עם מימון עצמי ובלי ידע בתכנות: יזמי האינטרנט החדשים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עם מימון עצמי ובלי ידע בתכנות: יזמי האינטרנט החדשים

הם לא צעירים ולא טכנולוגיים - אבל כל אלה לא מונעים מהם לחלום על אפליקציית מובייל מצליחה או אתר משגשג ■ המטרה: אפיקי הכנסה חדשים, גיוון בקריירה ויציבות כלכלית

28תגובות

הגר קוט ושרון שביט הן דמויות מוכרות בתחום הקולנוע הדוקומנטרי זה כ–20 שנה. קוט היא מפיקה, בימאית, תסריטאית ומרצה בכירה בחוג לתרבות הקולנוע לתארים מתקדמים באוניברסיטת חיפה. "צבא השחרור של גלעד", סרט שאותו הפיקה, יצא לאקרנים ב–2012. שביט, מפיקה בינלאומית המתמחה בהפקת סרטים וסדרות תעודה בנושאים היסטוריים וארכיאולוגיים, עומדת בראש חברת Biblical Productions.

באחרונה פנו השתיים לפרויקט מסוג שונה מזה שבו הן מורגלות. Historise, המיזם האינטרנטי של השתיים, הוא משחק חינוכי מקוון שעוסק בהיסטוריה של המזרח הקרוב וארץ ישראל, ומבוסס על ארכיון רחב של חומרים מצולמים נדירים.

"אני רואה את הדברים שנעשים בתחום המולטימדיה ואת השילוב שלהם עם קולנוע, וזה מלהיב אותי. זה גם לא סוד שהקולנוע הדוקמנטרי סובל מהמשבר הכלכלי העולמי של השנים האחרונות", מסבירה קוט בשיחה בסלון ביתה בתל אביב. "הניסיון שיש לשתינו בהפקה ובקולנוע משלים לדעתנו את החסר בתחום הידע הטכנולוגי, ומהווה יתרון אדיר בכניסה לתחום הזה. אנחנו במגעים עם אנשים מהתעשיות הרלוונטיות שאתם נרצה לשתף פעולה - זאת המהות של עבודת הפקה", קובעת שביט.

אייל טואג

כתבות נוספות באתר TheMarker

מה קרה ל"יתרון היחסי" של ישראל בהיי-טק?

משרד השיכון חושף כמה עולה דירה בישראל

החולמים הכי מפוכחים

קוט ושביט הן חלק ממעגל מתרחב והולך של יזמים ללא ידע או ניסיון ישיר בתכנות, שמנסים להשתמש בניסיונם במגוון רחב של תחומים כדי לפתח מיזמי אינטרנט ומובייל. רבים מיזמים אלה משתמשים בשירותיהן של אחת ממאות חברות הפיתוח העצמאיות הקיימות כיום בישראל, ומציעות את שירותיהן גם ללקוחות פרטיים - חברות שמעסיקות בין חמישה ל–30 עובדים. חברות אלה התפתחו לצדן של חברות גדולות יותר, שעוסקות באופן בלעדי בפרויקטים לארגונים מסחריים. לצדן של החברות הקטנות מציעים את שירותיהם ללקוחות הפרטיים גם אלפי מתכנתים פרילנסרים.

להערכתם של ארבעה מנהלים של חברות פיתוח כאלה, 30%–50% מהפניות אליהן מגיעות מאנשים פרטיים, רבים מהם בעלי קריירה ארוכה מאחוריהם וללא רקע טכנולוגי מיוחד. היזמים האינטרנטיים החדשים מבקשים ליצור לעצמם אפיקי הכנסה חדשים, גיוון בקריירה ויציבות כלכלית, שלעתים נשמטה תחת רגליהם בעידן הדיגיטלי.

עלות הפיתוח של יישום סלולרי ללקוחות פרטיים בחברות הפיתוח נעה מכמה עשרות אלפי שקלים ועד למאות אלפי שקלים. בעבודה עם פרילנסרים ניתן לבנות אפליקציות בסיסיות תמורת סכום נמוך יותר, לעתים פחות מ–10,000 שקל.

"חלק לא מבוטל מהלקוחות שלנו הם לקוחות פרטיים", אומר מנכ"ל ומייסד חברת Prog4Biz, אמיר בוקובזה. חברת הפיתוח שבראשה הוא עומד מעסיקה כיום 12 עובדים במרכז הכרמל בחיפה. "בחלק מהמקרים מדובר בלקוחות שהתפנה להם סכום כסף והם החליטו להקים מיזם, או אנשים שפתאום מגלים שיש להם הרבה זמן פנוי, כמו אנשי קבע אחרי פרישה. ההכללה הכי ברורה היא שאלה יזמים שמממנים את עצמם. מה שברור להם זה שהם מאוד רוצים לעשות את זה", הוא מסביר.

"ברוב המקרים מגיעים זוגות ושלישיות. הצוותים מתחלקים לפי רוב ליזם, 'הרעיונר', שהוא לאו דווקא טכנולוגי, שאליו מתלווה שותף עם בקיאות טכנולוגית גבוהה יותר, גם אם שטחית", מציין יובל בר־אור, מייסד ומנכ"ל חברת Y&A, שממוקמת באזור צומת פולג ומעסיקה עשרה עובדים. לפרויקטים שמגיעים כשמאחוריהם צוות, מוסיף בוקובזה, סיכויי הצלחה גבוהים יותר על פי רוב.

"חשוב לנו להתרחק ממודלים בועתיים"

איל קפילי ‏(41‏) הקים בעבר כמה אתרי אינטרנט שזכו להצלחה באמצעותן של חברות פיתוח עצמאיות. במשך כעשור עבד קפילי כמנהל רשת בכמה חברות, ובשנים האחרונות הוא מספק שירותי תיווך לעסקים קטנים שמעוניינים בשירותים מקוונים, כמו Google Apps או אופיס 365. מקור הכנסה נוסף הם האתרים שהקים - 2net.co.il, שמניב לו הכנסות של יותר מ–10,000 שקל בחודש מפרסום באמצעות שירותי הפרסום של גוגל, ואתר MyGemelNet, אתר השוואה בין קופות גמל שפיתח עם שותף שהגיע מתחום הגמל. באחרונה פיתח באמצעות חברה עצמאית יישום להמלצה על יישומי סלולר המיועד לגולשים ישראלים.

"תהליך הפיתוח ארך ארבעה חודשים - חודשיים של אפיון ועוד חודשיים של פיתוח", הוא אומר. ביחד עם חברת הפיתוח ביצע קפילי ניתוח היתכנות טכנולוגי, שבעקבותיו נסוג מכוונתו לפתח יישום לאייפון ובחר בפיתוח לאנדרואיד. עבור פיתוח האפליקציה שילם
כ–40 אלף שקל. לדבריו, בבחירה בין ספקי הפיתוח נעזר בחיפוש ברשת. מלבד החברה שבה בחר הוא קיבל גם הצעה מפרילנסר עצמאי במחיר של 20–30 אלף שקל.

"סטטיסטית, רבים מהמיזמים הפרטיים נכשלים", קובע בוקובזה מ–Prog4Biz. "אם אראה שהפרויקט עצמו לא מתוכנן היטב, אשלח את הלקוח לעשות שיעורי בית. אנחנו משתדלים מאוד להתרחק מפרויקטים שנידונו לכישלון. אחת הדרכים לעשות זאת היא להיות מעורבים יותר גם בצד העסקי", הוא מוסיף.

"חלק מהפונים מגיעים בלי מודל הכנסה ברור", קובע אביב סלהוב, מנכ"ל קבוצת קמא פרוליום, שעוסקת בין השאר בפיתוח אתרים. "חשוב לנו להתרחק ממודלים בועתיים, למשל יזמים שמתכננים ליצור הכנסה לפי מספר חשיפות לאתר (Balls Eye), אלא אם כן יש ליזם גישה לתכנים שיגרמו למאסות של גולשים להגיע. במובן הזה חסכנו להרבה פונים הרבה כסף. גם אם נבנה ללקוח את האתר הכי טוב בעולם, אבל הוא לא יתרומם בסופו של דבר, הלקוח יכעס", קובע סלהוב.

הסוף הוא רק ההתחלה

זאב ‏(54‏) וקובי ‏(28‏) דז'יאלושינסקי, אב ובנו, הם הבעלים של חברת Solrox, חברה לריהוט חנויות. הרהיטים מיוצרים במפעל בסין, שמעסיק כ–60 עובדים, והחברה מחזיקה משרדי מכירות בראשון לציון, בשנחאי ובלוס אנג'לס. במשך שני עשורים חיה משפחת דז'יאלושינסקי באוסטרליה. ב–2005 חזר זאב לישראל. Jobniks, השירות המקוון שאותו פיתח זאב באמצעות חברה חיצונית, מאפשר למשתמשים לפרסם שירותים שאותם הם יכולים להציע לשכנים בקרבת מקום. היישום מציג למשתמש מפה שעליה מסומנים בעלי מקצוע בקרבת מקום מגוריו.

"הרעיון עלה לי בזמן המחאה החברתית", מסביר זאב. "רצינו לפנות לכולם - לשכירים ולעקרות בית. כל אחד יכול להגדיל את ההכנסה שיש לו - זו אפליקציה למיקרו־כלכלה, עסקים זעירים שפועלים מהבית. אנחנו מספקים את התשתית הפרסומית באמצעות אפליקציה חינמית", הוא מסביר.

הוא בחר בחברה שפיתחה את היישום מתוך חמש חברות שאליהן הגיע בחיפוש אינטרנטי. לדבריו, הוא בחר בחברה שהציעה את התצורה הזולה ביותר. תמורת כ–100 אלף שקל הוא מחזיק כיום באתר מבוסס HTML5 ולאונצ'רים לאנדרואיד ו–iOS. היישום חינמי, אך בהמשך מתכוון דזי'אלושינסקי להציע לעסקים לקדם את עצמם תמורת תשלום.
סכום הפיתוח עלה בעקבות שינויים חוזרים שביקש מחברת הפיתוח. "התוצאה הראשונה לא סיפקה אותנו, ועשינו המון שינויים. הכוונה היא להציע שירות כמו פייסבוק, אבל קהילתי. כשיהיו לנו יותר ממיליון משתמשים בעולם נתחיל לרשום הכנסות", הוא קובע. נכון להיום רשומים לשירות, שמופעל כיום באזור לוס אנג'לס, כמה מאות עסקים, ודז'יאלושינסקי מתכנן להתחיל בקרוב בשיווק של האפליקציה, למשל על ידי חלוקת עלונים בתיבות דואר.

הצורך שבו נתקל דז'יאלושינסקי לביצוע שינויים והתאמות גם אחרי פיתוח המוצר הוא חלק בלתי נפרד מתחום היזמות האינטרנטית. סטארט־אפים שפועלים בתחום זה יודעים שהמוצר ההתחלתי הוא נקודת מוצא בלבד לצורך תיקוף של הצורך בשוק. אם תיקוף זה לא הושג, מבצעים סטארט־אפים "פיבוט" - שינוי יעדים, זאת בנוסף לכוונון מתמשך של ממשק המשתמש והגעה לקהלי יעד מתאימים על ידי ניסוי וטעייה. "זה הדבר הראשון שלקוחות פרטיים שוכחים כשהם באים עם אפיון של אתר או אפליקציה שהם רוצים לבנות, ואחת הנקודות שהכי חשוב לנו להבהיר ללקוחות כבר בהתחלה", מוסיף בוקובזה.

"יזמים רבים מתקצבים את עצמם לשלב הפיתוח, למשל ב–100 אלף שקל. יש להם את הפלטפורמה ביד והם חושבים שהם הגיעו ליעד", קובע סלהוב מקבוצת קמא. "הם לא מבינים שהכסף הגדול הוא בהתאמה של השירות לשוק ובשיווק. שירות אינטרנטי הוא כמו איבר חי. המוצר הראשון הוא נקודת המוצא. אחרי העלייה לאוויר מתחילה העבודה האמיתית - שיפור יחסי ההמרה של משתמשים, שינוי השירות בהתאם לדפוסי שימוש ושיווק".

"את המודל העסקי אני משאיר לעצמי"

דניאל בר און

בשנות ה–70 היה איזי גדאל, 60‏, חבר בלהקת "הפופולים" לצד עוזי חיטמן, יהודה תמיר ושמוליק קובלסקי. אחרי כעשור בארה"ב ובבריטניה חזר גדאל לישראל והקים את אולפני ההקלטות קיוטון, שבראשם עמד במשך כשני עשורים. ב–2005, אחרי סגירת אולפני קיוטון, הוא היה שותף להקמת ClipinTouch, חברה בתחום המסרים האישיים, שאותה הקים עם שותפים שהביאו למיזם את הצד הטכנולוגי. במיזם הנוכחי עובד גדאל לבד מול חברת הפיתוח.

יישום המובייל החדש של גדאל מציע לנוסעים ישראלים לחו"ל רשימת בתי עסק מותאמת אישית. "מי שרוצה למצוא את בתי העסק שדרושים לו בחו"ל בגוגל יסיים את החיפוש אחרי ארבע שעות כשהוא מזיע, ואחרי שנתן את מספר כרטיס האשראי שלו ל–30 מקומות. מי שנוסע לחו"ל לא צריך 4,000 מסעדות - הוא צריך רק את מה שהוא צריך", קובע גדאל. היישום של גדאל יופץ באמצעות סוכנויות נסיעות, שגם יבטיחו את תמיכתן ללקוחות.

חברת Beatman, שאת שירותיה שכר גדאל הוקמה, לפני עשר שנים. החברה, שמתמחה בפיתוח תוכנה לפי דרישה ובפיתוח לסלולר, מעסיקה במשרדיה בשדרות רוטשילד בתל אביב עשרה עובדים. גדאל הגיע לחברת הפיתוח הנוכחית לאחר מחקר שוק, ולאחר ניסיון אחד מוצלח פחות עם חברה אחרת. "עשיתי סקר שוק, הגעתי לחברות גם מהפניות של מכרים וגם מחיפוש באינטרנט. הפעם הזאת היה חשוב לי לפגוש את האדם שמספק את הסחורה, לראות שאפשר לדבר אתו. אני חושב ש–Beatman, החברה שעבדתי אתה עכשיו, עשתה עבודה טובה מאוד. היישום יוצא לפיילוט בסוף החודש. הפיתוח עלה לא מעט. את המודל העסקי אני משאיר לעצמי", קובע גדאל.

על אף הסיכונים הכרוכים ביוזמות מעין אלו, ההשוואה לאפיקי השקעה אחרים צובעת את היזמות האינטרנטית באור ורוד יותר. "פיתוח של אפליקציה או אתר למטרות עסקיות היא סוג של השקעה - כמו נדל"ן. הסיכוי להרוויח אמנם קטן יותר מבנדל"ן, אבל הרווח על ההשקעה יכול להיות גדול בהרבה", קובע ארווה בנצה, מנכ"ל ומייסד Beatman, שבה פותחו היישומים של גדאל, דז'יאלושינסקי וקפילי. "ברוב המקרים אלה לא סטארט־אפים. אלה יזמים שבאים עם צורך אמיתי, והם מקימים אתרים יישומיים", קובע סלהוב. "הם אולי לא יעשו את המכה, אבל לחלקם המיזם ייהפך למקור הכנסה, ואפילו הכנסה רצינית".
"היזמים שמצליחים הם אלה שידעו לעשות תכנון עסקי נכון", מוסיף בוקובזה. "יש קורלציה מסוימת להבנה הטכנולוגית, אבל זה לא בהכרח מה שעושה את ההבדל. בסופו של דבר מה שנדרש הוא תכנון של עסק - במובן הזה מה שנכון לגבי פיצוציה, נכון גם ביחס למיזם אינטרנטי".

האפליקציה הנוכחית שפיתח קפילי, שכבר הצליח לייצר לעצמו הכנסה ממיזמי אינטרנט קודמים, לא תייצר לו כנראה הכנסות. לפי התכנון שלו, היישום אמור היה ליצור רווחים על ידי פרסום של אפליקציות חדשות. עם זאת, מספר ההורדות הנוכחי - כ–7,000 - יקשה עליו לייצר הכנסות במודל זה. "היתה לי תוכנית עסקית, אבל היה ברור לי שאני לוקח סיכון. את המטרה הראשונית השגתי - למדתי את השוק. למדתי איך הדברים עובדים. הסתכלתי בתוך האפליקציה וראיתי מה המשתמשים עושים, ועכשיו אני אדע להשתפר", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#