מעצבים חוויה

כך תוכנן הסמארטפון הסודי למערכת הביטחון

מהפכת עיצוב המוצר של אפל הרימה את רף הציפיות של הציבור, אך חלק מהחברות מתקשות לעבור לעידן הטכנולוגיה המעוצבת ■ חברת העיצוב הישראלית נקודה עוזרת לחברות להפוך את הטכנולוגיה שלהן מחומרה למוצר צריכה מודרני ונחשק

ענבל אורפז
ענבל אורפז

משולשים, נישאים לגובה של כמטר וצבועים בלבן ובתכלת - עמודי ההטענה של בטר פלייס עומדים עדיין במקומות ציבוריים, כמעין מצבה לחזון גדול שכשל. המראה הנקי והפשוט של העמודים מסתיר תהליך ארוך ומורכב של עיצוב ותכנון, שכלל התחשבות במגוון שיקולים - כיצד לעצב אותם בצורה מינימליסטית ונקייה, ולוודא שיתפסו מקום מזערי, ייוצרו מחומרים זולים יחסית ויהיו קלים להובלה, אך גם יעמדו בדרישות עירוניות של רשויות ברחבי העולם.

את ההתמודדות עם האתגרים בעיצוב עמודי הטעינה של בטר פלייס הובילה חברת ניהול עיצוב המוצר הישראלית נקודה. המעצבים והמנדסים של החברה ניתחו את תהליך ההטענה - ובהתאם קבעו מה יהיה גובה העמוד, כיצד תיפתח דלת הטעינה, ואיך להביא לכך שאף אדם לא יתקל בו ושאף שכן לא יגנוב חשמל. כל זאת, תוך עבודה צמודה עם ועדות תקינה ורגולטורים.

תהליך האיפיון, התכנון ועיצוב עמודי הטעינה של בטר פלייס אופייני לכל אחד מהמוצרים האלקטרוניים שמגיעים אלינו כצרכנים. כאשר אנחנו לוקחים ליד סמארטפון, מחשב או אוזניות, אנחנו מצפים שהמכשיר יהיה באיכות מעולה, ויכלול את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אבל גם שיהיה מעוצב, אופנתי ונוח לשימוש. תהליך תכנון ועיצוב מוצרי טכנולוגיה צריך להביא לכך שכל האלמנטים האלה יחיו אחד לצד השני בהרמוניה במכשיר אחד, ובמקביל יתרמו לצמיחה ולעסקי החברה. גם מוצרים שנראים כלפי חוץ פשוטים וקלים, כוללים לרוב תהליך ארוך ומורכב של תכנון.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

פרשנות // אתם חושבים שאירופה בסדר? תסתכלו על איטליה

מזרח תיכון חלש: תקציב הביטחון גדול בהרבה מזה של שכנותינו

לינק לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים

נקודה, שנוסדה ב–1996 על ידי אבנר שדות וישראל חפץ המנוח, מנסה להגשים את החזון הזה. "הדנ"א של החברה הוא להגשים חלומות למטרות עסקיות, כלומר לחשוב על מוצר כמשהו שמייצר צמיחה", אומר נועם ברנשטיין, מנהל פיתוח עסקי ואסטרטגיה בחברה. תהליך תכנון המוצר מתייחס לסביבה של המוצר, ובוחן כיצד הוא תומך במודל העסקי, מגשים את החזון ומעצים אותו. הפיתוח עצמו משלב בין דיסציפלינות שונות, שבהן מכניקה, עיצוב תעשייתי, חוויית משתמש ואסטרטגיה ופיתוח עסקי.

נקודה מעסיקה כ–20 עובדים, רובם מעצבים שמובילים תהליכי תכנון מוצר, ועובדת בצמוד ללקוחות בתהליך פיתוח שאורך לעתים עד שנתיים ודורש רמת שיתוף גבוהה בין המעצב והלקוח. בין הפרויקטים שהחברה היתה מעורבת בהם בתקופה האחרונה: מערכת הגברה לסמארטפונים המבוססת על קישוריות בלוטות', שכוללת גם יחידת הטענה אלחוטית של חברת TDK היפנית; עיצוב בר המים הביתי המחודש של תמי 4; ומערכת שליטה ובקרה במזל"טים של אלביט מערכות . החברה עובדת עם חברות מכשור רפואי, ומעצבת עבורן מוצרים, בין השאר להחלקת עור.

"טכנולוגיה היא לא מוצר", אומר ברנשטיין. "צריך לעטוף אותה בממשקים, לפשט אותה, לחשוב על המשתמש". תהליך עיצוב המוצר מתחיל בגיבוש הקונספט, דיוק התכנון, ולבסוף הבאתו לייצור. בדרך, צריך לתת מענה לשאלות רבות: מיהו המשתמש הסופי? מהו התקציב של החברה לייצור? אם מדובר במוצר נלווה, כמו רמקולים לאייפון, מהו חלון הזמנים שבו צריך לצאת המוצר לשוק כדי שיספק החזר על ההשקעה? "הניסיון מלמד שככל שואלים יותר שאלות בשלב האיפיון, זה מייצב את התהליך אחר כך", אומר ברנשטיין.

כדוגמא מציין ברנשטיין את בר המים הביתי של תמי 4, שנקודה ליוותה את עיצובו. אחד התהליכים המרכזיים במהלך פיתוח הבר הביתי, שהיה מעין מעבר ממכונות שתייה למקומות ציבוריים למתקן שתייה ביתי, היה מתן מענה לשאלה מי יחליף את המסננים. "ההבנה שצריך ליצור יכולת החלפה על ידי המשתמש כדי להוזיל את השירות נולדה פה בתוך הבית. נקודה רשומה כממציאה של כמה מהפטנטים של תמי 4. היינו המו"פ שלהם, בצמוד לחברה כמובן", אומר ברנשטיין.

המשרדים של נקודהצילום: מוטי מילרוד

לדבריו, "אנחנו באים מדנ"א של מוצרים פיסיים, וכשמתעסקים בייצור שלהם - עלויות הייצור הן קריטיות לקיימות של המודל העסקי. כשמתחילים את הפרויקט, פותחים את האקסל לפני שפותחים את הספר סקיצות. זה השילוב המפתיע בין אנליטיות ליצירתיות".

סוגיה חשובה לא פחות היא לוח הזמנים שבו יצא המוצר לשוק. "אם המוצר יוצא עוד שנתיים, נתכנן אותו לעוד שנתיים. צריך להבין מה יכול להיות מסוכן, אילו תקציבים צריך, ואם אפשר לעשות גיוס הון בדרך", מציין ברנשטיין. מוצרים שבהם זמן היציאה לשוק הוא קריטי, בין השאר, הם מוצרים נלווים לסמארטפונים - שתלויים בדגם הספציפי שנמצא בשוק באותו הזמן.

"כשניגשים לעיצוב מוצרי טכנולוגיה יש כמה אתגרים", אומר ברנשטיין. "הציפיות הגבוהות ממוצרים ואורך החיים שלהם בשוק, שהולך ומתקצר, הם אתגר גדול, ולכן צריך לייצר מוצרים שמחזיקים יותר זמן מעמד בשוק. בעולם המובייל, סבבים של מוצרים הם שנה וחצי עד שנתיים מהיום שמוצר עלה על מדף ועד שיירד. הטרנד הוא שבתחומי מוצרי הצריכה המוצרים יקרים מאוד לפיתוח, ויורדים מהמדף הרבה לפני שהם החזירו את ההשקעה. האתגר הוא לייצר מוצר שהוא מספיק חכם ומספיק מתאים ויפה כדי להחזיק בשוק הרבה זמן".

אחד הפרויקטים המעניינים שבו מעורבת נקודה הוא תכנון סמארטפון לתעשייה הבטחונית עבור אלתא - מכשיר שכולל מורכבות טכנית ודורש מחשבה מעמיקה על ממשק המשתמש. "התפקיד שלנו היה לעצב ולתכנן את מכשיר הקצה. הנחת המוצא היתה שאנשים במערכת הביטחון ישתמשו במכשיר הזה ביומיום במקום הסמארטפון הפרטי שלהם. ההנחה הזאת הציבה רף גבוה מאוד של עיצוב, גודל וממשק - כדי שזה באמת יצליח. מהנקודה הזאת התחלנו לנתח את הדרישות הכלליות של המשתמשים: חיילים מינהלתיים, חיילים קרביים וכל הספקטרום של אנשים שעובדים בשני המצבים", אומר ברנשטיין, שהיה מנהל העיצוב בחברת מודו, וגם בה היה שותף לתכנון טלפון.

לדבריו, "התלבטנו אם לעשות מכשיר שונה לכל קהל יעד ומצב שימוש או מכשיר אחד לכולם. מתוך הניתוח הזה הגענו לתצורה של מכשיר מוקשח אבל סקסי מצד אחד למשתמשים המינהלתיים, ומעטפת, שמזכירה את הג'אקטים של הטלפונים של מודו, שמאפשרת לעבור למצב מבצעי - שמגדילה את זמן הסוללה ומוסיפה פונקציה של GPS. הניתוח של השימוש מתחשב ברמת התוכנה והחומרה, שהיא קריטית במוצר קטן כזה".

"עיצוב טוב הוא 
ביזנס טוב"

בעולם גוברת ההכרה בחשיבות עיצוב מוצרים בכלל והכנסת תהליכי עיצוב לתוך חברות בפרט. מנכ"ל יבמ , תומאס ווטסון, צוטט בשנות ה–70 כמי שאמר ש"עיצוב טוב הוא ביזנס טוב". באותה תקופה האמירה נתפשה כיוצאת דופן, אך כמה עשורים לאחר מכן סטיב ג'ובס הוכיח לעולם שעיצוב חדשני ונקי, בשילוב עם תוכנה, מאפשר לגבות מהצרכנים 600 דולר עבור טלפון חכם שהמתחרים מוכרים במחירים נמוכים יותר.

מערכת ממוחשבת לשליטה בשרירי הגוףצילום: BLOOMBERG

ההשקעה של אפל בעיצוב מוקפד הביאה להגדלת שורת ההכנסות, ולהפיכתה לחברה בעלת שווי השוק הגדול בעולם. כך, הפיכת העיצוב לאלמנט מרכזי בתכנון המוצר מאפשרת לחברות להפוך מיצרניות חומרה לחברות מוצר.

שינוי בעיצוב הוא לא רק שינוי של המראה החיצוני של המוצר, אלא חלק בלתי נפרד מאסטרטגיה עסקית וצמיחה של חברה. גם חברות בתעשייה המסורתית והביטחונית מבינות שעיצוב מחדש של מוצרים יכול להכניס חדשנות, ולפתוח בפניהן שווקים חדשים. דוגמה לכך היא חברת הציוד סטנלי, שמוכרת בעיקר בזכות ארגזי כלים בצהוב־שחור, שנהפכו לסימן ההיכר שלהם - שגם אתה עבדה נקודה.

"סטנלי הבינו שהמודל העסקי שמבוסס על מכירת מוצרי לואו־טק מפלסטיק יכול להפוך בן לילה ללא רווחי, בגלל עלייה במחירי הדלק והפלסטיק. זה הוביל אותם לתובנה שהם צריכים לעבור מלואו־טק להיי־טק, כי שולי הרווח יותר גדולים. לכן הם עברו לעסוק בניהול מלאי ואחסון של אתר בנייה בצורה חכמה. הם התחילו לשים תגי זיהוי אלקטרוניים ‏(RF‏) על נכסים ואנשים, כך שאפשר לדעת איפה נמצא כל פרט - וזה נותן כלי למנהל העבודה באתר לשלוט בניוד הכלים ומניעת גניבה של כלים יקרים. זו הצהרת כוונות גדולה לחברה כזאת להקים מערכת שמוסיפה ערך", אומר ברנשטיין.

ירידה בעלויות התשתיות הכרוכות בהקמת חברה מאפשרת לחברות להשקיע בעיצוב סכומים גדולים יותר ובשלבים מוקדמים יותר. זה נכון במיוחד בעולם האפליקציות. לכן, עיצוב ממשק משתמש הוא חלק מהותי בהצלחתן של חברות כמו פייסבוק, פינטסרט ו–Path.

עד כמה ממשק המשתמש מהותי בעידן הנוכחי?

ברנשטיין: "משתמש חווה כיום חוויה של מותג או של חברה מסוימת לאורך זמן על גבי מדיות שונות. החוויה מושפעת מכל הגורמים בשרשרת של הלקוח או של החברה - אתר, טלפון, חיבור אינטרנט של המפעיל הסלולרי, אפליקציית מובייל. אנחנו מנסים להסתכל על התרחיש דרך העיניים של המשתמש ולהבין איזה תחנות וממשקים הוא עובר, ולהתאים את הפתרון לתרחיש הזה".

בשנים האחרונות המשתמשים נהיו יותר בררנים והם מצפים לקבל בכל מוצר צריכה טכנולוגי חוויה מצוינת גם מבחינת איכות המוצר וגם בעיצוב ובממשק שלו - ואנשי העיצוב והתכנון צריכים לעזור לחברות לענות על הצרכים החדשים. "המשתמשים נהיו יותר מתוחכמים ויותר דורשניים. זה מתבטא בהבנה שדברים לא חייבים להיות כמו שהם היו פעם. חוויית משתמש היא דרישה - לא בונוס. לכן, רואים הרבה מאוד תחומים ותעשיות שצריכים להכיל חוויית משתמש, למשל בנקאות, שירות לקוחות של מכירת מכוניות או קמעונות. כל התחומים מתחילים לאמץ חוויית משתמש כתפישה".

מקבוק של אפלצילום: אי–פי

כפועל יוצא מהשינוי בדרישות המשתמשים והכיוונים שאליהם צועדת התעשייה, גם עבודתם של המעצבים משתנה. "העיצוב צריך להיות מסוגל לקבל כיום החלטות שלא מתעסקות רק באסתטיקה, אלא גם בנוחות, פשטות, זרימת עבודה ומיני הגדרות שקשורות לחוויית המשתמש. החינוך של המעצבים משתנה. מעצבים תעשייתיים בדרך כלל גדלים סביב העולם הפיסי, אבל ההבנה של האינטגרציה וחוויית המשתמש מתורגמים לתחומים נוספים", אומר ברנשטיין.

"הטכנולוגיה מתקדמת לקראת אינטגרציה עם הגוף"

אחד הטרנדים המעניינים שצומחים בתקופה האחרונה הוא מחשוב לביש - ועיצוב הוא חלק שחשוב בו אולי יותר מאי פעם.

הכוונה היא לפריטי לבוש שמחוברים לרשת, צמודים לגוף כל הזמן ומצוידים ב–GPS, מד תאוצה ולפעמים מיקרופון או מצלמה. כמכשירים שנמצאים במקום בולט על הגוף - עיצוב המוצרים ישפיע על הצלחתם בשוק. כך למשל, עד היום אף שעון חכם לא זכה להצלחה מסחרית וחולל מהפכה בתחום, בין היתר כי השעונים שיצאו לשוק היו גדולים, מסורבלים והציעו פונקציונליות מוגבלת. הציפייה של חובבי הטכנולוגיה היא שאפל תשנה את פני הקטגוריה, ותקבע את הסטנדרט.

"במחשוב לביש הדרישות הן עוד יותר גבוהות - המוצר צריך להיות קטן, להתאים לאדם, ילד או מבוגר, בצורה כזאת שהוא יהיה מוכן ללבוש אותו. הרבה פעמים הגודל וההתאמה משפיעים מאוד על הסוללה וניהול האנרגיה, ולכן האינטגרציה היא קריטית.

"הטכנולוגיה מתקדמת לכיוון אינטגרציה עם הגוף. בדרך לשם יש אתגרים טכנולוגיים ותרבותיים. מעצבים נדרשים לדמיין את המשתמש ולהיות אמפתיים כלפיו. משתמשים מאוד חסרי סבלנות לעקומת למידה, ולכן מוצר צריך להיות מוכן לשימוש ישר מהקופסה. התהליך הטכני מלווה כל הזמן בבחינה של הפן הזה", אומר ברנשטיין.

לדבריו, בטווח הקצר האתגר במחשוב לביש הוא מזעור הסוללה והאנטנות. בניגוד להתקדמות בקצב מזעור השבבים, טוען ברנשטיין, מזעור הסוללות נעשה בקצב אטי יחסי - כ–15% בשנה במונחי הספק ביחס לגודל.

סוגיה נוספת שמשמעותיה יתבררו ככל שהמחשוב הלביש ייהפך ליומיומי היא שמירה על הפרטיות. מכשיר שצמוד לגוף ואוסף מידע על התנהגות המשתמש אוצר בתוכו מידע רגיש, שעלול להיעשות בו שימוש נגדו. "לכל אדם יש פונקציית עלות־תועלת אישית וסבלנות למוצרים חדשים. כהשתועלת תהיה מספיק גבוהה, יכול להיות שהמשתמשים יהיו מוכנים להתפשר על הפרטיות?"

מגייסים קרן להשקעה בעיצוב מוצרי צריכה

בעולם ההשקעות מתחילה לחלחל ההבנה שעיצוב אינו מותרות, אלא פקטור שמביא להגדלת הרווחיות. קליינר פרקינס, אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות והחשובות בעמק הסיליקון, השיקה לפני כשנה תוכנית מתמחים לשילוב בוגרי בתי ספר לעיצוב בחברות סטארט־אפ.

יוזמה נוספת היא הקרן Designer Fund - קרן אנג'לים של מעצבים שמוביל בן בלומנפלד, שהיה אחד המעצבים הבולטים בפייסבוק, במטרה לקדם מעצבים יזמים. נקודה זיהתה גם היא את הצורך של מיזמים בתחום עיצוב מוצר בערוץ מימון ייחודי.

בשנתיים האחרונות נקודה השקיעה בכחמישה מיזמים שעדיין לא חשפו את פעילותם, ובאחרונה החברה החליטה לגייס קרן להשקעות בחברות בתחום העיצוב. נקודה מכוונת לקרן בגודל 3–4 מיליון דולר, שתשקיע במיזמים בשלבים מוקדמים. הגיוס יושלם בתוך שנה, והכסף יושקע בארבע עד שבע חברות.

"הקרן נמצאת בהתהוות, והקונספט שלה הוא שיש בישראל הרבה גופים שיודעים להשקיע בפיתוח טכנולוגיה, בעיקר של תוכנה - אבל בתחום של מוצרים פיסיים, במיוחד לצריכה, חסר הצינור שיידע לנהל את הסיכונים ואת יעדי ההשקעה", אומר ברנשטיין.

לטענתו, קרנות ההון סיכון המסורתיות שמשקיעות בטכנולוגיות לא יודעות לאמוד נכון את מידת הסיכון הכרוכה בהשקעה: "אנחנו רואים במיזמים שאנחנו פוגשים שתכנון תהליכים וביצוע מוריד סיכונים".

הקרן תשקיע במיזמים שמפתחים מוצר שעתיד להגיע לשוק העולמי ולמכור אלפי או מיליוני יחידות, ושיש להם מודל עסקי. הקריטריונים יהיו דומים לקרנות הון סיכון - שוק, עלות מוצר, מצב הפיתוח והיזמים.

"הנושא הזה קצת זר לקרנות בישראל. הם לא יודעים איך להביא ערך מוסף למיזמים. בארה"ב ובאירופה יש גופים שמתמחים בהשקעה במוצרי צריכה. חלק מרכז הוא היכרות עם השווקים או היכרות עם חברות גדולות, כדי לחשוב על ההגעה לשוק", אומר ברנשטיין. "אחד האתגרים הגדולים ביותר במכירת מוצר פיסי הוא הפצה ושיווק. אלה תקציבים שבמקרים רבים גדולים יותר מתקציבי הפיתוח. ברוב המקרים, אין בישראל את התשתית כדי להגיע לחו"ל, ולכן צריך לחשוב טוב מי השותפים האסטרטגיים העתידיים של המיזמים האלה, ולכוון לשותפות שיכולה להיות מכירה או שותפות אקזיט".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ