"התחומים החדשניים ביותר של יבמ בתחום אבטחת המידע ינוהלו בישראל"

שבע שנים בלבד לקח למיקי בודאי, היזם והמנכ"ל של טראסטיר, להפוך השקעה של 10 מיליון דולר לאקזיט ענקי של 800 מיליון דולר ■ לאחר המכירה ליבמ, הוא מבטיח: "אנחנו פה להרבה זמן. המטרה לבנות צוות הרבה יותר גדול"

ביום חמישי האחרון הודיעה יבמ על רכישת חברת אבטחת המידע הישראלית טראסטיר ‏(Trusteer‏), המפתחת פתרונות טכנולוגיים למניעת הונאות בביצוע עסקות בנקאיות מקוונות. לפי הודעת יבמ, טראסטיר תהפוך למרכז מחקר של יבמ בתחום אבטחת המידע, שאליו יצטרפו עובדים נוספים מיבמ.

יבמ לא ציינה בהודעתה את סכום הרכישה, אך לפי הערכות שילמה יותר מ–800 מיליון דולר. טראסטיר היא החברה הישראלית העשירית שרוכשת יבמ. בנוסף לרכישות אלה רכשה יבמ בעבר שתי חברות אמריקאיות וחברה שוודית שהפעילו מרכזי פיתוח בישראל.

סכום הרכישה משקף למשקיעים בחברה הצלחה נדירה - מכפיל של יותר מ–80 על ההשקעה בחברה, שהסתכמה 
ב–10 מיליון דולר בלבד. רכישת טראסטיר היא גם העסקה היקרה ביותר שביצעה יבמ בישראל, בפער ניכר מהרכישות האחרות - שהיקרה בהן היתה רכישת XIV ב–2008 תמורת 300–350 מיליון דולר.

מיקי בודאיצילום: עופר וקנין

כתבות נוספות באתר TheMarker

האמת הכואבת על הפנסיה שלכם

איזה נגיד דרוש לבנק ישראל?

מי שחתום על הצלחתה של טראסטיר הוא מיקי בודאי, מנכ"ל החברה והמייסד. "דימיינו את זה לפני שנתיים, והיום זה מתקיים", אמר בודאי בראיון ל–TheMarker לאחר ההכרזה על השלמת העסקה. "המטרה היא לבנות צוות הרבה יותר גדול ממה שיש עכשיו על בסיס התשתית של טראסטיר. יש פה הרבה עבודה. אנחנו פה להרבה זמן, ומתכוננים לפתח מוצרים חדשים במנדט שניתן לנו ולחקור תחומים שעדיין לא הצלחנו להגיע אליהם".

מונעת הונאות 
במאות בנקים

בודאי ייסד את טראסטיר ב–2006, אחרי ארבע שנים שבהן עבד בחברת אימפרבה, שאותה ייסד עם שלמה קרמר ועמיחי שולמן. לצדו של קרמר הוא גם שותף בהשקעות בחברות WatchDox, SkyFence ,Lacoon Security ו–TopSpin Security.

"בהקמת טראסטיר ריכזתי צוות עם כישורים חזקים בתחום אבטחת המידע והתוכנה", אמר בודאי. "בחנו יחד את הנושא של נוזקות מתקדמות ואת ההשלכות שלו על ארגונים גדולים". פרט לבודאי ולמשקיע קרמר, נמנו עם צוות המייסדים של החברה גם עמית קליין וירון דיציאן, שעבדו לפני כן בסאיוטה ‏(Cyota), וראקש לונקר, שייסד ב–1999 את חברת האבטחה OneSecure יחד עם ניר צוק. בחברה 340 עובדים, כ–240 מהם בישראל וכ–100 בארה"ב.

10 החברות הישראליות שרכשה יבמ

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

"מהרגע שבו הבנו את הבעיה ואת המגבלות של הפתרונות הקיימים, בנינו ארכיטקטורה ייחודית בזיהוי של התקפות מקוונות", מסביר בודאי. "הגענו למסקנה שאחד היישומים המרכזיים של הטכנולוגיה הוא במניעת הונאות שמבוצעות באמצעות השתלטות על המחשב של משתמש הקצה וביצוע פעולות בשירותי בנקאות מקוונת - סוג הונאות שגרם אז להפסדים של מאות מיליוני דולרים לבנקים ברחבי העולם", הוא מוסיף.

טראסטיר פיתחה תוכנה שאיפשרה למנוע הונאות כאלה. יותר מ–400 בנקים משתמשים כיום בפתרונות של טראסטיר, ובהם RBS, מריל לינץ' 
ו–HSBC. "בנינו את השם שלנו על בסיס היכולת שלנו לתמוך בארגונים פיננסיים גדולים, שבהם יש מיליוני מקרים בשנה, ולפעמים עשרות מיליוני מקרים, של חשש להונאות. עזרנו להם למגר הונאות אינטרנט בצורה טובה", קבע בודאי.

בהמשך הדרך הותאמה הטכנולוגיה של החברה כדי למנוע השתלת רוגלות ונוזקות במערכות המחשוב של ארגונים גדולים, באמצעות אבטחת נקודות הקצה שמהן עובדים ולקוחות למערכות הארגון ‏(פורטלים‏). "נכנסנו לתחום הזה בשנתיים האחרונות, והוא צומח  בקצב מהיר מאוד", אמר בודאי. "יש לנו כעת כמה עשרות לקוחות גדולים".

שלמה קרמר
שלמה קרמרצילום: שרון ברקת

"התחומים החדשניים ינוהלו בישראל"

מרכז המו"פ שיבוסס על פעילותה של טראסטיר יפעל כחלק מחטיבת תוכנה חדשה שהקימה יבמ ב–2012. את הקשר עם יבמ יצרה טראסטיר לפני כשנה וחצי במטרה לשתף עמה פעולה בעבודה עם לקוחות משותפים. "התחלנו להכיר את המוצרים והיכולות שיש לכל אחד מהצדדים להציע לצד האחר, וראינו שיש חיבור והתאמה בחזון של שתי החברות, ושאפשר להדק את שיתוף הפעולה", הסביר בודאי.

יבמ בנויה כך שכל חטיבה בה מפעילה כמה מעבדות מחקר עולמיות. כחלק מהקמתה של חטיבת אבטחת המידע חיפשה יבמ מקומות מתאימים להפעלת מעבדות מחקר לחטיבה. "קסם לנו מאוד שיבמ תקים את מעבדות המחקר דווקא בישראל", אמר בודאי. "יבמ זיהתה את הפוטנציאל ואת הנכסים שיש בישראל, והבינה את היתרונות שייתן לה גוף גדול שיעסוק במחר ופיתוח של מוצרי מידע כאן. הם ראו את ההזדמנות להפוך את טראסטיר לאבן יסוד בחטיבה החדשה".

בנוסף למעבדת המחקר, שתתבסס על פעילותה של טראסטיר, מחזיקה יבמ מעבדה נוספת בתחום אבטחת המידע בארה"ב, שהיתה קיימת עוד לפני הקמת החטיבה. בעוד שהמעבדה בארה"ב תתמקד בפיתוחי אבטחה למערכות מרכזיות, המרכז בישראל יתמקד בהתקפות סייבר ייעודיות על ארגונים ובאבטחת מידע למכשירים ניידים. "התחומים החדשניים ביותר ינוהלו במרכז בישראל", ציין בודאי.

"בטווח המיידי, המטרה הראשונה של יבמ היא להכניס את פתרונות האבטחה של טראסטיר לסל המוצרים שלה - אך יבמ אינה רוכשת רק טכנולוגיה", קובע בודאי. "טראסטיר היא חברה מצליחה עם מאות לקוחות גדולים והכנסות. הרבה מלקוחותיה הם גם לקוחות של יבמ, אך ברור שביבמ יוכלו לשווק את פתרונות האבטחה גם ללקוחות הנוספים של החברה. יעד ארוך טווח יותר הוא הרחבת תחומי האחריות של מרכז המחקר והרחבה של סל המוצרים.

היזמים נשארו עם נתח גדול

"רכישת טראסטיר יכולה להיות תרומה משמעותית לביסוסה של ישראל כמרכז אבטחת מידע עולמי. אני מאמין שכדי שזה יקרה, אנחנו זקוקים לארגונים כמו יבמ שיבואו ויקימו פה את מרכזי המחקר שלהם. אלה דברים שנבנים לאורך זמן. הקמת מרכזי מחקר ופיתוח של גופים בינלאומיים תסייע לתעשיית אבטחת המידע הישראלית, לסטארט־אפים הישראליים ולפיתוח טכנולוגיות בישראל. כבר כיום יש מחסור במפתחים ואנשים שמבינים אבטחת מידע. חלק מתפקידו של מרכז כמו זה של יבמ הוא להכשיר אנשים ולהגדיל את השוק", קובע בודאי.

בודאי אינו היחיד שסבור שהרכישה תחזק את הידע הישראלי בתחום אבטחת המידע. לדברי בכיר בתעשיית אבטחת המידע הישראלית, "תחום פעילותה של טראסטיר דומה לזה שבו עסקה סאיוטה הישראלית, שנמכרה ל–RSA. בעקבות רכישתה נהפכה סאיוטה למרכז שמרכז את פעילות מודיעין הסייבר של RSA, ומספר העובדים צמח מ–100 ל–400. לטראסטיר יש פוטנציאל דומה".

לדבריו, "הרכישה הנוכחית אינה קשורה בהכרח רק לתחום הפעילות העיקרי כיום של טראסטיר - המהלך של יבמ אינו מוגבל לשוק הבנקאי. יבמ רוצה להפוך לאחד מהשחקנים של אנטי־וירוסים ארגוניים, לצד מקאפי, סימנטק ו–Trend Micro. זהו תחום רווחי מאוד שיבמ אינה נמצאת בו היום. זו רכישה שיכולה להרחיב את הידע הקיים 
בישראל בתחום הזה ולהפוך למנוע צמיחה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ