לי קאשינג משקיע בקיימא: מגייסת מעל ל-60 מיליון דולר

הורייזונס ונצ'רס של קאשינג מצטרפת למשקיעים בחברה; הבנק העולמי השקיע 20 מיליון דולר מתוך הסבב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

חברת קיימא (Kaiima), שעוסקת ביצירה של זני גידולים חקלאיים עמידים ובעלי תנובה גבוהה, תשלים בימים הקרובים סבב גיוס הון בגודל של מעל ל-60 מיליון דולר. קרן הורייזונס ונצ'רס (Horizons Ventures) תצטרף למשקיעים הקיימים בחברה: DFJ תמיר פישמן, שהיתה המשקיעה הראשונה בחברה ב-2008, קליינר פרקינס ו-DFJ האמריקאית.

IFC, זרוע ההשקעות של הבנק העולמי, השקיעה 20 מיליון דולר מתוך הסבב. הבנק העולמי כבר השלים את הליך ההשקעה, סבב הגיוס השלישי של החברה, שנועד לתמוך בהמשך הפיתוח והצמיחה. בעקבות ההשקעה הצטרף לדירקטוריון קיימא ג'ייסון וונג, שותף מנהל בהורייזונס ונצ'רס. עד כה החברה גייסה כ-30 מיליון דולר. ב-2011 גייסה קיימא 18 מיליון דולר בסבב הגיוס השני שלה. לא ניתן היה להשיג את תגובת קיימא.

קיימא ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה יותר מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה) במעבדה בשטח 500 דונם. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. קיימא היא מובילה עולמית בהפקת ביו-דיזל מצמח הקיקיון.

לי קאשינגצילום: בלומברג

קיימא מפתחת זני גידולים עמידים ופוריים יותר ללא התערבות בקוד הגנטי. הבנק העולמי מעורב בהשקעות בחברה מתוך תפיסה שזנים אלו יכולים לסייע לפתור בעיות של רעב ולחסוך בשימוש במקורות אנרגיה מתכלים. החברה מפתחת בין השאר זנים של אורז, חיטה, לפתית, קיקיון וקנה סוכר. לפי טענות החברה הזנים אותם פיתחה מניבים יבול גדול בעשרות אחוזים מזנים קיימים בשוק שאינם מהונדסים גנטית.

שיטת ההשבחה העיקרית של קיימא היא הכפלה גנטית – תהליך שגורם לכך שבזנים שמפותחים מספר סדרות הכרומוזומים בכל תא גדול משתיים. יתירות זו יוצרת חסינות גבוהה יותר של הזנים. על אף שקיימא אינה הגוף היחיד שיוצר זנים עמידים על ידי הכפלה גנטית, החברה מסבירה כי התהליך אותו פיתחה מקטינה את השינויים הגנטיים שנוצרים בצמח, בהשוואה לשיטות הכפלה אחרות, שפוגעות בין השאר ביכולתו של הזן ליצור זרעים.

לפי דיווח של הבנק העולמי הסבב יתמוך בהרחבת הפעילות המסחרית של קיימא למדינות מתפתחות כמו סין, קזחסטאן ומקסיקו. לטענתם, לפרויקט של קיימא תהיה השפעה משמעותית בהגדלת התפוקות והיעילות של הקרקע ופיתוח זרעים שמתאימים לתנאי מזג אוויר קיצוני בשווקים מתפתחים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker