כך תשנה המהפכה הצרכנית של מיזם הסיבים את איכות הגלישה שלכם - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תשנה המהפכה הצרכנית של מיזם הסיבים את איכות הגלישה שלכם

הגלישה תהיה מהירה במיוחד, הלקוחות יוכלו לעבור בין ספקיות תקשורת בלחיצת כפתור ומגוון החבילות צפוי להתרחב

42תגובות

גולת הכותרת בדו"חות בזק, שפורסמו בשבוע שעבר, היתה ההכרזה כי 200 אלף בתים בישראל כבר מחוברים לתשתית סיבים אופטיים. בזק גם אישרה כי תאיץ את השקעות התשתית ‏(CAPEX‏) שלה בחציון השני ל–2013, במטרה להגיע ל–400 אלף בתים עד 2014. בינתיים, גם HOT פורשת סיבים, אך לא ידוע כמה בניינים חיברה החברה עד כה ל–FTTB - סיב אופטי עד תחתית הבניין.

ואולם לא ידוע מתי החברות יהפכו את הרשתות למוצר שאפשר למכור ללקוחות. חיבור לסיב כולל בדרך כלל גם את החלפת המודמים הקיימים בבתי הלקוחות, מכיוון שאלה לא בנויים לקצבים המהירים שסיבים אופטיים מאפשרים.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?

מושיקו חוגג - הסטארט אפיסט הישראלי שמצא אוליגרך

משבר האנרגיה הבא: הצצה ליום שאחרי הנפט הערבי

גל ההשקעות בתשתיות מגיע לאחר תקופה ארוכה שבה חברות התשתית הישראליות הפחיתו את השקעותיהן. בנוסף, לאחר תקופה ארוכה של דשדוש, נבחרה קבוצה שתקים את תשתית הסיבים הישראלית החדשה - 
‏Israel Broadband Company (IBC) ‏- זהו השם הזמני של מיזם הסיבים של חברת החשמל או "המוביל הדיגיטלי". במסגרת המיזם תקבל קבוצה של יזמים פרטיים 60% מהמיזם, ו–40% יישארו בידי בעלת התשתית - חברת החשמל. את קבוצת המשקיעים הפרטיים תוביל ויה אירופה השוודית.

יש שיאמרו שבזק ו–HOT רצות מהר קדימה - יש להן כבר תשתית, ועד ש–IBC תיכנס לשוק הן כבר יהיו עם הצעה טובה ללקוח. אלא ש–IBC תביא לא רק טכנולוגיה חדשה לישראל, אלא גם מודל עסקי חדש וייחודי שכל השוק יצטרך להתאים את עצמו לפיו. ויה אירופה כבר עשתה את זה בשוודיה, בנורווגיה ובשווייץ, עם 900 אלף לקוחות, ועכשיו בכוונתה לשכפל את המודל לשוק הישראלי.

IBC עדיין לא קיבלה רישיון ממשרד התקשורת, אך מדובר בעניין פורמלי, ובינתיים החברה עובדת במרץ. יו"ר החברה הוא זאב גולדברג, המייצג את ויה אירופה בישראל מתחילת התהליך, וסגן היו"ר הוא מנכ"ל ויה אירופה, ג'ונאס בירגרסון. החברה נמצאת בתהליך בחירת מנכ"ל ישראלי, והיא מחפשת גם שם קבוע וקליט.

להתחבר לספק ישירות מהמחשב

איך יראה המודל החדשני של IBC? בדומה למודלים בענף הסלולר לאחר פתיחת הענף לתחרות, שבו ניתן להצטרף או להתנייד בין החברות באמצעות האינטרנט, גם המיזם של חברת החשמל יאמץ את האינטרנט כאמצעי הפצה עיקרי. לקוח שירצה להתחבר לסיב של חברה מסוימת, יירשם באתר שיוקדש לכך. ברגע שיהיו בסביבת מגוריו מספיק צרכנים שירצו להתחבר לאותו סיב, החברה תפרוש תשתית לשכונה, והבתים יחוברו לרשת הסיבים.

החיבור ייעשה עד לבניין, ובנוסף טכנאי יתקין בבית הלקוח קופסה שתתחבר לטלפון הקווי ולטלוויזיה, ותספק אינטרנט. לא מן הנמנע כי הלקוחות יצטרכו לשאת בעלות הקופסאות והחיבור לבתים.

לאחר חיבור התשתית, יוכל כל לקוח להיכנס לפורטל ייחודי באינטרנט או בטלוויזיה. על הצג יופיע מגוון חבילות של ספקיות התקשורת השונות. כל חבילה תכלול חיבור לאינטרנט, שירותי טלפון קווי ושירותי טלוויזיה. במקום לפנות לספקית התקשורת באמצעות הטלפון ולאחר מכן לתאם ביקור טכנאי, מרגע שהתחבר לסיב האופטי, הלקוח יוכל לבחור בחבילה המתאימה לו ישירות ממסך הטלוויזיה או המחשב, להזין את פרטי האשראי ולצאת לדרך - ללא צורך בהתקשרות נפרדת מול החברות. הקשר יהיה מול ספקיות השירותים ולא מול IBC. מאחורי הקלעים, ספקיות השירות יתחשבנו עם IBC.

זוהי בשורה לצרכנים - מגוון ספקים, מחירים שקופים, בחירה מיידית ומעבר מהיר בין הספקיות. המודל כה מוצלח, עד שבראיונות עבר סיפר בירגרסון כי לספקיות התקשורת יש שירות לקוחות מיוחד עבור לקוחות שמחוברים אליהן דרך ויה אירופה. לדבריו, הבחירה בספק שירות פשוטה כמו מעבר בין אתר אינטרנט אחד לאחר - הפעולה וירטואלית לחלוטין.

גטי אימג`ס

הייחוד של ויה אירופה הוא טכנולוגיה שמאפשרת בחירה פשוטה בספק השירות והתחברות מיידית. מדובר במערכת חכמה שדואגת לכל מערכות ההתחשבונות בין הספקים, חיוב הלקוחות וכל התהליכים העסקיים. ויה אירופה השקיעה במערכת הזו 150 מיליון דולר במשך 15 שנה.

ההזדמנות של הספקיות הקטנות

ההזדמנות היא לא רק לצרכן, אלא גם לספקיות השירותים קטנות. ב–IBC ספקית קטנה תהיה שוות זכויות לספקית גדולה - והלקוחות ייחשפו לכל החברות אליהן יוכלו להתחבר. זה נכון גם בנושא התשלום - עלות הקו לבית הלקוח זהה ואין הנחות לפי גודל.

במרבית המדינות המערביות בעולם יש שלוש עד חמש ספקיות תקשורת גדולות. כל אחת מהספקיות הגדולות אוחזת בנתחי שוק משמעותיים, ובמרבית המדינות המערביות יש עשרות - לעתים 40–50 במדינה - ספקיות תקשורת קטנות שמסתפקות באחוזים בודדים ובשברי אחוזים.

המודל קיים גם בשוק האינטרנט הישראלי - לבזק בינלאומי, סמייל, ונטוויז'ן יש כ–600 אלף לקוחות כל אחד, 
ל–HOT Net כ–150 אלף לקוחות, והיתר מתחלק בין שורה ארוכה של ספקיות קטנות שמחזיקות יחד בכ–4% מהענף - לכל אחת פחות מ–20 אלף לקוחות.

ואולם ההתחברות למיזם של ויה אירופה עשויה לחזק את כוחן של הספקיות הקטנות. כך, למשל, בשוודיה, שתי ספקיות קטנות שהצטרפו לויה אירופהצמחו לאחר ההתחברות למיזם ל–10% מהשוק כל אחת. כך, גם אם ספקיות התקשורת הגדולות לא ירצו להיות על הפלטפורמה הנייטרלית של IBC, לא תהיה להן ברירה. אם הן לא יהיו שם - מישהו אחר יהיה.

IBC תציע לא רק מודל עסקי, אלא גם טכנולוגיה מתקדמת. מדובר בטכנולוגיה שונה מזו שנוסתה בישראל, המכונה GPON, בניסוי הסיבים שנערך בקרית שמונה. את הטכנולוגיה של GPON אפשר לדמות לעץ - הגזע מתפצל לענפים, שמתפצלים שוב עד ללקוח הבודד. טכנולוגיה זו מאפשרת השקעה נמוכה יותר, כי גם עלות הסיב עצמו גבוהה, אבל היא פוגעת בצרכן שצריך לחלוק את רוחב הפס שלו עם השכן.

בירגרסון הוא קטגור נחרץ של GPON, ולכן זו אינה הטכנולוגיה שבה תעשה שימוש IBC. חברת ויה אירופה נחושה להטמיע בישראל טכנולוגיית סיבים שהיא צינור אישי לכל משתמש, Peer to Peer.

האינטרנט בישראל נותר מאחור

מדד מוכנות הרשתות של הפורום הכלכלי העולמי ‏(World Economic Forum‏) בודק את מצב הרשתות ב–138 מדינות בעולם. המדד משקלל גם את איכות הרשתות עצמן, אבל גם את הסביבה העסקית והפרטית לאימוץ טכנולוגיות. המובילה במדד היא שוודיה; ישראל, המכונה "אומת ההיי־טק", נמצאת רק במקום 22.

יוסי וייס, דוברות חברת החשמל

גם אם אפשר להתווכח על מדדים שונים של מהירות הורדת הקבצים בישראל, אין ספק שבקצב העלאת קבצים ‏(Upload‏), ישראל במצב לא טוב. צרכן בישראל שמזמין אינטרנט של 12 מגה, מקבל רשת עם יכולת העלאת קבצים של 1 מגה־ביט לשנייה - פחות מ–10% ממה שהוא משלם עליו. זו צרה גדולה בעיקר לאור העובדה שהרשת נהפכת לשיתופית ודו־כיוונית יותר ויותר. שיחות וידאו, למשל, נשענות על הערוץ היורד והערוץ העולה באותה מידה. IBC לא מפסיקה להדגיש בפרסומים שלה כי רשת הסיבים שתוקם בישראל תהיה סימטרית - מהירות ההעלאה תהיה זהה בה למהירות ההורדה.

"אם אתה מעוניין לשלוח כמה קובצי תמונות או להעלות אותן לענן, המצב כיום ברשת DSL או בכבלים למעשה גרוע יותר מאשר לפני כמה שנים, כי חוק מור ‏(המתייחס להכפלה קבועה של עוצמת המחשוב, א"ז‏) לא חל על הרשתות; איכות המצלמות השתפרה - אז נפח הקבצים גדל - החיבור הפיסי בין המחשב למצלמה השתפר, הדיסק הקשיח במחשב גדל, וכך גם יכולת העיבוד. הדבר היחידי שלא השתפר באותו הקצב זה
דרק רשתות התקשורת", אומר מומחה למחשבים.

השקעה של 2 מיליארד דולר

מנכ"ל אחת מחברות התקשורת אמר באחרונה כי "מיזם הסיבים מזכיר לי את בטר פלייס - זה חלום גדול", ובאותה נשימה גם הטיל ספק במודל העסקי של IBC.

ואכן, מדובר בפרויקט שאפתני במיוחד, שלא לומר יומרני. IBC תוציא לא פחות מ–2 מיליארד דולר על תשתיות תקשורת בישראל ב–30 השנים הקרובות, כשחלק גדול מההשקעה יהיה בשנים הקרובות.

בהתחשב בכך ש–HOT ובזק מחזיקות במרבית השוק ומשדרגות את התשתיות, איך IBC מתכוונת לעשות מזה כסף? ראשית, המודל העסקי של IBC נבחן אינספור פעמיים על ידי אינספור כלכלנים, בעיקר אנשי ועדת הבחירה שכללה כלכלנים ממשרד האוצר ומחברת החשמל. גם כל השותפות הישראליות במיזם דשו במספרים אינספור פעמים, וכנראה שהשתכנעו שיש שם עסק.

בירגרסון חושב שפער התשתיות בישראל הופך אותה למקום אידיאלי להשקעה בתשתית סיבים, ופעם אף אמר כי ישראל היא מקום נהדר לפס רחב. כך, בשוודיה יש כ–4.2 מיליון בתי אב, עם צפיפות אוכלוסין של 21 איש לקילומטר רבוע; בישראל יש כ–2.5 מיליון בתי אב, עם צפיפות אוכלוסין של 350 איש לקילומטר רבוע.מצב זה הופך את ישראל לנוחה במיוחד עבור פרישה של תשתית חדשה.

בנוסף, בישראל חלק גדול מהתשתית כבר פרוש - רשת הסיבים הקיימת של חברת החשמל מגיעה לכ–900 נקודות במדינה. למעשה, IBC תצטרך להאריך את הסיבים מנקודות אלה עד לבית הלקוח. לעומת שוודיה, שם יש איסור על מתיחת כבלים באוויר, בישראל 60% מהבתים מחוברים בכבילה אווירית, כך שאין צורך לחפור את הסיב לבית, אלא רק לצרף אותו לקו החשמל. מדובר ביתרון עצום שמוזיל את עלות העבודה ומקצר את זמן הפרישה.

ויה אירופה

בינתיים, IBC שכרה שטח במשרדי אחת השותפות, טמרס, בהרצליה פיתוח. ואולם IBC לא נזקקת לשטח רחב ידיים - על פי החזון של בירגרסון, היא תעסיק רק עשרה עובדים. מעניין יהיה לראות אם הוא יעמוד ביעד הזה. בירגרסון מבקר בישראל באופן קבוע, בערך אחת לחודש. עד כה הוא נהג להתאכסן בבתי מלון, אך החברה תשכור לו דירה בתל אביב - וזוהי אולי ההוכחה החותכת ביותר לכך שמיזם הסיבים נהפך מחזון למציאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#