אף שהם סטארט־אפים לא קטנים, גם אם CredoRax ,Check ו-Zazma יחוברו יחד, כוח האדם בחברה המאוחדת לא ישתווה לזה של חטיבת הטכנולוגיה גם בקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לא כל שכן לכוח האדם של חטיבות הטכנולוגיה בבנקים העולמיים הגדולים. כדי להתמודד מול תאגידי השירותים הפיננסיים נדרשות החברות הצעירות להפוך את קוטנן ליתרון, ולהפוך את הטכנולוגיה לגורם מכריע.

Zazma מציעה לבעלי עסקים קטנים אפשרות לקבל מימון לטווח קצר של 5,000-300 דולר. את ההחלטה למתן הלוואה מבצעת Zazma על ידי מערכות אוטומטיות, שנסמכות על המידע שסיפק מבקש ההלוואה ועל סמך מידע אודותיו שזמין ברשת, למשל מידע אודות פשיטות רגל בעבר או אי־עמידה בהתחייבויות כספיות.

דודו בכר

Zazma בוחנת גם את מעגל הקשרים החברתיים של מבקש ההלוואה ברשתות חברתיות. למשל, אם כל חבריו של מבקש ההלוואה בלינקדאין הם מרקע סוציו־אקונומי גבוה, גדלים הסיכויים להחזר ההלוואה. "הרעיון שלנו מתחיל בסטארט־אפ ונגמר בבנק", מסביר בנג'י פיינברג, מנכ"ל החברה. "אנחנו הולכים למקומות שבהם יש מידע באינטרנט, ובעתיד יהיה יותר מידע. מבחינה עסקית, זה פתרון פיננסי לבעיית מימון של עסקים קטנים".

Check, שעוסקת בתשלום חשבונות בסלולר, עושה שימוש שונה בכריית נתונים. העובדה שהחברה פועלת מול מספר גדול של משתמשים ממגוון שירותים בנקאיים ושירותי אשראי מאפשרת לה להציג למשתמש השוואה בין העמלות שהוא משלם כעת מול העמלות שמשלמים משתמשים מקטגוריית סיכון אשראי דומה, ולהמליץ לו, למשל, על מעבר לכרטיס אשראי אחר. "אנחנו משתשים באופן מקיף בטכנולוגיות ביג דאטה, ואוספים מידע ממיליוני חשבונות בכל יום. זה מאפשר לנו לייצר תובנות שיכולות לשמש בסופו של דבר את הלקוח", אומר ניסים טפירו, מנהל מרכז הפיתוח של Check בישראל, ואחד ממייסדי החברה.

בשוק האמריקאי מתחרה Check בתחום תשלום החשבונות מול חברות הזנק כמו Manilla ,Doxo ,zumbox ו-Paytrust, אך התחרות המרכזית היא עדיין מול היישומים הסלולריים של הבנקים עצמם. לצד ההבדל במשאבים הזמינים להן, עד לשנים האחרונות נרתעו חברות הטכנולוגיה מכניסה לחזית ישירה מול הבנקים בשל שיקולים מיתוגיים - סוג השירותים שמציעים הבנקים נתפש ככזה שיכולות לספק רק חברות גדולות מכדי ליפול - אך המשבר הכלכלי של 2008 טרף את הקלפים.

"ב-2008 הבנקים איבדו הרבה מכובד משקלם בעיני הצרכנים", קובע גיא גולדשטיין, מנכ"ל Check. "הצרכנים גילו שהכסף שהם שמו בבנק לא מובטח. מאותה נקודה רמת האהדה לבנקים ורמת שביעות הרצון מהשירותים הבנקאיים ירדה משמעותית. כיום הגורם הזה לא קיים. כשהתחלנו לפעול ב-2007, היו מי ששאלו אם המשתמשים יהיו מוכנים להעביר את פרטיהם. אחרי 10 מיליון משתמשים זאת כבר לא שאלה".

לא מחכים לאמזון 
של העולם הפיננסי

בניגוד לחברות כמו אפל, אמזון וגוגל, שהצליחו להפוך למונופולים טכנולוגיים בתחומן כשהן משאירות אחריהן גל של חורבות עסקיות בתעשיית המוזיקה, הספרים והמדיה, בשוק השירותים הפיננסיים לא ממתינים לענקית טכנולוגית אחת שתהפוך לאבן שואבת לתעשייה.

אחת הסיבות העיקריות לכך היא הרגולציה. הבנקים המסחריים משמשים כיום ככלבו של שירותים פיננסיים - הם מנהלים חשבונות פרטיים של פיקדונות, מספקים הלוואות, מבצעים העברות כספים, מספקים משכנתאות ובחלק מהמקרים גם מנהלים השקעות. מרבית הבנקים הגדולים פעילים גם בשני תחומים נבדלים - פרטי ועסקי. טווח פעילויות זה משית על הבנקים רגולציה כבדה,  שאף משתנה ממדינה למדינה.

גיא גולדשטיין מנכ"ל נקסט אינשורנס - Next Insurance
עופר וקנין

הפנייה לתחומים צרים יחסית מספקת לחברות הטכנולוגיה יתרון משמעותי. CredoRax, שהוקמה ב-2007, החלה את דרכה כחברת טכנולוגיות סליקה, אך בעקבות שינויים רגולטוריים באיחוד האירופי הוציאה רישיון ב-2010 לפעול כבנק ישירות מול חברות האשראי. כבנק סולק היא מתחרה מול גופים בנקאיים, ביניהם ג'יי.פי מורגן צ'ייס, RBS וברקליס. "כבנק סולק בלבד, דרישות ההון העצמי על CredoRax נמוכות משמעותית מאלה שמושתות על בנקים שעוסקים גם בחשבונות פיקדון", קובע יגאל רותם, יו"ר החברה.

הרגולציה המופחתת מסייעת לחברות הטכנולוגיה, אך היא לא מכריעה את הכף. לצד החברות הקטנות, מיקר מציינת שירות נוסף כדוגמה בולטת לשינויים בתחום - את יישום המובייל של בנק צ'ייס, שבו מועברים יותר מ-29 מיליארד דולר בשנה, עם 20 מיליון לקוחות וקצב גידול שנתי של 250%.

למרות זאת מאמינים אנשי חברות הטכנולוגיה כי הבנקים יתקשו לעמוד בקצב. "לארגון כמו בנק גדול קשה לשנות את עצמו מאפס. לבנק מסחרי יש תשתית IT מורכבות מאוד ויקרות מאוד", אומר רותם. "בהרבה מקרים, מדובר במערכות שהורכבו לפני יותר מעשור, ובחלק מהמקרים יותר משני עשורים, בפרויקטים של מאות מיליוני דולרים. לבנקים אין מוטיבציה לעשות את השינוי הנדרש. אי אפשר לקחת את הספינה האדירה הזאת ולסובב אותה מהר".

"לחץ כבד של רווחיות"

עד לפני כמה שנים, תשתיות המחשוב שנדרשו להקמת חברת שירותים פיננסיים היוו חסם משמעותי לכניסה לתחום. מחשוב הענן והירידה במחיר החומרה צמצמו את הבעייה. לדברי רותם, "הייתי צריך פעם כמה עשרות מיליוני דולרים רק בשביל תשתית ה-IT. כיום צריך מאות אלפי דולרים או מיליונים בודדים. שירותי ענן, מודלים של תוכנה כשירות וירידת המחירים של החומרה גרמו לכך שאנחנו יכולים להקים תשתית בנקאית בעלות של כמיליון דולר לאתר".

"הבנקים זזים לאט מאוד. הם לא מסוגלים לתת פתרונות שטובים ללקוח. הם מציעים בעיקר פתרונות שטובים להם - שמשאירים אותם רווחיים", אומר גולדשטיין. "המערכת הבנקאית נמצאת כיום תחת לחץ כבד של רווחיות. הם עובדים עם מערכות מחשוב עתיקות, במקרים רבים כאלה שמופעלות על ידי ספקיות שירותי מחשוב. חברות כמו שלנו נותנות ללקוח חופש מהבנק. הלקוח בוחר במוצר הכי טוב. מה שקורה לבנקים קרה לחברות הסלולר עם מהפכת הסמארטפונים - פעם הם שלטו בכל דבר שהיה בטלפון. כיום הם לא שולטים בשום דבר - המידע עובר דרכם אבל אפל וגוגל לקחו את השליטה. חברות הסלולר נהפכו ל-Dumb Pipe, וכך יקרה לבנקים".

לפי מבנה השוק המסתמן, החברות החדשות יפעלו לצדם של הבנקים, ולא במקומם. "הבנקים לא ייעלמו מהזירה", מעריך רותם. "גופים שאינם בנקים קלאסיים ימשיכו לנגוס בנתחי שוק - בחלק מהתחומים באופן אטי והדרגתי ובחלק מהתחומים באופן מהיר מאוד".

לדברי רותם, תחום ההלוואות הזעירות, שבו פועלות חברות כמו Wonga ו-Zazma, הוא אחד התחומים שבהם השינוי הוא המהיר ביותר. לטענתו, "Wonga מספקת כיום יותר הלוואות לאנשים פרטיים מאשר ברקליס ו-RBS ביחד". CredoRax החברה שבה רותם מכהן כיו"ר, מספקת שירותי סליקה לחלק מהחברות הפועלות בתחום. לדבריו, "החברות האלה נכנסו לתחום קלאסי של הבנקים, אבל הן הפכו את השירות ליותר פשוט ומהיר. אחת הסיבות לכך היא שהן מתמקדות בהלוואות זעירות. הן נותנות פתרון מעולה לנישה, אבל הן לא יחליפו את הבנקים שנותנים הלוואות תאגידיות בסכומים גבוהים. חברת בנייה שזקוקה למימון או גורם עסקי שרוצה לרכוש מפעל ימשיכו להזדקק לבנקים".

גם כיום, חברות שמבקשות לספק שירותים פיננסיים זקוקות להון תפעולי רב. זו הסיבה העיקרית להשקעות העתק בחברות השירותים הפיננסים החדשות. CredoRax, שגייסה כ-100 מיליון דולר, נתונה לרגולציה בנקאית כבנק סולק מאושר. כחלק מהעמידה בתקנות הרגולציה צריכה החברה להחזיק במספר רב של עובדים, שמבצעים בדיקות נאותות ללקוחות. צורכי הון נוספים של החברה נובעים מהפקדונות שהיא נותנת לחברות האשראי ויזה ומאסטרקארד.

"אם אנחנו רוצים לבצע פעילות ביפן, נדרש מאתנו להחזיק פקידים יפניים שממלאים טפסים יפניים, אבל גם הון עצמי שמופקד בבנקים יפניים", הסביר רותם. "כל רגולטור דורש איתנות פיננסית מסוימת. בנקודה מסוימת אתה חייב להחליט אם אתה רק חברה קטנה שמספקת תשתית טכנולוגית, או חברה שמספקת שירות. כספק שירות, צריכה להיות גם תשתית הון מתאימה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

24.7 - ועידת TMTI ליזמות וחדשנות של TheMarker ואונ' תל אביב
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#