אאוטבריין הישראלית צפויה להנפיק לפי שווי של כמיליארד דולר

בדצמבר 2011 השלימה אאוטבריין סבב גיוס רביעי בו גייסה 35 מיליון דולר לפי שווי של 350-300 מיליון דולר, שהביא את סך ההשקעות בחברה ל-64 מיליון דולר

חברת הפצת התוכן הישראלית אאוטבריין ‏(Outbrain‏) מתקרבת להנפקה. החברה החלה בהכנת תשקיף לקראת הנפקה ראשונה לציבור ‏(IPO‏) לפי שווי של כמיליארד דולר, ותנסה לגייס 200–300 מיליון דולר, כלומר להנפיק כרבע ממניותיה לציבור ככל הנראה ב–2014. לפי הערכות, אאוטבריין נמצאת בשלב מוקדם בתהליך ההנפקה ועדיין לא בחרה בנקאי השקעות שילוו את המהלך.

לפני נתוני IVC-Online, הכנסות החברה ב–2011 הסתכמו ב–45 מיליון דולר וב–2012 כמעט שהכפילו עצמן ל–80 מיליון דולר. ב–2013, לאחר סדרת רכישות, צפויה אאוטבריין להגיע להכנסות של 130 מיליון דולר.

אאוטבריין מספקת לאתרי אינטרנט שירות הפניות לתוכן נוסף המוגש בלינקים בסופה של כל כתבה, שנועד להאריך את זמן השהות של הגולש באתר תוך הרחבת הפעילות שלו, ובכך לייצר הכנסות נוספות. המוצר של החברה מוכר לגולשים ומשולב גם באתרי תוכן ישראליים רבים. לרוב, המוצר מופיע בסוף דפי כתבות כהמלצות לכתבות אחרות באתר בנושאים דומים, לפי ניתוח אוטומטי שמבצע האלגוריתם שפיתחה אאוטבריין. במקביל, אאוטבריין מאפשרת למפרסמים להפיץ תכנים שיווקיים לצד ההמלצות.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

כתבות נוספות ב-TheMarker

יותר זול מפסיכולוג: התחביב שירגיע אתכם ויפרנס את שון זיו

רגע לפני שמחליטים איפה לגור: גבוה יותר, יקר יותר, טוב יותר?

החברה משתפת פעולה עם 700 אתרים מובילים ‏(גופי פרימיום‏), ובהם CNN, פוקס ניוז, רולינג סטון ו-Fast Company, והמוצר שלה מותקן ביותר מ–100 אלף אתרים. מנוע ההמלצות של אאוטבריין מספק יותר מ–100 מיליארד המלצות לגולשים מדי חודש. הנתונים האלה צומחים בקצב מהיר: בסוף 2012 דיווחה כי מנוע ההמלצות מותקן ב–80 אלף אתרים והיא מספקת 65 מיליארד המלצות בחודש.

החברה, שהוקמה בסוף 2006 על ידי ירון גלאי ואורי להב, מעסיקה כ–200 עובדים, כ–70 מהם במרכז הפיתוח בנתניה. פרט למטה החברה בניו יורק ולמרכז הפיתוח, מחזיקה אאוטבריין משרדים ב–13 ערים, ובהן לונדון, פריס, מינכן, אמסטרדם, סן פרנסיסקו, שיקגו, וושינגטון, סידני וסינגפור.

יזם סדרתי

גלאי, יזם סדרתי, מוכר כאחד ממייסדי חברת קוויגו ‏(Quigo‏), שנמכרה ב–2007 ל–AOL תמורת 365 מיליון דולר. הוא היה מעורב גם בהקמתה של ad4Ever, שנמכרה ל–aQuantive ב–2004, ולפני כן בהקמתה של Network Web Design. לפני הקמת אאוטבריין שימש להב מנהל צוותי מחקר ופיתוח בשופינג.קום.

להב וגלאי הכירו בקורס חובלים. פרט לחברות שייסד, פעל גלאי תקופה מסויימת גם כאנג’ל. אחת החברות שבהן השקיע - עם דניאל רקנאטי, מייסד הקרן רודיום שנמנית עם המשקיעות באאוטבריין - היתה HopStop, שנמכרה בקיץ האחרון לאפל. בנוסף, הוא השקיע ב–BillGuard, שהכריזה באחרונה על שיתוף פעולה עם אאוטבריין, ובחברות Rounds ו-Fooducate.

סבב הגיוס האחרון של אאטבריין הושלם בדצמבר 2011 עם גיוס של 35 מיליון דולר, מה שהגדיל את סך ההשקעות בה ל–64 מיליון דולר. את הסבב הובילה אינדקס ונצ’רס האירופית. לפי הערכות, שווי החברה שלפיו בוצע הגיוס הקודם היה 300–500 מיליון דולר. המשקיעות הראשיות באאוטבריין הן קרנות ההון סיכון כרמל, ג’מיני, אינדקס, לייטספיד וגלנרוק. המשקיע הפרטי זוהר גילון השתתף בסבב הגיוס השני.

“אנו ממוקדים מאוד במה שאנחנו עושים”, אמר ירון גלאי ל–TheMarker בדצמבר 2011, לאחר השלמת הגיוס האחרון. “פיתחנו 30 אלגוריתמים שיודעים להמליץ לקוראים על תכנים. כל אחד מהם בוחן דבר אחר כדי לתת המלצה רלוונטית. אלגוריתם אחד בוחן תוכן, שני בוחן תנועה ודפוסי תנועה באתר - לאיזו כתבה עברו גולשים שקראו כתבה מסוימת. אלגוריתם נוסף בוחן דפוסי התנהגות במדיה חברתית, בפייסבוק ובטוויטר. על כל המלצה יש 30 אלגוריתמים שמתחרים ביניהם ומייצרים המלצה אחת, ויש לנו רעיונות נוספים לפיתוח של אלגוריתמים”, הסביר.

אורי להב וירון גלאי, מייסדי אאוטבריין
אורי להב וירון גלאי, מייסדי אאוטבריין

איתן גלאי, מנהל השווקים הבינלאומי של אאוטבריין, אחיו של ירון גלאי ‏(שניהם בניו של פרופ’ דן גלאי מהאוניברסיטה העברית ובית ההשקעות סיגמא‏), הסביר בדצמבר 2012 ל–TheMarker כיצד עובדת המערכת: “הדרך הטריוויאלית היא לזהות מה המשתמש קרא ולנתח את הקונטקסט של הכתבה. אבל זה לא מספיק, כי בדרך כלל מגלים שרוב האנשים לא רוצים לקרוא עוד כתבה בדיוק באותו נושא. לכן, נדרשת גישה הוליסטית יותר, והמטרה היא ליצור מנוע ‘גילוי תכנים’ שיעניין את הקורא”.

הוא הוסיף כי בחברה “עושים פרסונליזציה שבה כל גולש מקבל המלצות ספציפיות על פי הפרופיל שלו. אנחנו יכולים להגיב ולמדוד דברים בזמן אמת. אפשר להשוות את זה לצומת בכביש: מערכת רמזורים ממחושבת תמיד תהיה יעילה יותר משוטר אחד שינסה לכוון את התנועה. אנחנו מכניסים למחשב של הקורא Cookie, וכך יודעים עליו לא מעט דברים”.

המודל העסקי של אאוטבריין מבוסס על Content Marketing - שיווק באמצעות תוכן. אאוטבריין ממנפת את יכולתה לגרום לגולשים לצרוך תוכן כדי להגדיל את התנועה באתרים ואת ההכנסות של בעליהם. בנוסף להמלצות לכתבות, אאוטבריין מפנה את הגולשים לעמוד חיצוני הממומן על ידי מפרסמים. השירות ניתן בחינם לגופי התוכן, ואאוטבריין מתחלקת בהכנסות עם בעלי האתרים.

“אם גוגל מוכרת לינק כשהלקוח נמצא במצב נפשי של חיפוש, אנחנו מוכרים לינק כשהוא נמצא במצב נפשי של קריאה, וזה יעיל בדרך להשלמת עסקה. אנחנו רואים שזה אפקטיבי. כשאנחנו מביאים לקוח, אנחנו מתחלקים בכסף עם יצרן התוכן. וכמו בגוגל, יש כאן מערכת של מכרזים על אתרי תוכן טובים מול מכרזים על התכנים השיווקיים” הסביר איתן גלאי.

המתחרה הגדולה - גם היא ישראלית

אאוטבריין בנתה עצמה כחברה גדולה כבר בתחילת הדרך, ובשנים האחרונות היא ביצעה שורה של רכישות כדי לצמוח. במארס רכשה את Visual Revenue האמריקאית בעסקה שסכומה לא פורסם. החברה הנרכשת פיתחה פלטפורמה המיועדת לעורכי תוכן וגופי מדיה ומספקת המלצות כיצד לשבץ את התכנים בדף הבית כדי להשיג חשיפה מיטבית. הפלטפורמה של Visual Revenue גם מאפשרת לעורכי התוכן לבחון כותרות שונות בזמן אמת ולבדוק אילו מהן משיגות את הטראפיק הטוב ביותר.

בדצמבר 2012 רכשה אאוטבריין את Scribit, שפיתחה פלטפורמה למשווקים המשמשת לגילוי ולפרסום של תכנים. בפברואר 2011 רכשה אאוטבריין מידיה של AOL את חברת Surphace, שסיפקה גם היא שירות בתחום המלצות התוכן.

משרדי אאוטבריין בנתניה. "ממוקדים במה שאנחנו עושים"צילום: דודו בכר

אחת המתחרות הגדולות של אאוטבריין היא חברת היי־טק ישראלית נוספת - טבולה ‏(Taboola‏) של אדם סינגולדה. טבולה החלה את דרכה בהמלצות על תוכן וידאו, אך מזה כשנה שתי החברות מתחרות באופן ישיר על המלצות לכתבות טקסטואליות.
לפי נתונים של חברת המחקר קומסקור, דורגה אאוטבריין ביולי שלישית מבין הגופים שמנהלים סינדיקציות פרסום בארה”ב. לפי הנתונים, 192 מיליון גולשים ייחודיים נחשפו ביולי לעמודי אאוטבריין, עם שיעור חשיפה של 85.6%. כלומר, שיעור זה מגולשי האינטרנט בארה”ב נחשף לעמודים של אאוטבריין. גוגל, פייסבוק, יוטיוב ו–AOL דורגו אחריה. במקום הראשון דורגה יאהו עם שיעור חשיפה של 87.2%.

אאוטבריין מצטרפת לקבוצה של חברות היי־טק ישראליות שעושות את דרכן להנפקה. וויקס, למשל, שפיתחה פלטפורמה לבניית אתרים, הגישה תשקיף חסוי לרשות ניירות ערך האמריקאית. חברות נוספות הן BorderFree, לשעבר FiftyOne, שמתכננת גם היא הנפקה לפי שווי של מיליארד דולר, ומטומי של אילן שילוח.

לא היה ניתן להשיג את תגובת אאוטבריין.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ