המיילים שלכם לא מעניינים את גוגל - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המיילים שלכם לא מעניינים את גוגל

ה-NSA והשב"כ אינם היחידים שמתעניינים בפעולות שאתם מבצעים ברשת

תגובות

בחודשיים האחרונים גדל מאוד היקף השימוש במנוע החיפוש DuckDuckGo. אף שנתח השוק העולמי שלו שואף לאפס, הוא הצליח למשוך את תשומת לב הגולשים בזכות הצעת ערך ייחודית - נתוני המשתמש לא נשמרים בשום מקום.

DuckDuckGo מספק תוצאות חיפוש אנונימיות לחלוטין. הוא גם לא משתמש ברשימת המשתמשים לצרכים מסחריים: הוא לא יפנה אליכם פרסומות, ולמעשה, אפילו רשימת המשתמשים לא קיימת. לגידול בשימוש ב–DuckDuckGo לא אחראיים מסעות פרסום או אפקט ויראלי כלשהו - מדובר בתופעת לוואי של הדלפת מסמכי PRISM על ידי אדוארד סנודן.

המסמכים חשפו כי NSA, סוכנות הביטחון הלאומית האמריקאית - האמונה על מודיעין דיגיטלי - קיבלה גישה מלאה לפעולות של גולשים שאינם אמריקאים משורה של חברות טכנולוגיות מהגדולות בעולם, בהן מיקרוסופט, גוגל, אפל, פייסבוק וטוויטר, במסגרת תוכנית מעקב הממשלתית בשם PRISM. מאז שנחשפה הפרשה נפרשות בעיתונים ובאתרים של גופי חדשות כמו ה"גרדיאן" וה"ניו יורק טיימס" כתבות המציגות את עומק החדירה הממשלתית לפעולות שמבצעים גולשים ברשת.

ייחודה של החשיפה לא היה בהכרח ברצונה של NSA בגישה לפרטים, אלא בהיקף שאיבת הנתונים. במקום דגימה של נתונים ספציפיים לפי היתר מבית משפט, קיבלה הסוכנות גישה למאגרי המידע המלאים, מתוקף צו פדרלי שאסר את חשיפתו הוא. הסקירות של"גרדיאן" ו"ניו יורק טיימס" חשפו בין השאר את האופן שבו נכפתה חשיפת פרטי הגולשים על חברות הטכנולוגיה, אף שחלקן, ובעיקר טוויטר, ניסו להתנגד למהלכים אלה במשך זמן ממושך.

NSA, השב"כ וגופים ממשלתיים וביטחוניים אחרים אינם היחידים שמתעניינים בפעולות שאתם מבצעים ברשת. למעשה, כל החברות שהוצגו ככאלה המעבירות מידע ל–NSA מבססות ברמה כזו או אחרת את המודלים העסקיים שלהן על שימוש בנתונים מפעולות שביצעו הגולשים. כך פועלות כל החברות שמבססות את הכנסותיהן על פרסום, ובראשן גוגל, פייסבוק וטוויטר.

שומיט בלוג'ה הוא חוקר בגוגל. ב–2011 פורסם ספרו, "ג'ונגל הסיליקון" ‏(יצא לאור בעברית ב–2013 בהוצאת אחלמה‏). זהו רומן שבו מגולל בלוג'ה פרשה בדיוניות דומה מאוד לזו שנחשפה במסמכי PRISM. לצד זאת מתאר בלוג'ה ברמת פירוט מרשימה את תחום כריית הנתונים בתאגיד האינטרנט הפיקטיבי "אובטו", שבלוג'ה אינו עושה מאמץ להסתיר את הדמיון בינו ובין גוגל.

גיבור ספרו של בלוג'ה מתמחה במחלקת כריית הנתונים בחברה, ותפקידו להיעזר במידע שיש לאובטו על פעולות הגולשים כדי לשפר את ביצועיהן של מודעות פרסום מקוונות שרוכשים עסקים. כך, בלוג'ה מתאר כיצד מוטלת על המתמחה משימה לשפר את ביצועיו של קמפיין למכירת מוצרי הרזיה בכמה מדינות דרומיות בארה"ב. הניסיונות להפנות את המודעות למשתמשים שחיפשו דיאטות, מוצרי הרזיה או שיטות לירידה במשקל אינם מספקים תוצאות רצויות - כלומר המודעות אינן מייצרות מספיק הקלקות ומספיק מכירות.

לבסוף מגלה המתמחה של בלוג'ה את השיטה. רבים מהמשתמשים שחיפשו שיטות לדיאטה במנוע החיפוש, ששוטטו בפורומים להרזיה או שציינו מונחים קשורים בהודעות אי־מייל הם אנשים שרוצים לרזות ‏(כך לפחות הם חשו כשהמחשבה עלתה בראשם‏). עם זאת, קבוצת האנשים שתהפוך את הפעילות הרגעית המקוונת הזו לפעולה ממשית, כמו רכישת מוצר, היא מצומצמת בהרבה. למעשה, היא חופפת מאוד לקבוצת האנשים שהוסיפו ללוח השנה שלהם פגישה עם דיאטנית. תוספת אחרונה זו מצליחה לייצר עבור הלקוח המפרסם באובטו את התוצאות המבוקשות.

"אובטו" של בלוג'ה היא חברה דמיונית, אך השיטות שהוא מתאר ב"ג'ונג'ל הסיליקון" מציאותיות מאוד. חברות כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר עסוקות בלהרחיב עוד ועוד את נקודות ההשקה בינן ובין הלקוח. הן לא רוצות לדעת מי אתם או מה אתם עושים. לא מעניין אותן מה כתבתם ולמי. עובדי החברות האלה לא עוסקים בחיטוט במיילים. הם עסוקים מדי במכירת מודעות פרסום. וכשמסעות הפרסום עובדים, חברות האינטרנט יכולות לשכנע את הלקוחות להוציא הרבה יותר. החיטוט האוטומטי הוא רק השיטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#