חברות סרגלי הכלים מחפשות את עתידן - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
זמן קציר בעמק ההורדות

חברות סרגלי הכלים מחפשות את עתידן

חברות "עמק ההורדות" הישראלי, כמו קונדואיט, בבילון ופריון, נמצאות על פרשת דרכים אסטרטגית - הן עדיין מרוויחות הרבה כסף, אך כנראה שלא לאורך זמן ■ המשקיעים מנסים לנצל את השיא ולהפוך את המניות למזומן באמצעות מיזוגים והנפקות

26תגובות

אחד מענפי תעשיית ההיי־טק הרווחיים והצומחים ביותר בישראל בשנים האחרונות חווה בתקופה האחרונה טלטלה. הענף, המכונה “עמק ההורדות” ‏(“דאונלואד וואלי”‏), כולל חברות מוכרות כמו קונדואיט ובבילון לצד חברות כמעט אלמוניות שמגלגלות עשרות ומאות מיליוני דולרים. חברות הענף מתמודדות כיום מול אתגרים אסטרטגיים לא פשוטים: הרווחים אמנם בשיא - אך העתיד העסקי לוט בערפל.

הכינוי “עמק ההורדות” ניתן לאשכול של חברות ישראליות שעוסקות בפיתוח תוכנות חינמיות, הפצתן ויצירת אפיקי רווח עבורן. בשונה מסטארט־אפים רבים בתחום האינטרנט, החברות בתחום זה כבר מייצרות הכנסות ורווחים יפים, שבמקרים מסוימים, כמו במקרה של קונדואיט, כבר נהפכו לתזרים דיווידנד נדיב. חלק מהחברות מקבלות הערכות שווי גבוהות מהמשקיעים. קונדואיט, איירון־סורס ‏(IronSource‏), בבילון, iMesh ופריון, למשל, הצליחו להגיע לשווי שוק של מאות ומיליארדי דולרים.

בתקופה האחרונה משנה נוף “עמק ההורדות” את פניו. למרות הצמיחה המהירה, מנועי ההכנסות של החברות הפועלות בו עשויים להיות להן לרועץ. הלגיטימיות של החברות, שנוקטות שיטות הפצה שנויות במחלוקת ובמקרים רבים מספקות ערך מועט, אם בכלל, למשתמש, פוחתת והולכת. במקביל, מדיניות הרגולטורים בתחום נהפכת לנוקשה יותר ומותירה אחריה חללים.

“בסופו של דבר, זאת לא תעשייה נעימה”, מציין בכיר באחת מחברות “עמק ההורדות”. לדבריו, “קל להיסחף למקומות הבעייתיים יותר, וגם אני נסחפתי לשם. אתה צריך לקיים חברה, ומאוד קל ללכת אחרי הכסף. אתה קונה משתמש בדולר ועושה עליו דולר ועשרים - זה כל הרעיון. חיפוש של רוב החברות בתחום מראה שהדבר העיקרי שהמשתמשים רוצים זה להסיר את סרגלי הכלים ואת התוספים האלה”.

לדברי הבכיר, “יכול להיות שבשנה־שנתיים הקרובות ההכנסות ימשיכו לצמוח, אבל זאת לא תעשייה אמיתית. כל החברות יודעות שהתעשייה הזאת לא תישאר כמו שהיא לנצח. חברות כמו גוגל ופייסבוק מתחילות להילחם בחזרה. בתגובה, חברות ‘עמק ההורדות’ מחפשות דרך להפוך את הנכסים הקיימים לנזילים ולייצר נכסים חדשים. מה שקורה עכשיו הוא ניסיון של החברות לשמור על ההכנסות שמגיעות מהמודלים הקיימים, ובמקביל לחזק ולהגדיל פעילויות אחרות - עד שאפשר יהיה לוותר על הביזנס המקורי”.

מייסדי קונדואיט: גבי בילצ'יק (מימין), רונן שילה ודרור ארז
דודו בכר

בבילון כבר אינה חברת תרגום

בדוחותיה לשנת 2012 מסבירה בבילון כי הזינוק בהכנסות החברה בשנה זו ובשנים שקדמו לה נבע מההתפשטות המהירה של שירותי אינטרנט במדינות מתפתחות, שבהן המשתמשים זקוקים לשירותי תרגום. עם זאת, בניגוד לסוג הפעילות שמקושר לשמה, במובנים רבים בבילון כבר אינה חברת תרגום. בדו”חותיה מציינת החברה כי 95% מהכנסותיה מגיעות מפרסום באינטרנט. רק 5% או פחות מהכנסותיה ב–2012 הגיעו ממכירת תוכנות תרגום.

כמו כל חברות “עמק ההורדות”, בבילון עושה את כספה בעיקר מהפצת סרגל כלים והפניית תנועת גולשים. התקנה של סרגל הכלים גורמת לשינוי הגדרות בדפדפן של משתמש הקצה: דף הבית, החיפוש בשורת הכתובת, החיפוש בסרגל כלים, דף לשונית חדשה או דף נחיתה בכתובת שגויה. חברות כמו קונדואיט ובבילון סוחרות בנכסים אלה, שמביאים להפניית תנועה לאתרים שונים - ובעיקר למנועי החיפוש, ומתחלקות עם ספקיות החיפוש ברווחים שנוצרים מהקלקות על פרסומות. במובן זה, כלי התרגום שמציעה בבילון הם רק אמצעי, שנועד לגרום לגולש להוריד את התוכנה.

חברות “עמק ההורדות” משמשות גם כספקיות של שירותי מוניטיזציה ‏(ייצור הכנסות‏). הגדולות שבהן עושות זאת כשהן מספקות פלטפורמה משנית להעברת תנועה לספקיות החיפוש. Superfish, עושה שימוש במודל אחר כשהיא מניעה גולשים מאתר קניות אחד לשני, במודל של חלוקת רווחים. לצד מודלים אלה התפתח בשנים האחרונות מודל יצירת הכנסות נוסף - שתילת פרסומות צד שלישי באתרים. Revizer הישראלית עוסקת בתחום זה, ובמשך זמן מה שיתפה פעולה עם איירון־סורס.

לצד חמש החברות הגדולות הפעילות בתחום בישראל - קונדואיט, איירון־סורס, בבילון, iMesh ופריון - יש כעשר חברות נוספות, חלקן חברות שהכנסותיהן השנתיות עולות על 10 מיליון דולר: Whitesmoke, Superfish, iBario, KeyDownload, Bundlore, web-pick ו–Revizer הן הבולטות שבהן. בנוסף, מפעילה חברת AVG מרכז פיתוח גדול בישראל שעוסק בתחום. שיתופי הפעולה בין החברות השונות ב”עמק ההורדות” הם שכיחים. “כולם שותפים וכולם עובדים ביחד”, קובע בכיר בתעשייה. “נוצרה כאן מאסה קריטית, שעוזרת להתפתחות ההדדית של החברות”.

השיטה נהפכה למטרד

החברות הפועלות בתחום סייעו במשך שנים לענקיות כמו גוגל ומיקרוסופט להשיג נתחי שוק, אך השיטה נהפכה לבסוף למטרד - המתווכות נעשו גדולות מדי. בתגובה, ביצעו גוגל ומיקרוסופט סדרת מהלכים שהקטינו את חופש הפעולה של ספקיות התנועה - באמצעות שינוי הקווים המנחים לעבודה מולן.

על אף שלחברות הישראליות יש הסכמים גם עם ספקיות חיפוש כמו יאהו, יאנדקס ובאידו הסינית, למיקרוסופט ולגוגל יש כוח מיוחד - כחברות שמפתחות את הדפדפדנים הפופולריים בעולם.

כחלק משינויים אלו, יידעה גוגל את שותפותיה כי תוכנות שיפורסמו בדפי תוצאות החיפוש של גוגל יהיו מחויבות לקבל אישור פעיל מהמשתמש לפני הורדה, וכן נקבע כי יש להסיר תוכנות נלוות שמורדות יחד עם התוכנה המרכזית ללא יידוע של המשתמש. בעקבות פרסום הנחיות אלה באוקטובר 2012, דיווחה בבילון לבורסה על קבלת פנייה מגוגל לתיקון ליקויים הקשורים לקיום הסכם ההתקשרות ביניהן.

"כל התחום של הפניות גולשים גדל מאוד, וכדי לשמר אותו צריך תחושת הוגנות", ציין בעקבות זאת אלון כרמלי, מנכ"ל בבילון. באפריל האחרון הודיע כרמלי על כוונתו לפרוש מהתפקיד.

האיום השני על חברות “עמק ההורדות” הוא המעבר של הגולשים לפלטפורמות המובייל. דפוסי השימוש בטאבלטים ובסמארטפונים שונים מאוד מדפוסי השימוש במחשב האישי, שבו התמקדו המוצרים של חברות "עמק ההורדות". גם הרגולציה הנוקשה של אפל חוסמת כניסת חברות במודלים בהם הן עושות שימוש. ככלל, מרבית היישומים שמורדים כיום למובייל מגיעים מחנויות היישומים של ספקיות מערכת ההפעלה - גוגל ואפל - ואלה יכולות להכפיף את מפתחות היישומים לכלליהן.

התהפוכות האחרונות מגיעות אחרי תקופה שבה נהנו חברות "עמק ההורדות" מקצב צמיחה מעורר השתאות. כך, למשל, בשלוש השנים האחרונות גדלו הכנסותיה של בבילון כמעט פי 6 - מ–118.4 מיליון שקל ב–2010 ל–685 מיליון שקל ב–2012. הכנסותיה המתואמות של פריון, שנסחרת בנאסד”ק ובבורסה בתל אביב, יותר מהוכפלו בתקופה זו - מ–29.5 מיליון דולר ב–2010 ל–60.2 מיליון דולר ב–2012.

למרות השגשוג, ואולי בגללו, ניצבות החברות בתחום מול דילמות לא פשוטות. המשקיעים הקיימים דורשים מהן מנגנונים שיאפשרו להם לממש את אחזקותיהם ברווח, כל זמן שהחברות נמצאות בשיאן - והן צריכות לשכנע משקיעים אחרים שיש להן עתיד.

הדוגמה הבולטת ביותר לתהליך השינוי הוא המהלך האסטרטגי שמבצעת כיום קונדואיט, חברת “עמק ההורדות” הגדולה בישראל. החברה נמצאת בתהליך של פיצול פעילותה לשתי חברות נפרדות - חברה אחת שתמשיך לעסוק בעולם סרגלי הכלים ותמוזג עם פעילות פריון הציבורית, וחברה שנייה שתרכז את שאר פעילויותיה של קונדואיט, בהן פיתוחיה בתחום המובייל, תחת ניהולו של רונן שילה - מנכ”ל קונדואיט ואחד ממייסדיה. פיצול כזה יאפשר לקונדואיט להפוך את הפעילות הרווחית, שמניבה מאות מיליוני דולרים בשנה, לסחירה. מאידך, יוכל שילה, שסלד לאורך שנים מרישום החברה למסחר, להמשיך לקדם יוזמות חדשות באמצעות החברה הפרטית.

בבילון הבורסאית מבצעת מהלך דומה. החברה שנסחרת כיום לפי שווי של 1.39 מיליארד שקל ציינה כי היא נמצאת במגעים לקראת מיזוג עם חברת איירון־סורס. מקורות בשוק מעריכים כי שתי עסקות מיזוג גדולות נוספות נרקמות בימים אלה בתחום, וכי קרנות הון סיכון ישראליות מתכוונות להשלים בקרוב מהלך השקעה גדול באחת מהחברות הישראליות שפועלות בתחום.

מאחורי הקלעים 
של "עמק ההורדות"

אמנם המגעים בין פריון וקונדואיט טרם הסתיימו, אך בתעשייה מעריכים כי ההסכם צפוי להיחתם עד לסוף השנה. מבין חמש החברות הגדולות, פריון נראית כמו החברה הרגישה מכולן לאיומים הקרבים. יחסית לחברות אחרות, פריון רגישה יותר להחלטותיהן של מיקרוסופט וגוגל. פעילויותיה מחוץ לתחום הליבה של העברת הגולשים הן מצומצמות, ולחברה נוכחות קטנה במובייל.

פריון אמנם הכריזה על שיתוף פעולה חדש עם יאהו בתחילת החודש, אך הסכם זה צפוי להשפיע על הכנסותיה של החברה רק בעוד כמה רבעונים, והדו”חות הרבעוניים האחרונים שפירסמה היו מאכזבים. רכישה על ידי חברה גדולה ומגוונת יותר כמו קונדואיט, עוד לפני הסערות הצפויות בתחום, תאפשר לבעלי החברה לממש אחזקות.

העניין של קונדואיט במיזוג שונה. בשנים האחרונות מנסה שילה לשנות את אופיה של החברה, שעיקר הכנסותיה מגיע כיום מהפניית גולשים מסרגלי כלים למנועי חיפוש. לטענת גורמים בתעשייה, שילה מעוניין להשיל מעל קונדואיט את התדמית השלילית ולפנות לתחומי פעילות חדשים. כחלק מניסיון זה, רכשה קונדואיט ב–2011 את חברת Wibya תמורת 45 מיליון דולר.

בנוסף, החלה קונדואיט להפנות משאבים להעמקת יכולותיה בתחום המובייל, תחום שמוביל שילה עצמו. שינוי זה הביא למתחים בין המחלקות הוותיקות, שאחראיות על המשך הפעילות של סרגלי הכלים - התחום המכניס של החברה, ובין המחלקות החדשות, שפועלות בתרבות ארגונית דומה יותר לזו של סטארט־אפים צעירים.

ההתמקדות בתחומי פעילות חדשים שעדיין אינם מייצרים הכנסות, ההשקעה הנמוכה בתחום המניב הוותיק של החברה ועזיבתם של חלק ממייסדי החברה שממשיכים ליהנות מדיווידנדים, יצרה, לדברי מקורות בתעשייה, מתיחות פנימית. “קונדואיט נהפכה לחברה של אנשים מתוסכלים. טכנולוגיית סרגלי הכלים נהפכה לגנרית, וגם שכר העובדים אינו משתווה לזה שאותו מציעות המתחרות”, ציין בכיר בתעשייה.

באפריל 2012 גייסה קונדואיט את ג’וש וויין כמנהל תחום סרגלי הכלים. מאז שגויס, הצליח וויין להגדיל באופן ניכר את הכנסות החברה מפעילות זו. שלא במפתיע, יצרו שתי המגמות המנוגדות התנגשות, ו־וויין הודיע על רצונו לעזוב את החברה. בתגובה לכך, החליט שילה על פיצולה של קונדואיט לשתי חברות, אחת שתמשיך לעסוק בתחום האחראי כיום על מרבית הכנסותיה, תחום סרגלי הכלים, ואחת שתעסוק בפיתוח פלטפורמות למובייל במודלים עסקיים אחרים. כחלק ממהלך זה יזם שילה גם את המגעים לרכישת פריון, מהלך שיש לו מתנגדים רבים בקונדואיט. המיזוג יאפשר לרשום בבורסה את חברת סרגלי הכלים, שבראשה יעמוד וויין.

לדברי בכיר נוסף, לפני ניסיון המיזוג הנוכחי בחנה קונדואיט אפשרות של הנפקה בוול סטריט, אך לא קיבלה את ברכת המשקיעים: “בתחילת השנה קונדואיט יצאה לרוד שואו. הם נפגשו עם בנקאי השקעות מובילים, כמו דויטשה בנק ומריל לינץ’, אבל קיבלו מחיר לא אטרקטיבי - הרבה פחות מהמחיר שחתרו אליו. קשה מאוד להגיע בהנפקה לשווי שהם קיבלו בסבב הגיוס האחרון - 1.5 מיליארד דולר”.

לדברי הבכיר, “הבעיה האמיתית היא שקשה מאוד למכור חברות כאלה. אין כמעט קונה טבעי לחברה ששווה יותר ממיליארד דולר, במיוחד בתחום שקונדואיט פועלת בו, שלא נחשב נקי. שחקנים גדולים כמו גוגל או פייסבוק לא קונים חברות כאלה. אחרים לא רוצים להיות קשורים אליהן. החלופה עבור גוף כמו קונדואיט היא הנפקה, אך שוק ההנפקות יבש לחלוטין”.

מקונדואיט לא נמסרה תגובה.

דודו בכר

גורם נוסף במשוואה הוא בנק ההשקעות ג’יי.פי מורגן, שהשקיע בקונדואיט 100 מיליון דולר לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד דולר. כשאופציות האקזיט או ההנפקה סגורות, האתגר למכור אחזקות לפי שווי חברה גבוה מזה שבו בוצעה ההשקעה נהפך לכמעט בלתי אפשרי. ניתן להעריך כי ג’יי.פי מורגן התכוון להיות החתם שיוביל את הנפקת קונדואיט.

בכיר בקרן הון סיכון ישראלית אומר כי “בעבר השקענו עם בנק השקעות אמריקאי גדול. הם אמרו לנו - בלי פורנו, בלי הימורים ובלי לעשות שום עוולות שאני אצטרך כמשקיע להסביר. אי אפשר להנפיק חברה כזו. בתצהיר תצטרך להגיד ממה אתה עושה כסף. אתה הרי לא לוקח כסף ממשתמשי סרגלי הכלים. הם יצרו חברה יפה שאי אפשר להנפיק”. משקיע הון סיכון אחר, כמו רבים בתעשייה, העדיף להימנע מלהתייחס להתרחשויות בענף וציין “אני מבין איך אפשר לעשות הרבה כסף, אבל אני לא אוהב את השיטה”.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#