מדוע השב"כ מחזיק משקיף בדירקטוריון בזק?

מפחדים מגוגל או מפייסבוק? המדינה מסוכנת יותר

אמיר טייג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"אין ארוחות חינם" הוא משפט מעצבן מאוד, אך לצערנו גם נכון מאוד בכל הנוגע לדיון הרגיש סביב נושא הפרטיות. האינטרנט החינמי הוא מובן מאליו עבור מיליארדי משתמשים בכל העולם. היכולת לאחסן ולשלוף מידע תוך שבריר שנייה היא לב לבה של המהפכה הדיגיטלית.

ללא חוות השרתים הענקיות של גוגל, מיקרוסופט ואמזון אין אינטרנט. אנחנו בוחרים לשנות את חיינו בהתאם לשירותים החדשים שהמפכה הדיגיטלית מציעה לנו, ולפיכך מוכנים להיכנס במודע לחוזה - אנחנו נקבל מכם שירותים שמשפרים לנו את החיים, ואתם תוכלו להשתמש במחשבי הענק שלכם כדי לנתח את ההעדפות שלנו, ולהתאים לנו מודעות פרסום.

הסכנה האמיתית לפרטיות אינה אורבת לנו מחברות כמו גוגל או פייסבוק, שכן הן פועלות בשווקים שבהם קיימים איזונים - אם גוגל תדרוס ברגל גסה את הפרטיות של גולשיה, הם יעברו לאלטרנטיבות הרבות שהוצגו כאן. מדי פעם ענקיות האינטרנט אמנם מנסות לפרוץ את מגבלות הפרטיות, אך האלטרנטיבות לשירותיהן משמשות גורם מאזן חזק מאוד.

מי שצריך להפחיד אותנו הוא זה שנהנה מחופש פעולה כמעט בלתי מוגבל. ממשלות, גופי ביטחון רבים ואפילו חברות תקשורת גדולות מחזיקים במונופול על המידע הדיגיטלי שלנו. אכן, מטרות ביטחון המולדת הן מטרות ראויות, אך מי מפקח שאלה הן אכן המטרות היחידות?

צילום: dreamstime

העובדה שהשב"כ מחזיק משקיף בדירקטוריון בזק צריכה להדאיג הרבה יותר מכך שגוגל ממקדת את הפרסום שלה לפי מאפייני גולשיה. חשיבותה של פרשת סנודן היא בכך שחשפה בראשונה את החדירה השיטתית של כוחות הביטחון למידע פרטי של גולשים.

מאחר שממשלות וכוחות ביטחון אינם פועלים בתנאים של שוק, חשיפה זו ודעת הקהל שהיא מייצרת הן הגורמים המאזנים העיקריים שיכולים לגרום לגופים אלה למתן את החדירה שלהם לפרטיות הגולשים. אך גם לענקיות האינטרנט יש תפקיד. כגופים הנותנים שירותים לקהל של מיליארדים בכל העולם, בכוחן לקחת על עצמן אחריות שניתנה בעבר רק למדינות, ולשמש גורם מאזן לתאוות המידע הפרטי של המדינות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker