הכירו את הסטארט אפים הישראליים שרוצים לשנות את העולם - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את הסטארט אפים הישראליים שרוצים לשנות את העולם

דור חדש של יזמים טכנולוגיים אינו מסתפק ברווחים, ומנסה לעשות שינוי חיובי מבחינה חברתית ואקולוגית ■ חלק מהם מנסים לתת מענה לצרכים של 4 מיליארד איש שהכנסתם נמוכה מ–2.5 דולרים ליום, ובדרך גם לבסס מודל עסקי בר־קיימא ■ ממזגנים סולאריים זולים ועד אפליקציה רפואית לעובדים זרים - המיזמים שמשנים חיים

4תגובות

לא כל הסטארט אפים מנסים לפתח את אפליקציית המובייל הלוהטת הבאה - חלקם שואפים לשלב פיתוח יכולות טכנולוגיות עם יזמות חברתית ואקולוגית, ולעשות שינוי חיובי בעולם.

אחד מהיזמים שמייצגים את המגמה הזאת שהולכת ותופסת תאוצה בישראל הוא ד"ר ג'ונה מינק, שהתנדב במרפאת הפליטים בתחנה המרכזית החדשה. בעבודה עם אוכלוסיית המהגרים הוא נחשף לכמה מהמצוקות הקשות של שירותי הבריאות לאוכלוסייה זו. בעקבות כך החליט מינק, שהקים במרפאת הפליטים מערך חדשני לניהול תיקים רפואיים אלקטרוניים לפליטים ולמהגרים, להקים את מיזם MigrantHealth, יחד עם תומר וינשטין וד"ר יוסי בהגון.

המיזם נועד לתווך בין אוכלוסיית המהגרים בישראל לבין מערכת הבריאות באמצעות עובדים קהילתיים רפואיים שישמשו כמתורגמנים. העובדים הקהילתיים יצוידו בטאבלטים עם נתונים דמוגרפיים שיאפשרו ניהול של הטפסים הביורוקרטיים ויגיעו עם המטופלים לרופא. בסופו של דבר, באמצעות שילוב של תשתיות IT והעובדים בקהילה, ישופר השירות הרפואי שמקבלים הפליטים.

התפישה של MigrantHealth משלבת בין עזרה לקהילה ומיזם עסקי לכל דבר. בעוד שרוב הגופים בישראל רואים באוכלוסיית המהגרים מטרד, היזמים רואים בהם כוח צרכני ושוק שניתן להרוויח ממנו. "הרעיון הוא לפנות לנותני שירותי בריאות כקבוצה של 60 אלף איש במטרה למנף את גודל הקבוצה כדי לנהל משא ומתן על גובה הכיסוי והמחיר. זו קבוצת רכישה גדולה", אומר וינשטין. אם המיזם, שנמצא כעת בראשית דרכו, יצליח - יוכלו המייסדים להרחיבו למדינות נוספות שבהן יש קהילת מהגרים גדולה.

לכתבות אחרות ב-TheMarker:

מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?

הביקוש למטרונית היה גדול מהצפוי - והנוסעים נותרו בתחנות

"צריך לחשוב על מודל שיהיה בר־קיימא. זה עסק חברתי. לא נהיה עמותה - אנחנו רוצים להתנהל בצורה סטארט־אפיסטית ולהפוך את זה למשהו מבוסס. אני מתייחס לאוכלוסייה הזאת כלקוח לכל דבר. אם אני לא אצליח לתת להם את המוצר או השירות הכי טוב - הם לא ישתמשו בשירות שלי. לכן גם התהליך כיום נעשה בשיתוף האוכלוסייה", מסביר וינשטין.

שורה תחתונה משולשת

ג'ון אלקינגטון, מומחה באחריות תאגידית ובפיתוח בר־קיימא, טבע ב–1997 את המונח "שורה תחתונה משולשת": ארגונים בעלי שלוש מטרות - כלכלית, חברתית ואקולוגית. הגישה מתבססת על שלושה נדבכים: אנשים, כדור הארץ ורווחים. בין שלושת הגורמים קיים מתח פנימי מובנה.

אחת הגישות הבולטות בקרב ארגונים אלה היא הכרה בחשיבותם של השווקים המתפתחים כשוקי יעד לחברות לפיתוח טכנולוגיה. המדינות המתפתחות צומחות בקצב גבוה, והביקוש בהן לתשתיות אנרגיה, מזון ומים צומח בקצב מהיר. לשם המחשה, כיום שש מדינות מתפתחות - סין, ברזיל, רוסיה, הודו, מקסיקו ודרום אפריקה - צורכות כשליש מאספקת האנרגיה העולמית.

השימוש במדינות הללו באנרגיה סולרית והביקוש שלהן לחשמל צומחים בקצב מהיר בהשוואה לשאר העולם. צריכת המזון בעולם צפויה להכפיל את עצמה בתוך 20–50 שנה, בעיקר על ידי האוכלוסיות במדינות המתפתחות, שבהן יהיו עוד 2–2.5 מיליארד איש להאכיל עד 2050, לפי נתונים שנאספו ונותחו במסגרת תוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי בבית הספר לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב.

בלומברג

תהליך מרכזי נוסף במדינות המתפתחות הוא עיור מואץ, שמביא להגדלת הביקוש למים, אנרגיה, חקלאות מתועשת ומזון, ולצמיחה בהוצאה על ביטחון ושירותי בריאות. גם הצריכה הפרטית במדינות המתפתחות נמצאת בצמיחה חסרת תקדים. כדוגמה מציינים חוקרי המרכז כי צי המכוניות העולמי צפוי לגדול מ–800 מיליון כלי רכב כיום ל–2–3 מיליארד כלי רכב עד 2050. רוב הצמיחה תתרחש במדינות מתפתחות ומתעוררות.

עבור חברות ישראליות הצמיחה המואצת במדינות המתפתחות היא הזדמנות עסקית, אך לא תמיד המודלים העסקיים המוכרים מארצות מפותחות מתאימים לשווקים אלה. בחלק מהתחומים ישראל היא מרכז ידע כבר כיום, אך רוב החברות אינן פונות לאזורים אלה.

"יותר ויותר עמותות וארגונים מחפשים דרכים לצאת מהמרדף התמידי אחר תרומות ולמצוא ערוצי הכנסה אלטרנטיביים שיאפשרו להם להתמקד יותר בעשייה. מגמה זו תופסת תאוצה לאור הצטמצמות קופת התרומות הפילנתרופיות בעולם בשל המשבר הכלכלי העולמי. בנוסף, התורמים עצמם מתחילים לדרוש זאת מתוך רצון לעשות יותר עם הכסף העומד לרשותם: אם הם יקבלו החזר על השקעתם או תרומתם הם יוכלו להשקיע את הכספים שוב", טוען דניאל בן יהודה, מנהל פיתוח קהילה בתוכנית פירס.

"דווקא בשל מיעוט המשאבים העומדים לרשות עניי העולם, הם צרכנים חכמים המוכנים 'לבזבז' הרבה יותר עבור מוצר איכותי הנדרש לשיפור חייהם. המחיר שהם משלמים עבור כוהל שמשמש לתאורה, גבוה בעשרות אחוזים מזה שאנו משלמים במערב", אומר בן יהודה.

חברות המעוניינות להיכנס לשווקים אלה עומדות בפני אתגרים רבים. אחד מהם הוא מציאת מודל עסקי בר־קיימא המתאים לאוכלוסיות עניות עם אמצעי תשלום מוגבלים, שאין להם ברוב המקרים כרטיסי אשראי.

אחת הדוגמאות המעניינות לחברה שמצאה פתרון להתמודדות עם קושי זה היא נובה לומוס הישראלית. החברה פיתחה מערכת פאנלים סולאריים לייצור אנרגיה לשווקים מתפתחים. לאחר תשלום ראשוני של 20–30 דולר, עבור כל הפעלה של המערכת המשתמש משלם באמצעות SMS חצי דולר ליום או 3 דולרים לשבוע. כך החברה התגברה על הקושי של התושבים לממן בתשלום חד־פעמי מערכת יקרה, ומצאה פתרון להיעדר אמצעי תשלום כמו כרטיסי אשראי. בהמשך החברה מתכננת לשלב במערכת גם רכיב לתקשורת אינטרנט שיפתח אפשרויות חדשות בפני תושבי האזורים הנידחים שמנותקים מרשת חשמל.

דוגמה נוספת לחברה ישראלית שפיתחה מוצר שמותאם למדינות מתפתחות, ופועלת בתחום המכשור הרפואי, היא פריפקס ‏(PrePex‏). החברה פיתחה מכשיר למילת גברים, במטרה למנוע את התפשטות מחלת האיידס, ללא דם, ניתוח, סכין, חומר הרדמה או רופא. פריפקס תופשת את עצמה כחברה שמסתכלת על שורה תחתונה כפולה, כלכלית וחברתית, אך הלקוחות שלה הם ממשלות או גופי ביטחון במדינות, ולא המשתמשים הסופיים במוצר.

אתגר נוסף העומד בפני החברות הוא מציאות השותפים הנכונים בשווקים החדשים. כדי לחדור לשווקים במדינות אפריקה, פריפקס שותפים אסטרטגיים 
כמו ארגוני בריאות עולמיים וקרנות פילנתרופיה.

"אנו מאמינים שישראל צריכה להפוך למרכז של פתרונות חדשניים לאתגרים של העולם המתפתח בתחומים של מים, חקלאות, אנרגיה מתחדשת, בריאות וחינוך, מתוך שאיפה לשפר את מצבם של עניי העולם, וכן משאיפה לרווחים", אומר בן יהודה, שהיה שותף גם להקמת DevTech Hub, מיזם חברתי המבקש לתמוך בחיבור התעשייה הישראלית לאתגרי העולם המתפתח. כיום המיזם מתמקד בהקמת מרחב עבודה משותף ליזמים וחברות בתחום. "בעיני זו חובה מוסרית: לא ייתכן שמיטב המוחות היצירתיים בישראל מייצרים אפליקציות מיותרות ופרסומות ביוטיוב ולא מנצלים את זמנם להתמודדות עם האתגרים הגדולים של העולם", טוען בן יהודה.

לדבריו, לישראל כמדינה צעירה יש יתרון בתחום: "אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שחוותה תהליך פיתוח מואץ ומוצלח בעשורים האחרונים ובתקופת זמן קצרה. רק לאחרונה נחשבנו למדינה מתפתחת, ובפחות מ–65 שנות קיומה של המדינה הצטרפנו ל–OECD".

בן יהודה מעריך כי כמה עשרות חברות סטארט־אפ ישראליות פועלות כיום בשווקים המתפתחים. גם גופי ההשקעה החלו לזהות את הפוטנציאל ולהשקיע בתחום. כמה קרנות משקיעות כיום בחברות ישראליות שפונות לשווקים המתפתחים, חלקן קרנות Impact Investment כמו Impact First ו–Vital Capital, קרן גדולה של 350 מיליון דולר שהוקמה על ידי ישראלים ומשקיעה בחברות בעולם. גם כמה קרנות קלינטק משקיעות בחברות אלה, שבמקרים רבים מתמקדות בפתרונות אנרגיה לשווקים המתפתחים כמו טרה ונצ'רס, Capital Nature ו–Green Soil.

בלומברג

בממשלה זיהו את הפוטנציאל הטמון בפיתוחים לעולם החקלאות, בעיקר במדינות המתפתחות, ויזמו תוכנית לעידוד חברות בתחום. "במועצה הלאומית לכלכלה אנחנו מדברים על כך שמדינת ישראל צריכה לעשות דברים נוספים מלבד ICT ‏(טכנולוגיות תקשורת‏). לא רק מסיבות חברתיות אלא מתוך פיזור סיכונים", אומר נתנאל עודד, כלכלן במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שריכז את הוועדה למינוף מחקר ופיתוח ‏(מו"פ‏) חקלאי. לדבריו, "התעשייה ממוקדת בתחום טכנולוגי צר שהרווחיות שלו יכולה להשתנות באופן דרמטי בשנים הקרובות. לכן, צריך לחפש אזורים שבהם אפשר לקחת את היכולות החדשניות למקומות חדשים". בשנים האחרונות עסקה המועצה בתוכניות בתחום האנרגיה, התחבורה והמים, והתוכנית האחרונה שהגתה היתה בתחום המו"פ החקלאי.

"לישראל יש היסטוריה מפוארת בתחום הטכנולוגיה החקלאית, ביצירת חקלאות בלי הרבה עובדים, אדמה ומים. זה תחום שנכנסות אליו טכנולוגיות מתקדמות, מביולוגיה של זרעים ודשנים ועד חיישנים שנכנסים מתחת לאדמה ומנטרים מתי להשקות ואיך לדשן. לישראל יש יתרונות מעניינים בתחום וגם מכון מחקר ממשלתי - מכון וולקני", אומר עודד.

ועדת המו"פ החקלאי כתבה דו"ח שאושר בממשלה בדצמבר ומסקנותיו ייצאו לפועל ב–2014. התוכנית תוקצבה ב–300 מיליון שקל לשבע שנים, כ–45 מיליון שקל בשנה. כרבע מסכום זה יוקדש לקרן שתפעל במסגרת המדען הראשי במשרד הכלכלה ותעודד יזמות בתחום. בנוסף יוקמו כחלק מהתוכנית מרכזי מצוינות בשילוב האקדמיה ומכון וולקני. כמו כן, ישראל תקדם שיתוף פעולה בינלאומי בתחום.

"רוב היצוא שלנו מכוון למדינות עשירות, ואנחנו רואים הרבה ערך ביכולות כלכליות שרלוונטיות למגוון רחב של שווקים שיצמחו בשנים הקרובות בקצב גבוה. כשמסתכלים על ביקושים זה שוק עצום שיש לנו בו יתרונות אדירים, ושאסור לנו כמדינה להתעלם ממנו", סבור עודד.

הקלינווב החליף 
את הקלינטק

למרות החשיבות הסביבתית של חברות בתחום האנרגיה הירוקה, התחום אינו מצליח לייצר למשקיעים בו את התשואות המצופות. מאז 2011 התפתחה גישה חדשה בקלינטק שנבעה מכך שחברות קלינטק דרשו השקעות גדולות ולא סיפקו תשואות מוצדקות למשקיעים. "הזמן הממוצע לאקזיט בקלינטק הוא 8–12 שנה - ארוך יותר ממחזור של קרן הון סיכון. לכן, ב–2009 מרבית קרנות הקלינטק החליטו שהן כבר אינן קרנות קלינטק", אומר ברק גולדשטיין, שותף בקרן הקלינטק טרה ונצ'רס.

הגלגול החדש של הקלינטק הוא קלינווב ‏(Cleanweb‏), חברות שמשתמשות בטכנולוגיית ענן או ביג דאטה כדי להביא להתייעלות וצמצום בזבוז בתחום משאבי טבע. את המונח טבע פול סוניל, יזם אינטרנט אמריקאי ממוצא הודי, שכעת הוא מנכ"ל ושותף מייסד בסטארט־אפ SideCar, שמספק שירותי נסיעה משותפים במוניות לפי דרישה. "הצמיחה המהפכנית במובייל, ברשתות חברתיות, בכוח עיבוד ובניתוח ביג דאטה וטכנולוגיות מידע אחרות יוצרת הזדמנויות אדירות להתמודד עם אתגרי המשאבים הקריטיים של עולם", נכתב באתר של יוזמת הקלינווב, שאליה כבר הצטרפו גופים כמו פייסבוק, המיליארדר הבריטי ריצ'ארד ברנסון וקרנות השקעה.

העקרונות שלפיהם פועלים פרויקטים בתחום הם יעילות הון גבוהה, יציאה מהירה לשוק ופתרונות מבוססי IT שמאפשרים להשתמש באנרגיה בצורה יעילה יותר; קיום כלכלה שיתופית; אימוץ מואץ של טכנולוגיות נקיות; והפצה של התנהגות בת־קיימא בעולם.

כדוגמה לחברת קלינווב ישראלית מציין גולדשטיין את ווייז, משום שבאמצעות אופטימיזציה של הניווט היא מביאה לחיסכון בדלק וזיהום. באופן דומה, גם חברות שמפתחות אלגוריתמים שמביאים לצריכת אנרגיה נמוכה נכללות בהגדרה. חברות קלינווב נוספות הן חברות בתחום הכלכלה השיתופית ‏(sharing economy‏), כמו airbnb, שמאפשרת לאנשים להשכיר חדר או דירה בזמן שהם לא שוהים בהם.

טרה ונצ'רס מחפשת כיום מיזמי קלינווב. טרה ונצ'רס נוסדה ב–2007. הקרן הראשונה היתה בסך 25 מיליון דולר וגייסה כסף ממשקיעים פרטיים באירופה ובאוסטרליה, קרנות השקעה וחברות. מאז 2009 הקרן השקיעה בתשע חברות בשלב הסיד, שמתוכן שבע שרדו. מאז 2011 הקרן לא ביצעה השקעות חדשות והחליטה להתמודד במכרז הראשון לקבלת זיכיון להפעלת חממה טכנולוגית של המדען הראשי.

בימים אלה הקרן מתכוננת להתחיל להפעיל חממה טכנולוגית ביקנעם, הבנויה מבוץ, בניהולו של גולדשטיין. במארס הקרן הכריזה על סגירה ראשונה לקרן השנייה שלה. עד כה הקרן קיבלה התחייבויות ל–20 מיליון דולר, והיא שואפת להגיע ל–50–60 מיליון דולר.

בין החברות שבהן השקיעה טרה ונצ'רס בקרן הראשונה שלה ניתן למצוא את Phoebus Energy, שחוסכת עלויות חימום מים למוסדות ב–50%–75% באמצעות שימוש באנרגיה מאוויר שנפלט ממיזוג האוויר, ומביאה לצמצום 80% מהזיהום. החברה, שמוכרת ב–5 מיליון דולר בשנה, גייסה 4 מיליון דולר ונמצאת בהליך גיוס של 2–4 מיליון דולר נוספים.

אחת החברות המסקרנות בפורטפוליו שלה היא Wi Charge, שמפתחת טכנולוגיה לטעינה אלחוטית של מכשירי חשמל מרחוק באמצעות קרן לייזר, בצורה יעילה ובטוחה. חברות נוספות הן לינום, שמייצרת מזגן סולארי בעזרת ניצול המים החמים שמייצרים קולטי שמש, ו–PV Nano Cells, שפיתחה דיו לתאי פוטו־וולטאיים שמביא לירידה בעלויות הפאנלים הסולאריים ומגדיל את היעילות שלהם.

בקרן השנייה שלה תשקיע טרה ונצ'רס בחברות קלינטק מסורתי, לצד חברות קלינווב. הכוונה של הקרן היא לעשות "חינוך שוק" - לחשוף יזמי היי־טק "מסורתיים" לצורכי השוק ולהסב אותם לעולם הקלינווב. לשם כך הקרן משתפת פעולה גם עם חברות כמו ואוליה ו–GE.

"הרבה יזמים טכנולוגיים באים עם אפליקציה בלי אימפקט. יש פה כוח אדם של יזמי ICT מבוזבזים. יזמי ניו מדיה יכולים להיות יזמי קלינווב מצוינים", קובע גולדשטיין. בנובמבר תפתח טרה ונצ'רס תוכנית האצה ל"הסבת" יזמי טכנולוגיה קלאסיים ‏(ICT‏) ליזמות קלינווב, שתימשך חצי שנה.

במהלך התוכנית ייבנו צוותים, יבצעו הוכחת היתכנות ראשונית למוצר ובשלב הבא יקבלו השקעה של כמה עשרות אלפי דולרים מטרה ונצ'רס. "היזם הישראלי שצמח ב–8200 או באקדמיה לא יבין את הצרכים של החברות בתחום. רואים יזמים טובים שנמצאים בפיגור של שנתיים בתחום. הכוונה היא לקחת יזמים ולגרום להם לעשות משהו עם השפעה", אומר גולדשטיין.

השוק שבתחתית הפירמידה שווה 5 טריליון דולר

"המונח "בסיס הפירמידה" נטבע על ידי פרופ' סי קיי פראהלד ‏(Prahalad‏) ב–1998, והוא מתייחס לאזורים שבהם חיה אוכלוסייה שנמצאת בתחתית פירמידת העושר העולמית, עם כושר השתכרות נמוך מאוד.

הספר 'The Fortune at the Bottom of the Pyramid', שפירסם פראהלד ב–2004, הצליח לעורר שינוי בגישה כלפי השווקים האלה - מקבוצה נזקקת של קורבנות השיטה הקפיטליסטית, שאליה יש להפנות תרומות ומשאבי סיוע - לכזו המהווה שוק משמעותי עם צרכים ורצונות", מסביר דניאל בן יהודה, מנהל פיתוח קהילה בתוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בבית הספר לממשל באוניברסיטת תל אביב.

ואכן, בשנים האחרונות ניתן לראות התעוררות של גופי Impact Investments, כלומר, גופי השקעות שמעוניינים להביא להשפעה חברתית לצד רווח כלכלי. זאת, בניגוד לגישה שרווחה בעבר שהביאה לכך שבעיקר עמותות וארגוני צדקה השקיעו במדינות המתפתחות, מתוך תפישה פילנתרופית ולא מתוך מניעים עסקיים.

"בסיס הפירמידה" ‏(BOP‏) הוא שוק מאתגר במיוחד: לפי הערכות, 4 מיליארד איש בעולם מרוויחים פחות מ–2.5 דולר ביום, ומייצגים כושר קנייה של 5 טריליון דולר. בקבוצה זו כלולות אוכלוסיות מאסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית ומזרח אירופה.

אמנם שולי הרווח של חברות בשווקים אלה הם נמוכים, אך השוק הוא גדול, ולכן גם הרווח יכול להיות משמעותי. חברות שמפתחות מוצרים יעילים, חכמים וחדשניים בתחומים כמו אנרגיה, מים, חינוך, בריאות, חקלאות וטכנולוגיות תקשורת, יכולות להצליח אם יפצחו את הפתרון לצרכים של האוכלוסייה המקומית ולמגבלותיה הפיננסיות.

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#