NoCamels
סופי אימאס

אנשים שחוו אירוע שבץ סובלים לעיתים מנכויות שונות, זמניות או קבועות, כמו פגם בדיבור, שיתוק ואבדן זיכרון. חודשים של שיקום עוזרים לפעמים למשתקמים לחזור לתפקוד הבסיסי, אבל רבים לא מחלימים לחלוטין ולא חוזרים למלוא היכולת שלהם.

בנסיון לשפר את יעילות השיקום לנפגע שבץ, ד"ר דבי ראנד מאוניברסיטת תל אביב פנתה למשחקי וידאו נפוצים ובחנה אותם כאלטרנטיבה לא יקרה ויעילה לתרפיה מסורתית. במחקר אחרון שערכה היא מצאה כי נפגעי שבץ שמשחקים משחקי וידאו כחלק מתרפיה מבצעים יותר תנועות לעומת אלה בתרפיה מסורתית.

"משחקים אינטראקטיביים דורשים מהשחקנים תנועה מתמדת" מסבירה ראנד. במחקר נמצא כי לא רק שהשחקנים ביצעו מספר תנועות כפול לעומת אלה בתרפיה מסורתית, אך כי בסך הכל, התנועות היו מכוונות יותר ולא פשוט מחלק מתרגיל.

"כאשר אנשים מתכננים את התנועות שלהם ונעים באופן מכוון כדי להשיג מטרה ספציפית, כנראה שיש לכך השפעה חיובית על הגמישות המוחית", מציינת ראנד. לא רק שהתנועות דורשות דיוק ואיזון, יש גם תועלת קוגנטיבית, מאחר ומשחקי וידאו דורשים תכנון ואסטרטגיה. מעבר לכך, כיוון שהשחקנים הם בעלי מוטיבציה ונהנים מהפעילות, יש סיכוי גבוה יותר להמשיך את הטיפול בטווח ארוך", היא מאמינה.

בטטת כורסה
בטטת כורסה

ראנד מאמינה כי מעבר ליתרון הפיזיולוגי, סיבה נוספת לכך שמשחקי וידאו יכולים להוות אלטרנטיבה לתרפיה מסורתית כיוון שהם פשוט מהנים יותר. בקבוצה שנבחנה בניסוי על משחקי הוידאו, 92% מהמשתתפים אמרו כי הם "נהנו מהחוויה בצורה משמעותית" או "מאוד נהנו" לעומת 72% בקבוצת התרפיה המסורתית.

"אם המטופלים נהנים מהחוויה, סביר שהם יתמידו במשטר התרפיה לאורך זמן, וגם יש לציין שקונסולות המשחקים אינן נחשבות למוצר יקר במיוחד והם נפוצות בחנויות", אומרת ראנד.

ראנד עוסקת בתרפיה בעיסוק בבית הספר למקצועות הבריאות בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב. המחקר שלה נעשה בשיתוף פעולה עם בית החולים שיבא. במחקרים הבאים היא צפויה לבחון האם המשחקים יהיו יעילים באותה המידה כאשר המטופלים ישחקו בהם בביתם.

לפוסט המלא באתר NoCamles לחצו כאן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker