לא רק טכנולוגיה: "התכונות הישראליות מעודדות חדשנות עסקית" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק טכנולוגיה: "התכונות הישראליות מעודדות חדשנות עסקית"

שבע שנים לאחר שרכשה את אם־סיסטמס הישראלית, מצליחה סאנדיסק לרכוב היטב על גל המחשוב הנייד. האחראי על הפעילות הקמעונית בחברה, שוקי ניר, מסביר מה עומד בבסיס הקשר ההדוק בין ישראל לסאנדיסק: "יצאו לנו מכאן לא מעט רעיונות עסקיים טובים"

2תגובות

כיבוש עולם הטכנולוגיה בידי סמארטפונים וטאבלטים שינה באופן מהותי את מאזן הכוחות בין חברות הטכנולוגיה הגלובליות. חברות ותיקות וחזקות כמו מיקרוסופט ואינטל נותרו מאחור, בשעה שחברות אחרות - ובראשן קוואלקום ו–ARM - ידעו לרכוב על המהפכה ולתפוס עמדה של מובילות שוק.

חברה נוספת שהצליחה להשתלב היטב במגמה השלטת במגזר היא סאנדיסק, שמפתחת ומשווקת זיכרונות פלאש בלתי נדיפים, כלומר זיכרון שאינו תלוי באספקת כוח. התקנים אלה נכנסו לנעליו של הדיסק הקשיח, שלא צלח את המעבר ממחשבים אישיים לסמארטפונים וטאבלטים. כמובילת שוק, הצליחה סאנדיסק לחדור למרבית הסמארטפונים בעולם - והזניקה את הכנסותיה ב–70% בארבע השנים האחרונות.

סאנדיסק הוקמה בעמק הסיליקון והמטה שלה עדיין שוכן בו, אך הקשר הישראלי שלה הדוק במיוחד מאז ומעולם. היזם הבולט מבין שלושת המייסדים, אלי הררי, הוא ישראלי לשעבר. סאנדיסק מחזיקה שני מרכזי פיתוח בישראל, האחד בתפן שבגליל והשני בעומר שבנגב, ומעסיקה בהם יותר מ–600 עובדים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

האם הסטרימר החדש של גוגל הוא בשורה אמיתית לשוק הטלוויזיה?

היתה חקיקה? לנוסעים עדיין אין מושג מתי האוטובוס יבוא

עופר וקנין

למרות זאת, כנראה שהקשר החזק ביותר של החברה לישראל נוצר לאחר שרכשה את אם־סיסטמס ב–2006 תמורת 1.6 מיליארד דולר. חברת הדגל הישראלית, שהתחרתה בסאנדיסק, הוטמעה בחברה הגלובלית וסיפקה לה הרבה מעבר לטכנולוגיה. אנשי אם־סיסטמס התברגו בכל שדרות הארגון הגלובלי והשתלבו בניהולו העסקי.

מבין 17 הבכירים במטה החברה, שניים הם ישראלים יוצאי אם־סיסטמס. האחד הוא דן ענבר, שהוביל את פיתוח מוצרי הפלאש שמשתלבים בתוך סמארטפונים ומהווים את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. השני הוא שוקי ניר, שאחראי על השיווק הגלובלי ועל כל הפעילות הקמעונית, המייצרת הכנסות של 1.85 מיליארד דולר בשנה - כ–35% מההכנסות הכוללות.

"הישראלים צועקים מה שהם מאמינים בו"

ניר הוא דוגמה מצוינת לכך שהחדשנות הישראלית אינה ממוקדת רק בטכנולוגיה. בחמש השנים שבהן הוא משמש ראש הפעילות הקמעונית, עלו המכירות הרבעוניות של התחום בכ–50%. ניר אמנם פועל ממשרדי החברה בעמק הסיליקון, אך חלק ניכר מהצוות הקרוב אליו הם ישראלים העובדים בישראל.

"הקשר של סאנדיסק לישראל התחיל באופן טבעי מאלי הררי, אך נמשך לאורך השנים, בשל התוצאות הטובות שהניבה הפעילות המקומית. מאחר שיש כאן תרבות המעודדות חדשנות, ישראל מביאה לא מעט ערך. מקובל לחשוב כי החדשנות הישראלית מרוכזת בתחום הטכנולוגי, אך מישראל יצאו לא מעט רעיונות עסקיים טובים עבור סאנדיסק", אומר ניר, המבקר בימים אלה בישראל.

לדבריו, לישראלים יש תכונות תרבותיות המעודדות חדשנות עסקית. "כדי להציף חדשנות עסקית, נדרש מבנה ארגוני גמיש יחסית המעודד את האנשים בארגון לצעוק כאשר יש להם רעיונות טובים. כיצד לייעל את הפיתוח? כיצד לייעל את המכירות ולהגדיל את ההכנסות בעוד אחוז? הרבה פעמים חדשנות מסוג זה באה מלמטה, מהדרגים הנמוכים יותר. בישראל אין לעובדים הזוטרים בעיה לצעוק את מה שהם מאמינים. הרבה פעמים זה יוצר בלגאן, אך גם מייצר חדשנות טכנולוגית ועסקית, שהיא המפתח להצלחה של כל הארגון.

"מרכז הפיתוח בישראל הוא שני בגדולו לפיתוח שנעשה בארה"ב, אך מעבר למפתחים, יש בישראל הרבה אנשים העובדים בצד העסקי של החברה, אנשי מוצר ושיווק. רועי פלד, למשל, שיושב בישראל ועובד איתי בתחום הקמעוני, הוביל עם הצוות שלו הצעות לשיפור והתייעלות עסקית, שחסכו הוצאות והגדילו את הרווחיות של הפעילות הקמעונית בצורה פנומנלית", אומר ניר.

"קצב השינויים בתעשייה שלנו מהיר מאוד, ולכן היכולת להשתנות היא קריטית עבור ארגון כמו שלנו. עד לפני חמש או שש שנים עיקר הפעילות הקמעונאית של סאנדיסק נעשתה בשיתופי פעולה עם רשתות מוצרי חשמל גדולות כמו בסט ביי. כיום, לעומת זאת, 30% מהעסק שלנו הוא בערוצי מכירה דיגיטליים ישירים. היינו צריכים להבין כיצד אנחנו כחברה מתמודדים, למשל, עם המכירה של מוצרים באמזון. זה היה שינוי תפישתי שדרש חשיבה חדשנית.

"הצוות בישראל היה מעורב מאוד בהתוויית האסטרטגיה הזו. חדשנות עסקית היא תכונה שמאפיינת חברות ישראליות רבות. ראה מה קרה בזירת האינטרנט המקומית. קבוצה של חברות ישראליות הצליחו בתחומי ההימורים וסרגלי הכלים, אף שאין להן טכנלוגיות חזקות מאוד. מה שיש להן זה יכולת לזהות הזדמנויות עסקיות ולנצלן. יש משהו בתרבות הישראלית שמעודד את זה", אומר ניר.

המבנה החדש בתפן נחנך לפני שבועיים

ישראל היא מרכז מחקר ופיתוח מהותי עבור סאנדיסק. לדברי ניר, "החברה מחזיקה ביותר מ–4,000 פטנטים, מה שמציב אותה בין חמשת החברות המובילות מבחינת חוזק ה–IP שלה. מישראל יצאו לא מעט פטנטים של החברה הגלובלית. רמת מהחויבות של סאנדיסק לישראל היא בזכות, ולא בחסד".

ניר מציין כי מתוך 2,000–3,000 עובדי הפיתוח בחברה, כ–500 פועלים מישראל. "מספר המועסקים שלנו צומח בישראל ואנחנו ממשיכים לגייס. לפני שבועיים חנכנו את המבנה החדש שלנו בתפן, שבו יש מקום לעוד 120 עובדים. דן ענבר הוא מנהל הסייט בישראל", הוא מוסיף. "התפקיד שלי הוא לנהל את הביזנס שבו אנו מוכרים ישירות לצרכן", הוא אומר, "זה כולל את המחיר, מותג, ערוצי הפצה, מכירות, שיווק, פרסום וגם חלק מאפיון המוצרים והפיתוח העסקי. אני אחראי על 250 עובדים הפזורים בכל העולם".

למעשה, ניר אחראי על מכירות המוצרים המוכרים ביותר של סאנדיסק: כרטיסי זיכרון מסוג SD, דיסק־און־קי עם חיבור USB למחשב, וכרטיסי זיכרון חיצוניים המשמשים להרחבת הזיכרון של מכשירים סלולריים. בנוסף, ניר אחראי על תחום חדש יחסית שרושם צמיחה מהירה - כונני פלאש ‏(SSD‏) המיועדים למחשבים נייחים.

"כשקיבלתי את התפקיד לפני חמש שנים, רוב אנשי החטיבה היו אנשי מטה. אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להעביר חלק ניכר מהסמכויות לאנשי השטח, כלומר למנהלי האזורים והאנשים הנמצאים בקשר חזק יותר עם צרכני הקצה. 90% מההחלטות נעשו בעבר במטה, וכיום הרבה פחות. זה היה שינוי מהותי עבור הארגון. לדעתי, המבנה הזה יוצר החלטות עסקיות טובות יותר, ובמקביל יוצר גם מוטיווציה לאנשי השטח, בשל האחריות והסמכויות שהם מקבלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#